קרל מרטל

קרל מרטל (לטינית: Carolus Martellus; צרפתית: Charles Martel; גרמנית: Karl Martell; נולד בשנת 688 לערך - מת ב-22 באוקטובר 741), המכונה גם "קרל הפטיש" (כפירוש המילה מרטל), היה מנהיג פוליטי וצבאי פרנקי ששימש כמאיורדומוס למלכים המרובינגים ושלט דה-פקטו בתקופת אינטררגנום שבין 737 למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים". ב-739 הציע לו האפיפיור לקבל תואר קונסול, אך הוא סירב. קרל מרטל ידוע בין היתר בשל ניצחונו בקרב טור (732) שבו הוא הביס צבא מוסלמי אשר פלש צפונה.

מרטל נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של ראשית ימי הביניים. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא הפסיד רק קרב אחד - קרב קלן (716) - והוא נחשב לאחת הדמויות שהשפיעו על דמותם של הפיאודליזם והאבירות בימי הביניים.

קרל מרטל היה בן למשפחה מצאצאי ארנולף ממץ ומצד סבתו משושלת הפפינים. הוריו היו המאיורדומוס פפין מהרסטל ובת זוגו (מנישואי פרידל), אלפאידה. על פי מסורות, הוא נולד באנדן (Andenne), עיר המצויה כיום בוולוניה במחוז נאמור. לאחר מות אביו ב-714, ובהיעדר יורשים לגיטימיים (שני בניו של פפין מנישואיו לפלקטרודה, רעייתו החוקית - דרוגו משמפן, וגרימו הצעיר היו מתים), ביקש לתפוס את תפקיד המאיורדומוס. פרטרודה התנגדה להעניק את השלטון לבן הלא-לגיטימי, כלאה אותו וניסתה להעלות במקומו את תאודואלד, בנו של גרימו, אבל המזימה לא צלחה בידה.

מת בקיארזי (Quierzy). נכדו הוא קרל הגדול. לאחר מותו נורש מרטל בידי שני בניו, קרלומן ופפין הגוץ. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.