תנאי (הלכה)

תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי וכובל אותו לקיום התנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.

מקור הדין והגדרתו

התנאי הוא חידוש של התורה, הנלמד מפרשת בני גד ובני ראובן, בה התנה משה רבינו עם שבט ראובן ושבט גד, כי יקבלו את חלקם בעבר הירדן אותו הם ביקשו ממשה רבינו, בתנאי שיילחמו יחד עם שאר השבטים על ארץ ישראל. מכיוון שחידוש הלכתי זה נלמד מתנאי בני גד ובני ראובן, קובעת המשנה כי רק אם התנאי נעשה באותה צורה בה הוא נעשה על ידי משה רבינו יש לתנאי תוקף הלכתי, ולא - אין לתנאי כל תוקף, ולכן המעשה יחול גם אם התנאי לא קוים.

המשנה קובעת ארבע מגבלות לעשיית התנאי:

• תנאי קודם למעשה - אמירת התנאי תהיה קודם למעשה הקניין.
• תנאי כפול - על התנאי להיאמר בצורה מפורשת וברורה שאם הוא יקוים יחול המעשה ואם לא - לא.
• הן קודם ללאו - יש להקדים את האמירה המאשרת את המעשה במקרה שהתנאי קוים, לאמירה האומרת שהמעשה יבוטל באם לא יקוים התנאי.
• תנאי ומעשה בשני דברים - שהתנאי לא ייעשה באותו חפץ בו נעשה המעשה.

הגבלות לקיום התנאי

המתנה על מה שכתוב בתורה, כלומר שעל ידי תנאו מתבטל אחד מדיני התורה, תנאו בטל. יש המבארים זאת בכך שמכיוון שאי אפשר לקיים תנאי שנוגד לכללי התורה, ברור כי אינו מתכוון ברצינות לקיום התנאי, והדבר דומה לאדם המגרש את אשתו על מנת שתעלה לרקיע או תרד לתהום וכל דבר אחר שלא ניתן לבצעו, שתנאו בטל.

אחד מהכללים המגבילים את הכלל ההלכתי המכונה תנאי קובע שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי שליח, כמו קידושין וגירושין, ניתן להגבילו על ידי תנאי. לעומת זאת, מעשה שלא ניתן למנות שליח כדי לבצעו, לא ניתן להגבילו על ידי תנאי. אחת מהדוגמאות היא, שכאשר אדם מת ללא בנים, אסורה אשתו להינשא לבעל אחר שאינו אחיו של המת, ובמקרה שאחיו של המת המכונה "יבם" אינו חפץ להינשא לה, עליו לבצע מעשה חליצה, המתיר את האשה להינשא לבעל אחר. במקרה כזה, לא ניתן להגביל את מעשה החליצה על ידי תנאי, וגם אם התנה למשל שמעשה החליצה לא יתיר את האשה אם לא תתן מאתיים זוז, מותרת האשה להינשא לבעל אחר.

הראשונים חלוקים בטעם דין זה, המגביל את דיני התנאי למעשה שיכול להיעשות על ידי שליח. התוספות סבורים כי סברת דין זה היא, מכיוון שרק מעשה שיכול להיעשות על ידי שליח הוא בכוחו ובשליטתו של האדם, ולכן בכוחו להגבילו גם על ידי תנאי, אך מעשה שאינו יכול למנות שליח לעשותו, הוא לא בידו ובכוחו, ולכן גם אין בכוחו להגבילו על ידי תנאי. רבי מנחם המאירי סבור כי מעשה שהוא יכול לבצעו על ידי שליח הוא מעשה חלוש, ולכן ניתן להגבילו על ידי תנאי, ודווקא בכך שלא ניתן לבצע מעשה מסוים על ידי שליח מוכח כי המעשה הוא מעשה אלים וחזק. האחרונים מבארים כי מעשה הנעשה על ידי שליח הוא מעשה שהאדם הוא אשר מבצע את חלות המעשה על ידי גמירות דעתו, ולכן הוא יכול להגביל את החלות ולקבוע כי הוא לא יחול בתנאים מסוימים, לעומת זאת מעשה שלא ניתן לבצעו על ידי שליח הוא מעשה שיש לו תוקף משמעותי בעצם המעשה שקובע את החלות ולא בכוונת האדם.

הפני יהושע מבאר כי על פי הכלל "לא אתי דיבור ומבטל מעשה", לא ניתן לבטל מעשה גמור על ידי תנאי שהוא דיבור, ודווקא היכן שיכול לבצע את המעשה על ידי שליח, המעשה נחשב למעשה שאינו מעשה גמור ולכן אפשר להטיל בו תנאי. מסיבה זו, נדרים ושבועות שהם דיבור, ניתן לבטלם על ידי תנאי, למרות שלא ניתן לבצעם על ידי שליח.

בזמננו, רבים משתמשים בדיני התנאי כדי להגביל שימושים בחפץ הנמכר על ידם. מחברי ספרים רבים מציינים כי הספר נמכר רק בתנאי שלא ייעשו בו תנאים המפרים את זכויותיהם על ידי העתקה חלקית או כללית של הספר, כן ישנם אמנים המגבילים את השימוש באלבום שהפיקו בכך שלא ישכפלו את האלבום ללא תשלום.

ראו עוד

• גט על תנאי

קישורים חיצוניים

• בראון דסברג, ‏תנאי בני גד ובני ראובן, באתר "דעת", בתוך: מעליות, כ"א, אב תשנ"ט, ביטאון ישיבת ברכת משה
• תנאי (הלכה), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הערך "תנאי", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)