שאול טשרניחובסקי – הבדלי גרסאות
מ מסקנה לא מבוססת |
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Shaul Tchernichovsky 1927.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שאול טשרניחובסקי, 1927]] |
[[תמונה:Shaul Tchernichovsky 1927.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שאול טשרניחובסקי, 1927]] |
||
'''שאול (סאול) גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבסקי''' (ב[[כתב רוסי]]: '''Шаул Черниховский'''; [[י"ט באב]] [[תרל"ה]], [[20 באוגוסט]] [[1875]], הכפר מיכאילובקה, [[גוברניית טאורידה|פלך]] [[טאורידה]], [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]) – [[ט"ו בתשרי]] (א' [[סוכות]]) [[תש"ד]], [[14 באוקטובר]] [[1943]], [[ירושלים]]) היה [[רופא]], [[משורר]] עברי ו[[מתרגם]], מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת ה[[טבע]], הושפע רבות מתרבות [[יוון העתיקה]]. |
'''שאול (סאול) גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבסקי''' (ב[[כתב רוסי]]: '''Шаул Черниховский'''; [[י"ט באב]] [[תרל"ה]], [[20 באוגוסט]] [[1875]], הכפר מיכאילובקה, [[גוברניית טאורידה|פלך]] [[טאורידה]], [[האימפריה הרוסית]] ([[אוקראינה]]) – [[ט"ו בתשרי]] (א' [[סוכות]]) [[תש"ד]], [[14 באוקטובר]] [[1943]], [[ירושלים]]) היה [[רופא]], [[משורר]] עברי ו[[מתרגם]], מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת ה[[טבע]], הושפע רבות מתרבות [[יוון העתיקה]]. |
||
'''אושר מנע המלך''' |
|||
==תולדות חייו== |
==תולדות חייו== |
||
גרסה מ־19:34, 28 בפברואר 2011
שאול (סאול) גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבסקי (בכתב רוסי: Шаул Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875, הכפר מיכאילובקה, פלך טאורידה, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943, ירושלים) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים. מזוהה עם שירת הטבע, הושפע רבות מתרבות יוון העתיקה. אושר מנע המלך
תולדות חייו
טשרניחובסקי נולד בי"ט באב ה'תרל"ה (1875) בכפר מיכאילובקה[1] שבחצי האי קרים, בפלך טאורידה (טאברידה) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית, במסגרת תחום המושב (כיום חלק מאוקראינה). תחילה למד בחדר מתוקן, ובגיל 10 עבר לבית ספר רוסי. בשנת 1890 עבר לאודסה, שם למד עד שנת 1892 בבית ספר ממשלתי למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות. בשלב זה כבר כתב בלדות ופרסם את שיריו הראשונים. השיר הראשון שפרסם היה "בחלומי".
בשנת 1898 יצא לאור ספר השירים הראשון של טשרניחובסקי, "חזיונות ומנגינות". לימים, יצא חלק שני של הספר. ההקדמה הייתה מאת המבקר ראובן בריינין, שהילל את המחבר.
בשנים 1899–1906 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג, וסיים את לימודי הרפואה בלוזאן שבשווייץ. בעת לימודיו בהיידלברג נשא לאישה את חברתו, מילניה קרלובנה פון גוזיאס גורבצביץ, בת אצולה נוצרייה, ונולדה בתו היחידה, איזולדה[2]. מסיום לימודיו שילב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר עד סוף ימיו. לאחר סיום לימודיו חזר לאוקראינה, והיה רופא בחארקוב ובקייב. במלחמת העולם הראשונה שימש כרופא צבאי במינסק ובסנקט פטרבורג.
בשנים 1925–1932 היה בין עורכי עיתון "התקופה" וכן ערך מדור רפואה באנציקלופדיה העברית אשכול. בשנים 1929–1930 שהה בארצות הברית, וב-1931 עלה לארץ ישראל והשתקע בה לצמיתות.
מלבד כמשורר, נודע טשרניחובסקי כמתרגם מעולה. להוקרה מיוחדת זכה תרגומו ל"איליאדה" ול"אודיסיאה" של הומרוס.
טשרניחובסקי גם שימש כרופא בגימנסיה הרצליה, ובסוף ימיו שימש כרופא של בתי הספר בתל אביב. היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"וועד הלשון העברית". היה גם העורך של ספר מונחים בעברית לרפואה ולמדעי הטבע.
בשל חיבתו לתרבות יוון, התגורר טשרניחובסקי במשך שנים כדייר משנה במעון הפטריארך היווני בפסגת סן סימון בירושלים. הוא נפטר בט"ו בתשרי ה'תש"ד (1943), ונטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. בשנת 1943 קבעה עיריית תל אביב פרס על שמו: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. טשרניחובסקי השתתף בעריכת תקנון הפרס ונכח בחלוקתו הראשונה.
על שמו נקרא בית הסופר בתל אביב, מרכז אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל. כמו כן נקראים על שמו רחובות ביישובים רבים בארץ, וכן בתי ספר ביישובים.
יצירתו
בשירתו של טשרניחובסקי יש מיזוג של השפעת המורשת היהודית ומורשת תרבות העולם. הוא כתב על נושאים עבריים כמו "בעין דור", שיר על שאול המלך, שבא לבעלת האוב, המתאר בצורה דרמתית את מצבו של שאול באחרית ימיו. טשרניחובסקי היה מזוהה במיוחד עם דמותו של שאול, אולי בזכות שמו, והוא גם מתאר בשיר את נפילתם הטראגית של שאול ובניו בהר הגלבוע. מצד שני, בשיר "לנוכח פסל אפולו" מוכיח המשורר את זיקתו לתרבות יוון והוא מזדהה עם היופי שהיא מייצגת ואפילו סוגד לה.
טשרניחובסקי הוא המשורר העברי שמזוהה יותר מכל משורר עברי אחר עם הסונטה. אחת מסוג היצירות שלו היא "כליל סונטות", סונטה שבנויה מ-14 סונטות כמספר השורות בסונטה רגילה, ועוד סונטה שהשורות הראשונות ב-14 הקודמות יוצרות סונטה העומדת בפני עצמה. "כלילי הסונטות" הן על נושא מסוים (כמו,"על הדם", "לשמש").
עם כל נהייתו לתרבות העולם, הזדהה גם טשרניחובסקי עם גורל עמו. בשנת 1938, בתקופת המרד הערבי, כתב את השיר "ראי אדמה" המבכה את קורבנות המרד הרבים במשפט המפורסם "ראי,אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד!". לאחר שהגיעו הידיעות הראשונות על השואה המתחוללת באירופה, כתב את השירים "הרוגי טירמוניא", ואת "בלדות וורמיזא" שהביאו לידי בטוי את רחשי לבו על הגורל הטראגי של העם היהודי. הוא היה מחובר מאוד בשיריו לציונות ולתחיית העם היהודי בארצו, כפי שכתב בשיר "אני מאמין" (הידוע כ"שחקי שחקי"): "ישוב יפרח אז גם עמי, ובארץ יקום דור. ברזל כבליו יוסר מנו. עין בעין יראה אור". לקראת סוף ימיו חיבר מספר פואמות כשבמרכזן תמונות מנוף הילדות שלו. פואמות אלו, ובעצם ניתן לכנותן אידיליות, הן מפאר יצירתו השירית. האידיליות שלו משמשות דוגמה ומופת לכל האידיליות שנכתבו בלשון העברית.
רבים משיריו הולחנו על ידי מלחינים עבריים כמו טוביה שלונסקי ("אני מאמין") נחום נרדי ("גינה לי" ו"בת הרב ואמה), גיל אלדמע ("מכל פרחי מור"), שלמה ארצי ("אומרים ישנה ארץ", "את אינך יודעת" ו"אילאיל" מתוך מחרוזת השירים ל"אילאיל"), נעמי שמר ("אומרים ישנה ארץ", "הוי ארצי מולדתי", "יום זה יום יולד בו שיר", "בעלייתי שם יפתי", "בזכותם קיים"), מיקי גבריאלוב ("הוי ארצי מולדתי"), צביקה פיק ("שושנת פלאים"), שלמה גרוניך ("העולם בזכותו של מי קיים"), שמוליק קראוס ("בת הרב ואמה"), ברי סחרוף ("אינני אוהב אותה") ואחרים.
ספריו
- חזיונות ומנגינות א' (1898)
- חזיונות ומנגינות ב' (1901)
- שירים לילדי ישראל (1907)
- שירים (1911)
- סיפורים (1922)
- ספר האידיליות (1922)
- מחברת סונטות (1922)
- החליל (1923)
- בר-כוכבא (1924)
- שירים חדשים (1924)
- ספר הבלדות (1930)
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1932)
- שירי שאול טשרניחובסקי לאחיו הצעירים (1936)
- גורן: שירים נבחרים לילדי ישראל (1936)
- כל שירי שאול טשרניחובסקי (1937)
- הו אדמה (1940)
- שלושים ושלושה סיפורים (1941)
- אשר היה ולא היה (1942)
- שירים (1943)
- כל כתבי שאול טשרניחובסקי (1998)
מחזות שתרגם
- בכור השטן, מאת ג'ורג' ברנרד שאו, בימוי צבי פרידלנד, תפאורה מנחם שמי, הוצג בהבימה, בשנת 1931.
- הלילה השנים עשר, מאת ויליאם שייקספיר, בימוי מיכאיל צ'כוב, הבימה, 1930.
- אדיפוס המלך, מאת סופוקלס, בימוי טיירון גאטרי, תפאורה שלום סבא, הבימה, 1947.
לקריאה נוספת
- שאול טשרניחובסקי; מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, (תשל'ו) 1976. העורך יוסף האפרתי, עם עובד תל אביב.
- שאול טשרניחובסקי, כתבי טשרניחובסקי, הוצאת עם עובד
- אברהם שאנן, שאול טשרניחובסקי - מונוגרפיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד
- אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת טשרניחובסקי, הוצאת חצב, תשס"ד.
- טשרניחובסקי האחר - תבנית נוף סיפורו, לאמנות הסיפור של שאול טשרניחובסקי. מאת יאיר מזור, פפירוס, תל אביב, תשנ'ב 1992.
רשימה של למעלה מ-150 מאמרים על יצירתו משל גדולי חוקרי הספרות העברית החדשה, ניתן למצוא בקטלוג של בית הספרים.
קישורים חיצוניים
- שירי שאול טשרניחובסקי: חתנת החתנות, זכריני, בלילה, שלש אמתות, לשמש, לביבות, עשתרתי לי
- האיליאדה, ספר 18, שורות 468-613, בתרגום שאול טשרניחובסקי
- דינה ציונית, שאול טשרניחובסקי, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
שגיאות פרמטריות בתבנית:המכון לתרגום
סוג לא תואם [ 1 ] Tchernichovsky, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)- שאול טשרניחובסקי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שאול טשרניחובסקי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
האזנה לשירי שאול טשרניחובסקי, באתר זמרשת- זהר ויעקב שביט, טשרניחובסקי לנוכח פסל אפולו, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009
- מירון ח. איזקסון, בסיס ויסוד לאוצר המונחים הרפואי, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2009
- תגובות, תגובות למוסף תרבות וספרות, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2009
- יורם יום טוב, תגובות למוסף תרבות וספרות, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009
- מאיר בוסאק, לפרשת יוונותו של טשרניחובסקי
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| הקודם: יהודה בורלא, אשר ברש |
פרס ביאליק 1940 |
הבא: ש. שלום |
שגיאות פרמטריות בתבנית:סדרה
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| הקודם: ש. שלום |
פרס ביאליק במשותף עם חיים הזז 1942 |
הבא: אהרון קבק |