חלונות ארדון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:34, 28 ביוני 2011

יצירתו של מרדכי ארדון 'חזון ישעיהו', המוכרת יותר כ'חלונות ארדון', היא יצירה מונומנטלית הכוללת חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז') אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה בספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. החלונות עשויים להיחשב כשיא יצירתו של האמן^[^{דרוש מקור]}. ארדון החל בהכנה לביצועה לקראת סוף 1980, והעבודה נמשכה ארבע שנים. ביצוע העבודה, בפיקוחו של האמן, נעשה ב"אטלייה סימון" בריימס (Reims) שבצרפת, על ידי שארל מארק בין השנים 1982-84. המפעל התאפשר גם הודות לתרומתם ולמאמציהם של אפרים וצפירה אילין.

תוכן היצירה

ארדון בחר כנושא ליצירתו בחזון אחרית הימים של ישעיהו, פרק ב' 2-4:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם... וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה'"

— ישעיהו פרק ב', ב-ד

ארדון סבר שחזון הנביא, המתקומם נגד אכזריותן של המלחמות ושואף לשלום אוניברסלי, הולם גם את ימינו אנו, שכן המלחמות לא נעלמו מן העולם. חזון אחוות-העמים של ישעיהו, המנבא את תום עידן המלחמות והרדיפות, הלם את ערכי ההומניזם בהם דגל ארדון מנעוריו, ושהיו בעיניו "סם-הנגד הטוב ביותר כנגד המיליטריזם והשוביניזם"‏‏^[1].

הוויטראז' מחולק לשלושה חלקים (טריפטיך), משמאל לימין, שכל אחד מהם מוקדש לתיאור חלק אחר מנבואת ישעיהו:

החלון השמאלי

החלון הראשון, השמאלי, עוסק בכוח המשיכה האוניברסלי של ירושלים, ומתייחס לפסוק : "והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב', 3).

ארדון לא צייר את העמים העולים לירושלים, אלא סדרת שבילים שעל כל אחד מהם רשום הפסוק: "לכו ונעלה אל הר ה'..." בלשונו של אחד העמים ובאותיות שונות: לטיניות, יווניות, ערביות ועוד. השבילים מסמלים את הדרכים המוארות בהן עתידים עמים רבים להעפיל לירושלים שתהפוך לעיר השלום האוניברסלי.

מעל השבילים פרושים שמיים אוטופיים הצבועים בגווני סגול וכחול עמוקים ומרהיבים, המלאים בגרמי שמים האמורים ללוות את העולים להר-האלוהים.

החלון המרכזי

החלון המרכזי הופך דרמטי הרבה יותר. השמיים הסגולים-כחולים שמשמאל, מתחלפים בשמים אדומים כדם, מהם מהדהדת ביקורתו של ישעיהו: "ידיכם דמים מלאו" (ישעיהו, א', 15). כמעין הפוגה למתח של השמיים ספוגי הדם, מרחף בלבם הפסוק: "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", עליו נשען אחד מהמוטיבים רבי ההבעה של ארדון "אילן הספירות" הקבלי בגוון כחול, ולצדו סמלים נוספים.

אל ציורי הספירות השונים התוודע ארדון ב-1949, כשהופיע הספר "משנת הזוהר" בתרגומו של ישעיה תשבי שכלל ציורים גראפיים. הייצוג הגראפי של הספירות הפתיע והלהיב את דמיונו של ארדון והיה בעיניו ציורי ורב-דמיון. נראה, ששיקוליו של ארדון בבחירת הסמלים היו אסתטיים בעיקרם‏‏^[1].

מתחת לשמים האדומים מופיעה ירושלים, שהחומה שלה היא בעצם מגילת קלף. ארדון העתיק בדייקנות את מגילת ישעיהו שנתגלתה במערות קומראן ויצר לה צורה של חומה. על חומה זו אמר האמן: "חומת ירושלים כאן, או נבואה הנצחית כחומה? זו מטמורפוזה של שתיהן, של אות ואבן. כאן חזון השלום ועיר השלום מתקוממים נגד פלגי הדם שמעליהם..."‏‏^[2]

החלון הימני

החלון הימני והאחרון מייצג את התגשמות הנבואה: בשני השלישים העליונים שמיים זוהרים בצבעי כחול ירוק וסגול ועליהם אתי חפירה לבנים שנוצרו על-פי הנבואה, מן החרבות. השליש התחתון של החלון צבוע בצבעים "ארציים' ועליו שברים, לא שברי חרבות, אלא שברי כלי המלחמה המודרניים, פגזי תותחים, חלקי טנקים ומטוסים, שננטשו בעידן השלום.

הקומפוזיציה

יש לשים לב לקומפוזיציה ושילובי הצבעים של היצירה בכללותה, כפי שהיטיב להסביר זאת ארדון עצמו:

"הקומפוזיציה של הוויטראי כולה הד והד חוזר... קול ובת-קול, הן בצבע והן בצורה...היא חיה על ניגודים והשלמות.. גון רודף גון וצורה רודפת צורה.. מתנגשים או משלימים – קומפלימנט או קונטראסט... הלובן שבדרכים העקלקלות משמאל מוצא הד בלובן של האתים בצד ימין... גוני שמים באולטראמארין וסוגל עולים ומתחדשים בכחול של שלווה וביטחה שמעל לשברי כלי הזין... והאדום, האדום האכזרי שבאמצע, טובע בחלודה, באדום-חום של התותח על כדוריו ופגזיו.. הד וחזרה גם בצורה: הקשתות של הצורות העקלקלות שבדרכים משמאל פורצות שוב בשברי כלי הזין שמתחת לאתים מימין. ניגודים והשלמות בכל... קונטראסטים בצבע, בצורות, באור וצל, בגדול וקטן, בקר וחם... כעין קומפוזיציה מוזיקלית לפנינו... קול חצוצרה ושופר מלחמה באדום מזה, וקול מנחם בכחול מזה. קול המקל ומשקיט את צערו של האדם, את קינת האדם והאדמה."

— מרדכי ארדון, "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים.‏‏^[3]

ההקדשה

מרדכי ארדון צייר את הוויטראז' אחרי שנפטרה אשתו מרים, ב-1981. מלאכת ציור הוויטראז' עזרה לו להתאושש, ובפינתו השמאלית התחתונה, ניתן לראות את נר הנשמה שהוא צייר לזכרה של אשתו, מרים ארדון.‏‏^[4]

בול החלונות

ב-1990 הנפיק השירות הבולאי זוג בולים וגליונית זכרון לרגל תערוכת הבולים העולמית בלונדון עם קטעים מהיצירה.^[5]

מקורות

מרדכי ארדון, "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים. ללא ציון עמודים.
ארטורו ‏שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, 2003, ירושלים, בהוצאת מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות, עמ' 11-13.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הסבר על חלונות ארדון באתר הספרייה הלאומית
על חלונות ארדון והספרייה הלאומית באתר עיריית ירושלים
האתר הרשמי של האמן

הערות שוליים

^ ¹ ² ארטורו ‏שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, 2003, ירושלים, בהוצאת מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות. עמ' 12.‏
^ ‏ארדון, מרדכי "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים. ללא ציון עמודים.‏
^ ‏מופיע גם אצל שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, עמ' 13‏
^ שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, עמ' 11‏
^ חלונות ארדון גליונית זכרון, קטלוג בולים, התאחדות בולאי ישראל

[Schwarz12-1] ¹ ² ארטורו ‏שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, 2003, ירושלים, בהוצאת מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות. עמ' 12.‏

[2] ‏ארדון, מרדכי "מרדכי ארדון על יצירתו", בתוך חלונות ארדון. ירושלים. ללא ציון עמודים.‏

[3] ‏מופיע גם אצל שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, עמ' 13‏

[4] שוורץ, מרדכי ארדון: צבעי הזמן, עמ' 11‏

[5] חלונות ארדון גליונית זכרון, קטלוג בולים, התאחדות בולאי ישראל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 [[תמונה:Ardon99.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החלון הימני]]
-יצירתו של [[מרדכי ארדון]] ''''חזון ישעיהו'''', המוכרת יותר כ''''חלונות ארדון'''',  היא יצירה מונומנטלית הכוללת חלונות זכוכית צבעוניים ([[ויטראז']]) אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בקמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]] ב[[ירושלים]]. החלונות עשויים להיחשב כשיא יצירתו של האמן. ארדון החל בהכנה לביצועה לקראת סוף 1980, והעבודה נמשכה ארבע שנים. ביצוע העבודה, בפיקוחו של האמן, נעשה ב"אטלייה סימון" בריימס (Reims) שב[[צרפת]], על ידי שארל מארק בין השנים 1982-84. המפעל התאפשר גם הודות לתרומתם ולמאמציהם של [[אפרים אילין|אפרים]] וצפירה אילין.
+יצירתו של [[מרדכי ארדון]] ''''חזון ישעיהו'''', המוכרת יותר כ''''חלונות ארדון'''',  היא יצירה מונומנטלית הכוללת חלונות זכוכית צבעוניים ([[ויטראז']]) אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בקמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[גבעת רם]] ב[[ירושלים]]. החלונות עשויים להיחשב כשיא יצירתו של האמן{{מקור}}. ארדון החל בהכנה לביצועה לקראת סוף 1980, והעבודה נמשכה ארבע שנים. ביצוע העבודה, בפיקוחו של האמן, נעשה ב"אטלייה סימון" בריימס (Reims) שב[[צרפת]], על ידי שארל מארק בין השנים 1982-84. המפעל התאפשר גם הודות לתרומתם ולמאמציהם של [[אפרים אילין|אפרים]] וצפירה אילין.
 ==תוכן היצירה==