אנטואן דה בורבון – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום''' ([[22 באפריל]] [[1518]] - [[17 בנובמבר]] [[1562]]), מלך [[ממלכת נווארה|נווארה]], ראש [[בית בורבון]] ואביו של [[אנרי הרביעי, מלך צרפת]]. |
'''אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום''' ([[22 באפריל]] [[1518]] - [[17 בנובמבר]] [[1562]]), מלך [[ממלכת נווארה|נווארה]], ראש [[בית בורבון]] ואביו של [[אנרי הרביעי, מלך צרפת]]. |
||
הוא נולד בחבל [[פיקרדיה]] שב[[צרפת]], כבנם של [[שארל דה בורבון, דוכס ונדום]] ושל [[ |
הוא נולד בחבל [[פיקרדיה]] שב[[צרפת]], כבנם של [[שארל דה בורבון, דוכס ונדום]] ושל [[פרנסואה ד'אלנסון]]. אנטואן היה יורש העצר לכתר הצרפתי, למקרה ש[[בית ולואה]] לא יעמיד בן זכר שיוכל לרשת אותו. ב-[[1548]] נישא ל[[ז'אן ד'אלברה]] שהייתה בתו של [[אנרי השני, מלך נווארה]]. עקב נישואים אלה, החלו ממלכות [[צרפת]] ו[[נווארה]] להיות תחת שליט אחד מאז בנם אנרי. לזוג נולדו חמישה ילדים שמהם שרדו שניים בלבד: אנרי (לימים אנרי הרביעי, מלך צרפת) וקתרין דה בורבון ([[1604]]-[[1559]]). |
||
ב-[[1555]] מת אביה של ז'אן ד'אלברה, אנרי השני, מלך נווארה ואנטואן ואשתו הפכו לשליטי [[ממלכת נווארה]]. |
ב-[[1555]] מת אביה של ז'אן ד'אלברה, אנרי השני, מלך נווארה ואנטואן ואשתו הפכו לשליטי [[ממלכת נווארה]]. |
||
גרסה מ־22:41, 27 ביולי 2011
אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום (22 באפריל 1518 - 17 בנובמבר 1562), מלך נווארה, ראש בית בורבון ואביו של אנרי הרביעי, מלך צרפת.
הוא נולד בחבל פיקרדיה שבצרפת, כבנם של שארל דה בורבון, דוכס ונדום ושל פרנסואה ד'אלנסון. אנטואן היה יורש העצר לכתר הצרפתי, למקרה שבית ולואה לא יעמיד בן זכר שיוכל לרשת אותו. ב-1548 נישא לז'אן ד'אלברה שהייתה בתו של אנרי השני, מלך נווארה. עקב נישואים אלה, החלו ממלכות צרפת ונווארה להיות תחת שליט אחד מאז בנם אנרי. לזוג נולדו חמישה ילדים שמהם שרדו שניים בלבד: אנרי (לימים אנרי הרביעי, מלך צרפת) וקתרין דה בורבון (1604-1559).
ב-1555 מת אביה של ז'אן ד'אלברה, אנרי השני, מלך נווארה ואנטואן ואשתו הפכו לשליטי ממלכת נווארה.
המאבק בין הקתולים לפרוטסטנטים התפשט ברחבי צרפת והפך למלחמות הדת בצרפת שהחלו ב-1562. אנטואן דה בורבון, שלחם נגד הקתולים, נפצע במצור על העיר רואן ומת ב-13 בנובמבר 1562. כתוצאה, בנו אנרי נעשה ליורש העצר הצרפתי.
