תוכנית אירופה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עריכת הפתיח: קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
שורה 27: שורה 27:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references />
[[קטגוריה:שואת יהודי סלובקיה]]
[[קטגוריה:שואת יהודי סלובקיה]]

גרסה מ־05:24, 23 ביולי 2011

תוכנית אירופה - תוכנית שגובשה בידי קבוצת מנהיגים יהודים בסלובקיה בשם "קבוצת העבודה". קבוצה זו הוקמה על ידי הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל וגיזי פליישמן מנהיגת ויצו ונציגת הג'וינט בברטיסלבה בסלובקיה, במטרה להציל את יהודי אירופה תמורת תשלום שוחד לעוזריו של אייכמן, ובעיקר לדיטר ויסליצני.

הפסקה קצרה בשילוחים, מסיבות טכניות, גרמו לחברי הקבוצה להאמין כי אכן הצליחו בתוכנית. מיד ניסו לגשש אחרי אפשרות להרחיב את התוכנית ולגרום להפסקת השילוחים באירופה כולה. הם קיבלו אישור מויסליצני כי מפקדיו מסכימים לדון בתוכנית, לאחר קבלת דמי קדימה (בסך של מספר מיליוני דולר) הנהלת הסוכנות חששה כי מדובר בהטעיה והיססה זמן רב לפני שהסכימה להתחיל ולשחרר כספים לשוחד. לאחר שנעלם הכסף שהעביר שליח הסוכנות בטורקיה טדי קולק כרבע מיליון דולר, הודיע ויסליצני באוגוסט 1943 כי הגרמנים חזרו בהם מהתוכנית. למרות שלתוכנית זו לא הייתה כל תוצאה ממשית, התוכנית נחשבת כאחת התוכניות הנועזות ביותר להצלת יהודים.

רקע היסטורי

סלובקיה הייתה מדינה גרורה של גרמניה הנאצית, ובעקבות ועידת ואנזה החלו השילוחים של רוב יהודי סלובקיה (כ-85 אלף נפש) למחנות ההשמדה, ואחרים גויסו לעבודות כפייה במחנות ההעבודה תחת פיקוחו של קצין האס אס דיטר ויסליצני, שהיה היועץ לענייני יהודים בסלובקיה ומעוזריו הקרובים של אדולף אייכמן. כאשר הגיעו הידיעות כי המגורשים נצחו, התארגה בקרב יהודי סלובקיה על ידי הרב חיים מיכאל דב ויסמנדל וגיזי פליישמן קבוצה יהודית שכונתה "קבוצת העבודה", וחבריה פעלו להצלת היהודים. הקבוצה תכננה למנוע את גירוש היהודים באמצעות מתן שוחד לויסליצני. ויסליצני דרש לקבל 50 אלף דולר בתוך 10 ימים תמורת הפסקת הגירושים. הכסף נמסר בשני תשלומים, ועד שנת ה'תש"ד (1944) לא נשלחו יהודי סלובקיה למחנות ההשמדה. בעקבות הצלחת הקבוצה בהפסקת השילוחים בסלובקיה, מיד העלתה הקבוצה את "תוכנית אירופה" אשר ניסתה לגשש אחרי אפשרות להרחיב את הפסקת השילוחים באירופה כולה, הפסקת ההשמדה במחנות ומתן היתר ליציאת היהודים מאירופה.

התוכנית

אנדרי שטיינר חבר "קבוצת העבודה", העביר לויסלצני מכתב מ"פרדיננד רוט" (שהייתה דמות בדיונית שהגו אנשי קבוצת העבודה, שנועדה לשכנע את הנאצים בכך שיהדות ארצות הברית תומכת בעסקה), שבו נכתב שמצפים מויסלצני לפעול להפסקת הגירושים מאירופה כולה. הקבוצה אף דרשה את הפסקת ההשמדה במחנות ומתן היתר ליציאת היהודים מאירופה. ויסליצני יצא מיד לברלין לדווח על ההצעה להיינריך הימלר, ובמאי 1943 קיבל אישור לנהל משא ומתן, והודיע כי תמורת 2-3 מיליון דולר, תהיה מוכנה הנהגת האס אס לבחון את הצעותיה של "קבוצת העבודה". את הסכום הסכימו לקבל בעשרה תשלומים וניתנה הבטחה כי עם קבלת התשלום הראשון בסך 200 אלף דולר יופסקו הגירושים לחודשיים.

אולם, למרות שהמידע על "תוכנית אירופה" היה בידיהם של מנהיגי יהדות ארצות הברית ובהנהלת הסוכנות היהודית, הן בירושלים והן בניו יורק, ולמרות שהרב ויסמנדל וגיזי פליישמן שלחו עשרות מכתבים, לא היו מוכנים לצעד זה והכספים לא הגיעו אליהם (למרות שנטען שנשלחו) ומכונת ההשמדה לא עצרה. ביוני 1943 העבירה הסוכנות אל טדי קולק, שהיה אז נציג הסוכנות בטורקיה, כרבע מיליון דולר. ישנן טענות שהכסף נעלם בדרך מסתורית, והקושיה נשארה פתוחה עד היום היא גורלו של הכסף שכן הועבר[1] [2].

באחד ממכתביו כתב הרב ויסמנדל: "אין אנחנו מבינים, איך אתם אוכלים ושותים? איך אתם ישנים על מיטתכם? איך אתם מטיילים בחוצות? וזה האחריות מוטל עליכם. זה חודשיים אנחנו צועקים, ועדיין כלום לא עשיתם. אחינו בני ישראל האם השתגעתם? האם אינכם יודעים באיזה גיהנום אנחנו חיים?? אתם שומרים את הכסף, למה אתם ממתינים?".

לג'וינט בארצות הברית היו באותם ימים סכומים משמעותיים והם היו יכולים לעמוד בהוצאה, אבל באותם ימים היו חוקים קפדניים בארצות הברית בנוגע להעברת כספים למדינות אחרות, והג´וינט נהג להקפיד שלא לעבור על החוקים הללו.

המכתב, כמו מכתבים דומים, הגיע ל"ועדת ההצלה ליהודי אירופה" בארץ ישראל, אולם בדיון שהתנהל בוועדה הובעה התנגדות להשתמש בכסף שנועד למימוש החזון הציוני לטובת הצלת יהודים. על פי מסמכים מאותה תקופה יצחק גרינבוים, שהיה אז ראש ועדת ההצלה, בתמיכת אליעזר קפלן (הגזבר) אמר שיש לשמור על הכסף שבקופת הוועד לשם הכשרת ארץ ישראל לשרידי היהודים. לעומתו, דוד רמז, מאיר יערי, מאיר שפירנצק ואחרים היו מוכנים לתת כל מה שיש לטובת נסיון ההצלה.

על הסיבה שהמנהיגים היהודים לא סייעו לתוכנית באופן נחרץ, חלוקות הדעות. הרב וייסמנדל טען שהמנהיגים הציוניים ראו לנגד עיניהם אך ורק את גורל המדינה היהודית העתידית ולא היו מוכנים להשקיע הרבה למען הצלת יהודי אירופה. אחרים טוענים, שהייתה אי וודאות רבה ביחס לרצינותו של המשא ומתן עם הנאצים. לטענתם, הרעיון שהיה אפשר לבטל את ההשמדה תמורת שוחד נראה דמיוני, ולכן לא היה טעם להקצות לנושא זה סכומים גדולים. כמו כן, חששו מנהיגי הציונות ומנהיגים יהודיים בארצות הברית להסתכסך עם בעלות הברית שמא יואשמו בפשעי מלחמה בשל העברת כספים ואספקה לאויב באמצע המלחמה. על פי טענה נוספת, מנהיגי הסוכנות בררו אצל השלטונות הבריטיים, והבינו שהבריטים לא יאפשרו ליהודים להיכנס לארץ ישראל, ומכאן שהיהודים יקלעו שוב למלתעות הנאצים.

המגעים עם הגרמנים בנושא נמשכו כשנה, והופסקו בקיץ ה'תש"ג (אוגוסט 1943). המחלוקת בנושא קיימת עד היום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פילוביץ שחף הדם והדמים
  2. ^ שמואל קופר איפה הכסף באתר "צופר"