ליברטאס

דמותה של ליברטאס על מטבע דנאריוס מימי גאיוס קסיוס לונגינוס (נפטר 42 לפנה"ס)

ליברטאס על גב 20 ראפן שווייצרי

ליברטאס (בלטינית: Libertas) היתה אלה במיתולוגיה הרומית והתגלמות רעיון החירות.

מקדשיה והשראתה

בשנת 238 לפני הספירה, בטרם התחוללה המלחמה הפונית השנייה, עלתה ליברטאס למעלת אלה, לאחר שהיתה לאורך זמן במעמד קדושה לצד אלות אחרות המגלמות ערכים טובים. טיבריוס גרקכוס ציווה על בניית המקדש הראשון לכבודה על גבעת האוונטין ובתוכו נשמרו טבלאות מפקדי אוכלוסין. מקדש נוסף נבנה בשנים 58-57 לפנה"ס על גבעת הפאלאטיום, אף היא בין שבע גבעות רומא, על ידי פובליוס פולכר. הארמון נבנה על אתר ביתו של קיקרו שהיה אז בגלות, בכך שהאתר הוכרז קדוש פולכר הביא לכך שהאדמה לא תיושב. עם שובו לרומא טען קיקרו כי הכרזת האדמה כקדושה אינה תקפה ובכך קיבל בחזרה את הקרקע והרס את המקדש. בשנת 46 לפנה"ס הסנאט הרומי קיבל החלטה לבנות מקדש נוסף לכבודה ולהקדישו לכבוד יוליוס קיסר, אולם המקדש לא נבנה ותחת זאת הוצב פסל קטן של האלה בפורום רומאנום.

ליברטאס, לצד אלות רומיות אחרות, שרתה כהשראה לסמלים מודרניים רבים, כולל פסל החירות, קולומביה ומריאן.

מטבעות רבים לאורך ההיסטוריה נשאו את דמותה של ליברטאס, החל מעת כהונתו קצרת הימים של גלבה (3 לפנה"ס - 69 לספירה). דמותה של ליברטאס הוטבעה על מטבעות 5, 10, ו-20 ראפן שווייצרי.

ליברטאס כסמל

פּילֶאוּס – "מצנפת החירות", אותו כובע לֶבֶד מחודד שחבשו עבדים משוחררים ביום בו הוענקה להם חירותם, הוא סמל לליברטאס. כאשר עבד שוחרר לחופשי על ידי אדוניו ראשו גולח והוא חבש את כובע. הקריאה servos ad pileum vocare היתה קריאה מסורתית לעבדים להתגייס למלחמה אשר בסופה, אם ישרדו, יקבלו את חירותם. בחלק מן המטבעות שטבע אנטונינוס פיוס מופיעה ליברטאס ובידה הימנית פּילֶאוּס.

דמותה של ליברטאס היתה מוכרת ברומא העתיקה כמי שמחזיקה בידה מטה (בלטינית: (vindicta או festuca) אשר שימש אותה באופן טקסי במעמד "שחרור לחופשי במטה" (Manumissio vindicta).