הסכם ישראל-לבנון 1983 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות - (בטחון=>ביטחו‏ ,‏נמנים על =>נמנ עם )
שורה 4: שורה 4:
*הכרזה כי הלחימה בין הצדדים תמה והתחייבות לכיבוד הדדי של ריבונותם הטריטוריאלית.
*הכרזה כי הלחימה בין הצדדים תמה והתחייבות לכיבוד הדדי של ריבונותם הטריטוריאלית.
*התחייבות הדדית למניעת פעילויות טרור משטחה של כל מדינה, או סיוע דרך [[צד שלישי]] לפגיעה בה.
*התחייבות הדדית למניעת פעילויות טרור משטחה של כל מדינה, או סיוע דרך [[צד שלישי]] לפגיעה בה.
*יישוב סכסוכים עתידיים בדרכי [[שלום]] וקביעת הסדרי [[ביטחון לאומי|ביטחון]] משותפים על ידי יצירת "אזור ביטחון", הממוקם ב[[דרום לבנון]] בסמוך לגבול עם ישראל ובו יופעלו חטיבות של [[צבא לבנון]], פעולה שמטרתה לאפשר הוצאת גורמים [[סוריה|סוריים]] ואחרים, שאינם נמנים על צבא המדינה הלגיטימי, ולבסוף את נסיגתו של [[צה"ל]] מדרום לבנון ועל ידי כך יישום ההסכם במלואו.
*יישוב סכסוכים עתידיים בדרכי [[שלום]] וקביעת הסדרי [[ביטחון לאומי|ביטחון]] משותפים על ידי יצירת "אזור ביטחון", הממוקם ב[[דרום לבנון]] בסמוך לגבול עם ישראל ובו יופעלו חטיבות של [[צבא לבנון]], פעולה שמטרתה לאפשר הוצאת גורמים [[סוריה|סוריים]] ואחרים, שאינם נמנים עם צבא המדינה הלגיטימי, ולבסוף את נסיגתו של [[צה"ל]] מדרום לבנון ועל ידי כך יישום ההסכם במלואו.


ההסכם קרס בפברואר 1984 בעקבות התפרקותו של צבא לבנון שהיה אמור לתחזק "אזור בטחון" בדרום לבנון. סיבות נוספות היו סירובה של [[סוריה]] להסיג כוחותיה מאדמת [[לבנון]], וכן התנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל, כפי שקובע ההסכם. ישראל התנתה את יציאתה מלבנון ביציאת סוריה משם, ולאור סירובה של סוריה כשל ההסכם וחודשה האש.
ההסכם קרס בפברואר 1984 בעקבות התפרקותו של צבא לבנון שהיה אמור לתחזק "אזור ביטחון" בדרום לבנון. סיבות נוספות היו סירובה של [[סוריה]] להסיג כוחותיה מאדמת [[לבנון]], וכן התנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל, כפי שקובע ההסכם. ישראל התנתה את יציאתה מלבנון ביציאת סוריה משם, ולאור סירובה של סוריה כשל ההסכם וחודשה האש.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־19:13, 16 ביולי 2011

הסכם ישראל-לבנון 1983 או הסכם ה-17 במאי הוא הסכם ביטחוני שנחתם ב-17 במאי 1983 בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הלבנונית, בסיוע ארצות הברית. מטרת ההסכם הייתה הכרזה משותפת על סיום מצב הלחימה בין המדינות שהתקיים מ 23 במרץ 1949 מועד בו נחתם הסכם שביתת הנשק - הסכמי רודוס בין ישראל ללבנון עם תום מלחמת העצמאות והסדרת היחסים בין ישראל ללבנון, תוך כיבוד הגבולות הטריטוריאליים של שני הצדדים - מחד, נסיגה ישראלית משטחי לבנון, ומאידך, התחייבות לבנונית לפעילות ביטחונית ומניעת פעולות טרור היוצאות מתחומה. עם זאת, ההסכם הופר ונכשל בפברואר 1984, בשל התפרקות צבא לבנון, סירוב סוריה להוציא את כוחותיה מאדמת לבנון, והתנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל.

עיקרי ההסכם:

  • הכרזה כי הלחימה בין הצדדים תמה והתחייבות לכיבוד הדדי של ריבונותם הטריטוריאלית.
  • התחייבות הדדית למניעת פעילויות טרור משטחה של כל מדינה, או סיוע דרך צד שלישי לפגיעה בה.
  • יישוב סכסוכים עתידיים בדרכי שלום וקביעת הסדרי ביטחון משותפים על ידי יצירת "אזור ביטחון", הממוקם בדרום לבנון בסמוך לגבול עם ישראל ובו יופעלו חטיבות של צבא לבנון, פעולה שמטרתה לאפשר הוצאת גורמים סוריים ואחרים, שאינם נמנים עם צבא המדינה הלגיטימי, ולבסוף את נסיגתו של צה"ל מדרום לבנון ועל ידי כך יישום ההסכם במלואו.

ההסכם קרס בפברואר 1984 בעקבות התפרקותו של צבא לבנון שהיה אמור לתחזק "אזור ביטחון" בדרום לבנון. סיבות נוספות היו סירובה של סוריה להסיג כוחותיה מאדמת לבנון, וכן התנגדות העולם הערבי להכרה בריבונות ישראל, כפי שקובע ההסכם. ישראל התנתה את יציאתה מלבנון ביציאת סוריה משם, ולאור סירובה של סוריה כשל ההסכם וחודשה האש.

קישורים חיצוניים