ג'ימה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 5: שורה 5:
== היסטוריה ==
== היסטוריה ==


עד סוף [[המאה ה-19]] שכנה העיר בפרברברים הצפוניים של ג'ירן בירתה של ממלכה גדולה של בני [[אורומו (עם)| אורומו]], שנקראה במקור 'הירמתה'. מיקומה של העיר במאה ה- 19, על נתיב השיירות הנע בין [[שאווה]] וממלכת קאפה, וכ- 9 קילומטרים מארמונו של מלך ג'ימה, הוא שהקנה לה את חשיבותה. לפי דונאלד לוין, העיר משכה אליה מן המחוזות השכנים אלפי אנשים, בני קבוצות שונות.<ref>Donald N. Levine, Greater Ethiopia, second edition (Chicago: University Press, 1974</ref> </ref>
עד סוף [[המאה ה-19]] שכנה העיר בפרברברים הצפוניים של ג'ירן בירתה של ממלכה גדולה של בני [[אורומו (עם)| אורומו]], שנקראה במקור 'הירמתה'. מיקומה של העיר במאה ה- 19, על נתיב השיירות הנע בין [[שאווה]] וממלכת קאפה, וכ- 9 קילומטרים מארמונו של מלך ג'ימה, הוא שהקנה לה את חשיבותה. לפי דונאלד לוין, העיר משכה אליה מן המחוזות השכנים אלפי אנשים, בני קבוצות שונות.<ref>Donald N. Levine, Greater Ethiopia, second edition (Chicago: University Press, 1974</ref>


העיר השוכנת כיום לחוף נהר אווטו, פותחה ב- [[1930]], על ידי [[קולוניאליזם|קולוניאליסטים]] איטלקים. באותה תקופה, כחלק מאמציהם להחליש את [[הכנסייה האתיופית]], ביקשו האיטלקים להפוך את ג'ימה למרכז חשוב ללימוד ה[[איסלאם]] ויסדו בה אקדמיה ללימודי [[פיקה]].<ref>J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 137.</ref>
העיר השוכנת כיום לחוף נהר אווטו, פותחה ב- [[1930]], על ידי [[קולוניאליזם|קולוניאליסטים]] איטלקים. באותה תקופה, כחלק מאמציהם להחליש את [[הכנסייה האתיופית]], ביקשו האיטלקים להפוך את ג'ימה למרכז חשוב ללימוד ה[[איסלאם]] ויסדו בה אקדמיה ללימודי [[פיקה]].<ref>J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 137.</ref>

גרסה מ־02:43, 21 במאי 2011

ג'ימה (אמהרית ጂማ) היא העיר הגדולה ביותר בדרום מערב אתיופיה, הממוקמת באזור ג'ימה המשתייך כיום למחוז אורומיה. ג'ימה היתה בירת מחוז קאפה עד להתפרקות ממלכת קאפה. קודם למפקד האוכלוסין של 2007 נחשבה ג'ימה באופן רשמי למחוז נפרד.

היסטוריה

עד סוף המאה ה-19 שכנה העיר בפרברברים הצפוניים של ג'ירן בירתה של ממלכה גדולה של בני אורומו, שנקראה במקור 'הירמתה'. מיקומה של העיר במאה ה- 19, על נתיב השיירות הנע בין שאווה וממלכת קאפה, וכ- 9 קילומטרים מארמונו של מלך ג'ימה, הוא שהקנה לה את חשיבותה. לפי דונאלד לוין, העיר משכה אליה מן המחוזות השכנים אלפי אנשים, בני קבוצות שונות.[1]

העיר השוכנת כיום לחוף נהר אווטו, פותחה ב- 1930, על ידי קולוניאליסטים איטלקים. באותה תקופה, כחלק מאמציהם להחליש את הכנסייה האתיופית, ביקשו האיטלקים להפוך את ג'ימה למרכז חשוב ללימוד האיסלאם ויסדו בה אקדמיה ללימודי פיקה.[2]

לפי הרברט ס. לואיס, בתחילת שנות השישים ג'ימה היתה "השוק הגדול ביותר בדרום-מערב אתיופיה, שמשך, ביום טוב של העונה היבשה, עד לכשלושים אלף איש."[3]
בשנות השבעים, ג'ימה היתה זירה להתרחשויות אלימות שהחלו באפריל 1975, על רקע המאבק בין סטודנטים קיצונים שנשלחו לארגן את הכפריים המקומיים, שאמורים היו להינות מרפורמת המקרקעין, לבין המשטרה המקומית שצידדה בבעלי האדמות. הסטודנטים ופלחים שהצטרפו אליהם אסרו בעלי אדמות קטנים מן האזור, פלחים עשירים ושוטרים מקומיים. צעד זה הוביל להסלמת העימות וגרמה לדרג (החונטה השלטת) לשלוח יחידות מיוחדות לג'ימה על מנת שיסייעו למשטרה המקומית. האירועים הסתיימו במותם של 24 סטודנטים, במאסרם של אחרים ובסגירת מחנות הסטודנטים.[4] זמן רב לפני מלחמת האזרחים האתיופית של מאי 1991, העיר נכבשה ג'ימה על ידי חזית המהפכה האתיופית הדמוקרטית. ב- 13 בדצמבר 2006, ממשלת אתיופיה הכריזה על קבלת הלוואה של 98 מיליון דולר מהבנק לפיתוח אפריקה לשם סלילת כביש מהיר בין ג'ימה והעיירה מיזן טפרי לדרום מערב אתיופיה. ההלוואה אמורה היתה לכסות 64% מן העלות המשוערת של הפרוייקט.[5]

דמוגרפיה

מפקד אוכלוסין שנערך ב- 2007 על ידי הסוכנות הסטטיסטית המרכזית של אתיופיה (CSA) הראה כי אוכלוסיית האזור עומדת על 120,960 נפש, מהם 60,824 גברים ו- 60,136 נשים. עם שטח של 50.2 קילומטר רבוע, צפיפות האוכלוסין בג'ימה עומדה על 2,394.30 נפש לקמ"ר, כולם עירוניים. 32,191 בתי אב נספרו באזור, המצביעים על ממוצע של 3.76 נפש לבית.[6]


אתרים

כמה מבנים שרדו מתקופת ממלכת ג'ימה, ביניהם ארמון המלך אבא ג'יפר. בעיר קיימים מוזיאון, אוניברסיטה, מספר שווקים ושדה תעופה. ניתן לציין גם את 'מרכז ג'ימה למחקר', שנוסד בשנת 1968, ואשר מתמחה במחקר חקלאי ומשמש גם כמרכז הלאומי להשבחת תנובת וזני הקפה במדינה.[7]

אישים ידועים מן האיזור

המלך אבא גי'פר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Donald N. Levine, Greater Ethiopia, second edition (Chicago: University Press, 1974
  2. ^ J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 137.
  3. ^ Herbert S. Lewis, A Galla Monarchy: Jimma Abba Jifar, Ethiopia, 1830-1932 (Madison: University of Wisconsin Press, 1965), p. 56.
  4. ^ Marina and David Ottaway, Ethiopia: Empire in Revolution (New York: Africana, 1978), p. 73f
  5. ^ Ethiopian Embassy Newsletter", Nov/Dec 2006, p.2, Ethiopian Embassy to the UK website (accessed 11 January 2007)
  6. ^ Census 2007 Tables: Amhara Region, Tables 2.1, 2.4, 2.5, 3.1, 3.2 and 3.4.
  7. ^ EARI list of research centers (accessed 30 April 2009)