חסידות מונקאטש

מרכז חסידות מונקאטש העולמי בשדרה ה-14. בורו פארק

חסידות מונקאטש הינה חצר חסידית מן העיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה כיום באוקראינה). מייסד חסידות מונקאטש היה הרב שלמה שפירא, בנו של הרב אלעזר שפירא מלאנצהוט ונכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה'בני יששכר'. האדמו"ר הנוכחי הוא רבי משה יהודה לייב רבינוביץ. מרכז החסידות כיום בבורו פארק.

תחילת החסידות

עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית בעיר הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של החתם סופר ובמקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של החוזה מלובלין. הרב גרין נפטר בשנת תר"א (1841) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב חיים סופר שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו הניאולוגים וההשכלה להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת תר"מ (1880), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי אשכנז ולא אהד את תנועת החסידות.

אדמו"רי החסידות

שלמה שפירא

ערך מורחב – שלמה שפירא

צבי הירש שפירא

בשנת תרמ"ב מונה לרב רבי שלמה שפירא נכדו של רבי צבי אלימלך שפירא שכיהן חמישים שנה לפני כן כרב העיר. בהכתרתו של הרב שלמה שפירא לרב העיר, החזירו החסידים את מנהגיהם, שבוטלו בעת כהונת הרב סופר. הרב שלמה שפירא היה לאדמו"ר הראשון של חסידות מונקאטש. הרב נפל למשכב לאחר כמה שנות כהונה ונפטר שנת תרנ"ג.

צבי הירש שפירא

ערך מורחב – צבי הירש שפירא

לאחר מותו של רבי שלמה שפירא מילא את תפקידו בנו, רבי צבי שפירא, בעל 'באר-לחי-רואי', 'דרכי תשובה' ו'צבי תפארת'. רבי צבי הירש (י"א בתמוז תר"י 1850 - ט"ז בתשרי תרע"ד 1913). בהיותו בן 6 התארס לאסתר הורוביץ בת רבי חנינא הורוביץ מגזע מעליץ-רופשיץ, רב העיר אולינוב. החתונה התקיימה בשנת תרכ"ד בחודש אדר באולינוב. רבו של רבי צבי שפירא היה רבי חיים הלברשטאם מצאנז, ואחר פטירתו נסע גם לבנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא. כשנתקבל אביו רבי שלמה לכהן כרב מונקאטש, מונה הרב צבי הירש כראש אב בית דין במונקאטש, ואחר פטירת אביו בשנת תרנ"ג, נתקבל למלא מקומו כרב העיר וכאדמו"ר. בשנת תרס"ח הורה הרב צבי שפירא להקים את כולל חסידי מונקאטש בירושלים, כולל שהפך לימים לשכונת בתי מונקאטש. היה ידוע בהתנגדותו העזה לרעיון הציונות. בימי כהונתו של רבי צבי הירש שפירא הגיעה דרישה של השלטונות ההונגריים להרבות בלימודי חול ובלימודי השפה והתרבות ההונגרית, שליחת הילדים לבתי ספר גוים, וחובה על הרב לדעת את שפת המדינה. על דרך ההתנהלות כנגד הגזירות הייתה מחלוקת בין הרב לראשי הקהילה. רבי ישכר דב רוקח מבעלז הכריע לזכות ראש הקהילה. ובכך התחילה מחלוקת בין אדמו"רי מונקאטש לאדמו"ר מבעלז. רבי צבי הירש נפטר ביום שני של חול המועד סוכות תרע"ד.

חיים אלעזר שפירא

חיים אלעזר שפירא

ערך מורחב – חיים אלעזר שפירא

רבי חיים אלעזר שפירא (1871 - 5 במאי 1937; ח"י טבת ה'תרל"ב - ב' בסיון ה'תרצ"ז) מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. נולד בעיירה סטריזוב שבפולניה בשנת ה'תרל"ב. נקרא אלעזר על שם אבי זקנו, רבי אלעזר שפירא מלאנצהוט. כשחלה בגיל שלוש, הוסיפו לשמו 'חיים' על פי הוראת רבי חיים הלברשטאם מצאנז שהיה רבו של אביו. בחודש כסלו תרמ"ז נישא לחיה חאשא בת רבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלובזיג ממנה התגרש בשנת תרס"ו. בתחילת שנת תרפ"ז, נישא לרחל פרל בת רבי יעקב משה סאפרין מקומרנה.

רבי חיים אלעזר הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו, הרב צבי הירש שפירא שמתקופתו ניתנה תמיכה להחזקת היישוב בארץ ישראל. בנוסף לכך ייסד את שכונת 'בתי מונקאטש' בירושלים. אחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את 'ישיבה רבתי דרכי תשובה'.

רבי חיים אלעזר שפירא נקבר בבית העלמין היהודי שבעיר מונקאטש בחלקת הקבורה של אדמו"רי מונקאטש. בשנת תש"ל התפרסמה ידיעה שממשלת ברית המועצות (שהעיר מונקאטש הייתה אז תחת שלטונה) רוצה להרוס את בית העלמין היהודי במונקאטש. לבסוף הועברו הקברים והמצבות לבית עלמין בעיירה קרופיץ הסמוכה.

רבי חיים אלעזר גינה לא פעם בחייו גם את המזרחי וגם את אגודת ישראל והרבי מגור בשל היותם פועלי הציונות.

ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

ערך מורחב – ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ

הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, שדליץ פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997 פתח תקוה ישראל) היה האדמו"ר הרביעי לשושלת חסידות מונקאטש. תפקיד ממנו פרש בה'תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל ומה'תשכ"ג רבה הראשי של העיר חולון.

הרב רבינוביץ נולד כבנם השלישי של יוטא והאדמו"ר נתן דוד רבינוביץ מפארציווא שניהם באו ממשפחתות שושלות של אדמו"רים. ‏יוטא הייתה בת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב ונכדתם של הרב ברוך מגורליץ והרב שלמה שפירא ממונקאטש ואביו האדמו"ר היה בנו הגדול של רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה

הרב רבינוביץ היה עילוי ושמעו הגיע לאוזני הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. חיים אלעזר שפירא נסע לשדליץ לפגוש את הילד ולאחר ששוחח עימו, החליט על השידוך. כשהיה בן שמונה הוא התארס ומאז נקרא 'הינוקא ממונקטש'. נישואיו התקיימו במונקאטש בי"ז באדר ה'תרצ"ג.

בב' בסיוון ה'תרצ"ז, בהיותו בן 22 שנה נפטר חותנו - המנחת אלעזר - חתנו של הרב רבינוביץ וזה הפך לאדמו"ר.

כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג

לאחר פטירתו הוא השאיר אחריו את אשתו השנייה, את ילדיו מנישואיו הראשונים: צבי נתן דוד, חיים אלעזר, האדמו"ר משה יהודה ליב רבינוביץ (לימים האדמו"ר ממונקאטש), האדמו"ר יצחק יעקב מדינוב ובת יחידה, יוטא, את ילדיו מנישואיו השניים: רחל לביאה (גרוסמן) ויאיר מאיר בצלאל, נכדים ונינים.

נקבר בבית הקברות סגולה ליד אביו, שאת ארונו העלה לישראל בה' באלול ה'תשל"ז.

משה יהודה לייב רבינוביץ

ערך מורחב – משה יהודה לייב רבינוביץ

משה יהודה לייב רבינוביץ'

משה יהודה לייב רבינוביץ נולד בכ"ה בכסלו ה'תש"א, היום הראשון של חנוכה (25 בדצמבר 1940) בעיר מונקאץ' שהייתה אז תחת שלטון הונגרי. אביו היה רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ ששימש אז כאדמו"ר ממונקאץ' וכרב העיר. אמו הייתה חיה פרימה רבקה, בתו של רבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר הקודם ממונקאץ'. ברית המילה שלו נערכה ב"זאת חנוכה", הסנדק היה האדמו"ר שלום אליעזר הלברשטאם מחסידות ראצפרט, בנו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז, והתינוק נקרא על שם דוד אמו רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב.

הרב משה יהודה לייב רבינוביץ' הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות מונקאטש והוא החמישי לשושלת האדמו"רות של החסידות.

בתקופת השואה גורש הרב משה יהודה לייב רבינוביץ עם משפחתו, בעלת הנתינות הפולנית למחנה קמניץ-פודולסק, אבל המשפחה הצליחה לברוח לבודפשט, שם הם התחבאו, עד שקיבלו אישור עלייה לארץ ישראל (סרטיפיקט) בשנת 1944. ב-1945 נפטרה אמו בירושלים, ואביו שנישא בשנית עבר עם המשפחה לסאו פאולו שבברזיל וחדל לשמש כאדמו"ר. הרב רבינוביץ' נשלח על-ידי אביו לארצות הברית, שם הוא למד בישיבת טלז בקליבלנד שבאוהיו אצל רבי פסח שטיין ורבי מרדכי גיפטר ובבית מדרש עליון במונסי שבניו יורק. בשנת ה'תשכ"א נשא לאישה את נחמה פערל - בתו של הרב אהרן ברנשטיין - ראש ישיבת חיי עולם בירושלים וחבר בד"ץ אגודת ישראל. הרב רבינוביץ' הוכתר על ידי שארית הפליטה של חסידי מונקאטש לאדמו"ר ואבד"ק מונקאטש.

הרב רבינוביץ פעל לשיקום החסידות, שמרכזה כיום בשכונת בורו פארק בברוקלין, וייסד מחדש בתי מדרש, ישיבות, בתי חינוך ומוסדות חסד בארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה ובארץ ישראל.

לאחר שיפוצים רבים ושיקום של בית הכנסת הראשון של החסידים באירופה חנך הרב משה יהודה לייב רבינוביץ את בית הכנסת החדש של חסידות מונקאטש שבאוקראינה בשנת 2011.

לרב שלושה ילדים; הרב חיים אלעזר רבינוביץ, הרב ירוחם פישל רבינוביץ ובתו היחידה פרימה הורוביץ.

החסידות והציונות

ערך מורחב – מונקאץ'

עם השנים הלכה וגברה פעילותה של התנועה הציונית והוציאה מקרבה עסקנים חשובים. למרות איסורים רבים מפי רבני מונקאטש שלא לקחת חלק בפעילות התנועה הזאת. העסקנים הציוניים, הוציאו כתבי עת - שרבים מהם היו לצורך ויכוחים בין מפלגתיים. אף התארגנו לבחינות עירוניות וממשלתיות. באמצע שנות העשרים הוקמה בעיר מונקאץ' הגימנסיה העברית, ובנוסף לכך שני רחובות במונקאטש נקראו בשמות עבריים; רחוב יהודה הלוי ורחוב חיים נחמן ביאליק. בהשפעתו של הרב חיים אלעזר שפירא וחסידיו שונה שם רחוב יהודה הלוי לרחוב דרכי תשובה.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בהתפתחות המדינית קמה מדינת צ'כוסלובקיה, שברבות הימים הפכה לסמל הדמוקרטיה האירופית ועם זאת נערכו בחירות למוסדות המרכזיים במדינה ואורגנה מפלגה יהודית עצמאית. חסידי מונקאץ' בהנהגת רבם התנגדו לקיומה של מפלגה יהודית. בנוסף להתנגדות למפלגה היהודית, היתה ההתבוללות רבה בשל העובדה כי יהודים רבים לא חפצו להבליט יהדותם.

לאחר עריכת הבחירות נכשלה המפלגה היהודית. היא הצליחה להעביר מועמדיה, אך בבחירות משנה. בין הנבחרים היה גם הד"ר חיים קוגל - מנהל הגימנסיה העברית במונקאץ', שלאחר מכן עלה ארצה והיה מראשי העיר חולון.

בסוף שנת ה'תרפ"ט מצויים היו במונקאטש עיתונים יהודיים, ביידיש. ה'יידישע שטימע' היה העיתון הציוני היחידי שפעל במונקאץ' בצדו גם הופיעו שני שבועונים ועיתונים פריודיים ביידיש, ששירתו מפלגות ופלגים בארגונים שונים שפעלו במונקאטש.

בתי מונקאטש

ערך מורחב – בתי מונקאטש

שלט השכונה על הבניין הראשון

בתי מונקאטש (בתי מונקאץ') הינה השכונה היחידה של חסידות מונקאטש, בתי מונקאטש היא שכונה חסידית זעירה בירושלים הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות. את שכונת בתי מונקאטש ייסד הרב חיים אלעזר שפירא

האדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, הרב צבי הירש שפירא ייסד את 'כולל מונקאטש ועשרה הגלילות' ובזמן תקופתו עלו חסידים מהעיר מונקאץ' לארץ ישראל. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם כולל מונקאטש ונשיאו - הרב צבי הירש שפירא.

עם מותו של הרב צבי הירש שפירא הוכתר הרב חיים אלעזר שפירא לאדמו"ר חסידות מונקאטש (1871 - 1937). הרב החריף את המחלוקת עם חסידות בעלז והחריף את התנגדותו לציונות. בזמן כהונתו כאדמו"ר יסד הרב שפירא שכונה בירושלים עבור אנשי הכולל, הידועה בשם בתי מונקאטש.