מקלט סופרהטרודין – הבדלי גרסאות
Nicholas104 (שיחה | תרומות) |
Nicholas104 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== אופן המימוש == |
== אופן המימוש == |
||
המקלט ממומש באמצעות כפל מתמטי של תדר התחנה(RF) ותדר [[מתנד]] מקומי משתנה(FLO),על ידי ערבל. על מנת להגיע לתדר ביניים קבוע (BPF), מוצא הערבל מסונן על ידי מסנן מעביר נמוכים וכך מומר לתדר קבוע (FIF). מכאן בדומה למקלט ישר האות עובר הגברה וגילוי. |
המקלט ממומש באמצעות כפל מתמטי של תדר התחנה(RF) ותדר [[מתנד (אלקטרוניקה)|מתנד]] מקומי משתנה(FLO),על ידי ערבל. על מנת להגיע לתדר ביניים קבוע (BPF), מוצא הערבל מסונן על ידי מסנן מעביר נמוכים וכך מומר לתדר קבוע (FIF). מכאן בדומה למקלט ישר האות עובר הגברה וגילוי. |
||
== שיפור הברירות == |
== שיפור הברירות == |
||
גרסה מ־19:19, 15 במאי 2011
 |
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
| |
| יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | |
.svg)
מקלט סופרהטרודין (באנגלית: Superheterodyne receiver) הוא סוג של מקלט רדיו שיש בו שלב של המרת תדר.
אחד המרכיבים בכל מקלט הוא המגבר, שמגביר את האות הנקלט, לפני שמפיקים ממנו את התוכן (קול, תמונה או נתונים אחרים). מקלטים שעוברים בין תדרים שונים (לטובת דיפדוף בין תחנות, לדוגמה) צריכים להכיל מעגל אלקטרוני כלשהו, שמבצע את המעבר בין התדרים. במקלט סופרהטרודין, המעבר בין תדרים שונים מתבצע על ידי המרה של התדר הנקלט (כל פעם תדר אחר) לתדר פנימי וקבוע בתוך המקלט. תדר זה נקרא תדר ביניים, ולרוב הוא נמוך יותר מהתדר השידור. לאחר ביצוע המרת התדר, האות עובר הגברה, ולאחר מכן פיענוח של המידע ששודר.
יתרונות וחסרונות
לתהליך המרת התדר במקלטי סופרהטרודין יש מספר יתרונות:
- ברירות טובה יותר - הפחתת הפרעות מתחנות בתדר קרוב (הסבר בהמשך).
- פישוט של המגבר - שמכוון רק לתדר הביניים ולא נדרש לעבור בין תדרים שונים.
- קלות מימוש המגבר - בעבר היה יותר קל לממש מגברים ככל שהתדר הפעולה שלהם היה נמוך יותר.
חיסרון עיקרי למקלטי סופרהטרודין הוא המבנה היותר מורכב שלהם (בהשוואה למקלט מכוון או מקלט ישיר). אך חסרון זה זניח בימינו. בנוסף, ביצוע ההמרה גורם לייצור אותות נוספים בתוך המקלט, מה שיכול ליצור עוד הפרעות, ואף לגרום לתדר בבואה חדש להיקלט יחד עם האות הרצוי.
אופן המימוש
המקלט ממומש באמצעות כפל מתמטי של תדר התחנה(RF) ותדר מתנד מקומי משתנה(FLO),על ידי ערבל. על מנת להגיע לתדר ביניים קבוע (BPF), מוצא הערבל מסונן על ידי מסנן מעביר נמוכים וכך מומר לתדר קבוע (FIF). מכאן בדומה למקלט ישר האות עובר הגברה וגילוי.
שיפור הברירות
מקלט סופרהטרודין מאפשר יכולת טובה יותר לברור בין התדר הרצוי לבין תדרים מפריעים, אפילו אם הם קרובים מאוד לתדר הרצוי. הסיבה לכך היא שיעילות של מסנן תדר מושפעת באופן ישיר מהיחס בין המרחק מהתדר המפריע (Fn), לבין התדר הרצוי: Fn-Fc) / Fc). לפיכך, מעבר לתדרים יותר נמוכים גורם ליחס בין התדרים להיות גדול יותר, והמסנן יכול להפריד ביניהם בצורה טובה יותר. לדוגמה, תחנה בתדר 30MHz עם הפרעה בתדר 30.1MHz. היחס ביניהם הוא 0.33%. אך אחרי המרה לתדר ביניים של 500KHz יביא את ההפרעה לתדר של 400KHz. הפעם היחס הוא 20% ויעילות הסינון גבוהה בהרבה.
היסטוריה וחשיבות
מקלט הסופרהטרודין הומצא בתקופת מלחמת העולם הראשונה. המצאתו מיוחסת לאדווין ארמסטרונג שלזכותו נזקפות גם המצאות סוגים אחרים של מקלטים והמצאת ה-FM. טכניקת הסופרהטרודין מצויה כמעט בכל מקלט או בחלק המקלט של התקן קשר רדיו ובכלל זה רדיו רגיל, טלוויזיה, מכשירי קשר, טלפון סלולרי, מכ"ם, GPS והתקני קשר רדיו אחרים.