תרכובת אי-אורגנית – הבדלי גרסאות
יכולים לבעור |
מ r2.6.4) (בוט משנה: pl:Związki nieorganiczne |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
[[nl:Anorganische verbinding]] |
[[nl:Anorganische verbinding]] |
||
[[nn:Uorganiske sambindingar]] |
[[nn:Uorganiske sambindingar]] |
||
[[pl: |
[[pl:Związki nieorganiczne]] |
||
[[pt:Composto inorgânico]] |
[[pt:Composto inorgânico]] |
||
[[ru:Неорганическое вещество]] |
[[ru:Неорганическое вещество]] |
גרסה מ־07:19, 26 ביוני 2011
תרכובת אי-אורגנית (או אנאורגנית) היא תרכובת שאינה מכילה אטומי פחמן ומימן הקשורים זה לזה, כדוגמת מינרלים. למרות מספרן הרב של התרכובות האי-אורגניות, הרי שרוב החומרים הידועים לנו הינם דווקא אורגניים.
בעבר רווחה הדעה כי תרכובות אורגניות יכולות להיווצר רק על ידי אורגניזמים חיים (וכך הן קיבלו את שמן); התרכובות האי-אורגניות אמורות היו לייצג את "ההיפך" מהתרכובות האורגניות, אך כיום ידוע כי קריטריון זה שגוי: קיימות תרכובות אורגניות מלאכותיות (סינתטיות), שמקורן אינו ביצור חי כלשהו (רוב הפלסטיקים והתרופות, למשל), ולעומת זאת קיימות תרכובות אי-אורגניות רבות בכל יצור חי: פחמן דו-חמצני, נתרן כלורי (מלח בישול), חומצת מימן כלורי, מימן גופרתי ורבות אחרות.
חומרים אי-אורגניים יכולים להיות יסודות פשוטים, כגון מולקולת חמצן, פחמן באחת מצורותיו (יהלום, גרפיט או פחם), ברזל; תרכובות פשוטות כמו סידן גופרתי (גבס או גיר) או פחמן דו-חמצני; או תרכובות ענק סבוכות דוגמת סיליקטים (מלחי צורן) למיניהם.
כימיה אי-אורגנית היא התחום העוסק בתרכובות אלו. אחד הנושאים העיקריים בהם עוסקת הכימיה האי-אורגנית הוא המבנים המיוחדים הנוצרים בגבישים ובסריגים.