ספק שירותי אינטרנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט משנה: sr:Списак интернет провајдера у Србији |
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט משנה: vi:Nhà cung cấp dịch vụ Internet |
||
שורה 65: | שורה 65: | ||
[[uk:Провайдер послуг Інтернету]] |
[[uk:Провайдер послуг Інтернету]] |
||
[[ur:جالبینی خدمت مُنعِم]] |
[[ur:جالبینی خدمت مُنعِم]] |
||
[[vi:Nhà cung cấp dịch vụ Internet]] |
|||
[[vi:ISP]] |
|||
[[zh:ISP]] |
[[zh:ISP]] |
גרסה מ־15:29, 2 באפריל 2011
ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (מוכר באנגלית כ-ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.
מרכיבי החיבור
לחיבור יש שלושה שלבים:
- שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ר"ת של Asynchronous Transfer Mode) המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
- שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
- שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.
בישראל
בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, אקטקום ואלרונט שקמו ב-1993.
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.