באג 2000

עם התקרבותה של שנת 2000 התברר שבנתונים תאריכיים רבים המאוחסנים במאגרי נתונים ממוחשבים רשומה השנה, משיקולי חיסכון במקום, בשתי ספרות בלבד. השוואה בין תאריך בשנת 2000, שבו תוצג השנה בצורה "00", לבין תאריך בשנים שקדמו לה תיתן במצב זה תשובה שגויה. גם פעולות אריתמטיות בין תאריכים תיתן במצב זה תשובה שגויה. באג פוטנציאלי זה נקרא "באג 2000" או "באג המילניום", ועורר חשש כבד מאוד, הן ביחס לתפקודן של מערכות מידע, ובפרט ביחס לתפקודן של מערכות זמן אמת.

המחשה לעוצמתו של החשש, ולתגובתם יוצאת הדופן של ספקי החומרה והתוכנה לבעיה זו, ניתנת בכתב האחריות הסטנדרטי של חברת "חיון מחשבים בע"מ", שגם בסוף שנת 2004 כלל את הסעיף הבא:

החברה לא תהיה אחראית על פי כתב אחריות זה ו/או בכלל לכיסוי חבות ו/או אחריות ו/או תביעה ו/או נזק הנובעים במישרין ו/או בעקיפין, מאי יכולתו של הציוד לבצע נכון, באופן מלא ו/או חלקי, פעולות כלשהן הקשורות ו/או הנובעות מתפקודי תאריך ו/או שעה וזאת בגין ו/או בקשר עם מעבר מערכות המחשב משנת 1999 לשנת 2000 ו/או בכלל (להלן "המעבר") בין לפני המעבר ובין לאחר המעבר.

ההיערכות ל"באג 2000"

קובץ:Bug2000.jpg

בעיית "באג 2000", שהיא ביסודה בעיית תוכנה, חרגה במידה רבה מעולם התוכנה, והפכה לבעיה של ארגונים שהשקיעו הון רב בהיערכות לקראתה, ואף לבעיה של ממשלות. גם ממשלת ישראל טיפלה בהכנת האוכלוסייה אל הלא נודע, בחודש דצמבר 1999 פרסמה חוברת הסברה בעניין זה. החוברת הציגה את ישראל כחברה בקבוצת המדינות שהיערכותן היא הטובה ביותר, ולכן ההסתברות לכשל קריטי בהן היא 15%, זאת לעומת מדינות כרוסיה וכמרוקו, שלהן נצפתה הסתברות של 66% לכשל קריטי. כצעד נוסף להרגעת הציבור נאמר בחוברת "אנו ממליצים לא להיגרר אחר סיפורי בלהות ומידע לא אחראי שחלקו מופץ על ידי גורמים בעלי עניין. אנו מציעים לפעול בשיקול דעת, להתייחס למידע מהימן ולנהוג כבימי שגרה". החוברת מתארת את ההיערכות של הגורמים השונים לבעיות אפשריות, ומסיימת בדברי הרגעה: "לא צפויות תקלות חמורות בהיקף ארצי אך ייתכנו שיבושים מקומיים ברמה המקובלת בשגרה. צוותים שהוקמו מבעוד מועד ערוכים להחזיר את המערכות לפעילות תקינה בזמן קצר ככל שניתן". הכנסת מינתה ועדת משנה לנושא "באג 2000" בראשותו של חבר הכנסת פרופסור אלכס לובוצקי.

בסופו של דבר לא התממש החשש, במידה רבה עקב ההשקעות האדירות שנעשו לפתרון הבעיה קודם להגעתה של שנת 2000. שתי שיטות עיקריות שימשו להתמודדות עם בעיית "באג 2000":

• מעבר יסודי על התוכנה, בניסיון לאתר כל טיפול שגוי בתאריכים, ותיקון טיפול זה.
• החלפת תוכנה מיושנת, כזו שנכלל בה "באג 2000", בתוכנה חדשה, שאינה סובלת מבעיה זו.

בנוסף ננקטו אמצעי זהירות שונים, כגון הוצאת תדפיסים של מאגרי נתונים, כדי שישמשו אסמכתא במקרה שמאגר הנתונים יחדל לתפקד.

בעיית חודש פברואר

מאמר מאת אמנון ז'קונט שפורסם בגיליון ינואר 2005 של הירחון "כותרת", ובו טעות של הכותב בעניין מספר הימים בחודש פברואר 2000 (שלמעשה אכן ארך 29 ימים)

בנוסף לחשש העיקרי, העוסק במעבר משנת 1999 לשנת 2000, התעורר חשש נוסף, משני, הקשור אף הוא בשנה זו: בשנה זו יש בפברואר 29 ימים, אך התעורר חשש שמי שאינו מכיר את האלגוריתם המדויק לעיבורו של פברואר יטעה לחשוב שבשנה זו יש בפברואר רק 28 ימים.

ראו גם

• באג 2038

לקריאה נוספת

• מידעון - כתב עת למידע בעיבוד נתונים אוטומטי, יולי-אוקטובר 1998. הגיליון מוקדש כולו ל"באג 2000".

קישורים חיצוניים

• מתודולוגיה לתכנון ובצוע בדיקות מוכנות מערכות לשנת 2000, באתר משרד האוצר
• Y2K: הבאג שלא היה, TheMarker‏, 15.1.2010
• עופר עדרת, תקלת "באג 2010" שיתקה מיליוני כרטיסי אשראי בגרמניה, באתר הארץ, 5.1.2010