ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

חץ וקשת

עם איזה עץ הכי נכון לבנות חץ וקשת (יותר קשת)?

לא יודע לגבי הכי נכון, אבל אצלנו בונים מהרדוף הנחלים. לוקחים ענף גדול, מקלפים אותו (לא עם הקולפן הביתי של תפוחי האדמה, הוא רעיל). נותנים לו להתייבש, חורצים את הקצוות והוא מוכן. yanshoof • שיחה • 13:03, 15 בפברואר 2011 (IST)

הטור ההרמוני

האם זה מקרי שהטור ההרמוני $\sum _{k=1}^{N}{\frac {1}{k}}=\Theta (\log N)$ והאינטגרל $\int {\frac {1}{x}}\,dx=\log x+c$? תומר - שיחה 02:07, 14 בפברואר 2011 (IST)

כמובן שלא. טור הההפרשים $\ \sum _{n=1}^{\infty }(\int _{n}^{n+1}{\frac {dx}{x}}-{\frac {1}{n}})$ מתכנס (לקבוע של אוילר); ראה גם מבחן האינטגרל. עוזי ו. - שיחה 03:43, 14 בפברואר 2011 (IST)

אני כמובן מכיר את מבחן האינטגרל. הכוונה היא האם ניתן לומר גם, למשל, כי $\sum _{k=1}^{N}k^{3}=\Theta (N^{4})$ מכיוון ש- $\int x^{3}\,dx={\frac {x^{4}}{4}}+c$, ובאופן כללי $\sum _{k=1}^{N}f(k)=\Theta (\int f(N)\,dN)$ ? תומר - שיחה 16:10, 14 בפברואר 2011 (IST)

תומר, אתה תהיה חייב לדרוש שf תקיים תנאי כלשהו, אחרת סתם כך זה לא יהיה נכון. מונוטוניות למשל תספיק. 132.72.40.169 16:20, 14 בפברואר 2011 (IST)

ואגב, כדי להבין למה זה נכון כדאי לעיין, לא בניסוח של מבחן האינטגרל, אלא בהוכחה שלו. 132.72.40.169 16:21, 14 בפברואר 2011 (IST)

אנרגיה תאית

מדוע נערצת כל כך מולקולת הatp כמטבע האנרגטי בתא ? אם כל מולקולת גלוקוז בפירוקה נותנת אנרגיה ששקולה ל-30 מולקולות atp, לא היה יותר טוב להשתמש בה לשימור האנרגיה בתא ? תופס פחות מקום, ונותן יותר חום. 147.236.33.131 18:46, 14 בפברואר 2011 (IST)

ה ATP נערצת כי יש לה שם מגניב וקל להבין את העבודה שלה אינטואיטיבית. היא יותר מגניבה מNAD החשובה לא פחות. גם לי יש שאלה, למה לדעתך אדנוזין תלת זרחתי שוקל פחות מגלוקוז? יוסי • שיחה 20:34, 14 בפברואר 2011 (IST)

ה-ATP לא משמשת לשמירת אנרגיה - לזה יש מולקולות שומן. ATP משמשת לאספקת אנרגיה לבניה ותהליכים אחרים. זו מולקולה קטנה עם קשר עתיר אנרגיה שמפורקת יחסית בקלות (תהליך פירוק הגלוקוז למשל הרבה יותר ארוך ודורש סדרת אנזימים ספציפיים). יואלפ - שיחה 08:12, 15 בפברואר 2011 (IST)

תודה ליואלפ, וליוסי:התכוונתי שהגלוקוז שוקל פחות, וזה היה המשך של השאלה. 147.236.33.131 19:25, 21 בפברואר 2011 (IST)

טלפון אלחוטי מסוג DECT

שלום

האם אזהרתו (מלפני כמה חודשים) של משרד הבריאות, לפיה לא מומלץ שיהיה טלפון אלחוטי, ובפרט מסוג DECT, בחדר ששוהים בו לזמן ארוך - מבוססת מדעית?

לא, הוא מבוסס על עקרון הזהירות המונעת. Keleti - שיחה 10:52, 18 בפברואר 2011 (IST)

לפי העיקרון הזה אסור לצאת מהבית, יש לשבת בחושך ולא להפעיל את הטלוויזיה, המקרר, מכונת הכביסה או כל מכשיר חשמלי (= מחולל קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת בפוטנציה) אחר. מי שהוציא את המנשר ההוא הוכיח שאין במשרד הבריאות כתובת רצינית לעניינים האלה. כנראה עלינו לסמוך על האמריקאים בנושאי בריאות ובטיחות. 79.183.209.40 11:07, 18 בפברואר 2011 (IST)

עו"ד אריה נייגר אמר אתמול בכנס בנושא: "עקרון הזהירות המונעת עלול להיות כל כך מסוכן, שיש להיזהר ולהימנע ממנו על פי עקרון הזהירות המונעת". Keleti - שיחה 15:27, 18 בפברואר 2011 (IST)

נשמע כמו אדם חכם. אולי כדאי שיצטרף למשרד הבריאות ואז נראה אזהרות קצת יותר ענייניות. 79.183.209.40 16:53, 18 בפברואר 2011 (IST)

ומה עם אזהרות מסע לכלל העולם? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:29, 18 בפברואר 2011 (IST)

עד כמה בטיחותי לשלם באינטרנט?

עד כמה גדול הסיכון להקליד את מספר כרטיס האשראי, תעודת זהות, פרטים ומזהים באתרים שמוכרים דברים דרך הרשת? או אתרים ממשלתיים ( שגם לא מאובטחים היטב לרוב)? האם מקרי גנבות נפוצים ברשת? 79.178.44.3 21:57, 14 בפברואר 2011 (IST)

יותר בטוח מלמסור את מספר כרטיס האשראי שלך בטלפון בעת הזמנת פיצה. ניתן בקלות להאזין לשיחה, ואתה גם לא יכול לדעת מה הבחור בצד השני של הקו יעשה עם המספר הזה. דולב • שיחה 22:21, 14 בפברואר 2011 (IST)

באופן כללי, מאז ראשית ימי האינטרנט ועד היום - ביצוע רכישה מאובטחת באתר מוכר - היא שיטת הרכישה הבטוחה ביותר המוכרת לאנושות!
הסיבה שאנשים נוטים שלא לבטוח בשיטה זו - הוא בשל חדשנותה היחסית.
אנשים נוטים לחשוש מן החדש, הלא מוכר והלא ידוע.
בעניין זה יש לומר כמה דברים:

1. הדבר החשוב ביותר, הוא לבצע את הרכישה מאתר מוכר! זאת אומרת, אתרים כמו Amazon.com או Walla.co.il נחשבים בטוחים. לעומת זאת, רכישה בYossiSound.com, אולי פחות.
   דרך קלה לבדוק האם אתר שאתה לא מכיר, נחשב מוכר - היא להכנס לאתר כמו zap.co.il ולראות אם ישנן הרבה ביקורות עליו.
2. יתר-על-כן, חשוב לציין שבניגוד (אולי) לדעתם של רבים - שיטות הרכש הישנות באשראי - לא היו כה בטוחות.
   בזמנו היה ידוע שמוקדנים בגופי דיוור טלפוניים (כמו ערוץ הקניות), מחוברים לעתים לגורמי פשע המשלמים להם תעריף עבור כל מספר כרטיס אשראי שהם מוסרים להם.
   דרך מוקדי רכש כאלו, זלגו רבים מפרטי האשראי של לקוחות.
   זאת ועוד, גם ברכישה בבית עסק, היו בתי עסק ששיכפלו את המידע בכרטיס האשראי - והעבירו אותו לצד שלישי.
   בכל אופן, מה שאני מנסה לומר - שהיכן שיש בני-אדם, ישנם מקרי נוכלות.
   ככל שמצמצמים את הגורם האנושי המעורב בהליך רכישה - כך בטיחותה עולה!
   
   לפני כשבועיים רציתי לרכוש מצלמה דיגיטלית.
   מצאתי חנות אינטרנט שנראתה אמינה.
   אך רציתי לבקש בקשה מיוחדת בקשר לרכישה, ולכן התקשרתי על-מנת לרכוש בטלפון.
   דיברתי עם נציגת החנות.
   היא הורתה לי לבצע את הרכישה באתר החנות, ולציין את בקשתי החריגה באופן מסויים.
   אתה מבין, גם בעל החנות הבין שעדיף לו שעובדיו לא יתעסקו ולא יראו בכלל את פרטי האשראי של לקוחותיו!
3. דבר אחרון, אדגיש את נושא הרכישה באתר מאובטח.
   אתר מאובטח, הוא אתר שבעליו בנה אותו בצורה בטוחה.
   באתר מעין זה, פרטי האשראי שלך מועברים בצורה מוצפנת, ואינם ניתנים להעתקה על-ידי גורם זר.
   ניתן לדעת אם האתר שבו אתה גולש, הוא אתר מאובטח.
   הדפדפן שלך (Internet Explorer או Firefox) יסמן לך כי הנך גולש באתר מאובטח.
   בדרך כלל, מקובל לסמן כי הנך גולש באתר מאובטח, על-ידי סימון צבעוני כלשהו בפס הכתובת (למעלה).
   [1],[2],[3].

האתרים הממשלתיים לרוב לא מאובטחים. וגם לא עולים נורמלית בפיירפוקס אלא רק באקספלורר שעליו אני לא מסוגל לסמוך. אני לא רוצה להיות אובססיבי, אבל כשקופצת הודעה של פיירפוקס מאתר ממשלתי שהאתר לא מאובטח זה מלחיץ... 79.178.44.3 22:47, 14 בפברואר 2011 (IST)

ותרשו לי לציין את מה שצריך להיות אמור נחלת הכלל. החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי שלך היא הנושאת בנזקים של כל חיוב לא מאושר בכרטיס האשראי, ולא את(ה). כל שעליך לעשות הוא לעקוב אחרי דף החיוב החודשי ולוודא שאין חיובים בלתי מאושרים. ברגע שמזהים חיוב כזה, נניח מישהו קנה 8 פיצות בכרטיס שלך, עליך לפתוח "בירור" מול חברת כרטיס האשראי. בירור כזה כרוך בתשלום רק אם מדובר בתלונת שווא (כלומר מתברר שהחיוב הוא כן מאושר, ופשוט שכחת). באם התשלום אכן לא מאושר, החיוב מבוטל והחברה שסיפקה לכאורה שירותים תמורת התשלום (הפיצרייה), עליה הנזק ועליה למצוא דרך חלופית לגבות את החוב לכאורה. מן הסתם אינם יכולים לתבוע ממך את עלות הפיצה שלא הזמנת. בנוסף, בעל העסק משלם לחברת הסליקה שלו עמלה בעבור החיוב שבוטל. יוצא מזה שני דברים: (א) לחברת האשראי ולבעלי העסקים יש אינטנרס לדאוג שלא יהיו חיובים שגויים, ולכן הם נוקטים באמצעי זהירות (ב) את(ה) כלקוח(ה) יכול לשלם בהנאה ובביטחה לכל "יוסי דיו ממוחזר" וכל עוד את(ה) עוקב(ת) אחרי פירוט החיובים החודשי, מה שמומלץ בלי קשר לרמאויות, הינך מוגנ(ת) לחלוטין. kotz - שיחה 10:10, 15 בפברואר 2011 (IST)

חרדים ומשקפיים

בזמן האחרון יוצא לי לעבור לא מעט בבני ברק וגם כן בזמן האחרון אני מתלבט אם לקנות משקפי-קריאה. האמנם, דעות סותרות נשמעות ממכריי לגבי הבטיחות שבשימוש בכאלה. חלק אומרים שאותה הקלה מאסיבית על העניניים, יכולה לפגוע בראייה, וחלק אומרים ההפך (למרות שלפי הידע הכללי הצנוע שלי על אקלימיזציה ואבולוציה לצורותיה, זה בדיוק הפוך, והתאמצות היא מן-הכלל מחשלת, או לפחות מתחזקת). השאלה היא - מה מדעי?. מה בתכלס?, ומה לגבי אותם חרדים בני-ברקיסטים..?

חושש אנכי! תודה לעונים.

מה הקשר בין חרדים למשקפיים????

נשאל לעיל, אמנם לא בצורה מפורשת, מדוע כה רבים החרדים שעונדים משקפיים, גם ביום-יום ולא רק בעת קריאה (אם הטענה הזו בכלל עובדתית).

נראה לי מישהו פה מתבלבל בין משקפי ראיה למשקפי קריאה. זה לא אותו הפריט, למרות שהוא נראה בול אותו דבר... עיין ערך משקפיים. אגב, ההקשר לאבולוציה כאן לא רלוונטי בכלל. אני לא מומחה לבעיות ראיה, אבל מניסיון אישי יכול להגיד שהסתובבתי די הרבה זמן ללא משקפיים. היום אני מעביר לפחות שעתיים-שלוש ביום במשקפיים והראיה שלי הולכת ונהרסת בקצב לא מהיר אך קבוע ללא קשר לפרק הזמן שאני מעביר במשקפיים. כך שלדעתי הלא מלומדת, התאמצות לא מחשלת, אלא רק מציקה. באמת שקשה לי להגיד אין בני ברק קשור לשאלה. Corvus,(שיחה) 12:57, 15 בפברואר 2011 (IST)

בני-ברק הוזכרה ספציפית משום ניסיון השואל שעובר לעתים, בעיר זו, בדרכו לערים אחרות.

מדוע אין קשר לאבולוציה?, אבולוציה אינה רק זו הדרווינאית.

אז לאיזו תופעה התכוונת שרשמת "אבולוציה"? במציאות זה לא ממש כמו ב"פוקימון" - אנשים לא יכולים על ידי מאמץ להפוך ל"צורה מתפתחת". אדם יכול לפתח שרירים, ללמוד ולתרגל פעולות גופניות ומנטליות חדשות, לאמן את עצמו לקריאה מהירה וריצות מרתון. אבל הוא לא יפתח ראיית לילה על ידי התאמצות של קריאה בחושך, לא יצמיח כנפיים עקב ריבוי צניחות חופשיות ולא יגדל זנב על ידי טיפוס על עצים- זה פשוט לא הולך ככה... ותיקון ראיה זה לא משהו שאפשר להסדיר על ידי מאמץ מחשל, זה לא כמו ללמוד ספרדית או לרכב על אופניים. זאת לקות גופנית נפוצה.

תסביר מה היתה הכוונה במונח "אבולוציה" במשפט המקורי? Corvus,(שיחה) 13:49, 15 בפברואר 2011 (IST)

שלום לך, היית יכול פשוט לשאול מה היתה ההגדרה האופרציונאלית שלי למושג אבולוציה. היא:

ובכן, התפתחות א-דרווינאית המבוססת בין היתר, על חישול של איברים שונים בגוף, המשתנה מאיבר לאיבר, וכאילו שזה לא היה ברור. בכל מקרה, אין זה דיון על אבולוציה. את תגובתך על ניסיונך האישי עם משקפיים כבר קיבלתי, ועל כן הודתי לך, אך אני שואל לגבי מידע עובדתי מוחלט.

בציבור החרדי רווח מנהג ענידת משקפיים עקב מנטליות של קריאה רבה מגיל צעיר והתאמצות יתר של העיניים. כמו"כ רבים מהקהילה החרדית מרבים בקריאה יומיומית בלימוד התלמוד התנ"ך ומחשבת ישראל.

ואיך בדיוק קוצר ראיה יכול להתקבל מקריאה בספרים? האם כבר יש נזק לריאה מספרים (וזה בספק), אז זה יהיה רוחק ראיה. ככל הנראה אתה מתבלבל בין קוצר ראייה לרוחק ראייה שזה דברים הפוכים שכל אחד מהם מתקנות משקפיים עם עדשות אחרות. ומשקפי קריאה לא נועדו לילדים בדרך כלל, אלא בעיקר לאנשים הסובלים מזוקן ראייה. 79.178.11.159 22:13, 15 בפברואר 2011 (IST)

אולי חרדים הם עניים יותר ולכן יש להם פחות כסף לעדשות מגע ולניתוחי ליזר להורדת המשקפיים?. עִדּוֹ - שיחה 22:25, 15 בפברואר 2011 (IST)

ואגב, משקפיים בד"כ מרכיבים ולא עונדים. יואלפ - שיחה 08:19, 16 בפברואר 2011 (IST)

לעניין תרגול ומאמץ - אימוץ עיניים הזקוקות למשקפיים לא יחזק אותן אלא רק יכביד על הראייה, יגרום לכאבי ראש ואולי, עם הזמן, גם יחריף את בעיות הראייה. לעומת זאת, בילדות קיימת תופעה של "עין עצלנית", ובמקרה כזה, אם מזהים את התופעה בעוד מועד, יש לכסות את העין הבריאה כדי לאלץ את העין החלשה לתפקד. על ידי כך מתחזקים השרירים ןאחרי תקופה מסוימת, אין לי מושג כמה, העין מתחזקת דיה לתפקד לצד העין החזקה. אם אין נוקטים בטיפול כזה בילדות הרכה, העין החזקה מבצעת את כל העבודה והעין החלשה מתנוונת והולכת, עד לכמעט-עיוורון.שלומית קדם - שיחה 15:31, 18 בפברואר 2011 (IST)

איסור אכילת חזיר

מאיפה נולד האיסור לאכול חזיר? האם הוא נולד מסיבות דתיות בלבד? איך הוא הגיע לאסלאם? האם עמים במזרח התיכון הקדום (תקופת בית ראשון נגיד) נהגו להימנע מאכילת חזירים כמו בני ישראל?

האם המצרים העתיקים אכלו חזירים? האם יש בימנו מקומות בהם לא אוכלים בשר חזיר מסיבות לא דתיות( ולא מהסיבה שאין חזירים באזור)?

איך זה שהנצרות לא מגנה על אכילת חזיר למרות שהוא מצוין מפורשות בברית העתיקה? האם יש איזו סיבה לביטול מצוות? 109.65.2.205 10:55, 15 בפברואר 2011 (IST)

תשובות על חלק ניכר מהשאלות תוכל למצוא בערך בשר חזיר. יוסאריאן • שיחה 11:06, 15 בפברואר 2011 (IST)

ערך מרתק. תודה. 109.65.2.205 11:35, 15 בפברואר 2011 (IST)

יש שם לא מעט מחקר מקורי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 09:59, 16 בפברואר 2011 (IST)

ולגבי ביטול המצוות בנצרות, אפשר לקרוא בפאולוס#התאולוגיה הפאולינית, אם כי אפשר לשפר את הערך. kotz - שיחה 12:38, 15 בפברואר 2011 (IST)

לגבי חזירים במצרים העתיקה, במסכת בכורות (דף כ"ח), נאמר: "אמר תודרוס הרופא, אין פרה וחזירה יוצאין מאלכסנדריה, עד שחותכין את האום שלה, בשביל שלא תלד.". כלומר, במצרים גידלו כמויות של חזירים, סביר שגם למאכל של המצרים עצמם. Poo - שיחה 14:08, 16 בפברואר 2011 (IST)

האם לפי היהדות לתא חי יש נשמה?

היהדות טוענת שלחי יש נשמה, ומה לגבי תא-חי?... מאד מעניין אותי מה היהדות טוענת בעניין זה, אשמח להפנייה לספרות של אנשי מדע-דתיים שעסקו בעניין הספציפי הזה. תודה.

היהדות טוענת שלאדם יש נשמה, לעומת זאת לחיה אין נשמה אלא רוח, גם גוי יש לו נשמה, אבל מזן אחר, ולשאלתך, לתא חי אין נשמה. טיפוסי - שו"ת 01:01, 16 בפברואר 2011 (IST)

שלום טיפוסי, ברשותך שאלה;

אם אין לתא חי נשמה, אז מה לגבי אדם במצבו הראשוני ביותר (התמזגות הזרע והביצית)?, תודה.

אגב, מזה נשמה מזן אחר?, אתה רוצה להגיד לי שמהרגע שגוי עובר תהליכי גיורי כביכול כשרים בהצלחה, הנשמה שלו מתחלפת לאחרת?, חח, אתה קונה את זה?.

השלב בו העובר מקבל את הנשמה, מוזכר, צריך רק לבדוק במקורות, נשמה זה דבר רוחני במהותו, כל שאנחנו יודעים עליה זה מה שנכתב עליה בספרי היהדות, כמו ספר הזוהר, תלמוד בבלי, ועוד, ברור שגר צדק כהלכה, מעלה את דרגת נשמתו, ברגע הצטרפותו לעם היהודי המכונה ולא לחינם "העם הנבחר", יש לזכור שמי שמטפל בעניין הזה, הוא "בורא כל הנשמות, רבון כל המעשים" (מתוך תפילת ישתבח), בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:42, 16 בפברואר 2011 (IST)

במקורות כתוב שנחלק רבינו הקדוש עם אנטונינוס הרומי אימתי נכנסת נשמה בגוף. חד אמר מתחילת יצירתו, ומביא ראיה מזה שהוא בועט בבטן אמו, המופרע הקטן, וחד אמר מרגע צאתו לאויר העולם, שנאמר לפתח חטאת רובץ.Samuels - שיחה 03:26, 17 בפברואר 2011 (IST)

היהדות אוסרת על שפיכת זרע לבטלה. תא זרע אינו "חי" יותר מכל תא סומטי אחר. אולם, הייחוד שלו הוא באפשרות העתידית לפתח חיים. מכאן ניתן להניח שהיהדות מייחסת ערך אנושי כלשהו לתא זרע. ראה הוצאת שכבת זרע לבטלה, בערך יש ציטוטים מהמקורות היהודיים שאף מייחסים לאדם המוציא זרע לבטלה תכונות של רוצח. איש השלג - שיחה 20:34, 16 בפברואר 2011 (IST)

כל מה שהשיבו כאן נכון, למרות שלא הכל בהכרח מתייחס ישירות לשאלה, וכדי להוסיף גם, שלמרות שכאמור לבעלי חיים, צומח או דומם, אין נשמה עצמאית, על פי הקבלה היהודית הן עשויים להכיל נשמה מגולגלת של חוטא, עד לתיקונה. טיפוסי - שו"ת 12:06, 18 בפברואר 2011 (IST)

יש כשל לוגי בכל האמור מעלה וכדאי להזכיר אותו. "נשמה" הוא מושג בתחום המיסטיקה, דת, אמונות טפלות וכו' ואינו מושג מדעי. בופן מדעי טהור (ומדע טהור הוא בהכרח אתאיסטי מוחלט) המושג "נשמה" אינו קיים כלל ועל כן אין נשמה לא לתא בודד ולא לאדם שלם. מכאן שלדון דיון מדעי על מושג שאינו בתחום רלוונטי למדע, פירושו לעסוק בכשל לוגי. אם מתעלמים מכשל לוגי נוכל להגיע לכל תשובה שנחפוץ - ובא לציון גואל. למשל: טול חלק מכבדו או כליתו של יהודי ושל גוי. מבחינה אנטומית, כימית, ביולוגית וגנטית לא נמצא שום הבדל בין רקמות אברי היהודי והנגוי. אך הבדל חייב להיות כי הרי לא יתכן שדין יהודי כדין גוי, לא עלינו. מכאן אמור שההבדל היחידי האפשרי הוא הנשמה שנמצאת ברקמת היהודי ולא נמצאת (או נמצאת בצורה שונה) ברקמת הגוי - מש"ל.--וידנפלד - שיחה 00:07, 22 בפברואר 2011 (IST)

הכשל הלוגי הוא בדבריך, שכן השואל ביקש לדעת את התייחסות היהדות למושג המיסטי נשמה, ולא ביקש לדעת את התייחסות המדע לעניין, ולפי שאלתו תשובתו. בברכה. טיפוסי - שו"ת 13:24, 22 בפברואר 2011 (IST)

מה חושבים עיוורים וחירשים?

אם יש אדם שהוא עיוור וחירש מלידה, איך ובאיזה שפה הוא חושב? אין לו שפה או מראות להתבסס עליהם. תודה

עם אדם שהוא עיוור וחירש מלידה מתקשרים דרך חוש המישוש. נגשים אליו, אוחזים את ידו ומסמנים את המילים שרוצים לומר לו בסדרת לחיצות על כף ידו שמקודדות לאותיות האלף בית. השיטות האלה נוסו בראשונה על הלן קלר שהתעוורה והתחרשה מעט אחרי שהתחילה לדבר. אולם הן עובדות היטב גם על מי שנולד חירש ועיוור.

מלמדים גם אנשים אלה לקרוא ולכתוב ברייל וקראתי על אדם כזה שמצא עבודה מאוד מועילה כשהתבגר. הוא עבד במיון חוטי חשמל לפי העובי שלהם. חוש המישוש שלו היה מפותח מאוד והוא היה אחד האנשים הבודדים שהצליח בעבודה זו בדיקנות רבה.

הצרה עם אנשים אלה שאי אפשר כמעט ללמד אותם שום דבר מופשט. כך נאמר בסרט תעודי מיושן יחסית שראיתי. אדם שלא ראה ולא שמע כלום בחייו ממשש הכל ולכן מבין רק את הגשמי. ראייה ושמיעה כופות עלינו פיתוח מודלים מופשטים של סביבתנו. עִדּוֹ - שיחה 22:21, 15 בפברואר 2011 (IST)

אין שום אפשרות לדעת מה השפה הפנימית (שפת החשיבה) של אדם עיוור וחרש-אילם מלידה. מחקרים שנעשו בעזרת מיכשור רפואי מראה שהחשיבה הפנימית קיימת במלואה באנשים אלו ויתכן מאוד שהיא שפה יחודית לאותו אדם בלבד. דבר נוסף - תקשורת היא צורך חיוני של האדם. ללא תקשורת יווצר אצל התינוק (וגם בבעלי חיים רבים) מצב של פיגור שכלי שבמקרים חיצוניים יביא אף למוות. ידוע הנסוי שנערך לפי הוראת המלך לואי ה-14 - מספר תינוקות נלקחו מהוריהם עם לידתם וגודלו באחד מארמונות המלך בחדרים סגורים כאשר על המשרתים נאסר להשמיע כל מילה שהיא בקרבת ילדים אלו. מלבד זו הם קיבלו מזון, צעצועים ושאר הדברים ללא הגבלה. המטרה הייתה להוכיח שהילדים אלו יתחילו לדבר צרפתית שנחשבה ל"שפה הטבעית של המין האנושי". כל הילדים האלו לקו בפיגור שכלי ואי שקט חמור וכולם מתו עד שנתם הששית, מבלי לדבר כלל.--וידנפלד - שיחה 23:39, 21 בפברואר 2011 (IST)

נוזלים בגוף

האם זה נכון שנזרע, נזלת ורוק הם למעשה אותה התערבות מבחינת החומרים, רק עם הבדלי פרופורציות ו"תוספות" (זרעונים, חיידקים או אנזימים בהתאמה)? מה ההרכב הכימי של התערובות? ומה מקנה להם את צבעם האופייני(למה נזלת ירוקה או שקופה, זרע לבן ורוק שקוף)? 79.178.11.159 16:21, 15 בפברואר 2011 (IST)

כל השלושה הם מים עם תוספות. גם נוזל הדם, גם הקוקה קולה וגם הג'לי הם מים עם תוספות. למעשה גם אני ואתה בסך הכל מים עם תוספות. עִדּוֹ - שיחה 22:15, 15 בפברואר 2011 (IST)

קצת קטנוני, לא? ברור שכל אחד מבין שנוזלי גוף הם תמיסות מימיות. ודי ברור שלא זאת השאלה. 109.65.39.119

כלוב פאראדיי במיקרוגל

נכון שהחלק הפנימי של מיקרוגל הוא כלוב פאראדיי? אז איך זה שאנחנו רואים את האור שיוצא ממנו(מהנורה), אבל לא מרגישים את קרינת המיקרו? 79.178.11.159

שאלה יפה!

התשובה היא אורך הגל השונה של קרינת האור וקרינת המיקרוגל. החורים במתכנת הרבה קוטרם כמה מילימטרים, לכן הם הרבה יותר גדולים מאורך הגל של אור נראה (שזה בין 400 ל 700 ננומטר, כלומר פחות מאלפית המ"מ). לעומת זאת קרינת המיקרוגל היא בעצמה עם אורך של כמ"מ עד אפילו מטר. כשיש חור שגדול בהרבה מאורך הגל אפשר לדבר על התקדמות בקרניים ישרות ללא חשש. אבל כשאורך הגל הוא בעצמו מסדר גודל של החור (או יותר מזה), כבר תופעות של התאבכות ועקיפה הן דומיננטיות, וכשאורך הגל גדול בסדרי גודל מודל החורים, החורים מבחינתו כבר כמעט לא קיימים, ולפניו עומד למעשה גוף רציף. eman • שיחה • ♥ 01:18, 16 בפברואר 2011 (IST)

(כהמשך לתשובה של eman) ולכן יוצא שרשת בעלת חורים כמו במיקרוגל היא כלוב פאראדיי עבור קרינת מיקרוגל, אבל לא עבור אור שהוא בעל אורך גל קטן הרבה יותר מהחורים, וכאשר הוא עובר בחור הוא לא מרגיש את הרשת. ‏Setreset • שיחה 09:41, 16 בפברואר 2011 (IST)

אולסטאר

שלום , אני רציתי לדעת מידע על מותג אולסטאר , איזה אביזרים יש למותג ? באיזה שנה יצרו את האולסטר ? באיזה מדינה ? ועוד..

ראה/י נעלי אולסטאר. יְשֻׁרוּן • שיחה 19:32, 15 בפברואר 2011 (IST)

ההתנגדות של היטלר

אם כבר באנטישמים עסקינן, מישהו יודע מה בדיוק הסיבה שהיטלר התנגד לאיחוד המפלגה הנאצית עם הארגון האנטישמי של אוטו דיקל? (מה שגרם לפרישתו של היטלר מהמפלגה וחזרתו אליה כיושב ראש.) שאלה שלא ממש קשורה לימינו אנו. ‏YHYH ۩ שיחה 19:59, 15/02/2011

לפי הביוגרף איאן קרשו "ההתפלספות המיסטית הפולקית נוסח דיקל לא היתה לרוחו של היטלר". הוא התנגד גם לאיחודים אחרים, כנראה לא היה מוכן לכל גוון אחר בדרך שהוא האמין בה. שנילי - שיחה 07:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

קראתי גם אני את הספר, אבל את המשפט הזה לא הבנתי. לפני כן הוא התנגד לאיחוד עם המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית, אולי בגלל האופי המרקסיסטי של המפלגה. אבל ההתנגדות לארגון של דיקל לא ברורה לי. אם מישהו יוכל לתת תשובה אני אשמח. ‏YHYH ۩ שיחה 16:40, 16/02/2011

אנסה שוב על סמך הספר של קרשו. בהתייחסות להתנגדותו של היטלר למיזוג עם המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית, בעמוד 151, מציין קרשו מספר סיבות אך "הסיבה האמיתית" לדבריו, היא ש"כל מיזוג היה בו לסכן את עליונותו של היטלר במפלגה הנאצית... החשש העמוק הזה מפני אובדן שליטה הוא מן הסתם עוד סימן לחוסר הבטחון שלו, האישי והפוליטי כאחד". אני מסיק שכך גם לגבי דיקל, היטלר לא רצה מתחרים. קרשו מציין מספר פעמים שהתנהלותו בתקופה ההיא לא הייתה "מחושבת ורציונלית" אלא "התנהגות של פרימדונה". כמובן שזה ניתוח של קרשו והסקה שלי אבל אין בידי טוב ממנו. ואגב המפלגה הסוציאליסטית - האם היא הייתה מרקסיסיטית? שנילי - שיחה 08:13, 18 בפברואר 2011 (IST)

באיזה גז משתמשים בתוך הפלוריסנט?

האם הוא רדיואקטיבי? כמה קרינה הוא פולט?

ראה את הערך נורה פלואורסצנטית. ולא, הוא לא רדיואקטיבי. eman • שיחה • ♥ 23:31, 15 בפברואר 2011 (IST)

למה אין הסבר על ניקוי שטיחים

שלום אני מחפש קצת הסברים על ניקוי שטיחים ולא מצאתי איזה הגדרה או על הסבר התהליך בויקפדיה. מדוע אין הסבר על המושג ניקוי שטיחים?

כאן בויקי האנגלית יש ערך על ניקוי שטיחים, אולי בעתיד הערך יתורגם כאן לעברית. אגסי - שיחה 06:27, 16 בפברואר 2011 (IST)

יציאה מחור שחור

למה אי אפשר לצאת מחור שחור? מהירות המילוט מכדור הארץ היא 11 קילומטר בשנייה אבל אפשר לצאת ממנו גם לאט הרבה יותר לדוגמה בכדור פורח או כמו בתוכנית של נאס"א לעשות מעלית לחלל. אז אם אפשר לצאת מכדור הארץ בלי להגיע למהירות המילוט ממנו למה היא אפשר לצאת מחר שחור מבלי לעבור את מהירות המילוט ממנו- מהירות האור? אביב 89.138.192.135 00:56, 16 בפברואר 2011 (IST)

בחור שחור, מימדי המרחב מתנהגים כמו ההתנהגות המוכרת של מימד הזמן - מתקדמים כל הזמן קדימה בלי אפשרות לחזור אחורה. כדי להבין איך זה נובע מהמשוואות יש צורך בהיכרות מעמיקה עם תורת היחסות הכללית. אני-ואתה • שיחה 01:14, 16 בפברואר 2011 (IST)

אי אפשר לצאת מכדור הארץ בכדור פורח. הכדור הפורח יכול לצוף עד קצה שכבת האטמוספרה (תלוי בצפיפות הממוצעת שלו), אבל לא מעבר לזה. מעלית חלל היא פתרון מסוג אחר: אם מישהו היה טורח לשתול בכדור הארץ אפון-פלא שצומח למשל עד מסלול הירח, אפשר היה לטפס עליו בניחותא ולזנק ממנו במהירות הבריחה המתאימה למסלול הירח (פחות מ-1.5 ק"מ לשניה). הבעיה היא שעל חורים שחורים קשה יותר לשתול אפוני-פלא ומעליות חלל. עוזי ו. - שיחה 01:18, 16 בפברואר 2011 (IST)

אתה כנראה שמעת הסבר מוטעה על חור שחור, שמתבסס על פיזיקה ניוטונית, מחשב מהירות בריחה מכוכב, ואומר שעבור מסה מסויימת יש רדיוס כזה שהיא עוברת את מהירות האור, וזה חור שחור. החישוב הזה נותן (במקרה) את התוצאה הנכונה עבור רדיוס שוורצשילד (ערך גרוע שעושה בדיוק את מה שלא נכון, ושהרגע שמתי עליו תבנית שכתוב). אבל הוא פשוט לא נכון. אי אפשר לעשות עבור חור שחור חישוב במכניקה ניוטונית, אלא חייבים לעבוד עם הנוסחאות של היחסות הכללית. והן נותנות אל רק את התשובה הנכונה, אלא גם את הדרך הנכונה אליה, וההסבר הנכון (ואל תשאל אותי מהו...). eman • שיחה • ♥ 01:28, 16 בפברואר 2011 (IST)

נא לקרוא חור שחור#אופק אירועים. ‏Setreset • שיחה 09:38, 16 בפברואר 2011 (IST)

הכה זה לא קישור אוטומטי לויקי , משהו צריך להגיד . תודה .

להיפך. וראה בפתיח לעמוד הזה "אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה". 14:45, 16 בפברואר 2011 (IST)

מה היה השם המקורי של המשפחה

אני בא ממשפחת אוביץ שהגיעו מאותו כפר אבל אבא שלי אומר שסבא שלו לא אמר לו כלום על זה השאלה שלי האם היה עוד אחד מהם שברך לארץ ועכשיו הוא גר בירולשיים ומה השם המקורי של המשפחה

סדרה של מספרים אקראיים

האם חדו"א מתעלמת מסדרה חסרת כל סדר? נגיד סדרה אינסופית של מספרים ללא שום סדר, פרט לכך שלכל מספר יש אינדקס אחר- לא מקיימת את משפט בולצנו וירשטראס, נכון?

אני אחדד קצת יותר. אם סדרה אינסופית אינה מונוטונית, אינה חסומה(לא חשוב...), אין לה גבול גם במובחן הרחב- האם בהכרח יש לה גבול חלקי במובחן הרחב? עוד הפעם- סדרה של מספרים אקראיים לגמרי, ללא אפשרות יהציג את הסדרה כנוסחה בה כל ערך של איבר תלוי באינדקס שלו. משהו כמו: $\left\{a_{n}\right\}=1,0,15,-2,1,8,-20,3,0,-1,5,....$

פשוט סדרה שהיא בלגן.

זה לא משנה. כל עוד הסדרה חסומה, יש לה תת-סדרה מתכנסת. קרא את ההוכחה בערך משפט בולצאנו-ויירשטראס, ותראה שאין הגבלות נוספות על הדרך שבה נקבעים אברי הסדרה. (אני ממליץ על ההוכחה השנייה, היא יותר אינטואיטיבית). דוד - שיחה 13:25, 16 בפברואר 2011 (IST)

המשפט מתחיל ב"לאיבר של הסדרה שהוא קטן או שווה לכל איבר שבא אחריו נקרא "זעירון". " מי אמר שכזה קיים? אם לא קיים אף איבר שהוא קטן או שווה לכל הבאים אחריו? ואין אף איבר שהוא גדול או שווה לכל הבאים אחריו? מי אמר שזה לא אפשרי?

במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה. בסדרה, כל איבר נקבע בצורה יחידה על פי מיקומו בסדרה, כך שיכולים להיות מספר איברים בעלי ערך זהה. פורמלית, ניתן להגדיר סדרה בתור פונקציה מקבוצת המספרים הטבעיים לקבוצת האיברים שמשמשים כערכי הסדרה. בצורה זו, לכל מספר טבעי מותאם ערך כלשהו (ניתן להתאים את אותו ערך יותר מפעם אחת). אם אתה יכול להגדיר פונקציה כנ"ל כך שלא יהיה איבר שהוא קטן או שווה לכל איבר שבה אחריו? בברכה, --62.219.154.151 14:20, 16 בפברואר 2011 (IST)

כן. פונקציה של מספרים אקראיים. $f(x)=random(x)$. קיימת בכל שפת תכנות, והיא פונקציה לכל דבר- היא מתאימה לכל x ערך אקראי אחד ויחד של $f(x)$ . 79.183.2.100 14:30, 16 בפברואר 2011 (IST)

1. בשום מקום בהוכחה לא כתוב שיש בסדרה זעירונים.

2. המושג מספר אקראי הרבה יותר מורכב משזה נראה אולי ממבט ראשון; הפונקציה הממוחשבת בוודאי אינה נותנת מספרים אקראיים במובן שנרמז אליו כאן (הם חסומים).

3. בסדרה אקראית של ערכים בין 0 ל-1 אין "איבר שהוא קטן או שווה לכל איבר שבה אחריו" ואין "איבר שהוא גדול או שווה לכל איבר שבה אחריו".

4. ודווקא בגלל זה יש לה תת-סדרה המתכנסת לכל ערך שתרצו בקטע. עוזי ו. - שיחה 15:30, 16 בפברואר 2011 (IST)

לא הבנתי את המסקנה. למה אתה טוען שזה שאולי אין איבר "גדול ביותר" או "קטן ביותר", אז לסדרה יש תת-סדרה מתכנסת? בוא נלך עד הדוגמה של מספרים אקראיים בין 0 ל1, כך שלכל n>0 האיבר במקום n הוא מספר כלשהו בין 0 ל1. ברור שסדרה זאת לא מונוטונית ואין לה גבול סופי או אינסופי. למה לדעתך יש לסדרה זו תת סדרה מתכנסת? 79.183.2.100 15:45, 16 בפברואר 2011 (IST)

לכל סדרה אינסופית בקטע חסום יש תת סדרה מתכנסת, כך שזה "לא חכמה". מה שעוזי אמר הרבה יותר חזק: לכל ערך בקטע (והרשה לי להוסיף: בקטע הסגור [0,1], למרות שהסדרה מוגדרת בקטע הפתוח (0,1)), ניתן למצוא תת סדרה כך שהיא מתכנסת לערך זה. החלק השני ("לכל ערך") נובע מהעובדה שהסדרה אקראית, ואינו נכון במקרה הכללי של סדרה אינסופית כלשהי. קיפודנחש - שיחה 16:11, 16 בפברואר 2011 (IST)

למה לסדרה אינסופית וחסומה יש גבול חלקי? אני לא מבין את זה. לסדרה יש גבול חלקי L אם לכל אפסילון אינסוף מאיברי הסדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L. למה זה מתקיים כאן? אם הסדרה אקראית, איך אתם בטוחים שאינסוף מאיברי הסדרה נמצאים בסיבת אפסילון של 0.5 לדוגמה (אמרת כל ערך)? אולי בסדרה המקורים יש אינסוף איברים שאף אחד מהם הוא לא 0.5? או שאולי 0.5 מופיע בסדרה זו מספר סופי של פעמים? 79.183.2.100 16:40, 16 בפברואר 2011 (IST)

לכל אפסילון חיובי, יש בסדרה הזו אינסוף ערכים שמרחקם מ-0.5 קטן מאפסילון (אם זו סדרה אקראית, חשב את הסיכויים שיקרה אחרת). זה לא אומר שיש אינסוף ערכים שמרחקם מ-0.5 קטן מכל אפסילון חיובי: ערכים כאלה מוכרחים להיות 0.5 בעצמם, ובהחלט יתכן (אכן, נכון בהסתברות 1) ש-0.5 אינו מופיע בכלל. עוזי ו. - שיחה 17:54, 16 בפברואר 2011 (IST)

באו נמשיך? קיים משפט האומר "לכל סדרה יש גבול חלקי במובן הרחב"? ניקח סדרה של מספרים אקראיים לא חסומים, כך שאין אף ערך שעליו ניתן להגיד שהוא החסם העליון (או המקסימום) של הסדרה. עדיין אתם אומרים שיש לסדרה זאת תת-סדרה מתכנסת לגבול סופי או אינסופי? לא מאמין- תוכיחו לי (אשר הסבר לא פורמלי... אולי אפילו עדיף). 79.178.39.233 11:58, 17 בפברואר 2011 (IST)

לכל n, בחר בתור האיבר ה-n בתת-הסדרה איבר מרוחק מכל הקודמים לו שגדול מ-n. תת-הסדרה הזו שואפת לאינסוף. עוזי ו. - שיחה 12:29, 17 בפברואר 2011 (IST)

מה שעוזי אמר הוא כמובן גם נכון וגם מדויק (וגם פשוט להבנה), אבל בהקשר של שאלתך רציתי לציין שהיא מניחה אובייקט שלא יכול להתקיים - "סדרה של מספרים אקראיים לא חסומים". כשאומרים "אקראי", אם לא מציינים התפלגות משתמע מכך התפלגות אחידה, וכזו לא קיימת בתחום לא חסום. קיפודנחש - שיחה 20:05, 17 בפברואר 2011 (IST)

("אקראי" אינו בהכרח אחיד. למשל, אם הסדרה אחידה בקטע בין 0 ל-1, הלוגריתמים שלה הם מספרים אקראיים לא חסומים). עוזי ו. - שיחה 15:17, 18 בפברואר 2011 (IST)

שאלה אחרת: מלה קיים המונח "קטע מוכלל" בחדו"א? אם הנתי נכון קטע מוכלל יכול להיות כל דבר, כולל ישר ממינוס אינסוף עד אינסוף. אז למה צריך מונח שאין לו שום הגבלה? מה יכול להיות השימוש במושג בהקשר "אם פונקציה רציפה ומונוטונית ממש בקטע מוכלל I, אז..."? 79.178.39.233 20:22, 17 בפברואר 2011 (IST)

נכון שאין צורך במונח ש"אין לו שום הגבלה"; אבל יש הרבה קבוצות שאינן קטעים מוכללים: קטע עם חורים, קבוצת המספרים הרציונליים בקטע, וכו'. עוזי ו. - שיחה 15:17, 18 בפברואר 2011 (IST)

הלח"י בסזון

"אנשי ההגנה ראו בלח"י כמו באצ"ל ארגון פורש שפעל בניגוד להוראות המוסדות הלאומיים. אולם בעת הסזון נמנעו מלפגוע בלח"י." (מתוך הערך לח"י)

למה? לכאורה, אם רודפים את האצ"ל כל שכן שיש לרדוף את הלח"י. דוד - שיחה 13:16, 16 בפברואר 2011 (IST)

אולי הם פחדו להתעסק איתם (בכל זאת, מדובר בארגון טרור...)

למיטב זכרוני: בגלל שאנשי הלח"י, בניגוד לאנשי האצ"ל, נענו לאולטימטום של ההגנה, והפסיקו את הפיגועים. Tzafrir - שיחה 17:03, 16 בפברואר 2011 (IST)

ועכשיו מצאתי את זה כתוב בערך הסזון: "הסזון כוון כנגד אנשי האצ"ל ולא כנגד אנשי הלח"י. זאת, ככל הנראה, בשל התחייבות של נתן ילין-מור בפני ההגנה שלא לפעול כנגד הבריטים‏." דוד - שיחה 01:12, 17 בפברואר 2011 (IST)

מה ההבדל בין מרוץ קרוס קאנטרי למרוץ שדה?

האם מרוץ השדה הינו התרגום העברי לסגנון ריצה זה? תודה --איל עמרני - שיחה 15:58, 16 בפברואר 2011 (IST)

פירוש המילה "אוטו"

האם פירוש המילה הוא "חיצוני?", ואם לא מהו?.

למשל, הבנתי בעבר שאוטו-סוגסטיות, היא היפנוזה חיצונית (כלומר, לא עצמית), לעומת סוגסטיות שהיא עצמית.

תודה.

להיפך: Auto = עצמי. עוזי ו. - שיחה 17:45, 16 בפברואר 2011 (IST)

auto = Automatic בעברית אוטו = אוטומטי פירוש עצמי ללא התערבות אדם לדוגמא מכונית אוטומטית מחליפה חילוכים בופן עצמי או אוטודידקט לימוד עצמי ללא התערבות אדם נוסף --Gutter • שיחה 12:15, 17 בפברואר 2011 (IST)

גבינת הקנאפה

איזו גבינה זו?, תודה.

כפי שכתוב בערך כנאפה, זה אמור להיות גבינת עיזים. אבל כידוע, אמור זה שם של דג... eman • שיחה • ♥ 00:45, 17 בפברואר 2011 (IST)

ישנה גם כנאפה מגבינת כבשים ואף מגבינת בקר. אך כאמור למעלה הכנאפה ה"סטנדרטית" הינה מגבינת עיזים. --איל עמרני - שיחה 23:48, 17 בפברואר 2011 (IST)

צ'ימבורסו

הערך הנ"ל נפתח כך: "הצ'ימבורסו (Chimborazo) הוא ההר הגבוה ביותר באקוואדור, גובהו 6,268 מטרים. ההר, הר געש רדום, ידוע גם בכך שהוא הנקודה הרחוקה ביותר ממרכז כדור הארץ, 6,384.4 קילומטרים". מה הכוונה ש"הוא הנקודה הרחוקה ביותר ממרכז כדור הארץ"? למה האוורסט לא הנקודה הרחוקה ביותר? ואיך מודדים את זה בכלל? קלונימוס - שיחה 17:40, 16 בפברואר 2011 (IST)

כדור הארץ אינו כדור מדוייק, אלא אליפסואיד. אם הוא היה עומד לרגע במקום, פני המים היו מתאזנים כך ש"גובה פני הים" היה במרחק שווה מן המרכז בכל מקום. בגלל הסיבוב היוצר תאוצה צנטריפוגלית, גובה פני הים רחוק יותר מהמרכז בקו המשווה מאשר בקטבים (וזה נכון גם לגובה גושי היבשות, בערך מאותן סיבות). האפקטים האלה חזקים הרבה יותר מעוד שמונה-עשרה קילומטרים שיכולים לתרום רכסי הרים. עוזי ו. - שיחה 17:51, 16 בפברואר 2011 (IST)

תן לי להבין: גובהו של האברסט הוא כ-8,000 מטרים, לעומת כ-6,200 מטרים של הצ'ימבורסו. האם הקביעה שזוהי הנקודה הרחוקה ביותר משמעה שהצורה האליפסואידית מביאה לכך שההפרש בין שני הגבהים הנ"ל מתבטל לעומת הפערים הנוצאים בגלל הצורה? תודה, קלונימוס - שיחה 18:30, 16 בפברואר 2011 (IST)

בדיוק. מרחקה של נקודה (בגובה פני הים) על קו המשווה מן המרכז גדול ב-22 ק"מ מן המרחק של נקודה בקוטב. עוזי ו. - שיחה 18:34, 16 בפברואר 2011 (IST)

ניטפוק קטן: כדוה"א הוא אליפסואיד רק בקירוב - בדיוק הוא גאואיד. קיפודנחש - שיחה 20:20, 16 בפברואר 2011 (IST)

רק עכשיו ראיתי. תודה על התשובות! קלונימוס - שיחה 19:53, 21 בפברואר 2011 (IST)

למה זה?

בערך טור (מתמטיקה) בפסקה טור טלסקופי, לא הבנתי את הנוסחה השנייה, אני צריך עזרה.

שכתבתי את הפסקה; נסה שוב. עוזי ו. - שיחה 00:20, 17 בפברואר 2011 (IST)

תרגום טקסט לפולנית

הגיע לידי תמונה בליויי טקסט בפולנית, מי יכול לתרגם? --בברכה, טישיו - שיחה 01:57, 17 בפברואר 2011 (IST)

אגב, הקישור לדף המקביל ויקיפדיה בפולנית, מוביל לדף ארכיון, מעניין למה. --בברכה, טישיו - שיחה 05:27, 17 בפברואר 2011 (IST)

נסה את אמיר. אביעדוס • שיחה י"ג באדר א' ה'תשע"א, 06:34, 17 בפברואר 2011 (IST)

תודה. --בברכה, טישיו - שיחה 06:40, 17 בפברואר 2011 (IST)

תקיפת שגרירויות

שלום,

1. בערך List of attacks on diplomatic missions נזכרת התקפה על שגרירות ארצות הברית בישראל בשנת 1990. לא הצלחתי לאתר מידע על כך בוויקיפדיה או באינטרנט. מה קרה שם?

2. אם מדינה א' נמצאת במלחמה עם מדינות ב' וג', האם מותר לה להפציץ את שגרירות מדינה ב' במדינה ג'? האם במלחמות קודמות הותקפו שגרירויות במכוון, חוץ מהפצצת שגרירות סין בבלגרד בשנת 1999?

בתודה, ליאור ޖޭ • י"ד באדר א' ה'תשע"א • 18:53, 17 בפברואר 2011 (IST)

לגבי שאלה 1, אולי הכוונה היא לזה, למרות שלא הגיע לידי תקיפה ממשית.אודי - שיחה 11:26, 18 בפברואר 2011 (IST)

בתשובה ל-2 - אם מדינה אינה חתומה על אמנות בינלאומיות כמו למשל, אמנת ג'נבה או מתעלמת מאמנות אלו, "מותר" לה להפציץ כל דבר. אם המדינה מכירה באמנות אלו, אזי אסור לה להפציץ כל מטרה אזרחית שהיא כולל מטרות אזרחיות של האוייב כגון שגרירות. בכלל, כמה שמדינות א' יפציצו פחות מדינות ב' כך יוטב לכולם. --וידנפלד - שיחה 12:52, 19 בפברואר 2011 (IST)

השקט שלפני הסערה

בס"ד

שלום וברכה, למי יש מושג מה המקור לביטוי "השקט שלפני הסערה"? - (למעט העובדה המציאותית) - לתשובה מהירה אודה. בברכה, אורח לרגע • ויקיהדות • י"ד באדר א' ה'תשע"א • 19:54, 17 בפברואר 2011 (IST)

המקור לביטוי הוא מקור ימאי אנגלי מימי עברו - CALM BEFORE THE STORM . ימאים אלו שמו לב שלפני חלק (לא כל) מהשערות מזג האוויר הופך שקט מאוד והים חלק (אין רוח). הסיבה לתופעה זו שמרכז סערה מתהווה מושך אליו אוויר חם, דוחס אות ומחזיר אותו חזרה מטה. אוויר חם ודחוס זה נותן תחושה של שקט ושלווה ומונע רוחות. כל זאת עד להתפרצות הסערה. מכאן, "השקט שלפני הסערה".--וידנפלד - שיחה 23:21, 21 בפברואר 2011 (IST)

זיהוי שיר באנגלית

לפני כעשור היה בMTV שיר אחד שאני לא זוכר לא את שמו ולא את מילותיו. אני זוכר רק שהיה לו קליפ מצויר שהיה בו קטע שבו אדם שר מתחת למים והיה באיזה מקום בשיר עיוות של קול(נראה לי באותו המקום שבו היה קטע מתחת למים). עוד משהו שזכור לי שהיו בעיקר צבעים כחולים בקליפ. זה מספיק בשביל לזהות על מה אני מדבר?

אולי Sunshine In a Bag ‏ של ה-Gorillaz? זה מצויר, ואם אני זוכר נכון הייתה מעורבות של כחול/מים בקליפ. אם לא זה, אולי משהו אחר של ה-Gorillaz? הקליפים שלהם היו מצוירים והם היו פעילים בתקופה שאתה מתאר. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 23:43, 17 בפברואר 2011 (IST)

לא. וגם סגנון ציור היה אחר. יכול לציין גם שMTV הריצו אותו הרבה פעמים.

יש פורום זיהוי שירים ב"תפוז", נסה שם.אודי - שיחה 09:41, 18 בפברואר 2011 (IST)

אולי "Role Model" של אמינם[4]?

בתפוז באמת מצאו את זה! מסתבר שהתכוונתי לWamdue Project - King Of My Castle .

במילה אחת, מזה אמביוולנטי?

נמאס לי, גוגל לא עוזר! (לא העמוד הראשון).

תודה. ―79.180.7.185 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמביולנטי, הוא דבר שאינו ברור די הצורך. דבר שניתן לפרשו בכמה אופנים.
דבר שלא ניתן לקבעו באופן ודאי - דבר מה רב-משמעי.
אם המדובר בשני פירושים אפשריים בלבד, אז לעתים אומרים כי המדובר בשניוּת (דואליות) ולעתים בדיכוטמיה (התלבטות בין שני מצבים המוציאים או מבטלים זה את זה).

אם היתה לך "תחושה אמביולנטית" לגבי מותה של החותנת שלך, הרי שאתה מצוי או חש רגשות-מעורבים.
אם המצב אינו ברור לך די הצורך, הרי שקיימת אי-בהירות.
אם לא ברור לך באיזו דרך לבחור, הרי שהינך שרוי בלבטים (אם סתם מתלבט או מתחבט).
בכל המקרים הללו, נראה כי הינך לא החלטי - וכי דעתך אינה מוגמרת. ואולי אתה סתם הססני, או מהסס.
יכול להיות כי תמונת המצב מטושטשת, הדין אינו הוכרע, וכי הפור טרם נפל.
הכל לפי ההקשר והצורך.
דוד הירושלמי - שיחה 01:50, 18 בפברואר 2011 (IST)

הגם שהתשובה טובה, היא אינה עונה על השאלה: השואל ביקש "במלה אחת". לאלמוני: התרגום המילולי הוא "סוֹתְרָנִי" - גם נכון וגם עונה על שאלתך "במילה אחת", אבל אני חושד שהסברו של דוד, הגם שלא מתאים לדרישה "במלה אחת" עונה הרבה יותר טוב על השאלה.

לקח: אל תדרוש תשובות "במלה אחת", כי יש חשש לחשד שלא תבין את המלה האחת שעונה על שאלתך... קיפודנחש - שיחה 21:31, 18 בפברואר 2011 (IST)

שלום לכם,

אני מחפש את המילה הפשוטה ביותר, האם ערטילאי מתאימה?, מה המילה העממית ביותר ל "לא ברור" ?. ואם אמביוולנטי זה סותרני, מה בדיוק סותר את מה?, כי אם במסר פנימי עסקינן, אז אמביוולנטי ופרדוקסאלי זה אותו דבר...?

ערטילאי, הוא דבר מה חסר גוף, חסר גשמיוּת. כך, רעיון ערטילאי, הוא רעיון מופשט כלשהו, ולעתים שאינו בר מימוש (מגדל פורח באוויר).
המילה ערטילאי היא אחות של מעורטל - ערום.
כך, אם משהו הוא ערטילאי, הרי שהוא ערום מגשמיות. נטול גשמיות.
אין בכך לומר כי הדבר (בהכרח) אינו מובן די הצורך.
"שלום עולמי", הוא רעיון ערטילאי, אך לא הייתי מגדיר אותו כאמביוולנטי.
לגבי המונח סותרני. לא הכרתיהו, אך אני מניח כי כאשר דבר מה הוא סותרני - הכוונה כי ניתן להבינו בכמה דרכים סותרות.

כאן בדיוק נכנס ההבדל הבולט בין אמביולנטי לפרדוקסלי.
דבר מה רב-משמעי - ניתן לפירוש בכמה אופנים (אולי סותרים) - אך בכל רגע נתון, לא (בהכרח) מכיל סתירה פנימית.
רוצה לומר, אם אמרתי דבר רב-משמעי לגבייך ("איש מעשים" - טובים? רעים?), אז ייתכן כי הסובבים לא מבינים מה כוונתי, אך אין סתירה בדבריי.
או שאני חושב טובות עלייך, או שאני חושב רעות לגבייך - פשוט לא הבהרתי עצמי די הצורך.
לעומת זאת, אם אמרתי כי פלוני הוא "איש טוב, למרות אופיו הנוראי", אזי כי קיימת סתירה-פנימית (או דבר והיפוכו, פרדוקס) בדבריי.
סופו של דבר: דבר מה רב-משמעי יכול להיות פרדוקסלי, אך אינו חייב להכיל סתירה-פנימית כנ"ל. לעומת זאת, דבר פרדוקסלי, בהכרח סותר את עצמו.

אשר לשאלתך: מעורפל, הולך?
דוד הירושלמי - שיחה 15:19, 19 בפברואר 2011 (IST)

שלום דוד!, תודה על הפירוט הרב, שמחתי להחכים!.

לגבי המילה הסופית: מעורפל,

האין מילה ראויה יותר?, הרי שהמילה מעורפל, עדיין אינה כללית, משום שיש מי שיכול להבין שאמביוולנטיות פירושה מזג אוויר ערפילי.

לטעמי האישי, לא. איני רואה צורך לתור אחר מילה "מדוייקת" יותר.
הבט, שפה היא עניין של הקשר. מלים אינן איים נפרדים, כי אם פנינים בשרשרת.
כיצד אומרים "היפהפיה הנרדמת" באנגלית?
The sleeping beauty - מילולית היופי הישן.
אין מילה ליפהפיה באנגלית, אך אנשים מבינים טוב מאוד במה מדובר.
איש לא חושב בטעות, כי המדובר ביופי שבחר לישון.
יתר-על-כן, לענינינו, אני חושב שהפירושים השונים שהוצעו למילה הלועזית אמביולנטי, עולים על המקור.
רוצה לומר, המילה האנגלית "אמביולנטי" מתארת מצבים רבים (רגשות-מעורבים, אי-בהירות, חוסר החלטיות...).
בעוד שאחינו שמעבר לים מסתפקים במילה אחת (עם איות שאללה יוסתור) על-מנת לתאר שלל מצבים אלו - דווקא לנו הקטנים שלל ביטויים העונים כל אחד לאחד מן המצבים הללו.
זאת-אף-זאת, אפילו אתה עצמך השתמשת במילה ערפילי, ולא מעורפל. לתיאור התופעה האקלימית, אני נוטים להשתמש במילה ערפילי (או אביך כשמתאים). ולתיאור אי-בהירות מחשבתית או רעיונית אנו נוטים להשתמש במילה מעורפל.
לסיום גם אוסיף, כי אין כל פסול כי יטעה לרגע אדם ויחשוב כי המדובר במזג-אויר ערפילי. הלוא מלים אחיות הן.
חשוב לרגע על ההמחשה המיידית הנגלית לפני אותו אחד שטעה לחשוב כי המדובר בערפל פיסי.
חשוב על הקושי שבנהיגה בערפל. חשוב על "ערפל הקרב" המפורסם.
ברגע אחד, הערפל הגשמי מצייר לך את הערפל הערטילאי, הרעיוני.
כל ילד יודע מהו ערפל, ולכן יבין בנקל ביטויים כמו "תמונת המצב מעורפלת", "ערפל הקרב עדיין לא נמוג", "עישנתי כל-כך הרבה שנמצאתי בערפול חושים" וכו'.
 :) דוד הירושלמי - שיחה 21:29, 20 בפברואר 2011 (IST)

האותיות הנפוצות ביותר בשפה העברית

מהן, לפי סדר (אני מחפש משהו דומה לזה, אבל בעברית)? תודה רבה. 11:37, 18 בפברואר 2011 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפלא ופלא. ע"ע שכיחות אותיות בעברית. יוסי • שיחה 11:52, 18 בפברואר 2011 (IST)

קולטני חישה בשיער

אם אין סיבים סנסורים ותאי חישה בשיער, איך זה שאדם שנוגעים בשערותיו (אפילו נוצה) מרגיש זאת?.

השערות אינן חשות דבר, ועובדה שיכול אדם להלך עם עלה או פרח או חרק על שערו בלי להיות מודע לקיומם. התחושה היא בעור הקרקפת. עובדה, שכאשר קוצצים את שערך אינך חש כאב וכאשר קווצת שיער טובלת במים חמים מאד אינך נצרב, אבל כל תנועה, לחיצה או משיכה בשיער משודרת מיד אל עור הקרקפת וסביר להניח, שככל ששערו של אדם קצר או דליל יותר, הוא יחוש בכל מגע בו. לעומת זאת, מי ששערו מלא וסמיך, מן הסתם לא יהיה מודע למגע קליל בקצותיו.שלומית קדם - שיחה 15:53, 18 בפברואר 2011 (IST)

כדאי לקרוא את הערך שיער. ארחיב את דברי שלומית: בשיער אכן אין קולטנים, אבל כל שערה צומחת מזקיק (מי מתנדב להכחיל?), ובזקיק יש גם יש קולטנים, ואפילו שריר זעיר שיודע לסמר (כלומר להזקיף, לגרום לשערה לנוע לכיוון האנך לעור) את השערה. הביטוי "סמר שערו" אינו דימוי ספרותי אלא תיאור של תהליך אמתי. המשפט האחרון של שלומית אינו מדויק: בגלל הקולטנים בזקיק, ניתן לחוש במגע בשערה בודדת: למעשה אינך חש את המגע עצמו, אלא את תנועת השערה שהמגע יוצר. לכן ההבדל לא יהיה בין מי ששערו דליל ומי ששערו סמיך כמו שתיארה שלומית, אלא בין מי ששערו ארוך ומי ששערו קצר: אצל אדם ששערו ארוך, ובייחוד אם השיער אסוף בצמה או קשור בצורה אחרת, מגע בקצה השערה לא יגרום לתנועה בנקודה שהשערה יוצאת מן הזקיק. לעומת זאת אצל אדם ששערו קצר מספיק, ושערותיו אינן אסופות ואינן קשורות, מגע בקצה השערה יגרום לתנועה של חלק השערה שצץ מן הזקיק. אדם כזה יחוש בדרך כלל בנגיעה אפילו בשערה בודדת, וזאת בין אם הוא עב שיער או דל שיער. קיפודנחש - שיחה 22:16, 18 בפברואר 2011 (IST)

זקיק זה :en:Hair follicle? נעה - שיחה 00:13, 19 בפברואר 2011 (IST)

כן. יוסי • שיחה 00:15, 19 בפברואר 2011 (IST)

חוק משהו

קראתי פעם בוויקיפדיה על חוק מתמטי שעוסק בהסתברות של כל ספרה להיות הספרה הראשונה במספר (המייצג נתונים כגון גידול באוכלוסיה ותוצאות בבחירות). לפי החוק (אם אני זוכר נכון): $\Pr(d)=\log _{10}\left(1+{\frac {1}{d}}\right)$ כאשר $\Pr(d)$ היא ההסתברות של הספרה d להיות ראשונה. גם לאחר חיפושים ממושכים לא הצלחתי למצוא את שם החוק, מישהו מזהה? תודה, נו, טוב - שיחה 13:50, 18 בפברואר 2011 (IST)

חוק בנפורד. עוזי ו. - שיחה 15:12, 18 בפברואר 2011 (IST)

זכרתי שדנו בזה פעם במסגרת הכה את המומחה והלכתי לחפש. זה דרש ממני ללכת אחורה עד ליולי 2009; בינתיים עוזי כבר ענה . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:13, 18 בפברואר 2011 (IST)

הצמדת אוזניים

מישהו יודע מהי הטכניקה ומה הפתולוגיה שלה, שבה משתמשים כ"פ בניתוח להצמדת אוזניים?.

רכות האובוקדו

למה אובקדו מתרכך רק כשהוא אטום, קרי -> לא מקולף., ?.

הדג העשיר ביותר באומגה 3 בפלנטה?

תודה.

היתכן שאומגה 3 יתכלה?

נגיד, במוצרים משומרים שהם לכאורה עשירים באומגה 3...

סטרינג הקשת (חץ וקשת)

מהוא החומר שהיה הנפוץ ביותר להוות את הכבל-הנמתח (סטרינג) של הקשת?. האין זה היה אותו חומר בכל העולם?.

תודה.

נדמה לי שבעברית זה מיתר ונדמה לי שהוא יוצר מגיד. עִדּוֹ - שיחה 18:44, 18 בפברואר 2011 (IST)

קיין

בהתחלה חשבתי שזאת בדיחה. אבל באמת רשום שקיין הוא בעברית תלמודית, בעל אשכים גדולים. למה בכלל קיים מונח כל כך מוזר? ומה הוא עושה בתלמוד? בשיא הרצינות- מתי פעם אחרונה בחייכים חיפשתם מילה לתאר אדם שיש לו אשכים גדולים? אני יכול להבין מונח המתאר אדם בעל כתפיים רחבות, זקן ארוך, פיגור שכלי או רגליים עקומות. אבל למה צריך מונח לתיאור בעל אשכים גדולים? זה גם לא משהו שרואים, לא מצביע על תכונה נפשית ולא מונח רפואי. אתם בטוחים שזאת לא איזו בדיחה של אחד הפרשנים? 79.182.8.158 18:02, 18 בפברואר 2011 (IST)

אני מסכים איתך שזה מיותר, הסרתי את זה מהערך. אגב, לדעתי המילה היא משועבז. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:08, 18 בפברואר 2011 (IST)

הסתכלתי קצת באינטרנט וראיתי שבמסכת אבות כתוב שאשכים גדולים פוסלים אדם מלעשות משהו. אני מניח שכשתצא שבת, הדתיים ידעו להסביר יותר טוב. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:10, 18 בפברואר 2011 (IST)

ורידים נפוחים באשכים פוסלים חייל מקורס צניחה. אולי לזה חז"ל התכוונו?. עִדּוֹ - שיחה 18:42, 18 בפברואר 2011 (IST)

לא מכיר את המונח משועבז. שמתי לב שבויקימילון יש את אותה הפרשנות למילה, אבל בלי ציון מקור. מציינים שם רק את המקור של קַיִן. 79.182.8.158 18:14, 18 בפברואר 2011 (IST)

המונח הוא מאושבן והוא מופיע במסכת בכורות כחלק מרשימת בעלי מומים שאסורים בהקרבה (בתור בעלי חיים) או בעבודת בית המקדש בתור (כהנים) שלום • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשע"א • 13:16, 20 בפברואר 2011 (IST)

איך אתם בטוחים שזה היה הפירוש המקורי של המילה? אולי "קיין" היה כינוי לבקר עם רגליים עקומות? 109.65.5.120 17:36, 20 בפברואר 2011 (IST)

זיהוי חייל

מה יכולה להיות יחידתו של חייל חוגר (לא קצין) במדי חיל האוויר עם כומתה של חיל האוויר עם רקע אדום והוא לא עם תג של נ"מ? 79.179.13.227 20:02, 18 בפברואר 2011 (IST)

רק בלי מידע מסווג. אפשר לא את היחידה אלא תפקיד באופן כללי. 79.179.13.227 20:03, 18 בפברואר 2011 (IST)

חפש את המילים "רקע אדום" כאן. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:58, 18 בפברואר 2011 (IST)

הצבא צועד על סיכותיו. עִדּוֹ - שיחה 22:33, 18 בפברואר 2011 (IST)

לא רשום שם שום דבר פרט לרמה א או א+. וזה מן הסתם. השאלה היא איזה חיילים בחיל האוויר פרט לנ"מ יכלים להיות מוגדרים כא-א+? 79.179.13.227 23:01, 18 בפברואר 2011 (IST)

מ"כיות טירונות, חיילי הגנה קרקעית בבסיסים השונים, לוחמים - 669, יחידת שלדג. נעה - שיחה 00:04, 19 בפברואר 2011 (IST)

כמה זמן אחרי השיחרור מקבלים כסף לחשבון בנק?

אני לא מדבר על מענק ללימודים או משהו כזה, כסף שאפשר לבזבז

"מענק השחרור יועבר ישירות לחשבונך 20עד 60 ימים ממועד סיום השירות". מתוך מענק שחרור. Corvus,(שיחה) 20:23, 18 בפברואר 2011 (IST)

חודש אחרי שתתחיל לעבוד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:15, 18 בפברואר 2011 (IST)

לא רלוונטי למענק, ולא מדויק כשמדובר במשכורת. המענק מתקבל כאמור, 20-60 יום אחרי השחרור, והמשכורת מתקבלת על פי הנהוג במקום העבודה, אבל זה יכול להיות גם 11 ימים אחרי תחילת העבודה (אם עבדת ביום האחרון בחודש, והנהוג במקום העבודה הוא שהמשכורות נכנסות בעשרה בחודש). 81.218.141.94 22:46, 18 בפברואר 2011 (IST)

ישנו גם הפיקדון, אם לא תנצל אותו ללימודים או דברים אחרים, הוא יהפוך לכסף שאתה יכול לפדות חמש שנים אחרי השחרור. 94.230.89.153 19:12, 20 בפברואר 2011 (IST)

רחוק מהעין רחוק מהלב

כיצד הייתם מתרגמים לאנגלית את הביטוי "רחוק מהעין רחוק מהלב"?
אני חושב שאולי יש איזה משהו על "חברים רחוקים"...
בתודה, דוד הירושלמי - שיחה 22:24, 18 בפברואר 2011 (IST)

If you can't see it, you do not care for it.

Too far from the eye is too far from the heart.

The farther away you are, the careless you become.

אנא ערף?! למה בכלל לתרגם?. עִדּוֹ - שיחה 22:30, 18 בפברואר 2011 (IST)

אשתי מוסרת שיש פתגם כזה באנגלית: Out of sight, out of touch. . עִדּוֹ - שיחה 22:32, 18 בפברואר 2011 (IST)

Out of sight, out of mind שנילי - שיחה 07:39, 19 בפברואר 2011 (IST)

עידו ושנילי, המון תודה על העזרה.
דוד הירושלמי - שיחה 14:58, 19 בפברואר 2011 (IST)

חתולי בית

מה זה אומר כאשר חתול מטפס עלייך מניח את אפו על אפי ומסתכל לתוך העיניים חתול שיושב עליך ואוהב ליטופים מה זה אומר

אם הוא מטפס עלייך, כיצד זה יניח את אפו על אפי :) ?

רצוי שתזהר, יתכן שהוא נמשך לתנועת העפעפיים וינסה לתפוס בציפורניו את מה שזז שם. כבר היו חתולים שפגעו בעיני תינוקות בנסיבות דומות. בברכה. ליש - שיחה 18:29, 19 בפברואר 2011 (IST)

זה אומר שהחתול אוהב אותך ורוצה להתפנק. עִדּוֹ - שיחה 12:37, 20 בפברואר 2011 (IST)

רגישות לצבעים

אם כמות הצבעים שהעין האנושית רגישה אליהם היא סופית? האם אדם מסוגל להבדיל בין תמונה ב16 מיליון צבעים לבין 32 מיליון? לא צריך להזכיר את העיוורון צבעים כאן- אני מבדר על עין ממוצעת תקינה. 109.67.12.62 16:02, 19 בפברואר 2011 (IST)

נאמר זאת כך, אם התמונה של 16 מליון הצבעים הופקה מזו של ה-32 מליון - אז לא ניתן להבדיל.
עין האדם מסוגלת להבחין במליון צבעים בלבד.
הסיפור של תפישת צבע, ומרחבי צבע הוא די מורכב (ואני וודאי קטונתי מכדי להתעמק בו).
עם זאת, מרחב הצבע האנושי (סך הצבעים שהראייה האנושית מסוגלת להבדיל בינם) הוא מוכר וידוע.
על-מנת להמיר את תמונת 32M שלך לתמונת 16M, כל שיש לעשות הוא להעביר כל צבע לצבע הקרוב ביותר אליו בפלטה האנושית.
זה סוג של שקרכלשהו, אבל זרום איתי.
עבור פיקסל מסויים בתמונה, נניח שהוא בדיוק אחד ממליון הצבעים בפלטה האנושית - אז אתה לא נוגע בו.
במידה ופיקסל זה אינו יושב בדיוק על הפלטה האנושית, אז "תעגל" את הערך שלו לקרוב ביותר שעל הפלטה האנושית. לא יווצר הבדל תפישתי בין שני ערכי הפיקסל, שכן גם כך העין האנושית היתה רואה את הפיקסל לפי ערכו המעוגל.

זה ממש שקרכלשהו, אבל נסה לחשוב על דוגמא פשוטה יותר. נניח בעל-חיים הרואה בשני צבעים, האם יבדיל בין 200 ל-100 צבעים?
תפישת הראיה שלו "תעגל" את ערך האור של כל פיקסל לקרוב ביותר - מואר או חשוך.
כך, עבור תמונה של 200 צבעים, תוכל לעבור פיקסל-פיקסל ולקבוע האם הוא שוכן מעבר לצד המואר, או החשוך - ולתת לו ערך [1-100] בהתאם.
באותו אופן תוכל פשוט לתת לו ערך 0 או 1. וגם את התמונה המקורית שלך עם ה-16 מליון, תוכל להוריד לכמליון צבעים.

דבר אחרון אוסיף: הסיבה שכל המסכים המתקדמים מציגים ב-16M צבעים היא בדיוק בשל כך.
ליצרן (ולצרכן), אין כל סיבה להעלות את עושר התצוגה של פיקסל ל-32M צבעים (או יותר).
היצור יעלה לו (ולך) יותר, אך לא ישא פרי צרכני עמו.
דוד הירושלמי - שיחה 21:46, 19 בפברואר 2011 (IST)

אז למה 16M צבעים? אם אנחנו מסוגלים להבחין רק במיליון? אדם נבו•שיחה 22:28, 19 בפברואר 2011 (IST)

כדי לעשות מדרג. אם אתה רוצה לצייר משטח שתחילתו בגוון אחד, סופו באחר ועין האדם אינה יכולה להבחין בפס שבו הם מתחלפים, עליך להשתמש ביותר צבעים מכפי שעין האדם מסוגלת להבחין.

אבל כאן באה השאלה האם יספיקו מליון וחצי במקום 16 מליון. אני מניח שב-16 מליון יש גם גמישות טכנית למחשב בעריכת מדרגים. עִדּוֹ - שיחה 12:36, 20 בפברואר 2011 (IST)

כפי שציין עידו - המדובר בעניין טכני גרידא.
אנשי מחשבים (כמוני), אוהבים לעבוד בחזקות של 2. בעיקר אוהבים לעבוד ברווחים של 2 בחזקת 8.
אז 2 בחזקת 8 - 255, מעט מדי. 2 בחזקת 16 - 16 אלף, מעט מדי. 2 בחזקת 24 - 16 מליון, מספק!
דוד הירושלמי

זה לא לגמרי קשור לאהבה. מטעמים הנדסיים (אינני יודע אם מטעמים מהותיים או מטעמים היסטוריים) בסיס העבודה של המחשב הוא בסיס בינארי; זה מה שקובע את ה-2 בבסיס.

• סיבית - קופסה שיכולה לקבל אחד משני ערכים (ולכן הולמת עבודה בבסיס בינארי)
• בית מבנה של 8 סיביות (מטעמים היסטוריים ומטעמי סטנדרטיזציה).

ברכיבי חומרה יש אוגרים שבאמצעותם עושים את החישובים, מטעמי סטנדרטיזציה גודלם של האוגרים נמדד בבתים ולכן גדלים רבים שקשורים לחומרה הם מהצורה $2^{i\cdot 8}$. מה שאני לא מבין זה למה בכל זאת יש מסכים שמאפשרים בחירה ב-32 מיליון צבעים? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 16:09, 20 בפברואר 2011 (IST)

32 מיליון צבעים? או שמא התכוונת 32-ביט? לא זכור לי שראיתי 32 מיליון צבעים (25 ביטים). לגבי 32-ביט - יש פורמטים של הגדרת צבע שמשתמשים ב-32 ביט, אבל לפחות אלו שראיתי מקצים 8 סיביות ל"אלפא" במקרה כזה, כלומר "רק" 24 סיביות מגדירות את הצבע, ועוד בית אחד שמגדיר את מידת ה"שקיפות" של התמונה. קיפודנחש - שיחה 16:47, 20 בפברואר 2011 (IST)

אתם רוצים להגיד שהעין רואה מיליון צבעים בדידים? כידוע לי אין אינסוף צבעים בין אדום לכתום- והעין רואה מתוכם כמות סופית וניתנת למדידה של צבעים? ואיך הגיעו למספר הזה -מיליון?

מדוע שלא יהיו אינסוף צבעים בין אדום לכתום?
נניח שכתוב הוא פשוט גוון מובהר של אדום.
מכאן כי כל שעלייך לעשות על-מנת להשיג אינסוף גווני אדום (או כתום), הוא לערבב אדום עם אינסוף גווני לבן.
כל פעם להבהיר את האדום בדרגה אחרת. פעם 50% אדום 50% לבן, ופעם 49.733312% אדום (והמשלים לבן).
מבחינה תיאורטית אכן ישנם אינסוף גווני אדום (או כתום, או אפרפר...).
זה שהעין שלנו היא כה דלה שהיא מבחינה רק בכמליון... זו כבר בעיה שלנו.
הכלב שלי רואה רק בגווני אפור - זה לא הופך את העולם לאפור, ולא מוריד מכמות הצבעים בעולם (גם אם קרלוס לא רואה את כל העושר הזה).
לגבי המספר "מליון", קודם כל זה קירוב כלשהו. אולי זה מליון ו-200... וחוצמזה, זה ממוצע.
עיוורי צבעים כאמור, הם בעלי מרחב צבע עני בהרבה.
ובאותו אופן, ישנם אלו שעינם ומוחם מפרידים הרבה יותר גוונים ותתי-גוונים מן הממוצע.
לגבי איך הגיע למספר זה, אין לי מושג. אבל אני יכול לדמיין איך עושים ניסוי כזה.
בניסוי כזה ניתן לבקש מן הנבדקים לומר האם הם מבחינים בהבדלי גוון בין שני פיקסלים.
או פשוט לשאול "איזה יותר כהה?".
במידה ושני הפיקסלים נתפשים כזהים, הרי שהטעויות יטו לכאן ולכאן - ולא תקבל הטייה מובהקת.
לעומת זאת, במידה ואכן חלק ניכר מן האוכלוסיה מבחין בין שני הגוונים - תקבל הטייה ברורה.
אז איך בכלל יודעים החוקרים שלפיקסלים גוונים שונים באמת?!
הם פשוט דואגים שפיסקאים ומהנדסי אלק' יצרו להם איזה קומבינה של שלוש נורת לד (נניח) RGB.
עם בקר המאפשר לשחק בדיוק רק מאוד עם עוצמת האור בכל נורה.
ואז לכוון שתי נורות על עוצמה זהה, ואת השלישית בכל פיקסל לערכים מאוד קרובים 0.555312 ו-0.555316.
אולי...

אינסוף צבעים זה ודאי בלתי אפשרי. צבע מוגדר על פי אורך גל האור שנפלט או מוחזר מהעצם. ירוק, למשל, הוא בסביבות 520-570 ננומטר. כמה אורכי גל יכולים להיות בתחום הזה? 50 באורך של ננומטר, אבל פי עשר ברזולוציה של עשירית הננומטר, ופי מאה ברזולוציה של מאית הננומטר. עד לאן אפשר לרדת? עד לגודל המינימלי שבו גל שונה מחברו. חייבת להיות יחידה אחת שבלתי ניתנת לחלוקה: היא יכולה להיות בגודל של אטום או פרוטון או אלקטרון, אבל יהא הגודל אשר יהא, שם הרזולוציה היא המינימלית. ככה ההגיון הישר שלי אומר. אדם נבו•שיחה 14:03, 21 בפברואר 2011 (IST)

אורך גל, כמו ששמו מרמז הוא אורך. מי קבע ועל סמך מה שיש דבר כזה "אורך מינימלי" ביקום? גם את תגדיר את רדיוס החלקיק האלמנטרי הכי קטן כאורך מינימום, עדיין מישהו יכול לעשות מדידות ביחידות של 0.25 מהרדיוס הזה.

החיים אינם מתמטיקה. במתמטיקה טהורה אפשר תמיד לחלק דבר מה לשניים. בחיים זה עובד עד גבול מסוים. כשם שאינך יכול לשלם למישהו אלפית של אגורה. עד כאן ההסבר האינטואיטיבי. הסבר מדעי יותר מצא בתורת הקוונטים. עִדּוֹ - שיחה 00:28, 23 בפברואר 2011 (IST)

שחמט

שאלה שנראית נפוצה, אך הניסוח הוא שונה: כמה אפשרויות של מהלכים יכול לעשות שחקן עם כל כלי השחמט שלו במצב מסויים, ואיזה מצב זה?

השאלה שלך לא ברורה. האפשרויות העומדות בפני השחקן תלויות במצב הכלים על הלוח, ולפיכך גם במהלכים הקודמים שבוצעו בידיו ובידי יריבו. במהלך הראשון, לדוגמא - הן של הלבן והן של השחור - יש 20 אפשרויות לבחור ביניהן: 8 אפשרויות של התקדמות משבצת יחידה עם כל אחד משמונת הרגלים, 8 אפשרויות של התקדמות שתי משבצות עם כל אחד משמונת הרגלים, וארבע אפשרויות של צעדיהם האפשריים של שני הפרשים. לאחר שני הצעדים הראשונים (של הלבן ושל השחור) נוספות אפשרויות רבות בהתאם למהלכים הראשונים, והסתעפותן של האפשרויות לאחר מספר מהלכים זעיר למדי נעשית רחבה מכדי שיהיה אפשר לתאר אותה במילים. אדם נבו•שיחה 22:26, 19 בפברואר 2011 (IST)

יש מצבים שבהם זה אפס: אחרי שהוכרז שח-מט.. עִדּוֹ - שיחה 12:33, 20 בפברואר 2011 (IST)

או כשצריך להיות מוכרז "פט". משתמש:Adam nevo מחוץ לחשבון.

סלנג ישראלי

1) מניאק- למה לאדם שמתנהג בצורה לא חברותית או אגואיסטית מדי קוראים "מניאק"- מילה שפירושה לוקה במאניה?

2) חתיך- למה לאדם יפה קוראים "חתיך" -מילה שפירושה ניתן לחיתוך?

לגבי "חתיך" - זו מילה שהופיעה בשפה זמן די רב אחרי "חתיכה" והיא בבירור ניתוח שינוי מין של הראשונה. לגבי "חתיכה" - תרצה אולי לקרוא כאן.

לגבי "מניאק" - אכן חידה. לרוביק רוזנטל יש הסבר חלקי. קיפודנחש - שיחה 18:40, 19 בפברואר 2011 (IST)

ועוד לגבי "חתיך" - כאן נמצא שירו של רטוש, מתוך "צלע" - בספר "חופה שחורה". מומלץ. "...והכל פשוט / עד עור / ואפשר תמיד לחזור, בן אדם / - ברוך שחלק אהבתו / ושעתו / לחתיכים וחתיכות / בשר ודם!..." אדם נבו•שיחה 22:20, 19 בפברואר 2011 (IST)

מלחמת יום כיפור

בספרו "מה שראה הכלב", טוען מלקולם גלדוול שהצבא המצרי גויס 19 פעמים בין ינואר לאוקטובר 1973, וכן שאשרף מרואן התריע שתי התרעות שלא התאמתו, לפני התרעת האמת. לטענה השנייה יש גיבוי כאן, אבל למישהו יש מקור לטענה הראשונה? דוד - שיחה 21:22, 19 בפברואר 2011 (IST)

שיטת שולצה

כמה פעמים הצביעו בוויקיפדיה העברית בשיטת שולצה, ובאילו מקרים? (תשובה עם קישורים לארכיונים תתועדף במקום גבוה יותר מתשובות ללא קישורים.) אדם נבו•שיחה 21:50, 19 בפברואר 2011 (IST)

למרחב ויקיפדיה יש מעט קישורים מהערך. סביר להניח שכל הצבעה בשיטה הזו קישרה לפחות פעם אחת לערך. ראה [5]. וראה גם קישורים לערך ממרחב שיחת ויקיפדיה [6]. יוסי • שיחה 13:01, 20 בפברואר 2011 (IST)

השאלה הנכונה היא כמה הצבעות מרובות-אפשרויות התנהלו בויקיפדיה מאז שהוכנסה שיטת שולצה לשימוש, והתשובה המשמחת היא "מעט מאד"; די להצבעות שבהן בוחרים אם הגדר צריכה להיות אדומה, כתומה או גבוהה. עוזי ו. - שיחה 14:39, 20 בפברואר 2011 (IST)

הכתבה על שמואל ינאי - מפקד הפל"ים

הועבר לדף השיחה של הערך. עִדּוֹ - שיחה 12:28, 20 בפברואר 2011 (IST)

זמרים נרקומנים

מאפיין די בולט של עולם הרוק (וגם מעט מהפופ ורוק-אנ-רול) של שנות ה70 עד תחילת ה90 הוא זמרים צרכני סמים (ואף מכורים לסמים) שבעיותיהם היו ידועות לכל הציבור. אני מניח שזה היה באופנה באותם זמנים. אבל השאלה היא למה היום זה לא ככה? הרבה מכוכבי הרוק של היוצאים נגד שימוש בסמים (אפילו הפאנקים). אז השאלה היא מה הוביל לתפנית? האם זה כמות הזמרים המוכשרים שמתו בעקבות השימוש ופחד של הזמרים המודרניים או שאולי זה פשוט יצא מהאופנה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שזה קורה עד היום. הסיבות? אני לא ממש יודע, אבל יש אומרים שהשילוב של הרבה כסף מהיר, גיל צעיר ואופי פרוע הוא שעושה את זה. יוסאריאן • שיחה 16:34, 20 בפברואר 2011 (IST)

איזה זמרי רוק (או מטאל- הרוק המודרני) נרקומנים מפורסמים היום? לגבי גיל צעיר- לא נראה לי שרלוונטי לימנו. רוב הרוקרים בשנות ה30-60 לחייהם.

בריטני ספירס היא זמרת אחת ששהתה במכון גמילה, אני בטוח שיש רבים אחרים אבל אני לא מתמצא (אפשר לחפש בקטגוריה הזו). לא יודע לגבי רוקרים, מדובר על "כוכבים" - אם אלו זמרים (פופ, ראפ או מה שפופלרי היום) או שחקני קולנוע. יוסאריאן • שיחה 16:59, 20 בפברואר 2011 (IST)

איימי וויינהאוס94.230.89.153 17:04, 20 בפברואר 2011 (IST)

מה צריך כדי שמחשב יהיה שרת ?

מבחינת אינטרנט , חומרה , ותוכנה . איך להפוך מחשב רגיל לשרת ?

לדאוג שמחשבים אחרים יוכלו להתחבר אליו כדי לקבל ממנו שרותים (וגם לדאוג שמי שלא צריך לא יקבל ממנו שרותים לא רצויים). אין הבדל עקרוני בין "סתם מחשב" לשרת. מה אתה רוצה להריץ שם? קח בחשבון שאם אתה מתכוון להריץ אותו מהבית שלך, החיבור אליו יהיה לא אמין במיוחד ואיטי יחסית. Tzafrir - שיחה 10:39, 21 בפברואר 2011 (IST)

יש איזה תוכנת פלטפורמה ?

משהו חינמי ?

לא חסרים (אני אישית משתמש בסוג של לינוקס. לדעתי הלא משוחדת לינוקס, ובפרט דביאן היא הפלטפורמה האידאלית, ללא שום חסרונות). ועכשיו ברצינות: בשביל לתת תשובה טובה, צריך להבין אילו שרותים המחשב אמור לספק. עבור "כל האינטרנט"? רק עבור מספר ידידים? רק ברשת הביתית? Tzafrir - שיחה 16:11, 21 בפברואר 2011 (IST)

משהו בשביל הרשת , משהו שגוגל יראה , ולמשל שכמה יוכלו לכתוב באותו מסמך וורד . ?

משהו שגוגל יראה: זה צריך להיות שרת HTTP. אין בעיה להתקין את Apache HTTP Server, לדוגמה (יש לא מעט אחרים), על כל מחשב סביר. מה בדיוק אתה רוצה שיהיה שם? מערכת פופולרית לניהול הלוכן לאתר אישי עם בלוג היא וורדפרס. אבל שוב, יש המון אפשרויות שונות.

"שכולם יוכלו לכתוב באותו באותו מסמך וורד". זו כבר דרישה שונה. לא ידוע לי בדיוק מהן הדרישות של הגרסה המקוונת של Microsoft-Office. תמלילנים אחרים, כמו אביוורד (en:AbiWord) בנויות לעריכה משותפת, אבל זה יעבוד רק ברשת המקומית. אפשר להריץ את EtherPad ‏([7]). אני מניח שיש גם תוכנות נוספות. אבל בכל המקרים שציינתי, גם אם לא ניכנס לסיבוך ההתקנה, אחת הבעיות העיקריות תהיה איכות החיבור, ובפרט מהירות ההעלאה (uplink) (חסר לי מושג לקשר אליו). יש לי הרגשה שזה לא המקום לקבל עזרה טכנית ספציפית בתחום הזה. Tzafrir - שיחה 16:19, 22 בפברואר 2011 (IST)

בכל מקרה תודה על התשובה , בכבוד מים נושפים .

שנאי-שאלה בחמשל (פיזיקה)

שאלה בקשר לשנאי: אני מתעניין בשאלה האם אני מבזבז יותר חשמל: כשיש טלפון מחובר למטען או כשהמטען מחבור ריק? אני יודע שהשנאי בנוי משני סלילים זה מול זה, כל אחד במעגל אחר ללא קשר גלווני. ואני יודע שככל שהתנגדות הצרכן גבוהה יותר, כך עוצמת זרם נמוכה יותר ולכן צריכת אנרגיה נמוכה יותר. אבל האם ההתנגדות השקולה של כל המערכת תלויה בהתנגדות של המעגל השני (לא זה שמחובר לרשת החשמל)?

הישרדות

העונה הנוכחית מצולמת באיי קמרינס, מישהו יודע איפה זה???

ראו בויקיפדיה האנגלית לימור י - שיחה 17:25, 21 בפברואר 2011 (IST)

מציאת דברי ערך היסטורי

מה החוק בארץ לגבי מציאת חפצים עתיקים? נגיד מישהו חופר בגינה ומוצא לוח אבן עם כתובות מהמאה ה12. ברור שזה רכושה של המדינה (ולא של המוצא). אבל האם הוא יתוגמל איכשהו על המציאה? או שעליו להעביר את המציאה לידי ארכאולוגים בלי שום תמורה? ואם למציאה יש ערך כלכלי ולא רק היסטורי? 79.181.25.147 16:04, 21 בפברואר 2011 (IST)

ואם ארכאולוג מוצא? מה שלו ומה לא שלו?. עִדּוֹ - שיחה 19:36, 21 בפברואר 2011 (IST)

ראו בבקשה חוק העתיקות והערך עתיקה. ובקיצור, כל ממצא שעונה להגדרת עתיקה חובה למסור אותו לרשות העתיקות. אין כל תגמול כספי. לעומת זאת מי שמקיים את החוק לא עובר עבירה פלילית. אין הבדל בין ממצא שמוצא ארכאולוג לממצא שנמצא על ידי כל אדם אחר Hanay • שיחה 19:43, 21 בפברואר 2011 (IST)

כלומר החוק מעודד סחר לא חוקי בעתיקות... כי מן הסתם אם מצאתי כד חרסינה מהמאה ה8 או משהו, אז כל אחד עדיף לי לחפש אספן שישלם על זה איזה חצי מיליון מאשר לתת את העוצר לרשות העתיקות שלא תשלם לי על זה כלום( וכמה אנשים לדעתכם יוותרו על חצי מיליון, אפילו אם הם יודעים שאחרת עוברים על החוק?). וארכאולוג-עבריין יכול להפוך למיליונר במצב כזה, אם ידע איפה לחפש עתיקות שהרשות לא תדע עליהם מעולם. מוזרים החוקים בארץ. 79.176.8.56 21:56, 21 בפברואר 2011 (IST)

לפי "ההיגיון" שלך החוק מעודד אותך לגנוב ולרצוח, כי לא משלמים לך לא לעשות זאת. קיבלת תשובה לשאלתך. דף זה אינו בלוג Hanay • שיחה 22:46, 21 בפברואר 2011 (IST)

שאלה שאינה מתאימה לבלוג: ממה מרוויחים ארכיאולוגים? האם יש להם זכויות יוצרים מסוימות על מה שהם מצאו ונאלצו למסור לרשות העתיקות? אם מצאתי פסיפס ומסרתי אותו כדין, האם יש לי עוד מקור לרווח חוץ מתקציב המחקר? האם מותר לצלם את הפסיפס בלי לשלם לי?. עִדּוֹ - שיחה 16:20, 22 בפברואר 2011 (IST)

לעדו - ארכיאולוגים מרויחים מהמשכורת שהם מקבלים, מתקציבי מחקר ארכיאולוגי ומתגמולים מהספרים שהם כותבים בעקבות חפירותיהם ומחקריהם. כל הממצאים שנמצאו בחפירות שייכים לרשות העתיקות (קרי, למדינה) ורק רשות זו תקבל תגמולים עבור צילומים או תערוכות של הממצאים הארכיאולוגיים. --וידנפלד - שיחה 00:06, 24 בפברואר 2011 (IST)

זוג שאלות בחדו"א

שאלה שאני המצאתי, אז יתכן שיש שטויות (אבל בכל זאת חשוב לי לשואל).

1. תהה $f(x)$ פונקציה מוגדרת בקטע $[a,b]$. האם יתכן שהיא אינטגרבילית(רימן), אבל האינטגרל שלה לא ניתן לחישוב?

2. תהה $f(x)$ פונקציה רציפה ב$(-\infty ,\infty )$. האם יתכן שלא קיים בכל הישר$(-\infty ,\infty )$ קטע שבו היא מונוטונית? כלומר במילים אחרות, אני רוצה לבדוק אם נכונות הטענה "כל פונקציה רציפה ב$(-\infty ,\infty )$ מכילה קטע מונוטוני"(עולה יורד או קבוע).

אני חשוב שהתשובה לשאלה הראשונה היא כן, אבל אין לי דוגמה. והשאלה השניה היא לא, אבל גם כן אין לי דוגמה. 79.177.54.126 17:07, 21 בפברואר 2011 (IST)

לשאלה הראשונה, לא ברור למה כוונתך ב"לא ניתן". לשניה - דווקא יתכן: פונקציית ויירשטראס היא רציפה, אבל אינה מונוטונית באף קטע. עוזי ו. - שיחה 18:07, 21 בפברואר 2011 (IST)

יש הוכחות לפונקציה שהיא אינטגרבילית אבל הפונקציה שלה עוד לא נתגלתה , ולגבי 2 אפשרות פשוטה היא הפונקציה Y שווה 1 . תודה .

$f(x)=1$ היא פונקציה מונוטונית קבועה.

התכוונתי שאין לך שום כלי לדעת מה הערך של האינטגרל של הפונקציה בקטע סגור( פונקציה רציפה שאתה לא יכול לחשב את השטח מתחת לגרף שלה). האם הדוגמה של פונקציית ויירשטראס היא דוגמה נגדית לטענה "אם פונקציה $f(x)$ רציפה ונתון ש$f(a)>f(b)$ אז חייב להיות קטע בתוך $(a,b)$ בו הפונקציה יורדת"? איזה תנאי נוסף אני צריך להוסיף על מנת שהמסקנה תתקיים?

יש אינטגרלים שלא ניתן לחשב בשיטות אנליטיות, אך תמיד ניתן להתשמש בשיטות נומריות. לדוגמה פונקציית השגיאה. באשר לשמפט שציינת, אכן פונקציית ויירשטראס היא דוגמה נגדית. דניאל ב. 19:16, 21 בפברואר 2011 (IST)

המ... טוב, זה לא בשבילי עדיין. יש לך דוגמה נגדית יותר פשוטה מפונקציית ויירשטראס שסותרת את הטענה שלי (כזאת שני אוכל לזכור)? 79.177.54.126 19:35, 21 בפברואר 2011 (IST)

לא ממש. פונקציית ויירשטראס היא אולי הדוגמה הכי פשוטה לפונציה רציפה שאינה גזירה. אם פונקציה היא כן גזירה בקטע כלשהו אז היא בוודאי מונוטנית (או קבועה) בסביבה של נקודה בקטע (מהמשפט הידוע שאם הנגזרת חיובית או שלילית הפונקציה עולה או יורדת בסביבה של הנקודה). לכן אין דוגמה פשוטה יותר. דניאל ב. 19:40, 21 בפברואר 2011 (IST)

שמש נופלת

קראתי, [באחד הספרים שנועדו להפריך הוכחות לקיום בורא לעולם, איני זוכר איזהו.] על 70 אלף צליינים בפורטוגל ב-1917, שהעידו שראו את השמש נופלת מהשמים אליהם. ניסיתי לחפש על כך בגוגל, ולא העליתי תוצאות. למישהו יש מושג נוסף על כך ? 147.236.33.131 19:30, 21 בפברואר 2011 (IST)

בויקיפדיה האנגלית יש את הערך en:Miracle of the Sun. נשמע מתאים. 84.108.160.70 23:50, 21 בפברואר 2011 (IST)

Civil Rights ו-Human Rights

מה התרגום של שני המונחים הללו? ומה ההבדל ביניהם? תודה, קלונימוס - שיחה 19:51, 21 בפברואר 2011 (IST)

זכויות אדם - human rights

זכויות אזרח (או זכויות אזרחיות) - civil rights.

על ההבדלים ראה למשל דברי רות גביזון כאן: [8] דב ט. - שיחה 21:20, 21 בפברואר 2011 (IST)

שים לב שזכויות אזרח הוא הפניה לזכויות אדם. זהר דרוקמן - לזכר פול 21:27, 21 בפברואר 2011 (IST)

זכויות אדם הן הזכויות המגיעים לכל אחד מאתנו בהיותו אדם כמו זכות לחיים, זכות לרכוש, זכות לחופש, זכות לשוויון ועוד. זכויות אלו שנקראו גם "זכויות טבעיות של האדם" קובצו במסמכים שונים שהמפורסמים ביניהם הם מגילות זכויות האדם של המהפכה הצרפתית ושל המהפכה האמריקאית.

זכויות אזרח הן הזכויות המגיעות לכל אחד מאתנו בהיותנו אזרחים כמו הזכויות להגנה משפטית, הגנה מפני אויבים במלחמה, הגנה בריאותית, הגנה מפני גזענות ועוד. בעוד שזכויות האדם הן מוחלטות וטבעיות וללא תמורה, זכויות האזרח הן חלק מהאמנה החברתית ביננו ובין הרשות (למשל, המדינה) ולצדן מופיעות גם החובות האזרחיות.--וידנפלד - שיחה 00:29, 22 בפברואר 2011 (IST)

מעבר למה שנאמר, "זכויות אדם" אדם זה בקנוטציה יותר שמאלנית. חוק שיזם פוליטיקאי ימני ועוסק בנושאים אלה יקרא "חוק אזרחים ותיקים" או "Americans with Disability Act" ולא "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" (בעצם את החוק האחרון יזם שאול יהלום כך שאולי אני טועה). עִדּוֹ - שיחה 16:18, 22 בפברואר 2011 (IST)

גרף פונקציה תלת מימדי

שלום

באתר הזה, גרף של פונקציה כמו z=sin(x) או z=2*x מוצג כגרף תלת מימדי, למרות ש-y=0. מדוע זה כך? ומהן המקבילות התלת-מימדיות לפונקציות y=sinx ו-y=2x?

אני מציע שתקרא את ההגדרה של פונקציה, בנוסחה הראשונה Y לא תלוי בX או בZ, אין סיבה שהוא יהיה 0 דווקא. אם עדיין לא הבנת, תנסה להקליד באתר:

z=sin(X)

y=10 בברכה, --איש המרק - שיחה 14:21, 22 בפברואר 2011 (IST)

עזרה בזיהוי תמונה

לפני כמה ימים נתקלתי בסמל דיי מוכר באינטרנט, אך אינני מצליחה להיזכר לאיזה נושא הוא קשור, או מה הוא מייצג. אשמח אם תוכלו לעזור לי :) קישור לתמונה: http://img696.imageshack.us/img696/2246/atheismfxp.jpg

Chipsy - שיחה 01:33, 22 בפברואר 2011 (IST)

זה הסמל של ארגון שנקרא en:American Atheists. לא הכרתי את הסמל הזה קודם, אבל השם של הקובץ הסגיר למה הוא קשור . תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 01:52, 22 בפברואר 2011 (IST)

תומר אתה פשוט תותח, תודה ענקית! Chipsy - שיחה 12:20, 22 בפברואר 2011 (IST)

גיור, חתונה, משרד הפנים

ראשית, זאת לא שאלה של לקטר אלא אני רוצה להבין את הנוהל במדינה. איך הולך הקטע של החתונה בארץ? נגיד זוג רוצים להתחתן- באיזה שלב בודקים אם הם יהודים? איך זה הולך- הם צירכים לפנות לאיזה רב והרב יבדוק אם הם יהודים? לפי מה הוא בודק? נגיד שתיהם חילוניים לגמרי ולא מקיימים שום מצווה- האם זה הולך לפי הרישום במשרד הפנים? האם בודק שאין בעיות כמו נישואים קודמים שלא בוטלו וכדו'? נגיד איזה זוג התחתן כהלכה והתגרש שלא כהלכה (בחו"ל, עם עורכי דין וכל הסיפור, אבל בלי רב) -האם לרבנות יש איזהו דרך לבדוק?

אחרי החתונה, האם הרב מתקשר איכשהו למשרד הפנים מעדכן שם את הסטטוס של הזוג( רווק-לנשוי)? או שזה משהו שהם צריכים לעשות עם איזו תעודה שהוא נותן להם?

עכשיו לעניין הגיור( אני יודע שזה בתקשורת לאחרונה)- האם אנשים שעברו גיור משנים את סעיף הלאום במשרד הפנים? האם רב יכול לבדוק במשרד הפנים שאזרח כלשהו עבר גיור "כהלכה"? או שזה הולך רק לפי איזו תעודה שכל מי שעבר גיור צריך לשאת ושם רשום את המקום והזמן שהוא התגייר? האם מותר איכשהו לבטל גיור באופן פורמלי?

בבקשה רק בלי "הדתיים מנהלים לנו את המדינה" וכדו'. אני שואל רק איך הולכים הנהלים של התערבות הרבנות בעניין הפנים. 79.178.30.21 14:08, 22 בפברואר 2011 (IST)

יש כאן בקיאים ממני בתהליך מן הסתם, ובכל זאת מספר כללים:

1. הבדיקות בעניין יהדותם של הנרשמים לנישואין, רלוונטיות רק כאשר עולה ספק בעניין זה.
2. עצם זה שהנרשמים אינם מקיימים מצוות, לא מהוה עילה לפקפוק ביהדותם.
3. כאשר המבקש הוא גר צדק, הוא מתבקש להביא תעודת גירות, שקיבל מבית הדין שגייר אותו, כאשר במידה ויש ספיקות מתחילים את הבדיקה מכאן.
4. במידה והמבקשים להירשם לנישואין, רשומים כמי שנישאו בעבר, הם נדרשים להביא אישור מבית הדין כהוכחה לגט שניתנה לבת זוג כהלכה.
5. לאחרי הנישואין, מקבלים הזוג תעודת נישואין מהרב, והם ניגשים איתו למשרד הפנים ומשנים את הסטטוס מרווק לנשוי.
6. גיור שנעשה כהלכה, אינו ניתן לביטול, לעומת זאת כאשר ברור שהגיור לא נעשה כהלכה, הגירות נחשבת למזויפת מהבחינה ההלכתית.

בברכה. טיפוסי - שו"ת 14:20, 22 בפברואר 2011 (IST)

האם כל רב מקבל סמכות רשמית (שים לב - הוא מתפקד כ"פקיד" רשמי אם הוא זה שאחראי לנפק תעודות שיש להם תוקף משפטי) לחתן בני זוג לפי השקפתו? כלומר, בתיאוריה יכול להיות רב שיקפיד יותר ולא יאשר נישואין, בזמן שרב אחר ייחס פחות משמעות לתעודות וכן יאשר את הנישואין? אתה טוען שאין בדיקת יהדות אם אין ספקות? לי אישית אין שום תעודה רשמית המוכיחה שאני יהודי (בתעודת זהות יש כוכביות) - איך הרב יבדוק שאני לא מוסלמי או נוצרי( עוד הפעם-חילוני לגמרי)? האם בתיאוריה תעודת נישואין שניתנה על ידי הרב תספק את משרד הפנים אם בני הזוג אינם יהודים לפי ההלכה? 79.178.30.21 14:51, 22 בפברואר 2011 (IST)

לא מובן איך אתה מצפה שרב מכל סוג, ייתן תעודת נישואין לאינם יהודים, אם לא הוא זה שמאשר או רושם את נישואיהם. אני רוצה לקוות שכל הפקידים וכל הרבנים המשמשים בתפקיד שלטוני, ממלאים את תפקידיהם במקצועיות ואינם מועלים בסמכותם המוקנית להם בחוק. ולשאלתך, אין לי ספק שאם אתה יהודי, לא תהיה לך בעיה לשכנע את הרב בכך בקלות, לגבי מוסלמי ונוצרי סביר להניח שהם לא יפנו לרב לצורך רישום נישואין, אלא אם כן הם חומדים לצון. בברכה. טיפוסי - שו"ת 15:05, 22 בפברואר 2011 (IST)

אם אתה אזרח ישראל, אז במרשם האוכלוסין, אתה רשום כיהודי, ובתעודת הזהות מופיע התאריך העברי של לידתך, המעיד על היותך יהודי. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:22, 22 בפברואר 2011 (IST)

האם לרבנות יש גישה למרשם האוכלוסין? וגם לא עניתם לי על השאלה- כל רב במדינת ישראל הוא בעל סמכות לנפק תעודת נישואין? אני בטוח ב100% שהשיטה של הרב זה לא לבקש תעודת זהות ולבדוק אם יש שם תאריך עברי. כי יש גם לא יהודים ( בני משפחות של יהודים) שרשום להם תאריך עברי( ולפי ההלכה הם אינם יהודים). ולטיפוסי- אם כמו שאתה אומר הרב לא עושה תחקיר כי יוצא מנקודת הנחה שכל מי שבא עליו הוא יהודי, אז לכל ה"מישלינגה" לא היה שום צורך להתחתן בחו"ל( ובארץ יש קבוצה די גדולה של אשים שפסולים מלהתחתן בגלל שהם אינם שייכים לאף דת). ככה שכנראה שכן עושים תחקיר על כל חתונה( אחרת איך היו עולים על אלו שאמא שלהם לא יהודיה). האם יש פה כאלה שמכירים את הנהלים באופן אישי( התעסקו עם זה או משהו)? לגבי גר שקר: אם מישהו קיבל תעודה מרבנות המצביעה על כך שהוא עבר גיור, אבל בפועל הוא לא שומר על ההלכה, אלא התגייר לצורך קבלת זכויות אזרח שוות ליהודי- האם קיימת לרבנות הסמכות למנוע ממנו להתחתן או לשלול ממנו זכויות אחרות( אני מדבר כמובן על זכויות שיש להם קשר כלשהו לפולחן ודת, ולא על זכויות האדם בכלליות)?

אנונימי, זה יהיה הרבה יותר סמכותי, אם תרים טלפון ללשכת הרבנות האזורית במקום מגוריך, כדי לקבל תשובות מדויקות לשאלותיך, ובכל זאת, הרבנות לא נותנת תעודת גיור למי שהתגייר רק לצורך קבלת זכויוות אזרח שוות ליהודי, אלא אם כן היא מועלת בתפקידה, גיור זה לא מושג משפטי הקביל הלכתית, אלא מושג הלכתי הקביל משפטית. טיפוסי - שו"ת 17:15, 22 בפברואר 2011 (IST)

על מנת לחתן אנשים במדינת ישראל על הרב להיות בעל דבר שנקרא "כושר לנישואין", זו מעין תעודה שהרב מקבל מהרבנות הראשית. אם לרב יש ספק בעניין יהדות אחד הצדדים מתקיים בירור, בבית דין. מתניה • שיחה 18:13, 22 בפברואר 2011 (IST)

מעניין. האם יש איזו דרך של תקשורת הפוכה? כלומר דברים שמשרד הפנים מכתיב לרבנות( בקשר לדיני נישואין אני מדבר)? או שלרבנות שי אוטונומיה מוחלטת בקבלת החלטות? אגב, האם קיים חוק מדינה המונע מרב לקחת כסף או טובות הנאה תמורת שירותיו(קרי שוחד)? כי אם באופן רשמי הוא לא מוגדר כפקיד מדינה, אבל בפועל הוא מנפק תעודות בעלות תוקף משפטי, אז כעיקרון זה מאפשר לו "לזייף" בקבלת החלטות תמורת תשלום ( אני לא אומר שרבנים עושים ככה! פשוט השאלה היא האם חוקי מדינה מגדירים את זה כשוחד והאם רב כזה יקבל עונש). 79.178.30.21 18:37, 22 בפברואר 2011 (IST)

בדרך כלל, לרבנות יש אוטונומיה מוחלטת בהחלטותיה, שכן היא שואבת את סמכותה מכוח ההלכה ורק לאחר מכן מכוח החוק, לגבי זיוף תעודות, דווקא פורסם על רב שחילק תעודות גירות בניגוד לכללים, אך הוא לא נענש. טיפוסי - שו"ת 18:43, 22 בפברואר 2011 (IST)

זה עבר פה יחסית בשקט, אז הנה: לא נכון, היא קודם כל שואבת את סמכותה מכוח החוק ורק לאחר מכן מכח ההלכה; כמוך, גם שם לפעמים מתבלבלים בעניין הזה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:59, 23 בפברואר 2011 (IST)

הפרדוקס בעניין זה הוא, כיוון שהחוק מכיר בסמכות ההלכה, לעומת זאת ההלכה אינה מכירה בסמכות החוק, למעט מקרים מצומצמים של דינא דמלכותא, ובתנאים מיוחדים. טיפוסי - שו"ת 11:48, 23 בפברואר 2011 (IST)

התבלבלת לגמרי. הרבנות הראשית קיימת מכח חוק הרבנות הראשית ומשם סמכותה. אין זה משנה אם ההלכה מכירה בסמכות החוק, בתי המשפט הם הפוסקים האחרונים בערעורים על החלטות של הרבנויות השונות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 12:59, 23 בפברואר 2011 (IST)

ההיגד הנכון הוא, שהחוק הסמיך את הרבנות הראשית לפעול במספר תחומים במדינת ישראל, בכפוף להלכה היהודית בלבד, ומנגד הסמיך החוק את בתי המשפט האזרחיים לערעורים על החלטות הרבנות הראשית, כאשר במקרה שהן מנוגדות להחלטת הרבנות, הן החלטות משפטיות אזרחיות שאינן קשורות לרבנות הכפופה כאמור אך ורק להלכה, ובכך כוחה של הרבנות לפעול על פי ההלכה אכן הוגבל, ומכאן ההתנגדות הנרחבת להקמת הרבנות שהיתה בימים ההם. טיפוסי - שו"ת 13:25, 23 בפברואר 2011 (IST)

זה ניסוח פתלתל מאוד כדי להמנע מלהגיד שהרבנות מחוייבת לפעול קודם על פי חוקי מדינת ישראל ורק לאחר מכן על פי חוקי ההלכה. נראה אותך גם דוחף לתוכו את זה שהחלטות של בתי המשפט מחייבות את הרבנות לעתיד. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:01, 23 בפברואר 2011 (IST)

אתה כנראה גם מבין שהמצב פתלתל, שכן ברור לך שהרבנים באופן אישי לא מחויבים אלא לשיקולי ההלכה, אחרת הם אינם עונים על ההגדרה רבנים כלל, אלא שאתה צודק וההגבלות שהטיל על עצמאותם החוק, בעייתית מאד מבחינה הלכתית, ולהמחשה אין אחר ורע בהיסטוריה הרבנית והלכתית מושג לערעור על פסק הלכה או על החלטת בית דין. טיפוסי - שו"ת 00:08, 24 בפברואר 2011 (IST)

עשיתם קצת בלגן. רישום הנישואין בישראל מתנהל ברבנות. זוג יהודים שרוצים להינשא הולכים לרבנות ופותחים תיק. ברגע שהם מקבלים אישור, תהליך קצר בדרך כלל, הם יכולים להינשא. הרב בחתונה משמש עד ואת עדותו הוא חותם על הכתובה אבל הוא לא מחתן אלא הגבר מקדש את אשתו. לא חייבים שיהיה רב נוכח בטקס על מנת להיות מוכר לנישואים, הרבה ממנהלי הטקסים הם אברכים בלי סמיכות לרבנות ויש מקרים רבים בהם עורך הטקס הוא אדם שאינו רב וחתימתו מקובלת על הרבנות . זאת אומרת שאי אפשר ללכת לרב אקראי ולהנשא דרכו. וינברג - שיחה 00:25, 24 בפברואר 2011 (IST)

איזה עץ זה?

העץ צולם היום ליד בקוע (שפלת יהודה).

• 
  מראה כללי
• 
  עלים, פירות וקוצים

תודה, Ranbar - שיחה 14:33, 22 בפברואר 2011 (IST)

האין זה שיזף מצוי? קיפודנחש - שיחה 15:16, 22 בפברואר 2011 (IST)

נראה שכן, אלא שהמיקום אינו שגרתי לעץ זה וגם העובדה שיש עליו פירות בעונה זו. אבל צורת העלים והקוצים מוכיחים. תודה. Ranbar - שיחה 17:36, 22 בפברואר 2011 (IST)

זכויות נכה צה"ל ושיטת מצליח

משרד הביטחון משלם עבור נכי צה"ל שליש מהארנונה ואת אגרת הטלוויזיה. כל זאת בתנאי שהדוואר לא מתבלבל ולא מחזיר את אל משרד הביטחון את המכתבים שנשלחו לנכה. ברגע ששלושה מכתבים חוזרים אל השולח, זכויות אלה נעלמות בלא הודעה.

מסתבר שזה מה שקרה כשהייתי בשיקגו וקיבלתי ערמות דואר בכל חופשת מולדת. לא שמתי לב ששלושה מכתבים חסרים שם ושאני משלם יותר מדי ארנונה. הדייר התמים שלי שילם כאילו במקומי את אגרת הטלוויזיה שאף אחד לא היה אמור לשלם.

האם אוכל לקבל את הארנונה בחזרה עם ריבית והצמדה. או טוב יותר - האם אוכל לתבוע ממשרד הביטחון שישלם לי את הארנונה ששילמתי בשיקגו (אם כבר מתחילים להתחשבן ולהתמם, שם זה יקר יותר...)?

בתודה, חברכם הנעשק. עִדּוֹ - שיחה 16:02, 22 בפברואר 2011 (IST)

זה לא מדויק. אם לא התגוררת בדירה כי השכרת אותה אז היתה חובה עליך לשנות את שם הדייר ברשות המקומית ואין סיבה שהוא יקבל הנחה. מה זה כאילו במקומך? אם היתה לו טלוויזיה הוא היה צריך לשלם אגרה. אם לא רשות השידור צריכה לדעת שלא שהית בארץ (זאת חובתך ולא חובתה). Shannen - שיחה 18:09, 22 בפברואר 2011 (IST)

האם משרד הביטחון אמור היה לשלם לי מסי עירייה בחוץ לארץ? דהיינו עבור עיריית שיקגו? עִדּוֹ - שיחה 00:20, 23 בפברואר 2011 (IST)

עידו, אני יכול רק להניח כי לפי הגדרת החוק (או התקנות) המדובר בארנונה למועצה מקומית/עיריה מוכרת בישראל.
קו כללי, להבנתי, זכויות סוציאליות הן בגדול אישיות ואינן ניתנות להעברה.
הסייג היחיד לכך שאני מכיר, הוא בן/בת-זוג.
ההנחות הנ"ל אינן מוצמדות לדירה או למקלט הטלויזיה, אלא למקבל ההטבה - זה אתה.
זה כמו שאמא שלי תרצה להעביר לי את תעודת הנסיעה המוזלת שלה.
בתור אזרחית ותיקה, היא מקבל 50% באגד או משהו כזה.
זה לא אומר שהיא יכולה להעביר לי את כרטיסייתה המוזלת (ובכך להעביר אלי את ההטבה).
אני יכול לנחש שאתה אולי חושב ש"מש' הבטחון מוכן לשלם XX,XXX ארנונות בשנה לנכיו" ומה אכפת לי באיזו חלוקה... אני לא בטוח שזו ההסתכלות הנכונה.
לגבי המנגנון לביטולה של ההטבה - גם הוא נראה לי שקול והגיוני. סך הכל, המדובר בהנחה בארנונה. אם לא מצליחים להשיג אותך בכתובת מסויימת, כנראה שאתה לא שם, ולכן לא משלם שם ארנונה (ופועל יוצא, אינך זקוק להנחה בארנונה).
אני חושב שבמקרה ספציפי זה, הכינוי מצליח הוא לכל הפחות שגוי. סורי :(

אמי התלוננה בפניי שאחרי מות אבי "לקחו לה" את הנחת נרדפי הנאצים. לי היה ברור שהרשות המקומית צודקת במקרה הזה. Shannen - שיחה 21:08, 23 בפברואר 2011 (IST)

זה ממש לא דומה. אם כנכה צה"ל הייתי זכאי לרכב נגיש, כן הייתי מקבל אותו בשיקגו. אני נכה צה"ל גם כשאני בלימודים בחוץ לארץ. הסייג היחיד שאני מכיר לעניין הרכב הנגיש הוא שנכה שטס כל הזמן במסגרת עבודתו בין שתי מדינות, זכאי לרכב נגיש ממומן רק באחת מהן ואותה אחת היא לבחירתו.

עוד הברקה של משרד הביטחון היא שהחזרים רטרואקיביים הם מקסימום שנה אחורה. מה זה אמור להיות? במס הכנסה זה הרבה יותר שנים אחורה. עִדּוֹ - שיחה 22:18, 23 בפברואר 2011 (IST)

זיהוי בעלי חיים ואיזה עץ או שניים

אשמח לכל סיוע במשתמש:מתניה/גן החיות התנכ"י, עברו חודשיים, ולא כתבתי מה צילמתי. אני סניל ידוע, מי רוצה לעזור? מתניה • שיחה 16:17, 22 בפברואר 2011 (IST)

כנס לאתר הרשמי של גן החיות התנכ"י. יש שם רשימה ותמונות של כל החיות בגן...--MT0 - שיחה 20:45, 22 בפברואר 2011 (IST)

מומחה, אנא תמצת לי את המושג פוסטמודרניזם

לא הבנתי מה הבעייה איתם?, האם הם והניו-אייג' זה אותו מחנה בדיוק?,

ואם לא, מדוע המדע מתנגד להם?.

תודה.

פוסט מודרניזם הוא פוסט פילוסופיה. דהיינו, יאוש מהחשיבה וכניעה לכל מה שאיזה מישהו אומר, כאשר הכניעה היא במסווה של נאורות ואי החשיבה היא במסווה של תחכום. עִדּוֹ - שיחה 00:18, 23 בפברואר 2011 (IST)

זו פרשנות מאוד מסויימת (וביקורתית) של המושג, הרחב עד מאוד.

הייתי רוצה לומר שניתן ללמוד על הנושא בערך פוסטמודרניזם, אבל אני חושב שהערך כתוב בצורה מבולבלת ו"מכיל סתם ערב רב של רעיונות לגבי הפוסט מודרניזם ללא כל סדר נראה לעין" או מקורות רציניים - כתבתי כבר לפני יותר מ-4 שנים[!]). בכל אופן, על הניו-אייג' ניתן ללמוד מעט מהערך העידן החדש.

בנוגע ליחס בינהם - הם שני דברים שונים. בניו-אייג' הכוונה לתורות ואמונות, לרוב בעלות גוון דתי לרוב, שנשענות על מקורות קדומים. העיסוק בניו אייג', כמעט לפי הגדרה, מנותק מהממסד האקדמי.

פוסטמודרניזם לעומת זאת, הוא מונח רחב שמציין בעיקר אסכולת חשיבה אקדמית שערערה על המחשבה המודרנית בתחומים של מדעי הרוח ומדעי החברה, אבל גם באמנות, ארכיטקטורה ותחומים אחרים. נדמה לי שבכל התחומים הללו היא השפיעה השפעה אדירה והובילה שינויים רבים.

"המדע" לא מתנגד לאף אחד מהם, עד כמה שאני יודע, אבל רעיונות של ניו-אייג' מתבססים בד"כ על מקורות דתיים, ודוחים את דרכי המחקר והאימות המדעיים, ולכן נדמה לי שרוב בין המדעניות לא מקבל את הרעיונות שלו (לפחות אלה מבינהם שקשורים בעולם החומר. דוגמא מתבקשת היא רפואה אלטרנטיבית, ניו-אייג'ית, שפעמים רבות מציגה שיטות שלא זכו לאימות בצורה של ניסוי מהימן, והרפואה ה"מדעית" לא מכירה בהן. מצד שני לא חסרות רופאות שמשתמשים בשיטות כאלה, למרות שאני מנחש שמדובר במיעוט מבין כלל הרופאות).

ביחס לפוסט-מודרניזם - כל זמן שהחשיבה הפוסט-מודרנית ערערה מוסכמות ושינתה סדרי עולם בתחומים של מדעי החברה והרוח, לא היה ל"מדע" (המיוחס בד"כ למדעים המדוייקים, למרות עירוב השמות המבלבל) יותר מדי מה להגיד עליה. אך היו גם הוגים פוסט-מודרניסטים שניסו לערער על מוסכמות מתחום המדעים המדוייקים, ונדמה לי שנסיונות אלו נדחו על ידי המדעניות העוסקות בתחום (עד כמה שאני מבין, לרוב בצדק. המדעים המדוייקים הרבה יותר חמורים בדרישותיהם ולכן פחות הטיות שקשורות להלך המחשבה של החוקרות "נספגות" בהם).

אני לא מומחה בתחום, אז ייתכן שנפלו טעויות בדבריי, ואני מקווה שאם כך קרה, תהיה מי שתתקן ותדייק. יוסאריאן • שיחה

כתבת יפה, יוסאריאן, אבל נדמה לי שקצת הארכת אודות היחס לפוסט-מודרניזם ומקומו בחברה הנוכחית, וקיצרת בהגדרת הדבר עצמו.

גם אני לא מומחה בתחום, אבל אנסה לכתוב כמיטב הבנתי.

המונח "מודרניזם" מציין אוסף של תפיסות עולם, תרבות, היסטוריה, ערכים והשקפות שהפכו מקובלים בעידן המודרני (אודותיו יש לנו שני ערכים: העידן המודרני ומודרניות); ביניהם תיעוש רב, הגמוניזציה - כמעט - של שיטת השלטון הדמוקרטית, רציונליזציה של אמונות ודעות - ומכאן קצרה הדרך לחילון, ערכים מערביים וכדו'.

הפוסט-מודרניזם מציין עזיבה, או נטייה כזאת, של אוסף המאפיינים הללו, מסיבות רבות שונות; ביניהם רצון לחדול מראייה רציונלית טהורה והתחברות לנפש והרגש, השפעות מהמזרח הרחוק, ייאוש ואכזבה מתחלואי החברה המערבית ועוד ועוד. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:19, 23 בפברואר 2011 (IST)

זה לא מדוייק כלל וכלל. אם מישהו/י רוצה ללמוד על פוסטמודרניזם, אז מוטב לקרוא את ספריהם של פרדריק ג'יימסון וז'אן פרנסואה ליוטר. דורית 14:25, 23 בפברואר 2011 (IST)

התוכלי לפרט מעט? נדמה לי שהקישור שגוונא עשה בין פוסטמודרניזם ל"התחברות לנפש והרגש, [ו]השפעות מהמזרח הרחוק" לא מש מדוייק, התוכלי להסביר מה עוד? יוסאריאן • שיחה 14:32, 23 בפברואר 2011 (IST)

אין דבר כזה "קישור לא מדויק", כי כמעט כל דבר ניתן לייצוג באמצעות תפיסה מודרנית או פוסט-מודרנית; אני בכל זאת חושב שהדוגמאות שהבאתי הן יישומים שמדגימים יפה את התפיסה הפוסט-מודרנית, גם אם ודאי לא מקיפים את כולה, כי כאמור, כל דבר ניתן לייצוג באמצעות תפיסה מודרנית ובאמצעות תפיסה פוסט-מודרנית.

כך לדוגמה נכתב בספרייה של מט"ח: "לאחר מקרי ההשמדה ההמוניים שנעשו בשם ה"רציונליות" וה"מדעיות", לא בידי ברברים שהגיעו מעבר להרי החושך אלא בידי אנשים כמוני וכמוך, אנשים משכילים, "תרבותיים", יש לשים מושגים אלו בין מרכאות ולהתייחס אליהם בחשדנות. לא מפני שאין הבחנה בין רציונליות לאי-רציונליות, בין מדעי ובין מה שאינו מדעי, אלא משום שבפועל אפשר לגייס את הכלים הללו לטובת מטרות חיוביות ושליליות כאחת. החשיבה הלוגית המסודרת מאפשרת לנו להתאים אמצעים למטרה, היא אינה מסוגלת לעזור לנו להכריע בין מטרה טובה למטרה רעה... העמדה הפוסטמודרנית נולדה מתוך אי-נחת. אי-נחת מתאוריות פוליטיות מסורתיות (כגון ליברליזם ומרקסיזם) שאינן מסוגלות לתת דין וחשבון על תופעות פוליטיות הייחודיות למאה ה-20 (הגלובליזציה של הכלכלה והתרבות, הופעת הטוטליטריזם הנאצי והסטליניסטי, החברות הרב-תרבותיות), אי נחת מן המתודה המדעית המקובלת, השואפת לתאר את כל התופעות בטבע באמצעות תאוריה אחת מאוחדת." גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 14:45, 23 בפברואר 2011 (IST)

חישוב ציון

בקורס שאני לוקח הציון נקבע כך: 60% בחינה, 30% עבודה, ו-10% השתתפות. כמה אקבל בקורס אם בבחינה קיבלתי 86, בעבודה 89, ואת כל נקודות ההשתתפות? אשמח לא רק לתשובה מספרית אלא גם לדרך החישוב הפשוטה ביותר. תודה.

$86\cdot {\frac {60}{100}}+89\cdot {\frac {30}{100}}+100\cdot {\frac {10}{100}}$ תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 08:56, 23 בפברואר 2011 (IST)

על השפה והויקיפדיה הבלארוסית

יש 2 ויקיפדיה, אחת בבלארוסית ואחת בבלארוסית רשמית. איזו מבין שניהן היא השפה המדוברת יותר בבלארוס? פטר רחם - שיחה 09:11, 23 בפברואר 2011 (IST)

מרד האלופים

ראובן פדהצור כותב היום בהארץ על ספרם של דן מרגלית ורונן ברגמן "הבור", ומזכיר, בין השאר את "מרד האלופים" נגד בן גוריון ב-1948, לצד העסק הביש וקו 300. היש מידע על אותו מרד בוויקיפדיה? היכן ניתן למצוא מידע מחוץ לוויקיפדיה? האם כדאי להוסיף ל{{לטיפול דחוף}}? יוסאריאן • שיחה 09:40, 23 בפברואר 2011 (IST)

ב-3 במאי 1948 ביטל דוד בן-גוריון את תפקיד הרמ"א. ראשי האגפים במטכ"ל הציגו לדוד בן-גוריון אולטימטום בדרישה להחזיר את גלילי לתפקידו. בן-גוריון הסכים להחזירו לתפקידו עד אשר מנהלת העם (הגוף המבצע העליון של היישוב בתקופה שבין החלטת האו"ם לבין הכרזת המדינה) תקבע נהלים לניהול המלחמה ותקנים למפקדיה.

ערב הכרזת המדינה השתתף גלילי בישיבת מנהלת העם שדנה בשאלה האם להכריז על הקמת המדינה. ביוני 1948 ניהל גלילי את המשא ומתן עם האצ"ל והלח"י על צירופם לצה"ל. גלילי ניהל את המשא ומתן עם מנחם בגין על גורל אוניית הנשק אלטלנה. כן עסק ברכש נשק מחו"ל. עם הקמתו הרשמית של צה"ל השתתף גלילי, יחד עם בן-גוריון, בהשבעת סגל הפיקוד העליון של צה"ל.מהערך-ישראל גלילי--the hebrew wiki pass the test.

בעקבות תשובתך כאן - מצאתי את הערך המתאים: מרד הגנרלים. יוסאריאן • שיחה 11:11, 23 בפברואר 2011 (IST)

ביקורת מדעית על האכזריות בשחיטה היהודית?

אשמח להפניה למחקר מדעי כלשהו, מקובל על הקהילה המדעית, שקובע את האמת בנושא זה - [השחיטה היהודית אכזרית?]

בסוף הספר עדות נאמנה (יש קישור אליו בערך שהפנית אליו) יש חומר רב בנושא המבוסס על מחקרים, אין לי מושג עד כמה הם מקובלים בקהילה המדעית.

אנחנו רואים את היקום הקדום( שאלה בקוסמולגיה)?

אם אני מבין נכון, הגלקסיות הכי רחוקות נמצאות במרחק של יותר מ13 מיליירד שנות אור. ובמשך 13 מיליירד שנות אור האחרונות הם התרחקו מאיתנו. אז לפני כ13 מליירד שנה הם היו בערך "כאן"( כלומר המרחק בינהם למה שהפך עם הזמן לשביל החלב היה זניח יחסית למה שזה היום). כלומר הכוכבים שאנחנו רואים היום הם היסטוריה קדומה של בערך המקום הזה. כלומר מהתבוננות בגלקסיות רחוקות, אנו רואים את העבר "שלנו"?

עוד משהו: כל פוטון שמגיע אלינו משם הוא בן 13 מיליירד שנה. אבל במשך אותם 13 מיליירד שנה, הכוכבים ששיגרו את הפוטונים הללו הלכו והתרחקו. אז יתכן שהגלקסיות הללו התרחקו במשך התוקפה הזאת למרחקים של 18-19 מיליירד שנות אור מאיתנו ובפועל גודל היקום הנצפה גדול בהרבה מהגודל שאנו חושבים?

קרא את הערך באנגלית של הסחה לאדום. התשובה לשאלה הראשונה היא לא, זה לא העבר שלנו אלא של אזור שהיה יחסית קרוב אלינו אז. לשאלה השניה, זה נלקח בחשבון כאשר מעריכים את גודל היקום, קרא את הערך באנגלית Size of the universe. ‏Setreset • שיחה 13:03, 23 בפברואר 2011 (IST)

עד כמה קרוב? האם הכוכבים שנמצאים הכי רחוק שאנחנו רואים היו מספיק קרובים בשביל להשפיע "עלינו" בדרך זהו או אחרת?

להשפיע באיזה מובן? גם היום הם משפיעים על התפתחות המדע שלנו. הם מאירים את הלילה, בעבר האירו יותר. לא הייתה להם השפעה על התפתחות החיים על פני כדור הארץ, או על המסלול שלו סביב השמש, אם זו הכוונה, כאשר נוצר כדור הארץ (והשמש עצמה) הם כבר היו רחוקים מאוד. ‏Setreset • שיחה 13:32, 23 בפברואר 2011 (IST)

אוקי. האם המבנה של הגלקסיות הרחוקות כמו שאנחנו רואים אותם היום, הוא כמו המבנה של הגלקסיה שלנו מפני כ13 מלירד שנה? האם יש דברים שרואים בגלקסיות הרחוקות (עצמים, תופעות טבע וכדו') שלא רואים אותם בגלקסיות הקרובות? אני פשוט מתעניין בשאלה האם ניתן ללמוד על העבר שלנו דברים על פי "ארכאולוגיה" של היקום. 79.181.43.189 13:42, 23 בפברואר 2011 (IST)

יש הרבה מאוד דברים שונים בכוכבים והגלקסיות הרחוקים\עתיקים. למשל, השמש ורוב הגלקסיה שלנו עשירות במתכות, לעומת כוכבים קדומים שבהם לא היו מתכות, ראה את הערך האנגלי של מתכתיות. בנוסף, יש יצורים מוזרים כמו פולסרים וסוגים שונים של חורים שחורים, ועוד.

הדבר הכי קדום שרואים הוא קרינת הרקע הקוסמית שמלמדת המון על ראשית הווצרות היקום, וכל מה שמוקדם יותר ממנה הוא השערות שנסמכות על הבנת הפיזיקה אבל לא על תצפיות ישירות. ‏Setreset • שיחה 14:51, 23 בפברואר 2011 (IST)

האם ניתן לקבוע שבדרך כלל, ככול שכוכב יותר רחוק, כך הוא פחות מתכתי? זה נשמע לי הגיוני, כי ככל שכוכב יותר רחוק, כך הוא יותר קדום בדרך כלל ( אני לא מדבר על כוכבים הקרובים למערכת השמש, אלא בקנה מידה גלקטי)? 79.181.43.189 15:09, 23 בפברואר 2011 (IST)

ראה גם קוואזר. דניאל ב. 15:12, 23 בפברואר 2011 (IST)

היתכן שבאזורינו היה בזמנו קוואזר או איזה גוף שמימי אחר שראינו רק במרחקים עצומים מהגלקסיה שלנו?

נשמע שיש לך הרבה סקרנות בנושא- אני ממליץ לקרוא איזה ספר טוב כדי לענות עליה. למשל, ספרים של סטיבן הוקינג. ‏Setreset • שיחה 17:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

קיצור תולדת הזמן ממש קשה לקריאה (ואני סטודנט שנה א' לפיזיקה!). אני יודע שאי אפשר להבין נושא כל כך גדול משאלות בודדות בפורום, אלא צריך לחכות לסמסטר חמישי. אבל היקום מעניין אותי כבר שנים... וזה די הגיוני בהתחשב בעובדה שאני חי פה. לא ענית לי על השאלה- האם בעקבות זה שהגלקסיות הרחוקות הן יותר עתיקות מהגלקסיות הקרובות, האם הם פחות מתכתיות? אם מניחים שחוקי הטבע זהים בכל היקום, אז הגיוני שגלקסיות הרחוקות הפכו לדומות לשלנו. לכן ניתן להשתמש בחקר הגלקסיות הרחוקות כ"ארכאולוגיה" של הגלקסיה שלנו. ואולי כך אפשר גם לחקור אבולוציה של כוכבים... 79.181.43.189 17:49, 23 בפברואר 2011 (IST)

נסה בכל זאת לקרוא את הספר, אולי יותר מפעם אחת דרושה כדי להבין אותו. אני קראתי אותו בעבר, ויש עוד ספרים טובים שלו. לגבי הגלקסיות, נסה לקרוא את הערכים אליהם הפניתי אותך, בעיקר מתכתיות בעברית אך עדיף פי עשר באנגלית. תכולת המתכת ביקום נובעת מכוכבים זקנים שעברו סופרנובה. קרא את הערך סופרנובה כדי להבין יותר. כן, צפיה בגלקסיות רחוקות יכולה ללמד אותנו על העבר של הגלקסיה שלנו, אבל אפשר להפיק מעט נתונים מגלקסיות כל כך רחוקות. ‏Setreset • שיחה 18:32, 23 בפברואר 2011 (IST)

שחיטה כשרה של עופות ימיים

להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים.

שלום שלום,

למיטב זכרוני, בתנ"ך ובמשנה לא מזכירים אכילה של עופות ימיים - ברווזים, ברבורים וכו'. היכן נזכרת לראשונה אכילה של עוף מים בסעודה יהודית? היכן נזכרים לראשונה דיני שחיטה של עופות מים? בתודה, ליאור ޖޭ • י"ט באדר א' ה'תשע"א • 13:45, 23 בפברואר 2011 (IST)

אין דיני שחיטה מיוחדים לעופות ימיים - זה אותו הדבר בדיוק כמו עופות יבשה. התלמודים מלאים באזכורים לאכילת אווזים, אני לא בטוח אם יש אזכור מפורש מוקדם לכך. דניאל צבי • שיחה 13:55, י"ט באדר א' ה'תשע"א (23.02.11)

בסעודת שלמה מוזכרים "ברבורים אבוסים" (מל"א ה, ג), אם כי נחלקו הדעות בזיהוי הברבורים: יש הסבורים שמדובר בברבורים של ימינו, אך קיימים גם זיהויים אחרים, חלקם של עופות ימיים וחלקם לא. דוד - שיחה 21:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

ואווזי הגמרא, אווזי אווזים הם? ליאור ޖޭ • כ' באדר א' ה'תשע"א • 21:30, 23 בפברואר 2011 (IST)

ספריו של יוספוס פלאביוס

תגידו, יש מאמר שעוסק בשימור ובמסירה של ספריו של יוספוס פלאביוס?,

תודה.

חפש קישוריות מהערך יוספוס פלאביוס. עִדּוֹ - שיחה 22:09, 23 בפברואר 2011 (IST)

קינסתזיה

2 שאלות על קינסתזיה...

האם חוש המגע והחוש הקינסטתי הם למעשה שני תתי-חושים של חוש המישוש, המשלימים זה את זה?.

קראתי שהחוש הקינסטתי הוא כזה שמאפשר לנו להבין את גודלה של אבן אם היו עיננו מכוסות... זה נשמע לי מוזר משום שאם נחוש אבן ביד אחת או בשני ידיים עם עיניים מכוסות, עדיין לא נוכל להבין (בהבנה מוחלטת) את גודלה, אלא לשער על גודלה...

בכל מקרה, אשמח לקבל דוגמה ברורה יותר שתסביר לי אחת ולתמיד את המושג קינסתזיה...

אודה מאד למשיב\ה ואברכהו בטיב הברכות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סינסתזיה בעברית - עירבוב חושים. האם לזה הכוונה? ‏Setreset • שיחה 18:27, 23 בפברואר 2011 (IST)

שלום לך!, לא... אני חושב אגב שראוי שפסקת הפתיחה בערך סינסתזה תהיה פחות מתומצתת, היא לדעתי לא מספיק בררוה במתכונתה,

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הכוונה כנראה לחוש ניעות (Kinesthesia). זו התחושה על מצב השרירים בגופך בזמן תנועה או מנוחה. בהקשר של מצב מנוחה מוכר יותר המושג Proprioception - חוש המַנָּח. להלן דוגמא מהספר הנהדר של דן לסרי, "באיזה גודל רואה אותנו אלוהים":

אם נכניס אדם אל חדר חשוך ונאטום את אוזניו ונסתום את פיו ואפו ונכסה את כל גופו בבד עבה, כך שלא ירגיש דבר, לא קור ולא חום - עדיין יוכל להיווכח במציאות הקיר שמולו ואפילו להתרשם מצורתו ומן הטקסטורה שלו. הוא יעשה זאת על ידי דחיפה והחלקה על פני הקיר. מה שמספר לו על הקיר טמון במה שמספרים לו השרירים שחשים בהתנגדות ובאיכותה. בעגה המקצועית קוראים לזה: פרופריוספשיון (proprioception) - תחושת השרירים הפנימית. באמצעות חוש זה הוא יוכל להגיד האם הקיר קשיח לחלוטין, גמיש, אלסטי או פלסטי, מה צורה לו ואיזה טקסטורה יש עליו.

למעשה זה לא סתם חוש, אלא החוש שאנו סומכים עליו יותר מכול בזמן של אי-ודאות. הקיר הזה ממשי בשבילנו בעיקר כי הוא חוסם את דרכנו. חסימה שאנו יכולים ללמוד עליה מהתנגדות השרירים. יותר משאר החושים החוש הזה נותן לנו את תחושת הממשות. אמנם גם אותו אפשר להוליך שולל...

חושים רבים לוקחים חלק בתהליך הראייה, אבל נראה שתרומתה של תחושת השרירים הפנימית רבה משל כל השאר. תחושה זו, מבלי שנהיה מודעים לכך, מורה לנו היכן אנו עומדים, מה למטה, מה למעלה, מה תנוחתנו, וכיצד אנו זזים. כל זה מידע חיוני עבור הראייה, שאלמלא כן הייתה בתוהו גמור. (...) כשם שתנועת השרירים היא חלק בלתי נפרד מן המישוש כך היא חלק בלתי נפרד מן המישוש העיני. כך שמכל הבחינות נכון לומר שהעין ממששת את המציאות. ואכן, שמונים אחוזים מן העצבים המגיעים אל מרכז הראייה במוח אינם מגיעים מן העין. (ההדגשה במקור)

— דן לסרי, באיזה גודל רואה אותנו אלוהים, הוצאת פרדס, 2008, עמודים 26-27.

אני ממליץ בחום לקרוא את הספר. הוא כתוב בעברית מובנת ופשוטה ועם זאת הוא ספר לימוד מדעי לכל דבר, לא רק ספר על מדע. ליאור ޖޭ • כ' באדר א' ה'תשע"א • 19:20, 23 בפברואר 2011 (IST)

היכולת לזהות חפצים בעזרת מגע נקראת סטריאוגנוזיס (stereognosis). אם יכניסו לך אבן חצץ לכף היד ולאחריה חלוק נחל, תבדיל בין גודלם בקלות גם בעיניים עצומות. החושים שמעורבים בסטריאוגנוזיה כוללים את חוש המגע ואת התחושה העמוקה (פרופריאוספציה) שהיא המידע המגיע לגבי התנוחה\תנועה של המפרקים. גם עיבוד מרכזי (במוח) לוקח חלק חשוב בזיהוי חפצים. פגיעה ביכולת לזהות חפצים במגע (סטריאואָגנוזיס) אינה זרה לנפגעי אירוע מוחי.
קינסטזיה היא היכולת לזהות תנועה של מפרק. לטעמי מדובר בחלק מפרופריאוספציה. לפעמים תחומים רפואיים לוקחים מושג ונותנים לו פרשנויות מעט שונות המתאימות להם מבחינת הבנה או הדרכה למטופלים שלהם. ואז יכול להיות שההסבר שלי מעט לא הולם את מה ששמעת עליו. במקרה כזה עדיף לשאול את המקור (מרפאה בעיסוק?). יוסי • שיחה 20:13, 23 בפברואר 2011 (IST)

זנות לא חוקית

הערך זנות לא מציין מדוע ואיך הזנות הממוסדת (בתי בושת וסרסורים) הפכה ללא חוקית. והוא גם קופץ מיוון ורומי לעת החדשה בלי ימי הביניים ובלי להזכיר את הזנות בימי אינקוויזיציה וכדו'. האם היתה תקופה שבאירופה זונה עצמה נחשבה לעבריינית? מי היה הראשון שהוציא את הזנות מחוץ לחוק ומה היתה הסיבה?

רצוי שתציין זאת בשיחת הערך. איש השלג - שיחה 22:02, 23 בפברואר 2011 (IST)

לנצרות יש בעייה עם הוצאת הזנות מחוץ לחוק כי מרים המגדלית הייתה זונה וישו לא גינה אותה. Itamar-e - שיחה 22:17, 23 בפברואר 2011 (IST)

גם רחב מכרה מזונות ואיש לא גינה אותה. עִדּוֹ - שיחה 22:31, 23 בפברואר 2011 (IST)

ל-ITAMAR - לנצרות אין ולא הייתה מעולם שום בעיה לגנות את הזנות. הנצרות מתנגדת לזנות, מוקיעה אותה ורואה בה חטא. ישו והנצרות מתייחסים בחיוב רק לזונות שחזרו בתשובה (כמו מרים ממגדלא, היא מריה מגדלנה), זנחו את עיסוקן והפכו לתלמידות ישו, נזירות וכד'. --וידנפלד - שיחה 00:18, 24 בפברואר 2011 (IST)