המחאה החברתית בישראל (2011) – הבדלי גרסאות
בהתאם לדף השיחה. |
אזכור ערים מרכזיות נוספות |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
'''מחאת הדיור''' (מכונה גם '''מחאת האוהלים''', '''מחאת הנדל"ן''' ו'''מחאת יוקר המחיה''') היא כינויה של סדרת [[הפגנה|הפגנות]] המתקיימות ברחבי [[ישראל]] מה-[[14 ביולי]] [[2011]] ואילך. מרכז המחאה הוא היוקר הרב של הדיור במדינת ישראל, אך עם התרחבות המחאה החלו ההפגנות לעסוק גם בנושאים נוספים, כדוגמת מצב ה[[חינוך]] בישראל, העלויות העקיפות של גידול ילדים, מצב מערכת הבריאות ונושאי רווחה שונים. |
'''מחאת הדיור''' (מכונה גם '''מחאת האוהלים''', '''מחאת הנדל"ן''' ו'''מחאת יוקר המחיה''') היא כינויה של סדרת [[הפגנה|הפגנות]] המתקיימות ברחבי [[ישראל]] מה-[[14 ביולי]] [[2011]] ואילך. מרכז המחאה הוא היוקר הרב של הדיור במדינת ישראל, אך עם התרחבות המחאה החלו ההפגנות לעסוק גם בנושאים נוספים, כדוגמת מצב ה[[חינוך]] בישראל, העלויות העקיפות של גידול ילדים, מצב מערכת הבריאות ונושאי רווחה שונים. |
||
המחאה החלה כ[[פייסבוק#מאפייני הרשת|קבוצת מחאה בפייסבוק]], שהובילה להקמת [[אוהל|מאהל]] ב[[שדרות רוטשילד]] ב[[תל אביב]]. הקמת |
המחאה החלה כ[[פייסבוק#מאפייני הרשת|קבוצת מחאה בפייסבוק]], שהובילה להקמת [[אוהל|מאהל]] ב[[שדרות רוטשילד]] ב[[תל אביב]], ובהמשך קמו מאהלים בערים נוספות ובהן [[ירושלים]], [[באר שבע]], [[חיפה]], [[חולון]], [[אשדוד]] ועוד. הקמת המאהלים הצליחה לעורר [[דעת קהל|שיח ציבורי]] על יוקר הדיור והמחיה. טענות המפגינים העיקריות הן כנגד העלייה המתמשכת במחירי הדיור בישראל, ובכלל זה מרכיבי ה[[מס]] הגבוהים בהם, במיוחד בערים הגדולות בישראל, אשר לטענתם מונעת [[דיור בר השגה]]. |
||
ב-[[30 ביולי]], מוצאי שבת, הגיעה המחאה לשיאה, כאשר כ-150 אלף איש הפגינו במספר ערים. מספר ימים לאחר מכן, נפגש [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[שמעון פרס]] עם נציגים ממאהל המחאה. |
ב-[[30 ביולי]], מוצאי שבת, הגיעה המחאה לשיאה, כאשר כ-150 אלף איש הפגינו במספר ערים. מספר ימים לאחר מכן, נפגש [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[שמעון פרס]] עם נציגים ממאהל המחאה. |
גרסה מ־00:07, 3 באוגוסט 2011
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מחאת הדיור | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפגינים במסגרת מחאת הדיור, יולי 2011 | |||||||||||
|
מחאת הדיור (מכונה גם מחאת האוהלים, מחאת הנדל"ן ומחאת יוקר המחיה) היא כינויה של סדרת הפגנות המתקיימות ברחבי ישראל מה-14 ביולי 2011 ואילך. מרכז המחאה הוא היוקר הרב של הדיור במדינת ישראל, אך עם התרחבות המחאה החלו ההפגנות לעסוק גם בנושאים נוספים, כדוגמת מצב החינוך בישראל, העלויות העקיפות של גידול ילדים, מצב מערכת הבריאות ונושאי רווחה שונים.
המחאה החלה כקבוצת מחאה בפייסבוק, שהובילה להקמת מאהל בשדרות רוטשילד בתל אביב, ובהמשך קמו מאהלים בערים נוספות ובהן ירושלים, באר שבע, חיפה, חולון, אשדוד ועוד. הקמת המאהלים הצליחה לעורר שיח ציבורי על יוקר הדיור והמחיה. טענות המפגינים העיקריות הן כנגד העלייה המתמשכת במחירי הדיור בישראל, ובכלל זה מרכיבי המס הגבוהים בהם, במיוחד בערים הגדולות בישראל, אשר לטענתם מונעת דיור בר השגה.
ב-30 ביולי, מוצאי שבת, הגיעה המחאה לשיאה, כאשר כ-150 אלף איש הפגינו במספר ערים. מספר ימים לאחר מכן, נפגש נשיא המדינה שמעון פרס עם נציגים ממאהל המחאה.
בעקבות המחאה, הממשלה הודיעה על שורת צעדים שיינקטו לפיתרון מצוקת הדיור, חלקם כבר היו בהליכי תיכנון ואישרור וחלקם צעדים חדשים שהוצעו כמענה לדרישות המוחים [1]. בנוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה צוות שרים ובכירים ממשרדו בראשות שר האוצר יובל שטייניץ לניהול משא ומתן עם מובילי המחאה[2][3].
רקע
החל משנת 2007 חלה עלייה משמעותית במחירי הדיור בישראל. עלייה זו החלה לאחר שבין השנים 1996-2005 חל מיתון ואף הייתה ירידה במחירי הדיור. לעליית מחירי הדיור מספר סיבות, כאשר העיקרית הינה העדר היצע מספיק של דירות חדשות כמענה לביקוש הקיים. עליית המחירים התבטאה בייחוד בגוש דן, שהוא אזור מבוקש למגורים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מ־2005 ועד 2011 עלו מחירי שכירות הדירה בכל הארץ ב־34% בממוצע, כאשר בגוש דן עלו מחירי השכירות בכ־49%[4].
השימוש ברשתות חברתיות לצורכי מחאה ציבורית החל במחצית הראשונה של 2011 בסדרת הפגנות רחבות היקף במדינות ערביות במזרח התיכון, ההפגנות שפרצו בעקבות מחאות אלו הובילו לחילופי שלטון במספר מדינות, כדוגמת מצרים. יש הרואים קשר בין מחאות אלו למחאות שהחלו בישראל, כאשר המכנה המשותף הוא השימוש ברשת חברתית לצורך ארגון מחאה ציבורית[5][6][7]. בישראל החלה ביוני 2011 מחאה על מחירי המזון הגבוהים, שבמרכזה מחאה על מחירה הגבוה של גבינת הקוטג'. המחאה יצרה הד רב והובילה לירידת מחירי הקוטג'. הייתה זו הפעם הראשונה בה מחאה ציבורית שאורגנה באמצעות רשת חברתית נחלה הצלחה.
מחאת הדיור החלה כקבוצת מחאה בפייסבוק, בה הוזמנו אנשים להצטרף למחאה. ההיענות להזמנה הייתה רבה, ובמהרה קמה עיר אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב, בשבוע שלאחר מכן התפשטה המחאה ומאהלים נוספים הוקמו בערים נוספות ברחבי ישראל:[8] ירושלים, חולון, רמלה, ראש העין, נתניה, ראשון לציון, באר שבע, דימונה, שדרות, אשדוד, אשקלון, עכו, חיפה, עפולה, קריית שמונה, רחובות ועוד. כן הוקם מאהל נוסף בתל-אביב, בשכונת התקווה.[8][9][10]. מטרתה של המחאה בתל אביב הוגדרה בתחילה כניסיון ליצור דעת קהל, וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות שיפעלו לשיפור בתחום הדיור[11]. יחד עם זאת, המפגינים בתל אביב הבטיחו לפעול מול ח"כים ומקבלי החלטות אחרים לקידום חקיקה שתגן על שוכרי הדירות מפני ניצול מצוקתם על ידי בעלי הדירות, בדומה לחקיקה מקבילה ברחבי העולם[12].
המחאה
14-23 ביולי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת
פרמטרים [ טקסט, תמונה5, תמונה ראשונה, יישור כללי, תמונה2, תמונה4, תמונה1, תמונה6, תמונה3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ טקסט4, טקסט6, טקסט5, יישור פנימי, טקסט2, טקסט1, טקסט3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ישנן 1 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
במהלך היומיים הראשונים של המחאה (14-15 ביולי 2011) הוקמו במרכז תל אביב כ-50 אוהלים ובמרכז ירושלים כ-20 אוהלים.[10] בין הקבוצות שמשתתפות במחאה היו קבוצת משתתפים בפייסבוק בשם "קבוצת תל אביב", פעילים של מפלגת השמאל הלאומי, וכן קבוצה מחולון בשם "תנועת צעירים". אחד המפגינים אף פתח במהלך היומיים הראשונים מיצג מחאה אמנותי במקום, במסגרתו הוא הוציא את הריהוט מדירתו ופתח "סלון" בשדרות רוטשילד בתל אביב[10]. איציק אלרוב, מארגן מחאת הקוטג', ששימשה השראה למחאת הנדל"ן, הגיע למקום ואמר כי "אתם ואנחנו זאת אותה קבוצה, זה לא מאבק רק של תל אביב וירושלים, זה לא מאבק סקטוריאלי אלא מאבק על איכות החיים של כולנו. נמאס לנו מהאיומים על חיזבאללה ואיראן, כשבינתיים דורכים עלינו, הגיע הזמן להגיד די".[13]
ב-16 ביולי 2011 גורמים רשמיים מטעם התאחדות הסטודנטים הארצית הצהירו על הצטרפות הארגון למחאה[14] ועל כך שבכוונתם לפתוח בכל רחבי ישראל מוקדי מחאה נוספים שיאוישו על ידי סטודנטים מקומיים, במכללת רופין, במכללת בית ברל, מכללת תל-חי, באר-שבע וקרית שמונה.[15]
ב-17 ביולי 2011 הצהירו גורמים רשמיים מטעם תנועת השומר הצעיר על הצטרפות הארגון למחאה. חברי הכנסת אילן גילאון ממרצ ונינו אבסדזה מקדימה הצטרפו למחאה ללילה אחד[16][17]. כמו כן, אמנים ישראל רבים הצטרפו למחאה הציבורית, והאווירה מתוארת לעיתים כ"וודסטוק".שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: <span class='paramvalidator-wrapper'><span class='paramvalidator-error' style='text-align:center;'><br/>שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet </span><span class='paramvalidator-error'><br/>פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית</span> </span>כתבי ynet,'"`UNIQ--nowiki-0000001D-QINU`"'עוד ועוד אוהלים: חשש בליכוד מ"מאסה קריטית", באתר <span style="display:inline-block;unicode-bidi: isolate;">ynet</span>, 18 ביולי 2011 וגם שם=מאסה.
ב-21 ביולי 2011 קבוצת סטודנטים הפגינה במרכז תל אביב כאשר חסמה הצומת ליד מטה משרד הביטחון. כמו כן קבוצת המפגינים טיפסה על בניין ברחוב דיזנגוף עליו תלתה שלטים הקוראים לדיור בר השגה.
במוצאי שבת, ה-23 ביולי 2011, עשרות אלפי מפגינים ישראלים מכל רחבי הארץ השתתפו במפגן מחאה שנערך במרכז תל-אביב ביוזמת מארגני מחאת האוהלים. במהלך מפגן המחאה נערכה צעדת המונים שיצאה ממתחם האוהלים שבכיכר הבימה שבתל אביב לעבר רחבת מוזיאון תל אביב, שם התקיימה העצרת המרכזית בהשתתפות למעלה מ-20 אלף אנשים[18]. במהלך המחאה החריף המאבק וגלש אף לאלימות ולעימות עם המשטרה. 3 רימוני יד הושלכו על ידי המפגינים לעבר השוטרים (הלם, עשן ותאורה). 43 בני אדם נעצרו וכ-200 עוכבו במהלך ניסיונות המשטרה לפנות את צומת הרחובות אבן גבירול - דיזנגוף שנחסמו בתום ההפגנה המרכזית ברחבת מוזיאון תל-אביב בשדרות שאול המלך.[19]
24-29 ביולי
ב-24 ביולי התקיימה צעדת מחאה בירושלים, כאשר למעלה מ-1,000 מפגינים צעדו לעבר בניין הכנסת. ההפגנה גרמה לשיבושים בתנועה, ועברה בסמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, כאשר תושבים מקומיים שונים הצטרפו למפגינים. אחד המפגינים נעצר לאחר שניסה להיכנס למתחם הכנסת. באותו היום, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ייפגש עם ראשי המאבק עוד השבוע, בניסיון למצוא "פתרונות דיור נוספים לזוגות צעירים ולחיילים שהשתחררו מצה"ל".[20]. ב-25 ביולי 2011 המפגינים חסמו כבישים בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בראש העין, ובנוסף לכך הפגנות נוספות נערכו בבאר שבע ובראשון לציון. במקרים מסוימים, המפגינים הפסיקו לחסום את הכבישים ביוזמתם, ובמקרים אחרים הם פונו בכוח על ידי כוחות המשטרה.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מצגת
פרמטרים ריקים [ טקסט8, יישור פנימי, טקסט4, טקסט6, טקסט5, טקסט2, טקסט7, טקסט1, טקסט3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ תמונה7, טקסט, תמונה5, תמונה ראשונה, תמונה4, יישור כללי, תמונה2, תמונה3, תמונה1, תמונה6, תמונה8 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ישנן 1 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה
|
בחיפה, עשרה מפגינים פונו על ידי כוחות המשטרה באזור מרכז הכרמל, וניידות הוצבו באזור. המפגינים הקימו מאהל באזור גן האם וברחבה שלפני האודיטוריום, ביום 27 ביולי 2011, אוחדו שני המאהלים למאהל אחד ברחבה שלפני האודיטוריום. האזור של האוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב היה שומם ברובו, כאשר חלק גדול מהמפגינים לא נכח באזור בשל החום הכבד וחלקם נסעו לירושלים כדי להצטרף להפגנות שם. שתי הפגנות גדולות התקיימו בכיכר פריז בירושלים, מול מעונו של ראש הממשלה. המפגינים אשר נשכבו על הכביש ליד כיכר פריז במטרה לחסום אותו פוזרו על ידי כוחות המשטרה, שעצרו בהמשך שמונה מפגינים בשל הפרת הסדר הציבורי. המפגינים ניסו לבנות קיר לבנים ממול לכביש הכניסה לבניין הכנסת. הקיר היה בגובה של שלוש שורות כאשר כוחות המשטרה מוטטו אותו. בהמשך נעצרה מפגינה לאחר שהגיעה עם לבנים נוספות אותן פיזרה על פני הכביש. חמישה מפגינים נעצרו בשל כך שחסמו את התנועה בעיר. המשטרה פיזרה את המפגינים שחסמו את התנועה, עצרה חמישה מהם, בעוד ששוטר אחד נפצע באירוע. לאחר מכן עברו המפגינים לפארק הסוס ברחוב המלך ג'ורג' במטרה להקים מחנה אוהלים. מאוחר יותר, 100 מפגינים מהתאחדות הסטודנטים בישראל התדפקו על דלתות משרדי חברי כנסת במטרה להסביר להם למה הם צריכים להתנגד להצעת החוק של הממשלה לזרז את תוכניות הבנייה, וציינו כי הצעת החוק חייבת להוביל לכך שיוקמו מספר משמעותי של בתים קטנים יחסית ובמחיר סביר. עשרות סטודנטים נוספים נפגשו עם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין.
ב-26 ביולי הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו על תוכניות דיור חדשות שנועדו להתמודד עם מצוקת הדיור ולהקל על מצבם הכלכלי של הסטודנטים, רוב ראשי תנועת המחאה דחו את התוכנית משום שהיא לא ענתה על דרישותיהם, וקבעו כי ההפגנות יימשכו. במהלך מסיבת העיתונאים בה ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע על תוכנית הדיור החדשה, כ-50 פעילים הפגינו מחוץ למשרד ראש הממשלה, בקריאות "ביבי, אנחנו לא קונים את הספין שלך". בתוך הכנסת, חברי מפלגת העבודה ומפלגת קדימה, מתחו ביקורת על התוכנית. יו"ר האופוזיציה ציפי לבני ציינה כי נתניהו "פועל להוריד אוהלים ולא לבנות בתים"[21], וכי נתניהו "לא מבין שהבעיה אינה טכנית, אלא מהותית. צריך להוריד את הנטל ממעמד הביניים, ולשם כך נדרש שינוי המדיניות הלאומית הכוללת ולא להסתפק בפתרונות שוליים מעין אלו".[21] מאוחר יותר, כ-700 מפגינים התאספו בפארק חיים שבחיפה לעצרת מחאה. בעקבות העצרת, מספר מפגינים ניסו בהמשך לחסום את הרחוב הסמוך, אך המשטרה התעמתה עמם ועצרה תשעה[22], מן המפגינים שניסו להפר את הסדר הציבורי. עצרת דומה נערכה בשכונת התקווה בתל אביב ורחוב האצ"ל היה חסום בחלקו. כמו כן, באשדוד מאות תושבים הפגינו ברחובות. לעומתם הסטודנטים באילת החליטו לפרוש ממאבק המחאה נגד מחירי הדיור, בעקבות התוכנית שהציג נתניהו[23].
ב-27 ביולי קבוצת מפגינים בתל אביב צעדה מהמאהל בשדרות רוטשילד לכיוון בנייני העירייה כאשר הם לבושים בחולצות אדומות בעודם מכים על פחי אשפה עם מקלות. בירושלים כ-150 מפגינים, בעיקר סטודנטים ופעילים חברתיים, צעדו לאחת מהדירות הפרטיות שבבעלותו של ראש הממשלה נתניהו בעודם מכריזים כי בכוונתם ל"להעמיד אותה למכירה" משום שהיא לא נמצאת בשימוש. לאורך דרכם, המפגינים שיבשו את התנועה מספר פעמים וכמו כן חסמו את הכביש המוביל אל מעונו הרשמי של ראש הממשלה במשך כמה דקות. בעקבות כך נאלצו להקים מחסומים באזור על מנת למנוע מהפעילים להתקרב למקום. כמו כן, גם ערביי ישראל הצטרפו לגל ההפגנות, כאשר תושבי העיר הערביים של באקה אל-גרבייה הקימו מאהל ותלו שלטי מחאה על האוהלים. חברי הועד הציבורי של העיר ותנועות נוער מקומיות השתתפו בהפגנה, כמו גם חברי הכנסת הערבים ג'מאל זחאלקה ומוחמד ברכה. כמו כן, במהלך ה-27 ביולי במקומות רבים ברחבי ישראל, הרשויות המקומיות החלו להתעמת עם המפגינים במטרה לפרק את אוהלי המחאה. בבאר שבע, כוחות משטרה פיזרו את המפגינים אשר פתחו אוהלים מול בניין העירייה. בנתניה מארגני המחאה טענו כי הרשויות ניסו לפזר אותם מהמאהל אותו הקימו מול מגדלי יוקרה בשכונה יוקרתית. בתל אביב, פקחי העירייה הגיעו למאהל בן 15 אוהלים בפארק לוינסקי בכדי לחלק צווי פינוי, בטענה כי אין להקים אוהלים בגן ציבורי ללא היתר מהעירייה.
הפגנת ה-30 ביולי
במוצאי שבת התקיימו במקביל כ-10 הפגנות בערים שונות בישראל בהן כ-150 אלף מפגינים קראו קריאות נגד מדיניות הממשלה בנושא מחירי הדיור ובעד צדק חברתי.[24] הפגנות התקיימו בירושלים, בחיפה, בבאר שבע, בצומת כפר סבא-רעננה, בבאקה אל-גרבייה, בצומת סביון, באשדוד, בנתניה, בקרית שמונה, בטבריה ובעמק הירדן. על פי הערכת משטרת מחוז תל-אביב, מספר המפגינים בעיר היה כ-75 אלף.[25] לאחר סיום עצרת המחאה בתל-אביב, כפי שארע גם שבוע ימים קודם לכן, אלפי מפגינים חסמו את הכבישים בצומת הרחובות אבן גבירול וקפלן במשך שעות ארוכות. המשטרה הפעילה כוח כדי לפנותם ועצרה כ-12 בני אדם. מפקד מרחב ירקון יורם אוחיון אמר כי "זוהי אלימות לשמה".[26]
ההפגנה בחיפה החלה בכינוס בגן יצחק שבפינת רחובות מאפו ושדרות מוריה שבשכונת אחוזה. לאחר מכן התקיימה תהלוכה עד כיכר חורב שם הוקמה במה נישאו נאומים שונים ומופעים. הקריאה המרכזית בהפגנה הייתה "העם דורש צדק חברתי". על פי הערכת משטרת חיפה, בהפגנה השתתפו כ-11,000 איש.[27]
31 ביולי 2011 ואילך
ב-31 ביולי מאות מפגינים בתל אביב המשיכו להפגין ברחובות לאחר שהפגנת ה-30 ביולי הסתיימה וחלקם אף חסמו את הרחובות קפלן ואבן גבירול בלב העיר. לאחר מספר שעות, המשטרה הכריזה כי ההתאגדות הנה בלתי חוקית והחלה לפזר בכוח את המפגינים לאחר שלא הצליחה לנהל עימם משא ומתן על סיום המחאות. כוחות המשטרה יצרו שרשרת אנושית במטרה לדחוף את המפגינים ולפזר את קבוצות המפגינים השונות שחסמו את הכבישים. חלק מהמפגינים התפרעו בתגובה. 12 מפגינים נעצרו על ידי המשטרה לחקירה.[28]
בירושלים, מאות הורים לילדים קטנים ערכו מצעד עגלות במחאה על יוקר המחייה ועלות גידול הילדים בישראל. במהלך המצעד ההורים צעדו מלשכת ראש הממשלה לכיוון גן הסוס בעיר. מצעד דומה התקיים גם בפרדס חנה-כרכור.[29]
ב-1 באוגוסט, מעל ל-100 מורים ותלמידים השתתפו בהפגנות בירושלים ובתל אביב בהם הם קראו להפסקת תהליכי ההפרטה במערכת החינוך הציבורי בכדי שניתן יהיה לצמצם את הפערים הקיימים בחברה ועל מנת שניתן יהיה להשיג שוויון הזדמנויות לכל התלמידים בישראל. במהלך ההפגנה בתל אביב, המפגינים נשאו ארון מתים אשר סימל את מצב החינוך בישראל.[30]
ב-1 באוגוסט נפגשו ראשי המאבק עם נשיא המדינה שמעון פרס.
תגובת הממשלה
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע בתחילת המחאות כי הוא מודע למשבר, וכי "הממשלה עושה דברים לתיקון הנגע שרודף אותנו שנים רבות. אנחנו מדינה קטנה, יש ביקוש רב ואין מספיק דירות. עזרו לי להעביר את הרפורמה במנהל", אך הבהיר כי "ייקח בין שנה ל-3 שנים עד שנראה תוצאות".[31][32]
ב-26 ביולי הציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר השיכון אריאל אטיאס וסגנית השר לענייני צעירים, גילה גמליאל, תכנית שנועדה להתמודד עם מצוקת הדיור ולהקל על מצבם הכלכלי של הסטודנטים. במסיבת העיתונאים שבה הוצגה התוכנית טען נתניהו כי זיהה את הבעיה המתפתחת עוד במהלך כהונתו כשר האוצר והסביר כי במהלך השנתיים שחלפו כוונו צעדי הממשלה לצמצום הביורוקרטיה ולביטול החלטות שגויות, לדבריו, של ממשלות קודמות.[33]
עיקרי התכנית שהוצגו הם:
- בנייה של יותר מ-60 אלף יחידות דיור, 50 אלף מהן בתוך כשנה וחצי.
- זירוז הליכי התכנון והבניה במסגרת העברת "חוק הווד"לים" והרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שתוכננו עוד לפני תחילת המחאה הציבורית.
- הנחות על מחירי הקרקע במכרזים לקבלנים שיוזילו באופן משמעותי את המחיר לקונים, בניית דירות להשכרה מוזלת ארוכת טווח.
- בניית 10,000 יחידות דיור שישמשו מעונות סטודנטים, בשכירות מוזלת. הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית לסטודנטים.
- הפטור מארנונה לדירות ריקות יצומצם לשישה חודשים בלבד.
בד בבד עם הצגת התכניות הללו, עברה בוועדת העבודה של הכנסת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, ואילו ועדת הכספים אישרה את הצעת שר האוצר, לפטור ממס שבח על מכירת דירות שתתבצע עד יולי 2013, כתמריץ להגדלת היצע הדירות.[34]
ב-28 ביולי פרסם משרד האוצר הודעה לעיתונות בה ניתנה "הערכה כללית" של עלות מקצת התביעות של המחאות השונות. עלות זו הוערכה בעשרות מיליארדים.[35]
מובילי המחאה
למחאת הדיור אין הנהגה רשמית. על פעיליה הבולטים נמנים דפני ליף[36], יגאל רמב"ם[37], סתיו שפיר[38], יונתן לוי[39], יונתן מילר[40], רגב קונטס[41], אדם דובז'ינסקי[42], ברוך אורן[43], ג'וליאן פדר[דרוש מקור], איציק שמולי[דרוש מקור], יובל חקלאי[דרוש מקור] ואחרים.
ארגונים ואישים שהצטרפו למחאה
למחאת הדיור הצטרפו תנועות וארגונים רבים. על פי עיתון ישראל היום שבועיים קודם לתחילת המחאה חיפשה תנועת השמאל הלאומי בדף הפייסבוק שלה "חבר'ה ששכר הדירה שלהם לא סביר" על מנת לפתוח בקמפיין להוזלת מחירי הדיור לצעירים. בערב שבו התחילה המחאה קראה התנועה לפעיליה להגיע לרחוב רוטשילד, ויזמה הבאתם של 20 אוהלים למאהל.[44] בראיון לתוכנית העולם הבוקר התייחס יו"ר התנועה, אלדד יניב, לכתבה ב"ישראל היום" והסביר כי "הם מארגנים הרבה מחאות כאלו ברחבי הארץ וזו מחאה שהצליחה לתפוס".[45] פעילים אקטיביסטים שכינו עצמם בשם "קואליציית צעירי המהפכה" פרסמו את קריאתה של דפני ליף באתר האינטרנט שלהם וקראו לחבריהם להצטרף למאהל.[46] אנשיהם יזמו גם הקמת אתר אינטרנט שילווה את המחאה[47] וסייעו בניהול המאהל, בין השאר על ידי הנהגת "אסיפות עממיות" לצורך קבלת החלטות על התנהלות המחאה.[48]. למאהל הצטרפו גם אבות מהארגונים השונים למען זכויות האבא במשפחה, הורים ושווים, התנועה למען עתיד ילדינו, הקשב"ה, הורות שווה וארגוני אבות נוספים המוחאים נגד הפלייה ממסדית, ניתוק אבות מילדיהם, ביטול חזקת הגיל הרך, וחיוב האבות לממן בין 30% ל 50% משכר הדירה של גרושתם, בכל מקום בו תחפוץ להתגורר, בנוסף למזונות אסטרונומיים ללא קשר להכנסה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' הצטרפה למאהל האבות הגרושים בכל ערב, ואף הודיעה שהיא יוזמת הצעת חוק לרפורמה בביטוח הלאומי שתמנע שלילת זכויות באופן שרירותי לכלל האוכלוסיה.
ארגונים ותנועות שונים הביעו תמיכה במחאה, וחלקם נטלו חלק במחאה ובהפגנות: התאחדות הסטודנטים,[49] הנוער העובד והלומד,[49] דרור ישראל,[49] השומר הצעיר,[49] ארגון העובדים הסוציאלים,[49] ארגוני המורים,[49] הקרן החדשה לישראל, השמאל הלאומי, איגוד המוניות[49], המחנות העולים, בני המושבים, כוח לעובדים, רבנים לזכויות אדם[50], רופאים לזכויות אדם,[51]
חברי כנסת ממפלגות שונות הביעו תמיכה במחאה, ביניהם חברי כנסת מקדימה,[52] האיחוד הלאומי,[53] בל"ד,[דרוש מקור] מפלגת העבודה,[54] מרצ, חד"ש,[55] יהדות התורה[56] וש"ס.[57]
למחאה הצטרפו גם ה"קואליציה לדיור בר השגה" ו"המטה לדיור אחראי" המאגדים תחתיהם בין היתר את הארגונים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום, איתך, שתי"ל, החברה להגנת הטבע, התנועה לאיכות השלטון, ידיד, גרינפיס ישראל, הקשת הדמוקרטית המזרחית, אדם טבע ודין.
אגודות הסטודנטים המקומיות ברחבי הארץ סייעו בהקמת המאהלים ובארגון הסעות להפגנה בתל אביב. הקרן החדשה לישראל העניקה ליווי ותמיכה לוגיסטית למאהלים בקריית שמונה, בבאר שבע ובמקומות נוספים. כמו כן, סייעה הקרן באמצעות הזרוע המבצעת שלה, שתי"ל, ליצירת חיבור בין הארגונים והמאהלים השונים ולקידום הסיקור התקשורתי של המחאה.[58]. האגודה לזכויות האזרח הושיטה סיוע משפטי לעצורי ההפגנה שנערכה ב-24 ביולי.[59].
תנועת אם תרצו שתמכה תחילה במאבק הודיע על פרישתה ממנו בשל מעורבות הקרן החדשה והשמאל הלאומי.[60] גם תנועות בני עקיבא ו"רעננים" של הציונות הדתית הודיעו על פרישתם מהמאהל בתל אביב. תנועת "רעננים" הודיעה שתמשיך במאבק במאהל בירושלים הנושא לדבריהם "אופי עממי".[61][62]. עמותת איילים הפועלת להתיישבות של צעירים בנגב והגליל הקימה גם היא אוהל בשדרות רוטשילד וקראה לפעול לפתרונות נדל"ן באזורים אלו. כעבור שבועיים מתחילת המחאה הודיעה על פרישתה מהמאהל.[63]
המחאה זכתה לתמיכתם של מספר ראשי עיריות ומועצות מקומיות, בהם: ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי,[64] ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת[65] ויושב ראש מרכז השלטון המקומי בישראל, שלמה בוחבוט. ב-31 ביולי הודיע בוחבוט על השבתת הרשויות המקומיות ליום אחד לשם הזדהות עם המחאה.[66] חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הביעו את תמיכתם במאבק וחלקם אף ביקרו במאהלי המחאה השונים. כשבועיים לאחר תחילת המחאה נפגש יושב ראש ההסתדרות החדשה, עופר עיני, עם מובילי המחאה והודיע שההסתדרות תשתף עמם פעולה מול הממשלה.[67]. אולם כעבור זמן סייג את דבריו: "אם המטרה היא להפיל את ביבי אני לא שותף למטרה. אנחנו לא מצרים ולא סוריה"[68].
המחאה זכתה לתמיכה של אמנים, סופרים ואישי ציבור רבים שהגיעו לבקר במאהלים והשתתפו בהפגנות השונות ברחבי הארץ.
ביקורת
לצד הקולות האידאולוגיים והתמיכה הציבורית הרחבה במחאה, נשמעו טענות לפיהן ארגון המחאה לא היה ספונטני, אלא מתוזמן ומתוכנן על ידי תנועות שמאל במטרה ליצור דעת קהל שתקרא להפלת הממשלה הנוכחית. טענתם מתבססת על התבטאויות ראשי המחאה, ועל הסיסמאות שנעשה בהן שימוש בהפגנות, הקוראות להפלת בנימין נתניהו. בנוסף, לטענתם התקשורת מגויסת לטובת המחאה באופן בוטה הכולל רדיפה אישית של נתניהו ותוך ניפוח מספרים ועיוות עובדות.
היו שהביעו ביקורת על האופן הפוליטי שבו התנהלה המחאה[69] והודיעו כי ניסיונות שלהם לקחת חלק במאבק נבלמו על ידי מובילי המחאה בתל אביב ובירושלים, שמשתייכים לדבריהם לתנועות שמאל בלבד ואף לשמאל הרדיקלי.[דרוש מקור] לדבריהם, המאבק הוא פוליטי שמטרתו הפלת ראש הממשלה במסווה של מאבק חברתי לכאורה[70], ולכן לדבריהם רוב חלקי העם מורחקים מהאפשרות לקחת בו חלק, למרות שהבעיות הכלכליות והחברתיות של מעמד הביניים חשובות ומצריכות פתרון. יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, אשר תומך בפתרונות למעמד הביניים, הודיע גם הוא כי יש לשמור על השוק החופשי ולהיזהר מגלישה לפסים של הרס ואנרכיה על ידי פעילי המחאה[71]. השר בני בגין הביע גם הוא ביקורת על היות המאבק פוליטי "בהשתתפות כותבי נאומים", שמטרתו הפלת ראש הממשלה, במסווה של מחאה על בעיות הדיור ש"לא נולדו אתמול ולא תיפתרנה מחר".[72]. השר יולי אדלשטיין אמר כי בקרב מארגני המאבק יש "אנשים אנרכיסטיים הקשורים גם למפלגה הקומוניסטית, שועלים קטנים שמסתובבים ליד המפגינים. הם קוראים לישראל מדינה פשיסטית, וזה רק מראה עד כמה שלא איכפת להם מהמחאות". דוד עמר, ראש עיריית נשר, תקף את יושבי המאהל בשדרות רוטשילד: "אתה הולך ברוטשילד באחת וחצי בלילה והכל נרגילות וסושי. אם מביאים למאהל סושי ב-35 שקלים - זה לא מראה שהמצב של המפגינים קשה במיוחד. זו לא מחאה"[73]. הזמרת מרגלית צנעני תקפה את אנשי המחאה בתל אביב וכינתה אותם "מחאה של צפונבונים": "לא מעניין אותם מה קורה בדימונה ובפריפריה כהוא זה. הם הלכו לשדרה בשביל להפיל את המשטר, זאת מהפכה דה לה שמאטע. הם רוצים שביבי ילך הביתה, הם רוצים את עצמם בשלטון. שיהיו כנים ויקראו למחאה בשמה האמיתי"[74].
ראו גם
קישורים חיצוניים
כתבות בעיתונות
- מחאת הדיור, באתר nrg
- מחאת האוהלים, באתר ynet
- המחאה החברתית, באתר מחלקה ראשונה
- Tel Aviv tent city erected in protest against high house prices - פורסם בעיתון The Guardian ב-17 ביולי 2011
- Spirit of Middle East Protests Doesn’t Spare Israel - פורסם בעיתון The New York Times ב-19 2011
- Economic Gaps Widening in Affluent Israel - פורסם ברשת ABC News ב-20 ביולי 2011
- In Israeli, protests over housing prices, inspired by Arab mass unrest, spotlight economic gap - פורסם בעיתון The Washington Post ב-20 ביולי 2011
- Israelis set up tent cities in protest at housing costs - פורסם בעיתון The Guardian ב-22 ביולי 2011
- יהודה שלזינגר, שדרות רוטשילד, וודסטוק מקומי, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רועי קייס ויואב זיתון, עצרת האוהלים: "לממשלה תחליף, לאזרחים אין", באתר ynet, 23.07.11- Rising home prices trigger Tel Aviv protests - פורסם ברשת AFP ב-23 ביולי 2011
-
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יהושע בריינר, מתנחלים: "אנו במצוקת דיור, אך המחאה שמאלנית", באתר וואלה!, 27 ביולי 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עמיחי אתאלי, הרב מאיר לאו: "יש לנו הרבה ללמוד מהמחאה", באתר nrg, 1 באוגוסט 2011- בני טוקר, זילבר: הזמינו אותי למחאה, והתחרטו..., באתר ערוץ 7, 02 באוגוסט 2011
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ נתניהו: נאשר 50 אלף דירות, נבנה לשכירות מוזלת באתר nrg
- ^ כ-150 אלף בני אדם הפגינו ברחבי הארץ; "המדינה מתנכרת לתושביה", הארץ, 30/07/11
- ^ מתי טוכפלד, שלמה צזנה, חזי שטרנליכט, יורי ילון, דן לביא ויעל ברנובסקי,נערכים להידברות, ישראל היום, 2.8.2011.
- ^ תבנית:TheMarker1
- ^ Batsheva Sobelman (26 ביולי 2011). "ISRAEL: Is the Arab Spring spreading to the Jewish state?". Los Angeles Times. נבדק ב-27 ביולי 2011.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Peter Gelling (26 ביולי 2011). "Has the Arab Spring arrived in Israel?". globalpost. נבדק ב-27 ביולי 2011.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ http://news.walla.co.il/?w=/0/1846206
- ^ 1 2 מחאת הדיור: תמונת מצב של מאהלי המחאה בארץ, באתר וואלה!
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בילי פרנקל, מחאת הנדל"ן: שקי שינה בעירייה, אוהלים בכיכר, באתר ynet, 13 ביולי 2011
אילן ליאור, מחאת הפייסבוק שתהפוך את כיכר הבימה בתל אביב לעיר אוהלים, באתר הארץ, 12 ביולי 2011 - ^ 1 2 3
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בילי פרנקל ומירב קריסטל, מחאת הנדל"ן: "נמלא את כל ת"א באוהלים", באתר ynet, 15 ביולי 2011 - ^ בילי פרנקל ועומרי אפרים, מאהל מחאת הנדל"ן: "מחירי הדיור ניתנים לשינוי", באתר ynet, 15 ביולי 2011
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שי פאוזנר, מפגיני הנדל"ן בתל אביב: נפעל לקידום חקיקה שתגן על שוכרי הדירות, באתר כלכליסט, 15.07.11 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יובל גורן ויוסי גרינשטיין, "אם הצלחנו עם הקוטג' יש סיכוי עם הנדל"ן", באתר nrg, 15 ביולי 2011 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בילי פרנקל ומירב קריסטל, מחאת הנדל"ן: "השלטון נטש את העם בכל הארץ", באתר ynet, 16 ביולי 2011 - ^ תבנית:גלצ
- ^ תבנית:גלצ
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מורן אזולאי ואילנה קוריאל, עוד מצטרפים למאהל: "זאת הפצצה האמיתית", באתר ynet, 17 ביולי 2011 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נתיב נחמני ואבי אשכנזי, מחאת הדיור: מעל 20 אלף הפגינו בת"א – "העם נגד הממשלה", באתר nrg, 23/7/2011 - ^ בועז ווליניץ, מחאת הדיור בת"א: עימותים קשים בין שוטרים לפעילים, וואלה, 24.7.2011
http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-1e1f59651ef5131004.htm - ^ פנחס וולף, מקורבי נתניהו: "הוא ייפגש עם ראשי מאבק הדיור", וואלה, 24.7.2011
- ^ 1 2 נענע10 - לבני על תוכנית נתניהו: פועל להוריד אוהלים ולא לבנות בתים - חדשות
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mako
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יוסי זילברמן , עצורים בצעדת "מחאת הדיור" בחיפה/Article- חדשות 2.htm יוסי מזרחי , באתר מאקו, debaaa2a6b76131004 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אהובה מאמוס, הסטודנטים באילת: קיבלנו מה שרצינו, די למאבק, באתר ynet, 28.07.11 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כתבי ynet, רבבות מוחים ברחבי הארץ: "העם נגד הממשלה", באתר ynet, 30.07.11 - ^ אבי אשכנזי ונתיב נחמני, המחאה הגיעה לשיא: כ-150 אלף הפגינו ברחבי הארץ, באתר nrg, 31 ביולי 2011
- ^ גלעד גרוסמן, מפגינים חסמו צומת בתל אביב ופונו בכוח, וואלה, 31.7.2011.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אחיה ראב"ד, הר געש חברתי: 10,000 איש צעדו בחיפה, באתר ynet, 30 ביולי 2011 - ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4102140,00.html
- ^ http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-4102530,00.html
- ^ [1]
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםרונן מדזיני ובועז פיילר
- ^ גלובס חדשות 2, נתניהו על מחאת האוהלים: "מטפלים במצוקה בימים אלה", באתר מאקו, 17 ביולי 2011
- ^ תוכנית נתניהו: דירות ותחבורה ציבורית מוזלת לסטודנטים, באתר גלובס
- ^ 50 אלף דירות בשנה וחצי, ישראל היום, 27.7.2011.
- ^ http://www.news1.co.il/RedirectToFile.aspx?FileID=5828
- ^ Tel Aviv’s Tahrir Square - IWPR Institute for War & Peace Reporting - P50463
- ^ Activist Yigal Rambam, aren't you afraid the housing protest will die out? - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
- ^ Thousands of Israelis protest high cost of living
- ^ [2]
- ^ מחאת הדיור בתל אביב: "ממתינים לתשובות מביבי נתניהו" - וואלה! חדשות
- ^ http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,778,209,62194,.aspx
- ^ הוויקי בשירות מחאת הדיור: "הכאוס הוא הכוח של המאבק"
- ^ עוד ועוד אוהלים: חשש בליכוד מ"מאסה קריטית"
- ^ מתי טוכפלד, מחאה ספונטנית - אבל גם מאורגנת, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2011
- ^ השמאל הלאומי יצר את מחאת האוהלים?, באתר רשת 18 ביולי 2011
- ^ בית זה אוהל - מצב חירום, לוקחים אוהל ונוקטים עמדה, נפגשים בכיכר, באתר "קואליציית צעירי המהפכה"
- ^ J14 יולי 14 - האתר הרשמי, תכלס - המדינה היא של כולנו, באתר "קואליצית צעירי המהפכה"
- ^ תרומות למאבק האוהלים, מדריך מהיר לניהול אסיפות עממיות (ספרד): תקציר, באתר "קואליצית צעירי המהפכה"
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 תבנית:TheMarker1
- ^ זקוקים להתנדבות לעזרה במחאת הדיור הציבורי ברמלה, אירגון ותפעול עיר האוהלים בירושלים, ועזרה למשפחות מפונות בבית שאן
- ^ ביום שבת בת"א, הפגנה: הדמוקרטיה יוצאת לרחוב, אתר רופאים לזכויות אדם.
- ^ וועדת השרים תדון בהצעתו של שיטרית לדיור פטור ממע"מ, באתר מפלגת קדימה
- ^ ח"כ אריאל: "להמשיך המאבק במשבר הדיור", באתר ערוץ 7
- ^ ח"כ הרצוג: "המחאה מוכרחה להימשך כדי להניב תוצאות", באתר וואלה
- ^ תל-אביב במוצ"ש: מצעד להצלת הדמוקרטיה, אתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית
- ^ החרדים מצטרפים למחאת הדיור: אוהלים באלעד, באתר ynet
- ^ שר הפנים אלי ישי: "מחאת הדיור - זעקה אמיתית", באתר וואלה
- ^ הקרן החדשה תסייע במימון המחאה
הקרן החדשה לישראל מקימה מערך לסיוע חירום למען מאבק הדיור בפריפריה, באתר הקרן החדשה לישראל, 25 ביולי 2011 - ^ מאבק הדיור: חשש שהרשויות מנסות לרסק את המחאה, באתר "האגודה לזכויות האזרח"
- ^ יעל ברנובסקי, דן לביא ויורי ילון, "מפסיקים להיות נחמדים", באתר ישראל היום, 20 ביולי 2011
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, מי מעוניין בהפגנה ללא דתיים?, באתר ערוץ 7, 21 ביולי 2011
- ^ עיר האוהלים הירושלמית מוקמת מול החומות, 19 ביולי 2011
- ^ עמותת איילים מצטרפת למאבק על מחירי הדירות בישראל, ומציעה לקדם מודל דיור לצעירים בנגב ובגליל
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שי פאוזנר, לידיעת המפגינים ברוטשילד: 11 התיישבויות חדשות בנגב ובגליל יעלו היום לקרקע , באתר כלכליסט, 31 ביולי 2011 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:כלכליסט
פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בילי פרנקל ומירב קריסטל, ynet, מחאת הנדל"ן: עשרות צעירים התייצבו בכיכרות, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011 - ^ חדשות 2, ראש עיריית ירושלים: "על הממשלה לייצר דיור בר השגה", באתר מאקו, 15 ביולי 2011
- ^ יובל אזולאי, כל הארץ מחאה: מחר - שביתה ברשויות המקומיות, באתר גלובס
- ^ שי ניב, עיני למפגיני האוהלים: "נשתף עמכם פעולה", באתר גלובס, 27 ביולי 2011
- ^ [3], וואלה
- ^ דן מרגלית, החזרת המחאה לפרופורציה, ישראל היום, 2.8.2011.
- ^ רינה מצליח,קדימה מסייעת למחאה מאחורי הקלעים, חדשות ערוץ 2, 1.8.2011.
- ^ פנחס וולף, יו"ר הכנסת על המחאה: "מזהה ניצנים של אנרכיה", וואלה, 1.8.2011.
- ^ פנחס וולף,בני בגין: "יש גורמים עם עניין פוליטי שמקדמים המחאה", וואלה, 1.8.2011
- ^ [4], אתר מאקו
- ^ [5], אתר מאקו