חבורה ציקלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15: שורה 15:
== [[קיום ויחידות|יחידות]] וסימון ==
== [[קיום ויחידות|יחידות]] וסימון ==


כל שתי חבורות ציקליות בעלות אותו סדר [[איזומורפיזם (מתמטיקה)|איזומורפיות]] זו לזו, ולכן מוצדק לדבר על '''החבורה הציקלית''' מסדר n, ב[[ה' הידיעה]]. כאשר משתמשים בכתיב כפלי, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר <math>\ g</math> בסימון <math>\ <g></math>, או, כאשר רוצים להדגיש את סדר החבורה, <math>\ <g|g^n=1></math> ואפילו <math>\ <g|g^n></math>.
כל שתי חבורות ציקליות בעלות אותו סדר [[איזומורפיזם (מתמטיקה)|איזומורפיות]] זו לזו, ולכן מוצדק לדבר על '''החבורה הציקלית''' מסדר n, ב[[ה' הידיעה]]. כאשר משתמשים בכתיב כפלי, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר <math>\ g</math> בסימון <math>\ \langle g \rangle</math>, או, כאשר רוצים להדגיש את סדר החבורה, <math>\ \langle g|g^n=1 \rangle</math> ואפילו <math>\ \langle g|g^n \rangle</math> (ראו [[חבורה מוצגת סופית]]).


כל חבורה ציקלית מסדר <math>\ n</math> איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}_n</math>, וכל חבורה ציקלית אינסופית איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}</math>, ולכן גם אלו סימונים מקובלים לחבורה ציקלית.
כל חבורה ציקלית מסדר <math>\ n</math> איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}_n</math>, וכל חבורה ציקלית אינסופית איזומורפית ל-<math>\ \mathbb{Z}</math>, ולכן גם אלו סימונים מקובלים לחבורה ציקלית.

גרסה מ־15:58, 22 במרץ 2011

בתורת החבורות, חבורה ציקלית היא חבורה הנוצרת על ידי איבר אחד. במקרה כזה, כל אחד מאברי החבורה הוא חזקה של אותו איבר, והיא בפרט חבורה אבלית.

חבורות ציקליות הן הדוגמה הפשוטה ביותר לחבורה, ולפי משפט המיון לחבורות אבליות נוצרות סופית, אפשר להרכיב מהן (באמצעות מכפלה ישרה) את החבורות האבליות הנוצרות סופית. אם מרשים הרכבה מסובכת יותר, אפשר לבנות מן החבורות הציקליות את כל החבורות הפתירות.

חבורות ציקליות הן דוגמה למושג הכללי יותר, מודול ציקלי.

הגדרה ודוגמאות

באופן פורמלי, חבורה ציקלית היא חבורה שבה קיים איבר שהחזקות שלו מרכיבות את החבורה כולה. לאיבר כזה קוראים יוצר של החבורה.

לדוגמה, החבורה הכוללת את כל המספרים השלמים, ביחס לפעולת החיבור, היא ציקלית. כל איבר שלה מתקבל מסיכום היוצר לעצמו, מספר סופי של פעמים. דוגמה נוספת מתקבלת מן המספרים עם פעולת החיבור מודולו המספר הטבעי , כלומר חבורת המנה . גם כאן, הוא יוצר של החבורה, שהיא בעלת סדר .

בכל חבורה, תת-החבורה הנוצרת על ידי איבר אחד (ומורכבת, על-פי ההגדרה, מכל החזקות ), היא חבורה ציקלית.

יחידות וסימון

כל שתי חבורות ציקליות בעלות אותו סדר איזומורפיות זו לזו, ולכן מוצדק לדבר על החבורה הציקלית מסדר n, בה' הידיעה. כאשר משתמשים בכתיב כפלי, מקובל לסמן את החבורה הציקלית הנוצרת על ידי איבר בסימון , או, כאשר רוצים להדגיש את סדר החבורה, ואפילו (ראו חבורה מוצגת סופית).

כל חבורה ציקלית מסדר איזומורפית ל-, וכל חבורה ציקלית אינסופית איזומורפית ל-, ולכן גם אלו סימונים מקובלים לחבורה ציקלית.

איברים

היוצר של חבורה ציקלית כמעט לעולם אינו יחיד. החבורה הציקלית האינסופית נוצרת על ידי או על ידי . לחבורה ציקלית מסדר יש יוצרים (כאשר היא פונקציית אוילר), שהם בדיוק החזקות עבורן זר ל-.

באופן כללי יותר, הסדר של איבר הוא , כאשר הוא המחלק המשותף המקסימלי של .

חבורת האוטומורפיזמים

מכיוון שאוטומורפיזם מוכרח להעביר יוצר של החבורה ליוצר אחר, יש לחבורה הציקלית מסדר בדיוק אוטומורפיזמים, וניתן להבחין שחבורת האוטומורפיזמים שלה איזומורפית לחבורת אוילר .

גאוס מצא שחבורת אוילר היא ציקלית בדיוק כאשר שווה ל- 2, 4, חזקה של ראשוני אי-זוגי, או פעמיים חזקה של ראשוני איזוגי.

פירוק לגורמים

המכפלה הישרה של שתי חבורות ציקליות היא חבורה ציקלית, אם ורק אם n ו- m זרים. במקרה זה, כמובן, היא איזומורפית ל- . מן המשפט היסודי של האריתמטיקה נובע שאפשר לפרק כל חבורה ציקלית למכפלה ישרה של חבורות ציקליות שכל אחת מהן מסדר חזקה של ראשוני. לדוגמה, .