אספמיה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ ניקוד חלקי |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|אחר=כתב העת |
|אחר=כתב העת |
||
|ראו=[[חלומות באספמיה (כתב עת)]]}} |
|ראו=[[חלומות באספמיה (כתב עת)]]}} |
||
''' |
'''אסְפַּמְיָה''' או '''אספמיא''' הוא, ב[[ארמית]] וב[[לשון חז"ל|עברית של חז"ל]], שמה של ארץ [[ספרד]] (בדומה לשמה ה[[לטינית|לטיני]] Hispania). ב[[מדרש]] [[תנחומא]] נזכרות אספניה ו[[גאליה|גליה]], המושבות ה[[האימפריה הרומית|רומיות]]. יש הסוברים כי מקור השם הוא במלה העברית-כנענית או ה[[פיניקית]] "שפן". לפי סברה זו, כאשר [[פיניקים|הפיניקים]], אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España. |
||
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני [[חזקה (הלכה)|חזקה]] ב[[בבא בתרא]] אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת". |
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה ב[[תלמוד]] כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני [[חזקה (הלכה)|חזקה]] ב[[בבא בתרא]] אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת". |
||
גרסה מ־01:03, 7 באפריל 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אסְפַּמְיָה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania). במדרש תנחומא נזכרות אספניה וגליה, המושבות הרומיות. יש הסוברים כי מקור השם הוא במלה העברית-כנענית או הפיניקית "שפן". לפי סברה זו, כאשר הפיניקים, אשר היו יורדי ים, הגיעו לספרד, הם נתקלו בארנבונים אותם חשבו בטעות לשפנים, ומכאן השם אי-השפנים, שהפך לשם הלטיני Hispania אשר התגלגל לשם הספרדי המודרני España.
בשל מרחקה נתפסה המילה אספמיה בתלמוד כמייצגת ארץ המרוחקת שנה הליכה לכל כיוון, ארץ הנמצאת ב"סוף העולם". בדיון בענייני חזקה בבבא בתרא אומר רבי יהודה "ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא לשנה אחרת".
ספרד המקראית, לעומת זאת, היא סרדיס שבאסיה הקטנה, לדעת רוב החוקרים. בעת תרגם התנ"ך לארמית, (בידי יונתן בן עוזיאל), תורגמה המילה ספרד בתור "אספמיה". נראה כי מקור תרגום זה הוא דמיונה של המילה ספרד למילה "הספרה" (ביוונית - ארצות המערב).
בתקופת הגאונים אוחדו השמות רשמית, ונקבעה הזהות בין "אספמיה" לבין "ספרד".
משמעות הביטוי "חלומות באספמיה" היא חלומות בלתי מציאותיים, שלא ניתן לממשם. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי במסכת נידה, ל/ב: "אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא". הביטוי התלמודי מופיע בסיפורו של י"ל פרץ "האשה מרת חנה": "כאשר אני סוגר את עיני, נדמה לי שאני ישן בבית ורואה חלום באספמיא".