וייטנאם

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם
Việt Nam

מוטו לאומי	עצמאות, חופש, שמחה
המנון לאומי	המנון וייטנאם
ממשל
משטר	רפובליקה סוציאליסטית
ראש מדינה	נשיא וייטנאם
נשיא וייטנאם	Võ Văn Thưởng
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת וייטנאם
ראש ממשלת וייטנאם	פאם מין צ'ין
שפה רשמית	וייטנאמית
עיר בירה	האנוי 21°2′N 105°51′E
רשות מחוקקת	האספה הלאומית בווייטנאם
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
העיר הגדולה ביותר	הו צ'י מין סיטי (לשעבר: סייגון)
שטח יבשתי	331,210 קמ"ר (67 בעולם)
אחוז שטח המים	1.3%
אזור זמן	UTC +7
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מצרפת 2 בספטמבר 1945 (הוכרה ב-1954)
ישות קודמת	דאי וייט
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2024)	99,338,641 נפש (16 בעולם)
צפיפות	299.93 נפש לקמ"ר (47 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 22.61% גילאי 15 - 24 15.22% גילאי 25 - 54 45.70% גילאי 55 - 64 9.55% גילאי 65 ומעלה 6.91%
כלכלה
תמ"ג (2022)	408,802 מיליון $ (36 בעולם)
תמ"ג לנפש	4,115$ (140 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.726 (107 בעולם)
מדד ג'יני	35.7 (נכון ל־2018)
מטבע	דונג וייטנאמי‏ (VND)
בנק מרכזי	בנק המדינה של וייטנאם
שונות
סיומת אינטרנט	vn
קידומת בין־לאומית	84
vietnam.gov.vn

הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (בוייטנאמית: Cộng Hòa Xã Hội Chủ Nghĩa Việt Nam) היא מדינה בדרום מזרח אסיה אשר גובלת עם הרפובליקה העממית של סין בצפון, עם לאוס וקמבודיה במערב ועם מפרץ טונקין במזרח ובדרום. הרפובליקה במתכונתה הנוכחית קיימת משנת 1976, לאחר תום מלחמת וייטנאם וכיבושה של דרום וייטנאם על ידי צפון וייטנאם. עם אוכלוסייה של מעל ל-87 מיליון תושבים, נמצאת וייטנאם במקום ה-13 בעולם בגודל האוכלוסייה.

היסטוריה

וייטנאם הייתה מאוכלסת עוד בתקופת האבן הקדומה. אתרים ארכאולוגיים במחוז טהאן הואה מוכיחים קיום של בני אדם באזור לפני כמה אלפי שנים. ארכאולוגים מקשרים את תחילת הציוויליזציה הווייאטנמית לסוף תקופת האבן החדשה ולתחילת תקופת הברונזה. יש עדויות לקיומה של תרבות קדומה בין השנים 2000 לפנה"ס ל-1400 לפנה"ס. גידול האורז והשימוש בברונזה הגיעו לווייטנאם בסביבות 1200 לפנה"ס. כלי ברונזה רבים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות מראים השפעה של אזור דרום-מזרח אסיה בתרבות המקומית באותן שנים. בצפון וייטנאם נמצאו הרבה מכרות נחושת קטנים עתיקים.

עד למלחמת העולם השנייה הייתה וייטנאם, יחד עם קמבודיה ולאוס, חלק מקולוניה צרפתית שנקראה הודו-סין. במהלך המלחמה נכבשה הודו-סין על ידי האימפריה היפנית. כשזו הובסה חזרה השליטה בהודו-סין לצרפת, אלא שהפעם המציאות הייתה שונה. בזמן הכיבוש היפני התארגנה מחתרת קומוניסטית, "וייט מין" בראשות הו צ'י מין, שהכריז עם סיום המלחמה על הקמת רפובליקת וייטנאם ובירתה האנוי שבצפון הארץ. הקיסר ה-13 והאחרון של שושלת נגויין, באו דאי (Bảo Đại) ויתר ב-1945 בטקס שנערך בהואה בארמון נו מון על תפקידו כשליט לטובת ממשלה קומוניסטית שהוקמה בצפון. הצרפתים לעומת זאת לא הכירו במדינה החדשה ואל שלטונם התנגד הו צ'י מין. לכן ב-1950 תחת השפעתה החזקה של ברית המועצות, החל מאבק בין הצרפתים לבין הווייט מין.

המאבק הפך למלחמה (מלחמת הודו-סין הראשונה) כאשר הצרפתים השקיעו את כוחם בהגנה על אחד השרידים האחרונים של האימפריה הצרפתית. ב-1954 הצליח הווייט מין להביס את הצרפתים בקרב דיין ביין פו ואילץ אותם להעניק עצמאות למדינות הודו-סין. בקיץ 1954, בועידת ז'נבה הגיעו נציגי המערב, ברית המועצות, סין ווייטנאם לידי הסכם קו הרוחב 17, שחילק את וייטנאם לשתי מדינות: צפון וייטנאם ודרום וייטנאם. כל אלה שרצו לעזוב את צפון וייטנאם ולהגר דרומה יכלו לעשות זאת. מאות אלפי וייטנאמים קתולים היגרו דרומה בעוד האופי הקומוניסטי בצפון התחזק.

המשטר בדרום וייטנאם התרכז סביב אישיותו הדומיננטית של נגו דייאם, שניהל משטר אוטוריטרי, מושחת ונפוטיסטי ^{[דרוש מקור]} וסירב לערוך רפורמות בשלטונו. דייאם דיכא בכוח את מתנגדיו, מימין ומשמאל. בדרום החלו להתפתח ארגוני גרילה נגד דייאם הידועים בשם "וייטקונג", שהחלו לתקוף את כוחות הממשלה. המאבק שהחל להתחולל בווייטנאם קיבל את השם מלחמת וייטנאם, וזו נמשכה עד 1973.

בסוף שנות ה-50 החלה מעורבות של ארצות הברית בווייטנאם. מעורבות זו הלכה וגברה במהלך שנות ה-60. מ-1965 הפכה מלחמת וייטנאם למאבק כולל בין צפון וייטנאם והווייטקונג לבין האמריקנים.

האופוזיציה למשטרו של דייאם התגברה, ובנובמבר 1963 אירעה הפיכה צבאית ודייאם נרצח. רצח דייאם לא שיפר את המצב בדרום וייטנאם ^{[דרוש מקור]}.

הנרי קיסינג'ר, שר החוץ של ארצות הברית, החל במגעים חשאיים עם נציגי צפון וייטנאם, וב-1973 נחתם הסכם להוצאת הכוחות האמריקניים מווייטנאם. ב-29 במרץ 1973 עזבו אחרוני האמריקנים את וייטנאם.

עם סיומה של המלחמה, השתלטה צפון וייטנאם על דרום וייטנאם. ב-30 באפריל 1975 נכבשה סייגון (בירת דרום וייטנאם) והסתיימה השתלטותה של צפון וייטנאם על הדרום. ב-2 ביולי 1976 שתי המדינות אוחדו רשמית למדינה אחת. פליטים רבים, שחששו משלטון הצפון, נמלטו מהמדינה. כמה עשרות פליטים שספינתם נסחפה בלב ים, נימשו על ידי אוניית משא ישראלית ששייטה באזור וייטנאם, ונקלטו במדינת ישראל בהוראת מנחם בגין, אולם רק מיעוט מהם נותר בישראל.

פוליטיקה

מרכז הכנסים הלאומי בוייטנאם

נערה מהקבוצה האתנית ה'מונג

במדינה קיים משטר חד-מפלגתי בהנהגת המפלגה הקרויה "הרפובליקה הסוציאלסיטית של וייטנאם". חוקה חדשה התקבלה בשנת 1992, ותפסה את מקומה של זו שהייתה בשימוש משנת 1975. שלטונה המוחלט של המפלגה הקומוניסטית באספקטים של החברה, הממשלה והפוליטיקה הוטמע מחדש עם כניסת החוקה לתוקף. רק למפלגות המאושרות על ידי המפלגה הקומוניסטית יש זכות להשתתף בבחירות. בין מפלגות אלה קיימת "חזית ארץ האבות הווייטנאמית", ואיגודי פועלים וסחר. אף על פי שבאופן רשמי דוגלת המדינה בסוציאליזם, חלק מעקרונות שיטת הממשל הזו נזנחו החל משנות ה-90. הנשיא הוא ראש המדינה ומפקד צבא וייטנאם. תפקידו במועצה הוא שר הביטחון ושר לביטחון פנים. ראש ממשלת וייטנאם הוא הממונה על הממשלה ומועצת השרים בה מכהנים 3 סגנים שלו ועוד 26 שרים שונים.

האספה הלאומית בווייטנאם היא הרשות המחוקקת והיא הגוף היחיד במדינה שזהו תפקידו. במועצה יושבים 498 חברים. היא ממונה גם על הרשות השופטת, והרשות המבצעת במדינה. כל חברי מועצת השרים מגיעים מתוך האספה הלאומית. האספה ממונה גם על בית המשפט העליון, הערכאה הגבוהה ביותר במדינה לערעורים. תחתיו יש בתי משפט מחוזיים ובתי משפט מקומיים. בתי משפט צבאיים במדינה מחזיקים בסמכויות נרחבות למקרים בהם מדובר בביטחון הלאומי. כל חלקי הממשלה הווייטנאמית נשלטים על ידי המפלגה הקומוניסטית. הרוב המכריע של הבכירים בממשלה הם חברי המפלגה. מזכיר המפלגה הוא אחד האנשים החזקים ורבי ההשפעה במדינה בהיותו אחראי על הארגון הלאומי של המפלגה, מינויים מדיניים, וקביעת מדיניות המפלגה.

צבא וייטנאם

הצבא העממי של וייטנאם הוא השם של ריכוז כל כוחות הצבא במדינה. מבנה הצבא שואב השראה מצבא השחרור העממי של הרפובליקה העממית של סין. הצבא מתחלק ביתר פירוט לכוחות היבשה (הכוללים כוחות עורף אסטרטגיים ומשמר גבולות), הצי העממי, חיל האוויר העממי ומשמר החופים. מאז הקמת המדינה תרם הצבא לכלכלת וייטנאם גם בתחום הביטחון וגם כחלק מכוח העבודה במדינה. הצבא מסייע בתחומים נרחבים הכוללים: תעשייה, חקלאות, יערנות, דיג ואמצעי תקשורת. לפי ההערכות בצבא משרתים כ-500,000 קצינים וחיילים. הממשלה גם מארגנת מיליציות מקומיות בפרובינציות וכוחות משטרה מקומיים. מעורבות הכוחות החמושים בחיי החברה במדינה הצטמצמה בהדרגה החל משנות ה-80.

כלכלה

רוב כלכלתה של וייטנאם מתבססת על חקלאות, אם כי רק רבע משטח המדינה ראוי לעיבוד. הגידול העיקרי במדינה הוא אורז. וייטנאם היא ממגדלות האורז החשובות והגדולות בעולם, ואף שהיא צריכה לדאוג לאוכלוסייתה הגדולה, נשארים לה עודפי אורז ליצוא. בנוסף, מגדלים במדינה גם עצי גומי, תירס, קני סוכר, פלפל, תה, טבק ובטטות. בערי הצפון, כמו האנוי והיפונג, יש תעשייה כבדה, המבוססת על מרבצי הפחם והברזל באזור. כמו כן בצפון נמצאים מרבצי מתכות אחרות, אך כרייתם נמצאת רק בתחילת דרכה. וייטנאם היא אחת המדינות העניות בעולם, מלחמת האזרחים הארוכה בין סוף שנות השישים עד שנות השבעים הכבידה לחלוטין על כלכלתה. היא הייתה נתונה לחרם של ארצות הברית עד שנת 1994. בשנת 1987 חל שינוי בכלכלה של וייטנאם כאשר פתחה את שעריה בפני תיירים.

בשנת 2010 נאמד היקף התוצר המקומי גולמי של כלכלת וייטנאם בכ-104 מיליארד דולר, כאשר התוצר במונחי כוח קנייה נאמד בכ-275 מיליארד דולר - בשנה זו צפויה הכלכלה לצמוח בשיעור ריאלי של 6.8% בהשוואה לשנת 2009. בשנים שקדמו למשבר העולמי, בין 2004-2007, צמחה וייטנאם בשיעור ריאלי שנתי ממוצע של למעלה מ-8%. בשנות המשבר (2008-2009) התמתנה הצמיחה בהשפעת הירידה החדה בהיקפי הסחר העולמי, לצמיחה של 6%, כאשר בשנים הבאות צפויה וייטנאם לשמור על גידול עקבי ויציב של קצת למעלה מ- 7% צמיחה.

יבוא הסחורות הכולל של וייטנאם הסתכם בשנת 2010 ב-79 מיליארד דולר, עלייה של 26% בהשוואה לשנה שעברה. בשנים הבאות צפוי גידול של 14% בהיקפי היבוא, מתון מעט יותר מזה שנרשם השנה ובשנים שקדמו למשבר העולמי (גידול ממוצע של 26% בין השנים 2004-2007) היקף הסחר בסחורות בשנה החולפת הסתכם בכ- 150 מיליארד דולר, עלייה של כ- 23% לעומת שנת 2009. יצוא הסחורות הסתכם בכ-71 מיליארד דולר, עלייה של 25% בהשוואה לשנה הקודמת. בשנים האחרונות מתמקד הסחר של וייטנאם בעיקר בייצוא של מוצרי טקסטיל, לבוש והנעלה, נפט גולמי, דגה ומוצרי דגה וציוד אלקטרוני, וייבוא של מכונות וציוד חשמלי, מוצרי אנרגיה ופלדה. מדינות היצוא העיקריות (על פי סדר חשיבות) הן ארה"ב, האיחוד האירופאי, מדינות ה-ASEAN, יפן וסין כשמדינות היצוא העיקריות הן סין, מדינות ה-ASEAN, דרום-קוריאה, יפן והאיחוד האירופאי.

על פי נתוני מכון היצוא היקף הסחר של וייטנאם וישראל גדל משמעותית בשנים האחרונות. בעשור האחרון זינקו היקפי היצוא של ישראל לוייטנאם פי עשרה, כשמאז 2003 לא נרשמה שנה אחת של קיטון בהיקפי היצוא - כולל בשנת 2009, שנת המשבר העולמי הגדול וחרף הירידה בהיקפי היבוא של וייטנאם שהתקבלה בשנה זו. היקף הסחר עם ישראל גדל בשנת 2010 בשיעור של 10% והסתכם בכ-209 מיליון דולר. יצוא הסחורות גדל ב-9% והסתכם בכ- 130 מיליון דולר.

גאוגרפיה

מפרץ הא לונג, אתר מורשת עולמית.

את וייטנאם ניתן לחלק בקלות לשלוש יחידות גאוגרפיות מובחנות:

• דלתת הנהר האדום ורכס הפנסיפן (צפון וייטנאם).
• חוף ים סין הדרומי (מרכז וייטנאם).
• דלתת המקונג (דרום וייטנאם).

דלתת המקונג מאופיינת בקרקעות סחף כבדות ופוריות. המקונג, אשר זורם מפסגות ההימלאיה לאורך למעלה מ-4,000 ק"מ הסיע במשך מיליוני שנים מיליוני קוב של סחף עשיר במינרלים. במרכז הדלתא הקדומה ממוקמת העיר הו צ'י מין. האזור מפורץ במאות פלגי מים וקילומטרים רבים של שדות אורז.

דלתת הנהר האדום דומה במאפייניה הגאוגרפים לדלתת המקונג, אך קטנה בצורה משמעותי, כמו כן, מלבד הגיל הגאולוגי הצעיר של הדלתא, גם הנהר האדום שונה - הוא מקבל את מימיו ממרחק של פחות מ 2,000 ק"מ ויש לו תורם מרכזי בשם הנהר השחור. את אגן ההיקוות של שני הנהרות תוחמים רכסי הרים גבוהים ובהם הר פנסיפן - הגבוה ביותר בווייטנאם. האזור ההררי מאופיין במסלע וולקני מותמר ובאזורים הקשים לגישה ושלא נפגעו מהפצצות ארצות הברית, ניתן עדיין למצוא יערות מפותחים.

פרובינציות

בווייטנאם יש 59 פרובינציות. כמו כן יש בה 5 רשויות מקומיות בשלטון מרכזי הנמצאות באותו דרג ניהולי כמו הפרובינציות. הפרובינציות מתחלקות לרשויות מקומיות פרובינציאליות, מרכזי ערים ומחוזות. הדרג הבא בסולם הוא ערים. הרשויות המקומיות בעלות השלטון המרכזי מתחלקות למחוזות מנהליים ולמחוזות.

דמוגרפיה

סבתא, בת ונכד משבט בלאק מונג, אחד מהשבטים החיים בצפון וייטנאם. ביום ראשון יום שוק בעיר ספא בצפון וייטנאם על גבול סין

שבטים בצפון וייטנאם.

בווייטנאם חיים 54 מיעוטים אתניים. הקבוצה האתנית העיקרית במדינה היא וייט המהווה 86.2% מהאוכלוסייה (לפי מפקד האוכלוסין ב-1999). קבוצות אתניות משמעותיות אחרות במדינה מורכבות משבט-על המונג, המונה את השבטים פלואר מונג, רד מונג, בלאק מונג, וואיט מונג. שבט-על טאי המונה את השבטים בלק טאי, וואיט טאי ושבטים שונים מקבוצת המון-קמר, שבטים ממוצא סיני ושבטים טיבטים אשר היגרו לווייטנאם רק במאות האחרונות.

השפה המדוברת היא וייטנאמית והכתיב המקובל היום הוא כתיב לטיני. בהיסטוריה המוקדמת הכתיב הסיני היה בשימוש. במאה ה-13 פותח כתיב מקומי, צ'ו נומ, שהיה בשימוש במשך יותר מ-300 שנים. בזמן השלטון הצרפתי בווייטנאם פותח כתיב לטיני לשפה המקומית במהלך המאה ה-17. עם הטמעת הכתיב הלטיני הגיעה האוריינות להמונים. נכון לשנת 2004 94% מהתושבים במדינה יודעים קרוא וכתוב. הצרפתית נמצאת עדיין בשימוש אצל התושבים המבוגרים יותר במדינה כשפה שנייה אך היא מאבדת את הפופולריות שלה בקצב מהיר.

הדת העיקרית במדינה היא בודהיזם. 85% מהתושבים מזדהים עם הבודהיזם אך מעטים מקיימים את מצוות הדת באדיקות. 8% מהתושבים הם נוצרים (בתוך הנצרות קרוב לשש שביעיות הם קתולים ושביעית מהם פרוטסטנטים).

תוחלת החיים בווייטנאם היא 70.35 שנים בממוצע. לפי מדד הפוריות לכל אישה יש בממוצע 1.89 ילדים. היחס בין נשים לגברים הוא 0.98 גברים לכל אישה.

יהדות וייטנאם

היהודים הראשונים הגיעו לוייטנאם בימי השלטון הצרפתי במאה ה-19. מספר היהודים ב"הודו-סין הצרפתית" נאמד ב-1,000. בשנת 1954 עם הכרזת העצמאות למדינה, רוב היהודים עזבו את המדינה.

ריכוז גדול של יהודים היה בעת הנוכחות של צבא ארצות הברית בוייטנאם.

הקהילה היהודית הנוכחית מורכבת מבעלי עסקים ומבעלי מקצועות חופשיים, אשר הגיעו מאירופה, ארצות הברית, אוסטרליה ומישראל. הצמיחה המוגברת של כלכלת המדינה משכה אותם להתיישב בבירת המדינה .

עיקר הפעילות של הקהילה הוא מסביב לבית חב"ד בראשות הרב הרטמן. קיימת בו מסעדה כשרה. בבית חב"ד גם הוקם בית ספר משלים ללימודי יהדות, בו 15 ילדים. בוייטנאם היהדות אינה דת מוכרת ולכן לא ניתן להדליק חנוכיה בכיכר העיר, כפי שנוהגים חסידי חב"ד בבירות העולם. כמו כן, אין אישור לבניית מקווה ציבורי. על תהליך קליטתו של שליח חב"ד בעיר נעשה הסרט גוט שאבעס וייטנאם .

קישורים חיצוניים

כלכלת וייטנאם ויחסי הסחר עם ישראל