שלושים הטיראנים

שלושים הטיראנים (ביוונית: οἱ Τριάκοντα Τύραννοι, הוי טריאקונטה טיראנוי) הוא השם שניתן לוועדה בת שלושים איש, נציגי הסיעה האוליגרכית באתונה, ששלטה בעיר אחרי הכישלון במלחמה הפלופונסית והפלת המשטר הדמוקרטי (404 לפנה"ס).

בין המעורבים בהפיכה היו המנהיג האתונאי תראמנס ושניים מבני דודיו של אפלטון, כארמידס וקריטיאס. הייתה זו הפיכה שנתמכה על ידי ספרטה שניצחה את אתונה בסוף המלחמה הפלופונסית.

שלושים הטיראנים ביטלו במידה רבה את זכויות אזרחי אתונה והטילו עליהם הגבלות. זכות ההצבעה הוגבלה לעשירים בלבד, והוגבלה הזכות לשמש בתפקידים משפטיים. צוצמצם מספר האתונאים שהורשו לשאת נשק, ומספרם של אלה שהיו זכאים למשפט באמצעות חבר מושבעים.

שלושים הטיראנים החלו בטיהור מנהיגיה החשובים של המפלגה הדמוקרטית שלקחו חלק במלחמה נגד ספרטה. על מאות אנשים נגזר לשתות את סם המוות, ואלפים נוספים הוגלו מאתונה. אחד האנשים שהצליח להימלט מן הרודנים היה ליסיאס, ששמו מופיע בספרו של אפלטון "הרפובליקה". בנאום הסנגוריה שנשא במשפטו סיפר סוקרטס כי שלושים הטיראנים ציוו עליו ועל ארבעה אנשים נוספים להביא בפניהם אדם שנידון למיתה. סוקרטס סירב לציית לפקודה זו למרות שידע כי בכך הוא מסכן את חייו.

תראמנס, שבתחילה תמך בקריטיאס, מחה נגד ההוצאות להורג אך ללא הצלחה. עד מהרה הוא עצמו הפך לנאשם והוכרח לשתות את כוס התרעלה בפקודת קריטיאס.

ב-403 לפנה"ס תראסיבולוס, שהיה מנהיגה של העיר תבאי שמצפון לאתונה, עמד בראש קבוצת גולים אתונאים שתקפו את חיל המשמר הספרטני של אתונה. הוא כבש את פיראוס, עיר הנמל של אתונה, התפתח קרב שבו נהרג קריטיאס. הדמוקרטיה הושבה על כנה באתונה, אך תראסיבולוס דאג לכך שרוב הרודנים יקבלו מחילה כדי למנוע מעשי נקם ושפך דם, ובשל כך זכה לתודתם של אזרחי יוון.