קרב וינה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ קטגוריה
שורה 10: שורה 10:
לתוצאות הקרב היה ביטוי גם ב[[מוזיקה]]: ה[[אופרה]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], [[החטיפה מן ההרמון]], שבמרכזה עומדים פחה [[טורקיה|טורקי]] ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בהיענות להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.
לתוצאות הקרב היה ביטוי גם ב[[מוזיקה]]: ה[[אופרה]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]], [[החטיפה מן ההרמון]], שבמרכזה עומדים פחה [[טורקיה|טורקי]] ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בהיענות להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.



{{קצרמר|היסטוריה}}
{{קצרמר|היסטוריה}}
[[קטגוריה:אוסטריה]]
[[קטגוריה:אוסטריה: היסטוריה]]

[[קטגוריה:וינה]]
[[קטגוריה:וינה]]



גרסה מ־20:57, 10 ביוני 2011

קרב וינה 12 בספטמבר 1683

קרב וינה (גרמנית Schlacht am Kahlenberg; טורקית II. Viyana Kuşatması) הוא קרב מרכזי בין האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי, לבין כוחות האימפריה הרומית הקדושה, שכללו את הכוחות האוסטרים הגרמנים והפולנים. הקרב נערך ב-12 בספטמבר 1683, לאחר מצור ממושך שהטילו העות'מאנים על העיר מאמצע חודש יולי. המצור נמשך כחודשיים (הקרב עצמו מהווה מחלקו האחרון של המצור). בחשכת הלילה, חפרו העות'מאנים מנהרה ודרכה החדירו כוחות עות'מאנים לתוך העיר. לאחר שריכזו כוחות בתוך העיר הפתיעו הכוחות העות'מאנים את האוסטרים והגרמנים. הכוחות המתגוננים הצליחו לבסס קו הגנה כנגד העות'מאנים, ולבסוף הצליחו לגרשם מן העיר, לאחר קרב קשה בסימטאותיה ורחובותיה.

אלסנדרו פוליאטי, מלחין ונגן עוגב ידוע שם בחצרו של הקיסר לאופולד, מת במהלך המצור העות'מאני על וינה.

לאחר שהעות'מאנים נהדפו מן העיר הם התכוננו לקרב נוסף, ויכלו לאוסטרים ולגרמנים הנצורים בעיר, אך הופעת הכוחות הפולנים הטתה את הכף, והטורקים נהדפו. הקרב הסתיים בניצחון אוסטרי סוחף. עקב תוצאות הקרב (וקרבות אחרים בין האוסטרים לעות'מאנים), נחתם בשנת 1699 הסכם קרלוביץ, שלפיו ויתרו העות'מאנים על שטחים נרחבים באירופה, ומכאן, החלה שקיעתה של האימפרייה העות'מאנית, ושושלת ההבסבורגים האוסטרית קבלה מעמד של חשיבות באירופה והוכרה ככוח דומיננטי משמעותי באזור.

הקרב, שסימל גם נקודת מפנה מדינית, סימל גם נקודת מפנה קולינרית. לאחר הקרב, ערכו האוסטרים חיפוש במחנה העות'מאני העזוב, ובמהלך החיפוש, מצאו האוסטרים את הקפה השחור, ותרמו להבאתו של הקפה השחור לאירופה. לאחר הקרב, הומצא גם לחם הסהרונים (קרואסון), בצורת חצי סהר, כדגלה של האימפרייה העות'מאנית.

לתוצאות הקרב היה ביטוי גם במוזיקה: האופרה של מוצרט, החטיפה מן ההרמון, שבמרכזה עומדים פחה טורקי ושתי נערות שסיפח להרמונו בניגוד לרצונן, נכתבה בהיענות להלך הרוח ששרר בווינה לאחר השחרור מאימת הפולש הטורקי שנים אחדות קודם לכן.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.