המלחמות השלזיות

המלחמות השלזיות היו סדרת מלחמות בין פרוסיה לבין אוסטריה (ובעלות בריתן השונות) על השליטה בשלזיה. מלחמות שלזיה היו חלקים מתוך מלחמת הירושה האוסטרית ומלחמת שבע השנים.

המלחמה השלזית הראשונה (1740 - 1742)

כחלק ממלחמת הירושה האוסטרית, נלחמו פרוסיה ואוסטריה על השליטה בשלזיה, מלחמה שקיבלה את השם "המלחמה השלזית הראשונה".

המערכה כולה ארכה חודשיים, במהלכם כבשה פרוסיה את שלזיה, חלק מהממלכה הצ'כית של האימפריה האוסטרית. ב-1741 הביסו הפרוסים את האוסטרים בקרב מולוויץ סמוך לעיר בז'ג (כיום בתחומי פולין). בשלום ורוצלב ב-1742 הועבר רוב שטחה של שלזיה לבעלותה של פרוסיה, ושטח זה הפך לפרובינציה שלזית בגרמניה.

החלק הדרומי של שלזיה (שבשטחו נמנו בין היתר הערים צישין, אופבה וקרנוב) נשאר תחת שליטה אוסטרית ונקרא "שלזיה הבוהמית", וב-1849 שונה השם ל"שלזיה האוסטרית". חלקים מסוימים משלזיה הפולנית לא היו מעורבים במלחמה זו.

שלום ורוצלב (1742)

ב-1742 הסתיימה המלחמה השלזית הראשונה בצורת הסכם שלום שנקרא "שלום ורוצלב", במסגרתו חולק שטחה של שלזיה בין פרוסיה, פולין ואוסטריה. המפה שמשמאל מתארת את חלוקת שטחה של שלזיה על פי שלום ורוצלב:

• הגבול האדום מתאר את גבולה של שלזיה לפני המלחמה, גבול שעמד על כנו למשך תקופה של אלף שנים.
• החלק האפור מסמן את השטח שהשיגה פרוסיה בשלום ורוצלב, כתוצאה מהכיבושים במלחמה השלזית הראשונה.
• החלק הצהוב מסמן את השטח שנותר בידי אוסטריה לאחר שלום ורוצלב. שטח זה נקרא "שלזיה הבוהמית" עד ל-1849 אז שונה השם ל"שלזיה האוסטרית".
• החלק האדום מסמן את שלזיה הפולנית.

החלקים הצבעוניים מחוץ לגבולות האדומים מתארים את גבולותיהן של אוסטריה, פרוסיה ופולין לפני המלחמה השלזית הראשונה ולפני ש"נגסו" בשטחה של שלזיה.

המלחמה השלזית השנייה (1744 - 1745)

ב-1744 פתחה אוסטריה במלחמה במטרה לכבוש בחזרה את השטחים שאיבדה לטובת פרוסיה ופולין. ניסיון זה לא עלה יפה וכעבור שנה, בהסכם שנקרא "שלום דרזדן" אושרה בשנית חזקתה של פרוסיה על השטח שהשיגה ב"שלום ורוצלב" ב-1742.

המלחמה השלזית השלישית (1756 - 1763)

מלחמה זו הייתה חלק ממלחמה אירופאית נרחבת שנקראת "מלחמת שבע השנים". במלחמה השלזית השלישית ניסתה אוסטריה בשנית לכבוש בחזרה את שלזיה, ונסתייעה בבת-בריתה רוסיה. אך בשלב מסוים, עקב חילופי שלטון ברוסיה, משכו הרוסים את ידם מהמלחמה ונטשו את אוסטריה, כך שבסופו של דבר, השטח שקיבלה פרוסיה בשלום ורוצלב נשמר למשך 150 שנים נוספות.