מלווה קצר מועד

מלווה קצר מועד (בראשי תיבות: מק"מ) הוא איגרת חוב ממשלתית המונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של עד שנה אחת. כל יחידת מק"מ נפדית במועדה על ידי בנק ישראל בשקל אחד. המק"מ אינו נושא ריבית ואינו צמוד למדד המחירים לצרכן והתשואה לפדיון בגינו מתקבלת כתוצאה מהנפקתו בניכיון, כלומר מתחת למחיר הפדיון שלו. המקבילה האמריקאית של המק"מ היא Treasury bill.

הנפקת המק"מ והמסחר בו

בתחילת כל חודש מונפקת סדרה חדשה של מק"מ. סדרות המק"מ השונות ממוספרות באופן המצביע על מועד פדיונן. כך למשל ניתן לדעת שמק"מ שמספרו 718 יפדה בשבוע הראשון(1) בחודש יולי(7) שנת 2008 (8). לכשייפדה יוחלף בסדרה חדשה, 719, שתפדה בשבוע הראשון של חודש יולי של השנה 2009.

לאחר הנפקתו נסחר המק"מ בבורסה לניירות ערך וניתן לקנותו או למוכרו בכל עת. שער המק"מ מצוטט באגורות. המק"מ על סדרותיו השונות מהווה את אחד הנכסים הנזילים והסחירים ביותר בבורסה, ונמכר בדרך כלל במרווח מחירים צר מאוד בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. ככל שקרב מועד הפדיון, נסחר המק"מ במחיר הולך וקרב לערך הפדיון, כך שכל מי שהחזיק בו זוכה לחלק מהתשואה לפדיון. כך למשל קניה של מק"מ לשנה בעת הנפקתו ומכירתו לאחר חצי שנה, עשויה להניב כמחצית מהתשואה לפדיון שבה קנה אותו המשקיע.

בעת קניית מק"מ הסכום המינמלי לפעולה במסחר הרצף הוא 30 אלף ש"ח, בסכומים נמוכים יותר ניתן לקנות אך ורק בשלב הפתיחה של המסחר.

דוגמה מספרית

מק"מ שנרכש ביום הנפקתו בשער 90.91, נרכש בתשואה לפדיון של 10%, כלומר: משקיע שיחזיק בו עד לפדיון יזכה לתשואה נומינלית מובטחת של 10% על השקעתו. אם מכר המשקיע את התעודה לפני הפדיון, נניח בשער 95, תשואתו תהייה כ-4.5% (95/90.91) לתקופה שעברה בין הקניה למכירה. בסביבה של שער ריבית יציב אמורה תשואה תקופתית זו להיות שקולה לאותם 10% בחישוב שנתי.

ככלי מוניטרי ביד בנק ישראל

בנק ישראל משתמש במק"מ ככלי מוניטרי. באמצעות שליטה על היקף הסדרה המונפקת, הוא יכול להזרים או לספוג כספים מהשוק בהתאם לצורכי הנזילות. כלומר, אם בנק ישראל מעוניין לספוג עודפי נזילות במשק, הוא יכול להרחיב את היקף סדרת המק"מ שהוא מנפיק, ולהפך.

ראו גם

• שחר (אגרת חוב)

קישורים חיצוניים

• מק"מ בקליק, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• אפיקי השקעה נפוצים - מק"מ בפורטל "כסף" של הרשות לניירות ערך והבורסה