ירושלים של זהב

שגיאות פרמטריות בתבנית:סינגל
פרמטרים [ שם הסינגל, שוחרר, תאריך סינגל, NoCategory ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ סינגל אחרי, תאריך סינגל אחרי, תאריך סינגל לפני, סינגל לפני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

"ירושלים של זהב"

סינגל בביצוע שולי נתן
מתוך האלבום "ירושלים של זהב - שולי נתן בשירי נעמי שמר" ו-"הדרך פתוחה"
יצא לאור	מאי 1967
הוקלט	בבנייני האומה בירושלים
סוגה	זמר עברי
שפה	עברית ישראלית
אורך	4:48
חברת תקליטים	הד ארצי
כתיבה	נעמי שמר
לחן	נעמי שמר

ירושלים של זהב הוא שיר על אודות ירושלים שחובר והולחן על ידי נעמי שמר, ובוצע במקור בידי שולי נתן. השיר היה אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר ונחשב לאחד השירים האהובים ביותר בקרב הציבור הישראלי והיהודי העולמי. השיר הוא גם אחד מהפזמונים הישראליים המפורסמים בעולם כולו, לצד "הללויה" ו"הבה נגילה".

כתיבת השיר

השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי 1967, בבנייני האומה בירושלים. קולק פנה לגיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, ודרכו הגיע לשמר, אך זו הייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ. אלדמע נזכר לאחר שנים: "אמרתי לה: 'את יודעת מה, את לא חייבת, אם תרגישי השראה תכתבי' - ואז ידעתי שהיא אכן תכתוב". לא עבר זמן רב ואלדמע קיבל לידיו את התווים של "ירושלים של זהב".

שם השיר מבוסס על תכשיט לראש המכונה ירושלים של זהב, שהתנא רבי עקיבא נתן לאשתו רחל על שעודדה אותו ללמוד תורה. השיר מתאר את מצבה של ירושלים באותה עת, לפני מלחמת ששת הימים, כאשר העיר הייתה חצויה על ידי חומה שהפרידה בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל ונודעה כ-הקו העירוני אשר תואר בשיר "העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה". המקומות הקדושים ליהדות במזרח העיר - הכותל המערבי ובית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים לא היו נגישים ליהודים. במשפט זה השיר מתכתב גם עם מגילת איכה ("איכה ישבה בדד העיר", איכה פרק א פסוק א). גם המשפט "איכה יבשו בורות המים" מתייחס למגילת איכה. התכתבות זו יוצרת לשיר משמעות של קינה.

לחן השיר מבוסס על טעמי המקרא ויש בו השפעה של שירת "תור הזהב של יהדות ספרד", כגון: "לכל שירייך אני כינור", בעקבות "אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ" בשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי", וגם במשפט "איך אשכחך ירושלים". בתחילה כתבה שמר שני בתים בלבד- הבית הראשון הפותח ב"אוויר הרים צלול כיין" והבית השלישי הפותח ב"אך בבואי היום לשיר לך". כשהראתה שמר את השיר לרבקה מיכאלי העירה האחרונה כי חסרה התייחסות לעיר העתיקה. בעקבות ההערה הוסיפה שמר את הבית השני, המתחיל ב"איכה יבשו בורות המים".

לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה אלמונית בשם שולי נתן. ביתה של שמר, ללי, שמעה את נתן בתוכנית הרדיו "תשואות ראשונות" ב"קול ישראל" ודיווחה לאימה ששמעה זמרת בעלת קול גבוה כמו שאימה אוהבת. שמר ביקשה מביתה לרשום את השם ולשים במגירתה, שם נשאר עד לקראת הפסטיבל, אז הוציאה אותו שמר וביקשה שישיגו לה את נתן. מארגני הפסטיבל התנגדו לביצוע השיר ע"י זמרת לא מוכרת, אך שמר התנתה את ביצוע השיר בבחירתה של נתן.

השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. עד היום זהו אחד השירים הזכורים ביותר מהפסטיבל, אף על פי שלא השתתף בתחרות אלא הושמע בזמן ספירת הקולות.

בשנת 1998, ערך "קול ישראל" את מצעד שירי היובל, שהקיף את 50 השירים החשובים ביותר בזמר העברי לרגל חגיגות העצמאות ה-50 לישראל. השיר "ירושלים של זהב" נבחר על ידי המאזינים למקום הראשון במצעד זה.

כעבור עשור, במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל שב ונבחר השיר ל"שיר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל, ולמקום השני ב"מצעד חיילי צה"ל לשנת השישים" בגלי צה"ל וב"מצעד של המדינה" שערכה זכיינית ערוץ 2 קשת.

רקע ומשמעות פוליטית

שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבמהלכה אוחדו שני חלקי ירושלים. לאחר ששמעה ברדיו את הצנחנים השרים את שירה ליד הכותל, הוסיפה שמר, שהייתה באותו הזמן בסיני עם להקה צבאית, בית חדש לשיר ובו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש.

מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.

לצד התגובות החיוביות לשיר, היו שהגיבו בציניות לקול הפטריוטי שבו. אחד מהם היה מאיר אריאל, שחיבר בתגובה את השיר "ירושלים של ברזל" ובו מחאה על חללי המלחמה ועל התגובות הפטריוטיות המוגזמות לטענתו שהופיעו לאחר איחוד שני חלקי ירושלים‏‏. השיר היווה ומהווה עד היום בעיני רבים אנטי-תזה לשירה של שמר. בפזמון מופיע השיא לרגשותיו של המשורר, שכותב:

ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שחור
הלא לחומותייך קראנו דרור.

"כיכר השוק ריקה".

יש שראו בשיר ביטוי לראייה חד צדדית, של המשוררת, המתעלמת מן המורכבות של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולמעשה אינה רואה בערבים משום אדם. פסקאות כ"כיכר השוק ריקה", היו לצנינים בעיני אלו הסבורים כי זוהי התעלמות מכך שגם הערבים שהיו באותה כיכר שוק מטאפורית בירושלים המזרחית בין 1948 ל-1967 הינם בני אדם, ומכך שהימצאותם בכיכר השוק היא עובדה שיש להתמודד עמה. דברים ברוח זו ביטא עמוס עוז ואף שאל, האם הייתה המשוררת כותבת גם לגבי כיכר פיקדילי שהיא ריקה.

תגובתה של שמר לביקורת מסוג זה הייתה: "זה מעורר בי זעם נורא, הטיעון הזה. זה כאילו בן אדם מתגעגע לאהובתו והוא בא אל הפסיכיאטר שלו, עמוס עוז, ואז הפסיכיאטר אומר לו 'אל תדאג, היא לא לבד במיטה'... עולם שהוא ריק מיהודים, הוא בשבילי כוכב מת וארץ ישראל שהיא ריקה מיהודים היא בשבילי שוממת וריקה".

הדמיון לשיר העם הבאסקי "Pello Joxepe"

במאי 2005 פרסם עיתון הארץ כי שמר הודתה במכתב לגיל אלדמע, זמן קצר לפני מותה, כי שמעה שיר עם באסקי ישן בשם "Pello Joxepe"‏, והושפעה ממנו באופן לא מודע בעת כתיבת הלחן ל"ירושלים של זהב". בימי חייה הכחישה שמר את הטענות על גניבה ספרותית. היא תיארה את חדירת הלחן הבאסקי לשיר כ"תאונה מצערת" ואמרה שגרמה לה עוגמת נפש כה רבה, עד שאפשר שהביאה למחלתה. נעמי שמר הסבירה כי גם הפיתולים והעיקולים במעלה הדרך לירושלים שימשו כהשראה למילות השיר וללחן שלו.

חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, מציין שהזיקה בין השיר "ירושלים של זהב" לשיר העם הבסקי ידועה לו משנת 1969, ואף הציג אותה בהרצאות שנתן ברחבי הארץ בתחילת שנות השבעים. כך הוא מתאר את המסר שהעביר בהרצאות אלה:

"דיברתי בזכותה של נעמי שמר ששירה "ירושלים של זהב" אינו שיר גנוב אלא לכל היותר פתיחתו הושפעה מלחן ששמעה נעמי שמר, אך בכל מקרה השיר המקורי היה שיר קצבי – שלא כמו "ירושלים של זהב", וגם את החלק הראשון הזה נעמי שמר שידרגה יפה מאוד, ואולי הבאסקים עוד יודו לה יום אחד על כך שבהשפעת שיר עם די זניח ולא מוכר בעולם יצרה שיר נפלא המוכר בכל רחבי העולם ונכנס בקהילות רבות לסידור התפילה."

כאשר נודע לאליהו הכהן על מכתבה של נעמי שמר לגיל אלדמע הגיב:

"לדעתי נעמי מייחסת להשפעה של השיר הבאסקי משקל גדול מדי ביצירה שלה, וכנראה זה העיק עליה כל השנים, וכשהייתה כבר במצב של שכיב מרע אמרה לעצמה: "אדברה וירווח לי."

לקריאה נוספת

• דן אלמגור, "איך נולד השיר 'ירושלים של זהב'", הדאר, 75, ז', 1996
• נתן גרינבוים, "'ירושלים של זהב' כשיר-קודש", מים מדליו, 1993

קישורים חיצוניים

• ירושלים של זהב, באתר "היו ימים"
• מילות השיר "ירושלים של זהב", באתר בית ספר רעות.
• שידור רדיו חי - הצנחנים שרים את "ירושלים של זהב" בכותל המערבי
• אופיר בן יאיר, ירושלים של זהב - עיון, באתר "הזמנה לפיוט"
• אליהו הכהן על "ירושלים של זהב", באתר ליטרטורה
• Jerusalem of gold, אתר באנגלית המוקדש לשיר
• אודות שיר העם הבאסקי שהלחן שלו שימש השראה לנעמי שמר באתר הארץ
• זאב גלילי, מקור המנגינה ל"ירושלים של זהב", באתר "היגיון בשיגעון"