סולטאן

סולטאן (שׂוּלטן, סלטאן, בערבית: سلطان) הוא תואר של שליט מוסלמי.

מקור המושג

המילה סולטאן, נגזרת מהשורש הערבי סל"ט המקביל ל-של"ט העברי (שליט, שלטון).

בתקופת השפל של הח'ליפות העבאסית, בעיקר מימי הח'ליף אלמועתצם באללה (833 - 842) ואילך, החלו הטורקים להשתלב באימפריה המוסלמית, בתחילה כעבדים (ממלוכּים) ומאוחר יותר בחדירת שבטים שלמים (הסלג'וקים). הטורקים תפסו עמדות בכירות בצבא עד שהח'ליף כבר היה תלוי בהם, וכך נעשו הח'ליפים למושלים נומינליים, כאשר למעשה שלטו ראשי הצבא הטורקיים.

הח'ליף אלקאים (1031 - 1075), נשלט בבגדד על ידי הבויהים, וכאשר הגיעו הסלג'וקים בשנת 1055 לבגדד, הם שחררו את הח'ליף ובתמורה הוא העניק להם תוארי אצולה שונים. השליט הסלג'וקי טוגריל, שעמד בראש הצבא שכבש את בגדד, נטל לעצמו את התואר "שׂוּלטן" ובכך נעשה שליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות, לצד הח'ליף שמעתה הפך לשליט בעל סמכויות דתיות בלבד.

סולטאנים בני ימינו

• ברוניי (סולטאנות ברוניי) - בראש המדינה עומד סולטאן.
• עומאן (סולטאנות עומאן) - בראש המדינה עומד סולטאן.
• ערב הסעודית - בראש המדינה עומד סולטאן המכונה על ידי מדינות זרות "מלך".
• אינדונזיה - יוגיה קרטה היא פרובינציה בראשה עומד סולטאן.
• הפיליפינים - סולו היא פרובינציה בראשה עומד סולטאן.
• מלזיה - בראש תשע מדינות המרכיבות את מלזיה עומד סולטאן.

סולטאנים בעבר

• שליטי האימפריה העות'מאנית נשאו תואר זה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.