מכה מקדימה – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: pl:Wojna prewencyjna |
מ זוטה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב[[מלחמת ששת הימים]] ישראל התקיפה את [[חיל אוויר|חילות האוויר]] של [[ארצות ערב]] ("[[מבצע מוקד]]" - [[5 ביוני]] [[1967]]) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת<ref>בנימין זאב וכסלר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12803&kwd=851 מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967], '''העשור השני : תשי"ח - תשכ"ח''' בעריכת [[צבי צמרת]] וחנה יבלונקה (יד בן-צבי, 2000) </ref>. מתקפתו של [[צה"ל]] ב[[חצי האי סיני]] הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית ה[[ירדן|ירדנית]] והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה. |
ב[[מלחמת ששת הימים]] ישראל התקיפה את [[חיל אוויר|חילות האוויר]] של [[ארצות ערב]] ("[[מבצע מוקד]]" - [[5 ביוני]] [[1967]]) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת<ref>בנימין זאב וכסלר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12803&kwd=851 מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967], '''העשור השני : תשי"ח - תשכ"ח''' בעריכת [[צבי צמרת]] וחנה יבלונקה (יד בן-צבי, 2000) </ref>. מתקפתו של [[צה"ל]] ב[[חצי האי סיני]] הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית ה[[ירדן|ירדנית]] והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה. |
||
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (אוקטובר [[1973]]), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות ([[ |
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (אוקטובר [[1973]]), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות ([[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]]) והאו"ם כצד התוקפני<ref>שמעון גולן, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3600 המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים], '''מערכות''' 373 (נובמבר 2000)</ref>. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבידות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן. |
||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־01:52, 2 באפריל 2011
מכה מקדימה היא מהלומה צבאית שמדינה אחת מנחיתה על אויבתה, כאשר ברור שזו צפויה לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה ממלחמת מנע.
במלחמת ששת הימים ישראל התקיפה את חילות האוויר של ארצות ערב ("מבצע מוקד" - 5 ביוני 1967) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת[1]. מתקפתו של צה"ל בחצי האי סיני הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות האו"ם שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית הירדנית והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.
במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) והאו"ם כצד התוקפני[2]. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבידות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.
הערות שוליים
- ^ בנימין זאב וכסלר, מלחמת ששת הימים - מהלכים עיקריים : כ"ו באייר-א' בסיוון תשכ"ז, 5-11 ביוני 1967, העשור השני : תשי"ח - תשכ"ח בעריכת צבי צמרת וחנה יבלונקה (יד בן-צבי, 2000)
- ^ שמעון גולן, המכה האווירית המקדימה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים, מערכות 373 (נובמבר 2000)