בליעה (קרינה אלקטרומגנטית)

גרף של בליעת קרינה אלקטרומגנטית באטמוספירה כתלות באורך הגל

בליעת אור מתרחשת כאשר קרינה אלקטרומגנטית בכלל, ואור בפרט, פוגעת בחומר והאנרגיה של הפוטונים הפוגעים נספגת בחומר, כולה או חלקה (אור שאינו נבלע מוחזר החזרת ראי או מתפזר). בדרך כלל ספיגת האנרגיה, הבליעה, נעשית על ידי אלקטרונים שבאטומים המרכיבים את החומר. באמצעות הבליעה האנרגיה הקיימת בקרינה האלקטרומגנטית מומרת לאנרגיה אחרת, בדרך כלל לאנרגיה תרמית המתבטאת בעליית הטמפרטורה של החומר (כמו בדוד שמש או תנור מיקרוגל).

הבליעה ההדרגתית של קרני האור במהלך התפשטות הגל נקראת לעתים ניחות.

התהליך הפיזיקלי

במידה וקרני אור פוגעות בחומר כלשהו, הפוטונים שבקרניים פוגעים לרוב באלקטרוני הערכיות של האטום. בעת הפגיעה תיתכן החזרה של הפוטון (וכך מתקבלת החזרת אור) או שתיתכן בליעה. בעת בליעה, האלקטרון הנפגע בולע את האנרגיה שבפוטון ובכך הורס אותו, ועובר לרמת אנרגיה גבוהה יותר בשל האנרגיה הנוספת שהוא ספג. בהתאם לכמות האנרגיה שהאלקטרון קיבל, ייתכנו כעת מספר תופעות:

• שחרור האנרגיה שנבלעה באמצעות פליטת אור וחזרה לאחת מרמות האנרגיה של האטום. תופעה זו גורמת ללומינסנציה.
• הישארות ברמת האנרגיה הגבוהה יותר אליה עבר האלקטרון.
• בריחת האלקטרון מגרעין האטום אליו הוא קשור, במידה והוא ספג מספיק אנרגיה. תופעה הנקראת האפקט הפוטואלקטרי.

בליעת אור באטמוספירה

גרף של העברה באטמוספירה, עם ציון מקורות הבליעה (הגזים באטמוספירה שגורמים לבליעה)

באטמוספירה של כדור הארץ עיקר הבליעה נובע מאדי מים, פחמן דו-חמצני ואוזון.

מדידת הבליעה

כושר הבליעה האופטית הוא תכונה של החומר המכמתת את הקרינה האלקטרומגנטית שהחומר מסוגל לבלוע. תכונה זו קשורה גם לתכונות אחרות של החומר, כפי שמאפשר לחשב חוק בר-למברט. מדידת כושר הבליעה של החומר באורכי גל שונים מאפשרת לזהות את החומר הנבדק. המדידה נעשית על ידי הארת החומר באור ומדידת סך כמות האור המוחזרת ממנו בכל הכיוונים, ומשמשת לספקטרוסקופיה.

ראו גם

• החזרת אור
• כללי ברירה
• משוואות הקצב של איינשטיין