ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 744: שורה 744:
אין לי מילים להודות לך, תודה.
אין לי מילים להודות לך, תודה.
[[מיוחד:תרומות/109.253.245.108|109.253.245.108]] 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
[[מיוחד:תרומות/109.253.245.108|109.253.245.108]] 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)

== מדוע יש אנשים שמנים במדינות כמו מצרים? ==

מצרים או תימן, אלו מדינות שבהן מאד חם, תמיד, רוב הזמן מזיעים, במיוחד כשנוסעים ברכב ללא מזגן.
במקומות כאלה חמים לא אמורים להיות רוב מכריע של אנשים רזים? (והמומחה יודע למה אני מתכוון אז אל תבקש ממני סתם להגדיר).

תודה.

גרסה מ־21:58, 3 באוגוסט 2011

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף


מדוע אם אני שוכב על קרקעית הבריכה איני נמחץ ממסת המים שמעלי?

אם אני אקח שקית 2 מטר על 2 מטר ואמלא אותה במים ואשים אותה עלי אני אמחץ. אך מדוע בבריכה או בים זה לא קורה?

שאלה טובה ומאתגרת. בוא נחשוב לא על שקית (כי אני לא בטוח שזה יהיה נכון), אלא שנקפיא את הברכה, נגזור את העמוד הקרח שמעל לאיפה שאתה תהיה, ונשים אותו עליך. אז נראה לי שבאמת תימחץ.
ברור שעמוד המים, ועמוד הקרח מפעילים את אותו כוח עליך. אבל זה לא ככה מבחינת הלחץ. מבחינת הלחץ המים מפעילים אותו באופן כמעט אחד. לעומת זאת המוצק יפעיל אותו הרבה יורת במקומות הבולטים בגוף, והרבה פחות במקומות אחרים. ולדעתי זה בעצם אפקט המחיצה. הלחץ הממוצע יהיה אותו לחץ, אבל האפקט שאתה תרגיל יהיה שונה, כי הוא לפי המקסימום הנקודתי, ולא לפי הממוצע emanשיחה 19:44, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
כמדומני, שלפי חוק פסקל, הלחץ בנוזל מופעל לכל הכיוונים באותה מידה. עמוד המים מעל הגוף מפעיל גם אותו לחץ (מאזן) על הגוף מתחתיו. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:15, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אימן, יש לי תחושה שהתשובה שלך לא נכונה. גם אם אכניס אצבע קטנה מתחת למים, כך שפיזור הלחץ שוויוני, הלחץ שיופעל עליה לא שווה ללחץ שיוצר משקל המים שמעליה. חוק פסקל באמת פותר את הבעיה. גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 14:18, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
התשובה היא כי אתה פשוט לא עמוק מספיק. כאשר אתה מספיק עמוק במים הלחץ שלהם נהפך למורגש ויכול לגרום למחלת הדקומפרסיה. זו הסיבה למה במים עמוקים צוללים משתמשים בחליפות פלדה מיוחדות ולא בחליפות צלילה פשוטות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:23, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
מחלת הדקומפרסיה לא קשורה לסיבה שבגינה נמחצים או לא נמחצים בעומק מסויים. יתר-על-כן, דקומפריסה אינה תוצר ישיר של עומק!
צוללים חופשיים (צולל לא ציוד צלילה) הגיעו כבר לעומקים של מתחת ל-200 מטרים.
בקיצור, דקו' היא מחלת צלילה, ולא מחלת עומק. ללא ציוד צלילה לא חווים אותה, ובשימוש נכון בציוד צלילה - גם כן לא חווים אותה!
אני רק מקווה שלפני הצלילות הבאות שלך, תרענן את הידע שלך קצת ;) דוד הירושלמי - שיחה 14:06, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא צולל, פשוט קראתי את הערך על המחלה בוויקיפדיה, ולפי דבריך עכשיו יש בו טעות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:09, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
(א) בוא לצלול זה כיף :) !
(ב)דקומפרסיה בשלושה משפטים: דקומפרסיה נגרמת כאשר חנקן המומס בדם עובר למצב צבירה גזי (ממש לבועיות, כמו בבקבוק ספרייט), "מהר מדי".
"מהר מדי" נקבע על-ידי קומבינה בין עומק לסוג הגז (תערובת גזים) שנושמים מתחת למים.
כך שדקו' היא לא תוצר ישיר של עומק, אלא של עומק בשילוב פרמטרים אחרים.
תוציא אחד מהם החוצה - ואין לך דקו'.
כך למשל, צוללים חופשיים, הצוללים ללא סיוע גז חיצוני, מגיעים גם ל-200 מטרים.
למעשה, גם אם הם יכלו להגיע ל-2,000 מטרים הם לא יקבלו דקו'.
דוד הירושלמי - שיחה 02:03, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לא צריך בריכה: הלחץ האטמוספירי מפעיל על גוף האדם (ששטחו, נאמר, חצי מטר רבוע) לחץ של 5 טון. תודות לפסקל, מסתדרים. עוזי ו. - שיחה 02:13, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מורן אטיאס - האם גם מתרגמת מאיטלקית

האם מורן אטיאס-הדוגמנית שחקנית עוסקת גם בתרגום ספרים מאיטלקית? אם כן תעדכנו האתר שלה.תודה: מאיר

כדאי להמשיך את הדיון בשיחה:מורן אטיאס. Ravit - שיחה 16:01, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

יוצר של חרוט קטום

בערך חרוט כתוב שיוצר הוא קטע המחבר בין קודקודו של חרוט לבין בסיסו. האם קיים מושג דומה בחרוט קטום (לקטע המחבר נקודה על שפת אחד הבסיסים עם הנקודה הקרובה ביותר לה בשפת הבסיס השני)? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 18:06, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

הקטע הזה הוא יוצר בדיוק כמו הקטע בחרוט שאינו קטום. עוזי ו. - שיחה 19:42, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

שדה משמר(פיזיקה-מתמטיקה)

באחת ההרצאות בפיזיקה המרצה אמר את הטענה "אם קיימת פונקציית פוטנציאל סקלרית PHI, כך שהשדה הווקטורי E נגזר ממנה, אז E זהו שדה משמר." והוא אמר שזה משהו שהמתמטיקאים מוכיחים. אז למה זה? כל פונקציה סקלרית שאני אגזור אני אקבל שדה משמר? מדוע? 109.64.214.18

כן. ראה שדה משמר. כמו כן, אם ההוכחה שם לא משכנעת אותך אתה יכול לגזור עד שתשתכנע, כלומר: לחשב את ולהראות שביטוי זה אכן מתאפס. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:09, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
כמובן שצריך לדרוש ש- דיפרנציאבילית פעמיים וכל הדברים הטכניים האלה... בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:21, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אפשר להבין גם אינטואיטיבית יותר: שדה משמר פירושו שבכל מסלול האינטגרל על הכוח לאורך דרך (עבודה) ייתן תוצאה שווה. האינטגרל הזה הוא פשוט חזרה לפונ' הקדומה (הפוטנציאל) ממנה גזרנו את הכוח. ‏Setresetשיחה 19:34, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
כן. הפואנטה היא שלא כל שדה וקטורי שתכתוב אכן ניתן לגזור אותו משדה סקלארי. המקרים שכן הם מקרים מיוחדיםף מבין אינספור אפשרויות שבהן זה לא עובד.
החשיבות הפיזיקלית של זה היא שאם השדה הוקטורי הוא שדה כוחות, ובאמת ניתן למצוא פונקציה סקלרית כזו, אז הפונקציה הזו יכולה להיות אנרגיה פוטנציאלית (אחרי שנכפיל אותה במינוס). ולעומת זאת אם אל ניתן, סימן שאי אפשר להגדיר אנרגיה פוטנציאלית בכלל. emanשיחה 19:40, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

איך קוראים לסוג הצילום הזה?

בו שאר התמונה מטושטש. ורק את המצולם רואים. (תמיד היה נדמה לי שגם המצולמים עצמם עוברים טיפול מסויים).

תודה. 109.64.39.228 23:41, 24 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אין מדובר בסוג צילום מיוחד אלא בקביעת עומק שדה "רדוד", כך שעצמים מרוחקים מטושטשים.Oyשיחה 16:22, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מדובר בסוג צילום 'מאקרו', במצב זה האוביקט שאני רוצה חד נמצא רק הוא בפוקוס(במיקוד) של התמונה, אבל מה שרחוק מהנקודה שבחרתי מחוץ לפוקוס ולכן הוא מיטשטש. זה גם קשור לשדה רדוד. שדה רדוד פירשו שאזור הפוקוס קטן, ולכן מורגשים ההבדלים ברמת החדות של הדברים הקרובים והרחוקים.Yizhak10 - שיחה 02:34, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

יהדות

למה העדה הפרושית טוענת שזה "הדור האחרון", ובשנת 6000 תהא הגאולה?, על מה הם מסתמכים. (אני מאמין שלא על התנ"ך).

תודה.

במקורותינו מבואר, כי העולם נברא על מנת לעמוד במתכונתו הנוכחית, ששת אלפי שנים בסך הכל, ובחישוב מהיר נותר לנו 229 שנים, אלא שהגאולה וביאת המשיח צפוי להיות לפני תום שנות העולם, וכמו שאומרים "...אחכה לו בכל יום שיבוא", כך או כך, לא נכתבו דברים ברורים בענינים ותהליכים אלו, כפי שמרחיב על כך הרמב"ם. טיפוסי - שו"ת 11:53, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אתה מתכוין 6000 למנין ה"פרושי" המכונה לבריאת העולם? אם כן, זה בנוי על מימרא תלמודית ש"שית אלפי שני הוי עלמא ובשבע חרוב" כלומר העולם יהא קיים ששת אלפי שנה ובאלף השביעי יהא במצב של חורבן. בספרות הבתר תלמודית הענין הורחב על פי מימרא נוספת ששואלת סתירה בין שני ביטויים "בעתה אחישנה" את הגאולה, בעתה זה מועד קבוע, אחישנה משתמע שניתן להאיץ את התהליך "זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה" ומכאן בחיבור האימרה הקודמת נתקבל שהגאולה תבוא מקסימום בסוף 6000, זה עוד 229 שנים, ואם זכו היא עלולה להקדים קצת. להרחבת הענין נהוג לצטט מהמשנה (סוף מסכת סוטה) שם ישנו תיאור של "בעיקבתא דמשיחא" כלומר הדור שלפני המשיח, והתיאור שם באמת מתאים בול לדור שלנו. אם מישהו יואיל להעתיק לנו משם לכאן, תוכל להיווכח בעצמך. יש בתנ"ך משהו בספר דניאל אבל אף אחד לא יודע איך לקרוא את זה. Samuels - שיחה 11:52, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

המועצה להשכלה גבוהה בארץ

האם יש מחלקה במועצה זו שמטפלת בשרלטנים שמתחזים לבעלי תואר \ ד"ר \ פרופ'?. תודה.

סטטיסטיקה

אם חוקר מוצא ש400 נבדקים חוו כך וכך, ו 100 נבדקים חוו אחרת, מדוע הוא לא יכול להסתפק במספרים הללו?. מדוע ראוי לערוך סטטיסטיקה?

משום שהחוקר לא רוצה ללמוד את 500 הנבדקים שעלו בחכתו, אלא את מליון ומאתיים אלף האנשים האחרים ששייכים לאותה אוכלוסיה. עוזי ו. - שיחה 10:06, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

יגדל הסיכוי \ יגדלו הסיכויים

איך נכון לאמר זאת?. תודה.

תלוי - לפי ההקשר וטעם אישי.
נראה לי שלרוב השימוש ב"סיכויים" הוא בצורה חופשית יותר, ופחות מדוייקת/מדעית.
תראה, מבחינה סטטיסטית, יש רק סיכוי אחד. הוא יכול להיות 1%, 12%, 56% ואפילו 100%. עדיין, המדובר בסיכוי אחד.
סיכוי הוא סוג של גודל, כמו "גובה". גם כאשר הגובה (או הסיכוי) רב, הוא אינו הופך לרבים.
לעומת זאת, השימוש ב"סיכויים", נוקט בגישה הלא מדעית, המניחה כי קיימים כמה סיכויים. סיכוי כזה, וגם סיכוי אחר - בו זמנית.
בקהילה המדעית כמובן שלא שתים לכך.
רובו הגדול של הציבור לא באמת מבין סטטיסטיקה, וחלק גדול מן התוצאות בהסתברות הוא לא אינטואיטיבי (ואף נוגד את "השכל הישר") עבור הציבור הרחב [ע"ע פרדוקס יום ההולדת ].
לדידו של ציבור זה "ישנם סיכויים מסויימים שתפרוץ מלחמה".
עם כך, בלשון הדיבור שניהם נכונים. לעומת זאת, בעבודה מדעית - אך ורק סיכוי - זה הוא גודל!
דוד הירושלמי - שיחה 01:40, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

צור מנתי

"המתנה שלי" ? (או שזה בכלל בתימנית).

בולבול-שאלה בסלנג

שאלה בסלנג (קצת בוטה):

למה ומתי המילה בולבול שפרוש היא כמובן הציפור המדוברת הפכה למילה נרדפת לאיבר מין גברי? האם זה משהו מעברית המודרנית בלבד או שאולי יש לזה מקורות עתיקים (כמו מילה זרג וכדו')? 79.181.210.41 11:09, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

השפה האימהית-תינוקית היא עברית "מודרנית"? היא תוצר של סיבוכים שונים של האם, במקרה הזה כנראה רגש אירוטי מסויים של האם כלפי הגבר הקטן שלה בצירוף כוונה "חינוכית" לא לקרוא לילד בשמו כשהילד הוא "מילה גסה", אולי בתוספת עוד תסביך או שנים. ויוולד הבלבול הזה.
אני יכול להבין את המבוכה ואת הצורך לא לקרוא לאיבר מין של תינוק בשמו המקובל( כנראה זה פירוש כל ההסבר התמוהה על רגש אירוטי בין האם לילד). אבל למה "בולבול"? 79.181.210.41 12:16, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
בולבול פירושו בערבית ציפור (לידת דיוק זמיר), כנראה שנראה נחמד לקרוא לאבר בשם ה"חיבה" "ציפור". ור' בהקשר זה את שירו של חנוך לוין ציפור המכנסיים הקטנה. Ranbar - שיחה 12:23, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
הסבר אחר: ‫
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: למען הקוראים, באתר nrg‏, 27 בינואר 2011‬ ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:30, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ברוב השפות קיימות שלוש קבוצות של שמות לאברי המין - השם הסטרילי שאפשר להגיד אותו בסביבה "מהוגנת" כמו "פניס", השם הוולגרי או הגס ש"אסור" להגיד אותו כמו "זין" והשם הסלנגי שמותר להגיד אותו בכל חברה כולל חברת ילדים כמו "בולבול". בשפות רבות (למשל איטלקית, רומנית ועוד) הפניס מכונה ציפור כשם כללי או שם של ציפור ספציפית. איבר המין הנשי מכונה בשפות רבות "חתול". מקור השמות האלו הוא מספרים ארוטיים ופורנוגרפיים שנכתבו בסוף המאה ה-19 והתחלת המאה ה-20 בארצות המערב. בספרים אלו המילים הפורנוגרפיות הוסבו כך שלא יקשה על אוספיהם להחזיקם. דוגמה קיצונית הוא הספר האנגלי המפורסם "פאני היל" שלמרות היותו ספר פורנוגרפי קלאסי אין בו "מילים גסות" ואלו מוסוות תחת מילים כמו "ארנק ורדרד" "זרבובית", "קומקום", "עמק" וכו'. --וידנפלד - שיחה 22:39, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
גם בצרפתית. ב-1783 כינה חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון את אחת מציפורי השיר בשם Zizi והצדיק זאת בצליל הציוץ שלה (באנגלית Cirl Bunting). בצרפתית "זיזי" משמש בשפה העממית, ובשפת הילדים כינוי לאבר המין הזכרי. בסרט הידוע מלחמת הכפתורים מ-1962 חתכו לגיבור הצעיר את הכפתורים במקום האיוּם הנורא לחתוך לו את ה"זיזי". הסרט מבוסס על הרומן מאת לואי פּרגו שיצא לאור ב-1912. זהו האזכור המוקדם ביותר במשמעות הבולבול העברי, נושא שיחתנו כאן, ושתי הציפורים שייכות לאותה משפחה, משפחת ציפורי שיר. Rebecca - שיחה 17:21, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מלחמת העולם הראשונה

בויקיפדיה האנגלית (ומקורות אינטרנטים אחרים) אני מוצא שהנסיגה הגדולה (אנ') מתוארכת עד ל-28 בספטמבר, סופו של הקרב הראשון על האן (אנ') אך למעשה הנסיגה הסתיימה בסיומו של הקרב הראשון על המארן (12 בספטמבר) ואילו בקרב הראשון על האן (שהחל מיד בתום הקרב הראשון על המארן) היו אלו מדינות ההסכמה שרדפו אחר הגרמנים עד לנהר האן שם החלו הצדדים להתבצר והתחילה מלחמת החפירות. לכן מדוע הקרב על האן, בו למעשה תקפו מדינות ההסכמה ורדפו אחר הגרמנים, מוגדר כחלק מה"נסיגה" שלהם? SharpImpact - שיחה 11:52, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

<ביזארי>

מה המשמעות המדוייקת של המונח, האם יש לו קשר לביזארו?

משהו ביזארי הוא משהו מוזר וחריג בהופעתו החיצונית, סיגנונו, אופיו וכו'. לגבי המקור של המילה - לפי דעתי (ניחוש מושכל בלבד ולא ידיעה) לא מהדמות ביזארו (יותר הגיוני ששם הדמות לקוח מתוך המילה ביזארי) אלא מהמילה באנגלית bazzar (ביזארי באנגלית - bizarre) שמשמעותה "יריד". בימי קדם, אם מצאת (או רצית למכור) משהו מוזר וחריג (=ביזארי) היית עושה זאת ביריד. אבל שוב, מדובר בניחוש בלבד ולא מתוך ידיעה. SharpImpact - שיחה 16:10, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
הדודן duden הגרמני טוען שמקור המילה הוא באיטלקית אבל לא ידועה האטימולוגיה שלה. Nachum - שיחה 16:00, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
המילה bizzarro באיטלקית מופיעה בקומדיה האלוהית מאת דנטה, במובן כעסן, רגזן, זעף. בצרפתית bizarre , במשמעות "מוזרוּת", מקורה מאיטלקית, כנ"ל. המילה נכתבה בצורות שונות עד שהתקבל הכתיב בשימוש עד היום (במאה ה-16 bigearre, bigarre, bizerre). אינני סבורה שיש קשר לבאזאר. Rebecca - שיחה 21:55, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
המקור האיטלקי הוא אחת מהתיאוריות, יש עוד. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 08:04, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
1640s, from Fr. bizarre "odd, fantastic" (16c.), originally "handsome, brave," perhaps from Basque bizar "a beard" (the notion being of bearded Spanish soldiers making a strange impression on the French); alternative etymology traces it to It. bizarro "angry, fierce, irascible," from bizza "fit of anger."
הייתה גרסה לגבי המקור הספרדי אך היא נדחתה כי האזכור המוקדם ביותר בספרדית הוא משנת 1526. השאלה הנותרת היא מה המקור, לפני האיטלקית, לפני 1300. Rebecca - שיחה 16:36, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אורך היום

אם נצייר גרף של אורך היום כפונקציה של התאריך, איך הוא יראה? כמו זיג-זג, סינוס, או משהו אחר? שדדשכשיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"א • 20:16, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

סינוס. למעשה תחילת היום ותחילת הלילה שתיהן דמויות סינוס, וגם ההפרש ביניהן הוא כזה. כשלוקחים בחשבון את האפקטים החזקים ביותר, המחזור הוא, כמובן, שנה אחת. אם מביאים בחשבון גם אפקטים חלשים יותר (כמו הנקיפה), מתלבשות על הסינוסואידה הראשית עוד עקומות סינוס עם אמפליטודה נמוכה יחסית. עוזי ו. - שיחה 20:52, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ראו עונות השנה#השוואת זמני זריחה ושקיעה, ואורך היום, בין תל אביב וסטוקהולםOvedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:52, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

Fruit Ninja

רציתי לדעת איפה מאוחסנים הנתונים של FRUIT NINJA והאם יש אפשרות לערוך אותם? אני מדבר באנדרואיד.....

חוק פרדיי - גנרטור

שלום,

איך ניתן לקבל את הביטוי למתח כתלות בזמן בגנרטור פשוט כמו שניתן לראות באנימציה כאן, אם שטח המלבן A, השדה המגנטי B, מהירות הסיבוב w ובזמן t=0 וקטור המשטח של המלבן היה בזווית כלשהי אלפא לקווי השדה? תודה מראש!

עד כדי סימן. ירון ק. - שיחה 22:35, 25 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה רבה!

נוסחה לראיית נקודה במרחב כדורי

אם אני לא טועה קיימת נוסחה המאפשרת לחזות, עד לאיזה מרחק אדם היושב בהר בעל גובה X יוכל לראות. האם מישהו יכול להפנות אותי אליה? 77.126.150.50

ראה השפעת העקמומיות של כדור הארץ. עוזי ו. - שיחה 09:15, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

הנוסחה הזאת נראית שגויה :\ שכן קשה לי להאמין שבגובה 119 מעל הים אוכל לראות את מכה מירושלים.

אתה מתכוון 121 ק"מ. דניאל ב. תרמו ערך 19:45, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

לא אני מתכוון 1234: http://www.wolframalpha.com/input/?i=distance+of+mecca+and+jerusalem

כשמציבים בנוסחה את המרחק בין הנק' בקילומטרים ואת רדיוס כדוה"א בקילומטרים, גם הגובה h שמתקבל הוא בקילומטרים.
במילים אחרות, מהחישוב יוצא לך ש-h הוא 121 ק"מ. דניאל ב. תרמו ערך 09:23, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

לא קצת הבלי להבדיל בין אנתרופולוג, אתולוג, וסוציולוג?

לכאורה; הם חוקרים את אותו הדבר; התנהגות בחברה אנושית ושאינה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

סוציולוגיה מתמקדת בהתנהגות האדם בחברה; אנתרופולוגיה מתמקדת בהבדלים בין תרבויות בהתנהגויות בני אדם; ואתולוגיה מתמקדת בהתנהגות בעלי חיים. דברים קצת שונים, לא? אז לא, הם לא חוקרים אותו דבר. Ravit - שיחה 15:58, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
זהו משחק סמנטיקה שאולי יש מי שנהנה לשחק; סוציו; ניתן לחקור חברות של בעלי חיים ואת התנהגותם בקבוצה, ויש הרבה מה לחקור. אנתרופולוגיה; מי אמר שזה מוקצה רק לאדם?. אתולוגיה; אני מבין ממך שזו למעשה אנתרופולוגיה בהקשר בע"ח, תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
קודם כל, ראוי להזדהות, בחתימה או בדרך אחרת, זה הרבה יותר מכובד. שנית, לא נראה לי שהיבנת את התשובה שקיבלת. היא נכונה, והיא איננה 'משחקי מילים'. רצוי גם שתברר את משמעות המושג סמנטיקה. שים לב: בסוציולוגיה עוסקים בחקר האינטראקציות בין פרטים בחברה, בין פרטים לבין קבוצות, ובין קבוצות. באנתרופולוגיה לעומת זאת, עוסקים בתוצרים של אינטראקציות מסויימות מתוך הנ"ל, אותן ניתן לאפיין בשיטות שונות. תוצרים אלה מתבטאים בהתפתחותם של רעיונות, מסורות, הווי משותף, וכן הלאה, שהם בית היוצר של כל תרבות. אין תרבות ללא מודעות, אינדיבידואלית וקולקטיבית, לפחות ברמה המוכרת בקבוצות אנושיות, ולכן אתולוגיה אינה אנתרופולוגיה. בנצי - שיחה 10:14, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
1.תודה על עצתך. 2.סמנטיקה; משמעות המילים, אולי תחדש לי חידוש?, או שאין מה לחדש. 3.אני חושב שהחלוקה מטופשת, אני חושב שחלוקת המושגים הזו מטופשת, ומעכבת המדע., ומקווה לרפורמה כלל עולמית בכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אתה ממשיך לא להזדהות, ומרשה לעצמך להשתלח. קיבלת תשובה מנומקת היטב. היא כללה התייחסות להבדל מהותי, מעבר להבדל במשמעות מילולית. אבל את 'טענותיך' אינך טורח לנמק או לבסס בדרך כלשהי. הצהרות משתלחות בודאי שאינן מקדמות שום דיון. אני מקווה שמפעיל כלשהו ישים לב לדברים שלך, ויפעל בהתאם. בנצי - שיחה 18:32, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

חומר הדומה בהרכבו הכימי לחומר אחר

האם תמיד ניתן לגזור חומר פלמוני מחומר פלוני שממש דומה לו? (כמו במקרה של אדרלנין ונור-אדרנלין) ?.

פירורי הלחם הפריכים ביותר?

במסעדות מסויימות יש שניצלים עם פירורי לחם מאד פריכים, שהם בד"כ בצבע כתום קצת, ולא בצבע זהב. האם מישהו יודע מהם פירורי הלחם האלה ואיזה מותג זה?, תודה.

פנקו?

היי. פנקו לא יוצאים כתומים והם גם לא "עגולים". כמו פירורי הלחם הישראליים. אני מחפש את פירורי הלחם הישראליים הקלאסיים רק מהסוג הכתום והפריך יותר שפחות נפוץ. תודה.

להגיע בחללית לכוכב טיטן

כמה זמן זה לוקח?. למה לא שולחים לשם חללית אפילו רק כדי לצלם את השטח?.

קודם כל יש גשושית שנחתה בטיטאן ב-2005 היא הופרדה מהגשושית קאסיני ב-2004 לאחר שזו יצאה מכדור הארץ ב-1997. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 10:16, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אז למה יש רק תמונה אחת מהכוכב?..

אגב, למה זה לוקח 8 שנים?. אי אפשר לתת תאוצה התחלתית קצת יותר גבוהה מזו שניתנה?...

צמא לתגבותך!...

למיטב הידוע לי אין כוכב, או אפילו כוכב לכת בשם טיטאן. הגרם השמימי היחיד המוכר לי בשם זה הוא ירח של צדק. יש הרבה יותר מתמונה אחת של הירח הזה. לשאלה "למה זה לוקח שמונה שנים" יש תשובה פשוטה: בגלל המרחק. יש גם תשובה יותר מורכבת, אבל לא בטוח ש"הכה את המומחה" בוויקיפדיה זה הפורם הנכון. אם לנסח בפשטות, האצת החללית למהירות בגוהה יותר (לא "תאוצה התחלתית קצת יותר גבוהה" אלא "תאוצה עד למהירות יותר גבוהה") גם עולה יותר דלק, וגם דורשת הרבה יותר דלק לשם תאוטה, כשהחללית מגיעה ליעדה. לא מדובר כאן על "התקמצנות" בדלק: כדי לשאת יותר דלק יש להשתמש ברכב שיגור גדול וכבד יותר (עוד דלק), ובסופו של דבר ההעדפה היא לבחור את המסלול האופטימלי מבחינת ניצול הדלק, דבר שמאפשר להגדיל את המטען המועיל. קיפודנחש - שיחה 18:28, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
טיטאן הוא ירח של שבתאי דווקא. Easy n - שיחה 23:31, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

האם ירח אינו פלנטה?..

לא. הוא ירח. Easy n - שיחה 23:31, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
כוכבי לכת (planets) הם לוויינים של כוכבים (stars), דוגמת השמש שלנו, וירחים (moons) הם לוויינים של של כוכבי-לכת. בנצי - שיחה 17:22, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

כוח בין שני מגנטים

מה החוק המתאר את הכוח המגנטי בין שני מגנטים?

הכוח שמפעיל שדה מגנטי על מטען נע הוא כוח לורנץ, אבל מגנט, כפי הוא מוכר בחיי היום יום הוא דבר מורכב בהרבה משדה או מטען נע ולכן אין לכך נוסחה פשוטה. ירון ק. - שיחה 18:46, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
מגנט הוא בקירוב גס דיפול מגנטי. לכן הכוח שפועל בין שני מגנטי יהיה בקירוב (שככל שהם יהיו מרוחקים יותר זה מזה לעומת מימדיהם יהיה יותר נכון) הכוח בין שני דיפולים מגנטיים (ראה: en:Magnetic moment#Forces between two magnetic dipoles).
emanשיחה 19:53, 26 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובות, בנתיים מצאתי בוויקיפדיה האנגלית את הערך המפורט למדי Force between magnets. אגב, למה מגנט הוא "בקירוב" דיפול מגנטי? הרי כל מגנט סטנדרטי שנתגלה עד ימינו יוצר שדה מגנטי של דיפול, ולא נתגלה מונופול מגנטי.
Although there are no known magnetic monopoles in nature, there are magnetic dipoles in the form of the quantum-mechanical spin associated with particles such as electrons (although the accurate description of such effects falls outside of classical electromagnetism). A theoretical magnetic point dipole has a magnetic field of exactly the same form as the electric field of an electric point dipole. A very small current-carrying loop is approximately a magnetic point dipole; the magnetic dipole moment of such a loop is the product of the current flowing in the loop and the (vector) area of the loop.
אומנם אין מונופול מגנטי, אבל כן יש קוודרופולים, ועוד תיקונים מסדרים גבוהים יותר.
רק רחוק מאוד מהמגנט, כל הץוספות מהסדרים האלה דועכות, השדה מתנהג כמו בנוסחאות של שדה של דיפול. emanשיחה 15:10, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מדוע מזגן מתקלקל אם מכבים אותו ומייד מדליקים?

פעם היה ממש צריך לספור 5 דקות בין כיבוי להדלקה, היום יש השהיה אוטומטית. אבל למה? מה במדחס מתקלקל ואיך?

ברוב המדחסים קיים הבדל בין היכולות שלהם בסביבה נטולת לחץ (=לחץ אטמוספרי רגיל), לבין סביבה בלחץ גבוה.
כאשר את מפעיל את מזגנך "לראשונה", הגז שנמצא בצנרת הקירור [כמעט] ואינו דחוס. הגז הדחוס נמצא במיכל הגז - זה שממלאים כל כמה שנים, כשהמזגן כבר לא מקרר מספיק טוב.
בכל אופן, בעת הנעה "ראשונית" של המזגן - צנרת הדחיסה היא נטולת גז דחוס, והעבודה של המדחס היא קלה. היא מתחיל להניע ולדחוס גז לא דחוס.
לעומת זאת, בעת הנעה עוקבת של המזגן, נמצאת כמות מסויימת של גז דחוס לפחות בחלק מלולאת הדחיסה (כנראה מיד אחרי יציאת המדחס).
במצב זה, המדחס עלול (וסביר ש) ינסה לדחוס גז דחוס.
סך הכל המדחס יכול להתמודד עם זה - בזמן פעולה. אך בשילוב עם זה שהוא גם צריך בדיוק להניע (עומס רגעי אדיר גם ככה), זה יכול להיות יותר מדי.
יכול להיות שכמות האמפר שהוא ידרוש על-מנת להניע+לדחוס באותו שבריר שניה, תהיה מעבר לכמות המסוגלת לעבור בנתיך שלו - והנתיך יישרף.
במקרה הממש גרוע, המדחס ידרוש יותר ממה שהוא אמור לקבל - ויקבל את זה. או אז הוא פשוט יישרף.
ממה שאני מבין, ב-20 השנים האחרונות, אף חברה מכובדת (איזה עוד חברה יש המייצרת מזגנים) לא שולחת מזגנים כאלה.
זה תמיד אמור להיות הנתיך, ולא המדחס עצמו שנשרף.
והנה מה שיש ל-Topline לומר בעניין:

When turning your air conditioner off, try to wait 3 to 5 minutes to allow the refrigerant pressure to equalize before turning your air conditioner back on. It gets very hard on your compressor, when it tries to start under high pressure, if you do not wait for your system pressures to equalize.

מדוע אפשר לבחור את מין היילוד אך לא אם אלו יהיו תאומים?

אם זוג הטרו מגיע לבית החולים ואומר: "אנחנו רוצים תאומים", אפשר להגשים את בקשתם?. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

כשאתה מדבר על תאומים בהקשר של שאלתך, יש להבחין בין תאומים ביולוגיים לבין תאומים חברתית. תאומים מהסוג השני, הם אחים רגילים לכל דבר, מבחינה ביולוגית, מלבד העובדה שמוצאם משתי ביציות שירדו לרחם בסמיכות זמנים. תהליך ההפרייה של שתיהן אינו שונה מזה של שני אחים שנולדו בהפרש של שנים זה מזה, ובמילים אחרות, ההיסטוריה שלהם מתחילה בשתי ביציות שונות. תאומים ביולוגיים מתחילים את הקריירה שלהם מביצית אחת, אשר בתהליך אקראי לגמרי, מתפצלת לשתיים (או יותר). מכאן הזהות בין תאומים כאלה (מונוזיגוטיים). לסיכום, הגורם האקראי הוא האחראי להבדל בשאלתך. בנצי - שיחה 17:07, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

שלום בנצי ותודה. מתנצל על טעות הניסוח שלי. אכן כוונתי היא אך ורק לתאומים חברתית (דיזיגוטים).

אשמח אם תוכל לבאר לי את הסוגיה; למה לבחור מין יילוד אפשר אך לבחור אם יהא זה ילד יחיד או תאומים דיזיגוטים אי אפשר?.

בברכה. 109.67.6.184 18:02, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

לבחור מין זה פשוט- לגבר יש זרעים עם כרומוזום x שיהפכו לבנות, וזרעים עם כרומוזום Y שיהפכו לבנים. איך אפשר לעשות שיהיו תאומים? בלנק - שיחה 18:29, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

האם פסיכיאטרים ונוירולוגים בארץ...

רושמים פוספוטידיל-סרין לאנשים שמתלוננים על בעיות זכרון ואין להם דמנציה?. כוונתי היא; האם זה נהוג בכלל?.

* נוירולוגים ופסיכיאטרים בישראל אינם נותנים טיפול בתוספי מזון מסוג זה.
  • פוספוטידילסרין "אמיתי" נוצר מזיקוק רקמת מוח של פרה. שימוש במוח של פרה נחשב בימנו למסוכן ואינו מאושר על ידי הרשויות המפקחות. על כן יוצרים את התוסף מסויה אך בצורתו זו הוא שונה במבנהו הכימי מהחומר המקורי הנמצא בגוף האדם.
  • אין שום הוכחה מדעית רצינית ומוסמכת שלתוסף מזון זה יש השפעה כל שהיא על הזכרון. ד"ר --וידנפלד - שיחה 21:54, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

יש אפשרות למחוק חשבון?

אני רוצה למחוק את החשבון שלי. אפשר לעשות את זה? אם כן, איך עושים את זה?

אפשר לשלוח את הפרטים לויקיפדיה והחשבון ימחק?

93.172.47.24 11:58, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

לא, אפשר רק להפסיק להשתמש. מתניה שיחה 12:01, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

המנהלים יכולים לשנות את שם החשבון ואתה יכול להכניס סיסמא רנדומלית ובכך לחסום את הגישה אליו.

לימבו הילדים (נצרות)

מתוך הערך "לימבו". השאלה מופיעה בדף השיחה מזה זמן רב אך לא נענתה עד כה:

"בשנים האחרונות יש מגמה לבטל את קיומו של לימבו הילדים, בין השאר משום שמונח זה מחליש את טיעוניהם של הקתולים כי ביצוע הפלה מלאכותית שקול לרצח כיוון שהעובר הוא אדם שלם." לא הבנתי מה הקשר להפלה מלאכותית ומדוע מחליש מושג הלימבו את איסור ההפלות. אשמח לקבל הסבר בנושא. בתודה מראש

השאלה היא האם העובר ברחם אמו הוא "אדם" או לא. אם מתייחסים לעובר כ"אדם", נובע מכך שהפלה היא רצח. הדיונים בשאלת הלימבו עוסקים בשאלה באיזו מידה העובר הוא "אדם", ועצם הצגת השאלה והעיסוק בה מחלישים את עמדת הכנסייה הקתולית בשאלת ההפלות, משום שהם מעמידים בספק את היות העובר אדם שלם. קיפודנחש - שיחה 18:34, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ומה פירוש הרישא "בשנים האחרונות יש מגמה לבטל את קיומו של לימבו הילדים"? האם הכנסיה מתכוונת לשלוח לאחראי על הנושא בשמים מכתב רשום מעורך-דין? עוזי ו. - שיחה 18:38, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
לא בטוח שצריך. להבנתי השמים מצייתים להחלטות הרשמיות של הותיקן. קיפודנחש - שיחה 20:57, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
באותו חלק מהעולם הבא המכונה לימבו ישנו מדור המכונה "לימבו הילדים" (LIMBO INFANTUM).למדור הזה מגיעים כל הילדים שלא הוטבלו. תפקיד הטבילה הוא למחוק מהאדם הנוצרי את החטא הקדמון ולאפשר לו, על ידי כך, להתחיל את חייו כאדם טהור אשר באחרית הימים יזכה לאושר האינסופי ולחזות במראה האלוהי של ישו. תינוקות שמתו סמוך ללידתם ועל כן לא הוטבלו לפני המות, לא יזכו לישועה של אחרית הימים כי לא הוטבלו והיות שגם לא הספיקו לחטוא לפני מותם, גם לא יגיעו לשאול. על כן הם ישארו לנצח באיזור הביניים של לימבו הילדים. הדתות כולן, כולל יהדות ונצרות רואות בהפלה מלאכותית מעשה רצח והעובר נחשב ליצור אנושי מרגע הפריית הביצית ועד הלידה. על כן התוצאה תהיה שנפשותיהם של הרוצחים (האמא, הרופאים וכו') תגענה ישירות לשאול והנפש (או הרוח) של העובר המת תגיע ללימבו הילדים. טיעון זה נחשב לחזק ומשפיע מאוד בעולם הקתולי שעדיין רבים מאוד בו מתנגדים להפלות מלאכותיות. בדור האחרון קיימת מגמה בכנסיה הקתולית לשנות (לא לבטל) את הרעיון וזה עקב ביקורת רבה במשך מאות שנים על זה שתינוקות בני יומם שמתו נענשים על לא שום עוול, ומחמיצים את הגאולה של אחרית הימים. על כן, יש המנסים להעלות את הרעיון שגם תינוקות ועוברים אלו יזכו לאושר המוחלט גם מבלי לחזות בפניו של ישו. המתנגדים לשינוי זה טוענים שהקטנת יסורי המצפון על גורלו של העובר המופל, תגרום להגברת ההפלות. --וידנפלד - שיחה 21:41, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

עובד-מעביד, חופשות

שאולת לידע כללית בלבד ולא בעקבות משהו( בטח כבר תשימו את השלט "ויקיפדיה לא אחרית על המידע שלה" או משה שאתם כל הזמן שמים).

1) ימי חופשה- מי משלם על הימים האלא? הרי תכלס זה כסף מזומן שמגיע לעובד. האם זה כסף ששייך למעביד והוא חייב לשלם לעובד( כמו "היום ה32 בחודש")? או שאולי זה כסף שמגיע מביטוח לאומי?

2) חופשת מחלה- כנ"ל. האם זה כסף שהמעביד משלם מהכיס שלו או שאולי זה כסף מביטוח לאומי? 109.65.200.181 18:02, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

החוק (וההסכמים הקיבוציים) מחייב את המעביד לשלם את שכר העובד גם בימי החופשה השנתית וחופשות מחלה. המעביד אינו מקבל את הכסף הזה מביטוח לאומי (להיפך, הוא הוא מחוייב לשלם לביטוח הלאומי בגין העובד); הוא קוטף אותו מהעץ הסמוך, כנהוג. עוזי ו. - שיחה 18:35, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
דמי מחלה: לא משולמים/משולמים חלקית בימים הראשונים; ואם אין עץ? חזרתישיחה 20:54, 27 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

על אינטגרלים וקוביות

היי נתחיל מגיאומטריה מרחבית: קיים קושי בהצגת הדפסה של גוף תלת-מימדי גם ככה, אז כיצד מסכמים בתמונה למשל תכונות של גוף בעל N ממדים כאשר N=>4?


לגבי אינטגרלים, תאורטית אני יכול להיתקע במצב של שבר מחזורי של 9999999 ולעולם לא להגיע למספר השלם (למרות שהוא משקף ביתר דיוק את המצב המתמטי). האם יש לנו פיתרון לכך?

  1. אתה לא יכול לצייר גוף רב-ממדי, ולרוב מה שעושים זה לצייר היטלים שלו (הצל שהוא מטיל על חלק מהצירים). בערך טסרקט תוכל לראות תמונה כזו (שבה התמונה עוברת על פני אינסוף היטלים).
  2. זה לא קשור לאינטגרלים. אין בעיה בשבר מחזורי. כל שבר שכזה מייצג מספר רציונלי (למשל 0.333... שווה לשליש). המקרה 0.999... שווה ל-1. תוכל לקרוא על כך כאן. דניאל ב. תרמו ערך 09:12, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אז למה באמת הגברים בוכים בלילה?

על מה נכתב השיר?

הנשים קיבלו חינוך שמותר לבכות. גברים מקבלים חינוך והתנייה שונים לגמרי, לכן ביום לעיני כל הם לא בוכים, אבל הכרית מעידה שאצל חלק מהם הצורך לבכות נשאר.Samuels - שיחה 11:26, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מה פירוש "זחלנות" (תכונת אישיות) ?

self-abasement

אגב, מילה נוספת שלא מצאתי לה תרגום היא; succorance מה פירוש?. תודה.

Succorance-- the act of seeking out affectionate care and social support.
"שלעפער" אדם סחבן. מתקשה להתחיל מטלות ובפרט לקדמן ולסיימם. תמיד באיחור, בחוסר יעילות וברשלנות. שלומיאל ושליימזל גם יחד. Samuels - שיחה 11:27, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

למה לא רואים כוכבים בתמונות משטח הירח ?

תמיד שראיתי תמונות מקרקע הירח הן היו עם רקיע שחור לחלוטין, מדוע?. תודה.

האור מפני הירח הרבה יותר חזק - בחשיפה מספיק ארוכה כדי לראות את הכוכבים הירח היה "שורף" את הפילם. (אני יודע שזה כבר לא פילם, אבל המונח מתאים) יואלפ - שיחה 08:22, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מה עושה הכנסת?

למה לכל ההצבעות בכנסת במקרה הטוב מגיעים חצי מהחברים? כל פעם כשאני שומע על הצבעות יש "15 בעד, 30 נגד", בזמן שאמורים להיות איזה 100 איש בהצבעות. אז אם הנציג של הדעה שלי לא בא להצביע בשמי, אז למה בכלל בחרתי בו? הרי כל חברי הכנסת נמצאים שם לא בשביל כיסאות עור, אלא בגלל שאנחנו רוצים שהם ייצגו את דעתנו ואם מישהו לא בא- כאילו שכל בוחריו לא משמעים קול. אז מה הם כבר עושים שאין להם זמן לבוא להצביע? לא יכולים לשלוח את ההצבעה שלהם בSMS?..

למיטב ידיעתי, ועדות הכנסת פעילות גם בזמן הדיונים במליאת הכנסת. חוץ מזה, חברי הכנסת אמורים גם להבין על מה הם מצביעים ולהיפגש לצורך כך עם עוזריהם ומומחים בתחום. כך שגם בעולם מושלם בו חברי הכנסת שלנו היו ממלאים תפקידם נאמנה ולא משתתפים בתוכנית מציאות מטעם עצמם, שיעור ההשתפות בהצבעות לא היה 83%. ליאור ޖޭ • כ"ו בתמוז ה'תשע"א • 12:03, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

לפני ההצבעה ידוע מי יצביע מה. כאשר מובטח רוב לאחד הצדדים, לא צריכים כל חברי הכנסת להגיע.--גמדקנאי - שיחה 04:57, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

האם האופוזיציה יכולה בצורה כזאת לחוקק? כלומר יבוא 35 איש מהקואליציה, אבל האופוזיציה תדע לארגן את עצמה ככה שיבוא 40 איש שיצליחו להעביר החלטה שהיא נגד דעת הרוב ( כי קואליציה היא "דעת הרוב")? האם קרה בישראל? אגב, האם קורה במציאות שחברי מפגות בקואליציה מצביעים נגד דעת מפלגתם? האם עושים להם על זה סנקציות?
בעיקרון, על הצבעות מודיעים מראש ליושב ראש הקואליציה (זאב אלקין וליושב ראש האופוזיציה (ציפי לבני). שניהם אחראים להביא מספיק אנשים, ואם אלקין לא הביא מספיק זו הבעייה שלו. בהצבעות רבות, היו"רים מסכימים בינהם על קיזוזים, כלומר ששניהם יוותרו על כמה חברי כנסת. היו מקרים, כמו מקרה התרגיל המסריח, תחת פיסקת "כישלון המהלך" שלקואליציה למעשה היה רוב, אבל בגלל מחסור בחברי כנסת האופוזיציה ניצחה. בלנק - שיחה 18:17, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

עוד משהו: נגיד האופוזיציה ניסתה להעביר הצעת חוק שלדעת אחת המפלגות היא מייצגת את בוחריהם. וכצפוי, הקואליציה הכשילה את החוק ברוב מוחלט. האם את החוק הזה אי אפשר לנסות להעביר בפעם נוספת? 109.64.216.77 09:28, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אפשר, אבל יש איזה תקופת צינון בין נסיונות חוזרים להעביר את אותו חוק - נדמה לי משהו כמו 6 חודשים. יואלפ - שיחה 08:45, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

למי יש סמל שנראה כמו ספר פתוח?

יש חברה/ארגון/גוף ממשלתי שיש לו סמל שנראה כמו ספר פתוח שמונח על השולחן, במבט מתחתית הספר.
הסמל דומה לתמונה הזו.
מיהו בעל הסמל? תודה מראש. 192.118.35.248 12:33, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

הטלויזיה החינוכית? Shannen - שיחה 15:59, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
לא. אם אני זוכר נכון הצבעים של הדפים הם חום וכתום 0אולי עוד כמה צבעים). 192.118.35.248 16:22, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מעבר בין צפיפויות

מישהו פה יודע איך עוברים מצפיפות נפחית למשטחית? נגיד יש לי לוח אינסופי בצפיפות נפחית R ובעובי D. איך אני מוצא את הצפיפות ליחידת שטח שלו? 79.178.214.70 12:44, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

צפיפות נפחית R פירושו מטען כלשהו q ליחידת נפח (נפח=מכפלת השטח בעובי). צפיפות שטחית היא מטען ליחידת שטח, ולכן צריך להכפיל את הצפיפות הנפחית בעובי, כך שמה שנשאר במכנה הוא השטח ולא הנפח (זה גם מסתדר עם היחידות). 94.159.196.17

למה התחילו עם מסך עקום?

אהלן, סביר להניח שכשהתחילו לייצר טלויזיות הן היו עם מסך שטוח, כי למה שפתאום ירצו עקום? אבל עובדה שזה לא קרה. אני שואל למה? קל לי להניח שהיו בעיות טכניות בתאורת מסך בטכנולוגיה הישנה כאשר הוא שטוח, אבל אולי זה היה ממש מקרי, או חברת המסכים הייתה לה מכונה בתבנית עקומה... אך אני רוצה לדעת - רק ממי שבאמת יודע בבקשה - מדוע זה קרה? תודה Meni111 - שיחה 13:33, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

התחילו לייצר עם צג מעוגל ולא עם צג שטוח. אולי מהסיבה שכתובה בשפופרת קרן קתודית, עניין של עלויות, הצג המעוגל זול יותר. יוסישיחה 14:25, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה אבל זה לא מסביר. הצגים השטוחים הגיעו לעולם לא מזמן, עד לא מסכי מחשב ולא טלויזיות, אצל עשירים או עניים, לא היו שטוחים, בכלל לא הייתה אפשרות כזו. לו היה זה רק עניין של כסף אז החברות היו מפתחות את הצגים השטוחים הלא מעוותים למען העשירים.Meni111 - שיחה 17:51, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
לפני שהיו צגים שטוחים, לא הייתה דרישה לצגים שטוחים. אולי יש הסבר אחר. יוסישיחה 19:46, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ב CRT קרן אלקטרונים מדליקה נקודות במסך. הקרן סורקת שורה אחרי שורה במסך. מאחר ומקור הקרן הוא בקירוב נקודה, הקרן משרטטת ללא עיוות על משטח כדורי. בתיאוריה היה ניתן להתגבר על זה באמצעות תקן שמריץ את הקרן בקצב איטי יותר במרכז ומהיר יותר בקצוות, אבל זה היה מעבר לטכנולוגיה עד תחילת שנות ה 90.

כדורגל

האם שיחק כדורגלן ישראלי במועדון איינטרכט פרנקפורט?

לא. שי מימון היה קרוב לכך, אך בסוף לא הצטרף לקבוצה. Mod - שיחה 14:26, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אישטוון פישונט (אנ'). הוא ישראלי, לא?אודי - שיחה 11:42, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

שאלה בגיאומטריה מרחבית

המטרה שלי זה לדעת איזה חלק מאבטיח חתחתי. נגיר אבטיח כדורי מושלם עם מסה אחידה ורדיוס R. אני עושה חיתוך עם הסכין ממרכז האבטיח בצורה מעגלית( לא יודע איך לנסח את זה מתמטית- הסכין עושה מעגל שלם על פני הכדור וחותכת קונוס מושלם ממרכז הכדור ועד לשפה). מוצאים את החלק החתוך. נגיד שאני יודע את הזווית שבין הישר המחבר את מרכז המעגל(החלק החיצוני של החור) עם מרכז האבטיח לבין הדופן שנוצרה מהחיתוך( זווית רגילה בין 2 ישרים).

איך מכל זה ( רדיוס וזווית) אני יודע איזה חלק מאבטיח חתכתי? אפשר להניח שהזווית קטנה משמעותית מ90 מעלות. איך לי בעיה עם טריגו ואינטגרלים משולשים, אבל אני מעדיף כמה שפחות עבודה. 79.181.198.156 15:40, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

נראה לי שזה כש זאת הזווית שדיברת עליה. אבל אם אתה רוצה להיות בטוח (בכל זאת, אבטיח) כדי שתחשב בעצמך. תנסה זווית מרחבית וקואורדינטות כדוריות. בהצלחה, ירון ק. - שיחה 16:53, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
מעניין אותי איך מגיעים לזה. (לא נוסחה מוכנה). 79.181.198.156 17:05, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
מה שבעצם חישבתי זה את השטח שנחתך בהנחה שR=1. שטח אינפיסיטימלי נתון ע"י ואז צריך לעשות אינטגרל מאפס לשני פאי ומאפס לתטה. ירון ק. - שיחה 17:17, 28 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אתה יכול בבקשה לפרט קצת יותר? למה קבעת שזה השטח האינפיסטימלי? ואיזו מהזוויות נעה מאפס עד פאי ואיזו מאפס עד תטה? 109.64.217.184 11:39, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
קראת את הערך קואורדינטות כדוריות? תחשוב על ריבוע קטן הנמצא על שפת האבטיח, איך אפשר לכתוב את המימדים שלו? צלע אחת זה וצלע נוספת כשפי היא מאפס עד שני פאי. ירון ק. - שיחה 21:50, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מה גדול יותר?

מה נכון מבחינה מתמטית?

או

כאשר I מייצג מספר מרוכב.

האם זה בכלל מוגדר?

שניהם לא נכונים, וזה לא מוגדר. emanשיחה 03:27, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
במספרים מרוכבים ניתן רק להשוות את הגודל שלהם, במקרה הזה שניהם שווים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 10:01, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

שדה המספרים המרוכבים אינו ניתן לסידור. עוזי ו. - שיחה 11:31, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מה ארוך יותר?

מה ארוך יותר הקוראן הוא התנ"ך? זכרו שהקוראן לא העתיק את הסיפורים אלא שכתב אותם תוך הוספה והשמטה של נתונים.

אני לא יודע, אבל האם הגודל קובע? הרי התנ"ך המשמש את הנוצרים (גם בלי שנזכיר את הברית החדשה) גדול יותר משלנו. נכנסו בו כמה ספרים חיצוניים, כידוע, כדוגמת בן סירא, שני ספרי החשמונאים, התוספות למגילת אסתר ועוד. דני. Danny-wשיחהמאות ויקיפדים מרחבי העולם באוגוסט בחיפה. כבר נרשמתם? 11:13, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
התנ"ך (הברית הישנה) 602,585 מילים, הקוראן: 77,701 מילים. לפי המקור הזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

טבלת התדירויות של האקטובות

ראיתי בויקיפדיה האנגלית מתישהו את טבלת התדירויות של האוקטבות השונות והתווים. מישהו יכול לקשר אותי? כי אני לא מוצא עכשיו.

Eight foot pitch-english wiki?
לא
Piano key frequencies--english wiki?
מצאתי מדובר ב-:

http://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_pitch_notation#Table_of_note_frequencies תודה רבה בכל מקרה Exx8 - שיחה 14:27, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

כמה אחוז מהפיזיקה אנחנו יודעים?

בהנחה שיש מספר סופי של חוקי טבע, כמה אחוז בערך מתוכם אנו יודעים?

נכון שאת כל הכוחות ניתן לפרק ל4 (או 3 לאחר איחוד) כוחות יסודיים? האם באותה השיטה אפשר לפרק את כל התופעות ביקום לכמות סופית של תופעות יסודיות?

האם בתאוריה יבוא היום שבו נדע את כל חוקי הטבע (או שאולי יש איזה גורם שקובע שאי אפשר לגלות הכל)? 109.64.217.184 11:44, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אם אנחנו לא יודעים את כל הפיזיקה, איך אפשר לדעת כמה מתוכה ידוע? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 11:59, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
לפי אחוז התופעות שאנחנו מצליחים להסביר, מסך כל התופעות שיש בטבע. 109.64.217.184 12:54, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
מי אמר שסך התופעות בטבע הוא סך הפיזיקה? כלומר, איך תגדיר את הקורלציה בין מספר התופעות הקיים (אתה יודע אותו?) לבין כמות הפיזיקה? גוונא שיחה פנים חדשות לערכי הלכה 21:53, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
הפיזיקה כמעט תמיד תפתיע אותנו ויש עוד תופעות בטבע שמתגלות כל הזמן ולכן לא ניתן לקבוע איזה אחוז אנחנו יודעים או בכלל אם יש מספר חוקים סופי. גם בסוף המאה ה-19 כל המדענים חשבו שהם גילו את כל הפיזיקה ואין יותר מה לחקור ואז בא האפקט הפוטואלקטרי שסיבך את כולם, אחר כך תורת היחסות ותורת הקוונטים ועוד הרבה דברים אחרים. SharpImpact - שיחה 13:24, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אני מהמר על 0.3%
הידע סופי, אי-הידיעה אינסופית. את שאר החשבון תעשה לבד. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:32, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

איך אפשר לכמת את התופעות למספר? האם כל סוגי החלודה הם אותה תופעה? האם כל סוגי ראקציית החמצון (שריפה, נשימה, חלודה...) הן אותה תופעה? ואם אני יודע להסביר שריפה, האם אוטומטית אני יודע להסביר מנוע בעירה פנימי?. עִדּוֹ - שיחה 09:59, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

R^3 (מתמטיקה)

איך זה שהמרחב (יכולתי לשאול גם לגבי או איזה ) הוא גם מרחב הנקודות כמו (1,2,3) וגם מרחב ווקטורים כמו ? אורך עם כיוון(וקטור) ונקודה במרחב זה ישויות מתמטיות שונות לגמרי. איך זה שאותו מרחב מכיל את שניהם? או שאולי קיימים שני סוגי - האחד הוא מרחב הווקטורים והשני הוא מרחב הנקודות? 109.65.210.187 19:00, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

כשאומרים מתכוונים לווקטור שמתחיל בנקודה (0,0,0) ומסתיים בנקודה (1,2,3). ברור שיש התאמה חד-חד-ערכית ועל בין הווקטורים הללו לנקודות במרחב (כל וקטור מתחיל בראשית הצירים ומצביע על נקודה אחת במרחב). לכן שתי הגישות שקולות. לגבי וקטורים שלא מתחילים בראשית יש את הקונספטים של מרחב אפיני ומרחב משיק. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:03, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אז מהו ? קבוצת כל הנקודות מהצורה (a,b,c) או קבוצת כל הווקטורים שמתחלים בראשית ומסתמיים בנוקדה (a,b,c)? כי נקודה עצמה ווקטור שמגיע אליה זה לא מושג מתמטי ( מיקום במרחב מול אורך+כיוון במרחב). 109.67.201.66 09:00, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

גם זה וגם זה. יש שקילות מוחלטת בין השניים. דניאל ב. תרמו ערך 09:06, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
כמה שאני מבין הוקטור (1,2,3) הוא בודד וכדאי שיה מרחב צריך קצת להרחיב אותו , ואם יוצרים מרחבים ממנו זה רק R1 קו ישר כי המספרים קבועים
כמובן שאנחנו מדברים על . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:54, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אתה לא צריך את ה-span... דניאל ב. תרמו ערך 17:36, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אג"ח גליל 5470

ראיתי את האג"ח הזה: גליל 5470, ורציתי להבין כמה דברים עליו.

לפי מה שאני מבין, הוא נושא ריבית של 5% (לשנה?), שזה לדעתי הרבה יחסית למה שהבנקים מציעים בד"כ על פק"מים למיניהם. ולפי הבנתי זה אג"ח ממשלתי צמוד למדד, וככזה, לא יכול להיות שאני לא אקבל את הריבית המובטחת לי בסוף התקופה. (אלא אם מדינת ישראל תקרוס כלכלית, אבל אז כנראה שיהיו לי צרות הרבה יותר חמורות)

האם כל מה שאמרתי נכון? כמה cמן עובר בין קניית האג"ח, ופדיונו על ידי המדינה? (לא הצלחתי להבין מהעמוד) איך אני קונה אג"ח כזה? המון תודה, הטכנוקרט המזמר - שיחה 19:13, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מחיר איגרת חוב אינו מחירה הנקוב אלא מחירה בשוק ולכן התשואה לפדיון שלה עשוי להיות נמוך משיעור הריבית (או גבוה במידה שמחירה מאד נמוך, אני מניח שאפשר היום לקנות אג"ח ממשלתי של יוון בתשואות מטורפות). שים לב שהתשואה השנתית ברוטו לאג"ח זה, נכון לאתמול בסוף יום המסחר, היא 0.82%. אג"ח נסחר בבורסה ורכישתו נעשית כמו כל נייר ערך אחר, באמצעות בנקים או סוחרי בורסה. שנילי - שיחה 19:32, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
זה אג"ח מ-1998, אז הייתה ריבית גבוהה. מדי שנה ב-31/10 משולמת ריבית של 5% (מחושב ממחיר ההנפקה, לא מהשער הנוכחי). ב-31/10/2013 תוחזר גם הקרן. 79.183.216.214 19:46, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אם נתעלם מההצמדה למדד, הריבית מחושבת על הערך הנקוב (100) והקרן המוחזרת בסוף התקופה גם היא 100. כדי לחשב את התשואה יש לחשב שיעור תשואה פנימי של ההשקעה המתחילה בתזרים שלילי של 149 (מחיר היחידה נכון ליום חמישי האחרון), קבלת 5 באוקטובר 2011, 5 באוקטובר 2012 ו 105 קרן וריבית באוקטובר 2013. כאמור לעיל הנתון שמפורסם הוא 0.82% (לא משהו). אין ארוחות חינם שנילי - שיחה 01:38, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
בדף שהבאת מופיע ערך מותאם ברוטו פארי שהוא 136.63.

אם האג"ח היתה נסחרת במחיר זה, אז התשואה שלך היתה 5% צמוד למדד. לצערנו, את הרווח הזה הפיקו כבר מי שהחזיקו את האיגרת (שאולי אתה ביניהם), והיום במחיר של 149, נשאר "לעשות" 0.82% לשנה צמוד למדד. זה מה יש. נכון שיש ריבית גבוהה, אבל היא לא רלוונטית להשקעה שלך (זה בערך כמו שתגיד שיש לך דירה מפוארת שאתה משכיר ב-20,000 שקל לחודש - שכר דירה מאוד גבוה, ואז שמאי יגיד לך ששוי הדירה הוא 12 מיליון שקל, כלומר אתה בעצם עושה 2% לשנה שזה לא משהו) המחיר שבו קנית את הדירה, או את האג"ח, בעבר, כלל אינו רלבנטי - רק המחיר הנוכחי קובע. איתן - שיחה 01:58, 30 ביולי 2011 (IDT) איתן - שיחה 01:58, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

ולסיום, יש אג"ח אחר -

סדרה 613 - שכשמו נפדה ב יוני 2013 - כמעט כמו האג"ח שלך. למרות שהוא נושא ריבית של 0.5% בלבד - תשואתו דומה לגליל 5470 והיא 0.77%. ללמדך שאין קשר מיידי בין הריבית לתשואה. איתן - שיחה 22:02, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

איי chatam ליד ניו זילנד

chatam islands האם בעברית צ'אסם או צטאם? (בויקיפדיה כתובות 2 האפשרויות), איך מבטאים את השם של האיים? דליק כלבלב - שיחה 22:14, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

קודם כל זה Chatham וזה כמובן שמו האנגלי של האי (והארכיפלג) שנקרא כך בעקבות אה"מ צ'טהאם, en:HMS Chatham (1788) שהייתה האוניה האירופאית הראשונה שהגיע לאזור. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:39, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ראה ויליאם פיט האב. איי פיט הסמוכים הם על שמו, הספינה ואיי צאטהאם לא - אבל הייתה לו מעורבות שם. ) איתן - שיחה 23:45, 29 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
בספר "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד מתרגם עמנואל לוטם את שם האיים כ-"צ'טהם" SharpImpact - שיחה 13:21, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

בלדד השוחי

(לא זה מספר איוב)

האם כותב הכתבות בכלכליסט הוא אותו בלדד השוחי שהיה כותב בנענע לפני מספר שנים או אדם אחר עם שלקח את אותו הכינוי? 79.181.214.100 11:06, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

ראה בלדד השוחי (מדור)Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 13:30, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
לא כתוב שם. כתוב רק" הכותב משתמש באותו שם עט". 79.177.215.193 14:12, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

על קשתות ומיתרים

שלום לכם, הייתי רוצה לדעת, מהי ההוכחה לכך שעל קשתות שוות קיימים מיתרים או זוויות שוות? מהי ההוכחה שאורכם שווה לחלק היחסי של זוויותם עם 360°?

הזווית *מוגדרת* כיחס בין אורך הקשת להיקף המעגל. כדי לדעת שהמיתרים על קשתות שוות שווים זה לזה נחוצה אקסיומת צלע-זווית-צלע. עוזי ו. - שיחה 20:57, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

עיראק ירדן ושלטון המנדט

בתקופת המנדט נכלל מעין אצבע קטנה ממה שהיום עיראק בתחומי המנדט. זה היה לוגי היות שבגבולה הצפוני-מזרחי של ירדן אחת הצלעות של המשולש הצפוני מזרחי גובל בעיראק. אך בגבולות המודרניים יש מעין חור באמצע הצלע ששייך לעיראק, ואז השטח שבא אחריו של ירדן שוב. למה זה? Exx8 - שיחה 17:52, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מהו דירוג התל"ג של מדינת ישראל נכון לשנת 2011 ?

מצאתי טבלה בויקיפדיה המדרגת את התל"ג אך יש לי חשד שהיא אינה מעודכנת. אשמח לתשובה נכונה ומעודכנת כמו שרק את יודעים לעזור!

אתה בטח מתכוון למדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי, שבו מדד התמ"ג עדכני לפברואר האחרון לפי דירוג ה-CIA. אגב, הדירוג הוא לפי תמ"ג ולא תל"ג. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:27, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ראשית מדובר על תמ"ג, והתמ"ג של ישראל לסוף 2010 על פי למ"ס הוא כ-830 מיליארד שקל או כ-108,000 שקל לנפש, שהם בדולרים כ-230 מיליארד דולר או כ-30,000 דולר לנפש. איתן - שיחה 20:02, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
התכוונת מיליארד ולא מליון , כן? יוסישיחה 20:26, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
זה מה שקורה שמתעסקים יותר מדי עם מספרים. כמובן. איתן - שיחה 21:26, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

כמה ויקיפדיה תופסת על ההארד-דיסק?

כמה נפח זיכרון תופסים:

  1. ויקיפדיה העברית - רק טקסט
  2. ויקיפדיה העברית כולל תמונות
  3. ויקישיתוף
  4. כל הוויקיפדיות ביחד

? תודה לעונים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:32, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

  1. גודל הערך הממוצע בוויקיפדיה הוא 3.2 ק"ב, מכאן שהערכים בוויקיפדיה תופסים כ-350 מגה בייט (ללא תמונות, דפי שיחה, וכו'). בברכה, --איש המרק - שיחה 19:38, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תשובה לחלק מהשאלות כמו גם קישורים להורדה אפשר למצוא ב[1]. מלבד התשובה היותר מדויקת שזה נותן אפשר גם להבין מה המרכיבים פה (עם/בלי היסטוריה, עם/בלי כיווץ, מרחבי שם וכו'). ערן - שיחה 19:40, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אז אם אני מבין נכון - ויקיפדיה העברית כולל הכל (טקסט, תמונות, תבניות) אך בלי ההיסטוריה תופסת כ-250 מגהבייט. זה לא כזה הרבה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:28, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אין מצב. רק 4 התמונות הראשונות בערך על תל אביב תופסות ביחד 4-5 מגה. יוסישיחה 21:10, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אולי זה נשמר רק עם תמונות מוקטנות? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:25, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ישנו קובץ דחוס של ויקיפדיה העברית (ללא תמונות) בגודל של 400.9 מגה שניתן להוריד (יש קישור מגיליון כלשהו של הטילדה הרביעית, בערך בגיליון 15), כאשר פורסים את הקובץ מקבלים ספריה בנפח של: 7.2 ג'יגה. Poo - שיחה 21:40, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה. וכמה מקבלים עם תמונות? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:43, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא יודע כמה מקבלים עם תמונות. מצאתי את הקישור של הקובץ, הוא נמצא בגיליון 19, תחת הכותרת חדשות חוץ (הידיעה הראשונה). Poo - שיחה 22:04, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
[2] הידרו ~ שיחה 22:11, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
תודה. עם התוכנה הזו כל ויקיפדיה העברית (עדכנית ליולי 2011) כולל תמונות שוקלת על המחשב רק 3.2 ג'יגה - מדהים!. Poo - שיחה 09:54, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אינטגרל

איך מפתחים את האינטגרל של ? או - האם יש שיטה ללמוד בעל פה את כל האינטגרלים של הפונקציות המיוחדות האלא (יש גם כל מיני שמתפתחים לטנגנס וכדו')? 79.182.214.158 19:58, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

ראה שיטות למציאת אינטגרלים לא מסוימים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:26, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

שידור חשמל אלחוטי

לפי הערך על טסלה נראה שהרעיון הזה נעלם מהעולם. האם אנשים או ארגונים בזמן האחרון מנסים לשחזר את הרעיון הזה?הוא נראה הרבה יותר מתקדם מאמצעי שידור החשמל הקיימים היום.. תודה Nutcrucker - שיחה 20:38, 30 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אתה מתכוון למשהו כמו זה?
לידיעתך, פאוורמט [החברה מהקישור לעיל] מכרה מאות-אלפי יחידות הטענה לטלפונים ניידים, ומכשירים קטנים (נגני מדיה...) בכרסימס האחרון.
המוצר שלהם הוא מוצר עובד ונמכר!
והנה כתבה ממגזין בלייזר בנושא: [3]. איתמר ק. - שיחה 09:51, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]


אני יותר התכוונתי ללמה לא ממיישמים את הרעיון הזה בקנה מידה גדול. הכתבה נתנה לי את התשובות, תודה רבה Nutcrucker - שיחה 00:03, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

האם צורה דו מימדית על יריעת חרוט מקיימת את כללי המרחב הפרויקטיבי?

האם צורה דו מימדית על יריעת חרוט מקיימת את כללי המרחב פרויקטיבי? Exx8 - שיחה 04:44, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

השאלה לא לגמרי ברורה. ליריעת חרוט יש עקמומיות אפס, והיא מתנהגת מקומית כמו המישור האוקלידי - למשל, סכום הזוויות במשולש הוא 180 מעלות בדיוק. אבל על פני החרוט אי אפשר להמשיך אותה לאינסוף, כך שאין מקום לדבר על ישרים מקבילים. עוזי ו. - שיחה 19:30, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

נקודת מפגש בתיכונים

שלום, האם יש הוכחה לכך שכל התיכונים נפגשים בנקודה אחת? דבר נוסף, האם כללי החפיפה חלים בגיאומטריה לא אוקלידית? Exx8 - שיחה 05:08, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

חיפוש פשוט ימצא לך את התשובה. Shannen - שיחה 07:47, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מהסתכלות נוספת נראה שהם פשוט כינוי אחת מהצלעות לא נכון, תודה :) Exx8 - שיחה 13:07, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

מה זה vtr במכשיר וידאו?

מה זה vtr במכשיר וידאו?

en:Video tape recorder. מדובר בעצם במה שקדם ל-VCR, בעצם זה די אותו דבר רק שב-VCR סרט ההקלטה הוכנס לתוך קסטה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 11:12, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אם כך מה ההבדל בין מצב רגיל לvtr?(יש לי כפתור כזה בשלט של וידאו בלי דיוידי והוא משנה משהו כשאני לוחץ עליו אבל אני לא יודע מה.) תודה רבה

מילים שאולות

מה הפירוש:

1. אנדרסטייטמנט, understatement 2. פאנץ'. punch 3. הארד-טו-גו (אם יכול מישהו לאיית את ההגיה בלועזית). hard to go

וזה לא ב"לועזית" אלא באנגלית. ‏Setresetשיחה 10:56, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אנדרסטייטמנט זה אמירה כמו "היטלר היה די רשע" או "מסי הוא שחקן די טוב" או "פיל הוא קצת יותר גדול מסיכה"- אמירה שלא מספיק מדגישה משהו. פאנץ' זה או אגרוף או פואנטה של בדיחה. (החלק המצחיק בבדיחה). הארד טו גו- אין לי מושג. בלנק - שיחה 18:07, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מי האדם הראשון שנולד בן יומו

נשאלתי שאלה, מי האדם הראשון שנולד בן יומו ע"פ חז"ל. אני יודע שאדם הראשון נברא בבגרותו אולם מי הראשון שנולד תינוק האם אלו קין והבל? שת? יצחק? או מישהו אחר. נהג מרכבה2 - שיחה 14:52, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

קין היה הבן הראשון של אדם וחווה, כך שסביר להניח שהוא הראשון שנולד בן יומו. בלנק - שיחה 19:42, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
שלושתם, עפ"י הסיפור המקראי כמובן. בנצי - שיחה 14:45, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

עזרת המומחה > איחוד קטעי סאונד

שלום. יש לי מס' קטעי סאונד שאני רוצה לאחד לכדי רצועה אחידה. למשל, שיר 1, שיר 2, שיר 3. אני רוצה את כולם בטראק אחד, בקובץ אחד. איזו תוכנה היא בעלת פונקציה כזו?. משהו שפשוט לשימוש ברשותכם הרבה.

רוב תוכנות הסאונד שבדקתי נתנו לי שכולם יתחילו ביחד, זה ממש לא לא מה שאני מחפש... (היות ויש לי למעלה מ500 קבצים, לייעץ לי לסדר אותם ידנית יהא לא רלוונטי). 109.67.6.184 17:44, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

תודה רבה רבה !

מה הכוונה לסדר ידנית? אני מכיר את התוכנה WavePad החינמית לשימוש ביתי, והיא תוכנת עריכה סאונד פשוטה ביותר. תודיע אם זה מה שחיפשת. בברכה, ‏Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!17:48, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

הכוונה שאני לא מעוניין לסדר ידנית, אלא, שאני פשוט אסמן את כל הקבצים, והתוכנה כבר תסדר אותם באופן אוטומטי כך שיתחילו זה אחר זה.

1, ומיד אחריו 2, ומייד אחריו 3, וכו', עד לקובץ האחרון, בטראק בודד. 109.67.6.184 17:59, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

אני לא מכיר תוכנה כזו. אך מדיה פלייר עושה זאת טוב על ידי לחיצה על "השמע הכל". ‏Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!18:01, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

ל-WavePad יש אפשרות לעשות העתק הדבק לתוכן של קבצי שמע.

האמינו לי, אני יודע היטב על נושא הפלייליסט אבל יש סיבה טובה מאד בשלה אני צריך אחד הכל לקובץ בודד.

מכניקה- שאלה קלה

האם כוח חיכוך בין הגלגל לכביש באוטו מבצע עבודה או לא? כל פעם נקודה אחרת נוגעת בכביש ככה שההגדרה של כוח כפול מרחק היא אפס (אורך נקודה הוא אפסי). אבל האוטו מאיץ- כלומר כן מבצע עבודה. איך זה? 79.180.201.181 18:31, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

ראשית, קיומה של תאוצה כשלעצמו אינו מעיד על ביצוע עבודה. בתנועה מעגלית למשל, כאשר וקטור המהירות ניצב לכוח, ישנה תאוצה (רדיאלית), אבל עבודת הכוח היא אפס. שנית, בשאלתך אין הבחנה בין שני מקרים: א. חיכוך קינטי במצב בלימה, בו הגלגלים לא מסתובבים, והצמיג מתחכך על הכביש עד לעצירתו הסופית או החלקית (האטה). אני מניח שניתוחו של מקרה זה מסתדר עם התהיה שלך. ב. במצב נסיעה רגילה, החיכוך במצב תקין הוא חיכוך סטטי בדר"כ, ופעולתו מייצרת את מומנט הכוח הדרוש לסיבוב הגלגל. כלומר, עבודתו של כוח החיכוך מתבטאת בעבודה סיבובית ולא בעבודה העתקית. בנצי - שיחה 19:25, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
בבלימה, לדעתי בד"כ יש חיכוך קינטי (שזו הדרך היחידה לבזבז אנרגיה), אבל לא בין הצמיג לכביש, אלא בין הבלם לגלגל (לא לצמיג, אלא לחלק פנימי שלו). emanשיחה 19:40, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
הערתך אינה מדוייקת. למעשה, אם כבר, התשובה תלויה בתנאי הבלימה - בלימה הדרגתית או בלימת חרום, עם כל אפשרויות הביניים. במקרה הקיצוני של בלימה חריפה, החיכוך עם הכביש הוא רב כל כך, עד כדי השארת פסי גומי מרוח על האספלט. שים לב לכך שלמצב זה התייחסתי, כדוגמא, בתשובתי הקודמת. גם תשובתך לשואל לוקה באי דיוקים, אבל אתייחס לזה בפעם הבאה. רק אשאל: האם ניסית להפעיל את המנוע כשהמכונית מורמת על מגבה ? האם זה משנה את קביעתך לגבי תפקידו של הכביש ? בנצי - שיחה 19:52, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
ההחלקה הזו זה בדיוק המצב אליו רצוי שלא להגיע, ובד"כ באמת לא מגיעים. בגלל זה כתבתי "בד"כ" (אם כי אולי היה עדיף לשים את המילה בהמשך המשפט). emanשיחה 22:15, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
עזוב את הבלימה כרגע, זו היתה רק דוגמא. מה שחשוב הוא שגוף אינו יכול להניע את עצמו. בזה מתמקדת שאלתו של השואל. העבודה חייבת לבוא מגוף חיצוני למכונית. ראה הערתי הקודמת בנוגע למכונית מוגבהת שמנועה פועל. גם השואל העלה טענה דומה בהמשך. לא התייחסת לזה. בנצי - שיחה 19:14, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
נתייחס רק למקרה בו הרכב מאיץ בקצב קבוע על כביש. 79.180.201.181 20:10, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אכן המכונית מאיצה, ולא תאוצה רדיאלית אלא תאוצה בכיוון התנועה, כזו שמגבירה את מהירותה, ולכן מעידה על כך שנעשתה עבודה.
ואכן, לא הכביש הוא שעושה את העבודה, בגלל הסיבות שציינת.
מי שעושה תא העבודה זה כמון במנוע (או לחץ הגז בבוכנות שבמנוע) ומשם זה עובר הלאה. emanשיחה 19:40, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא רוצה להתייחס בכלל לתהליכים פנימים של המנוע- נקבל אותו כיחידה אחת (אולי מנוע זה קוף גורילה שמסובב את ציר הגלגל). כל התהליכים הפנימיים שבתוך המנוע הם לא העבודה המכנית שגורמת להאצת הרכב. זה כמו שאני אמשוך את עצמי באוזן בחלל החיצון- אני לא אזוז לשום מקום. ואם אני תולה את האוטו באוויר ולוחץ על פול גז הרכב לא יזוז ממקומו. ככה שהמסקנה שלי שהחיכוך עם הכביש הוא הגורם היחיד שמזיז את האותו. גם עשיתי תרשים- אם הגלגל מסתובב כך שחלקו התחתון זז אחורה, אז החיכוך הוא קדימה וזה מסתדר עם הרעיון שהחיכוך הוא זה שדוחף את הרכב קדימה. הדבר היחיד שלא מסדר לי זה הקטע של עבודה. אם עבודת כוח חיכוך היא אכן אפס, הייתי מצפה שהרכב לא יזוז. ולכן כנראה עבודת כוח החיכוך גדולה מאפס. ואני שואל- למה? ההשארה שלי (לא שמעתי אף אחד מוסמך) היא שצריך לעשות אינטגרל מסלולי על הקיף הגלגל, וכך לסכם את כל הנקודות עליו ואז העובדה של הכוח חיכוך היא לאורך הגלגל (לא יודע לנסח את זה בצורה "מדעית" יותר). 79.180.201.181 20:10, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
זה לא יעזור לך. הכביש לא עושה עבודה על הגלגל. (דווקא הגלגל כן עושה עבודה דרך המתלים על שאר הרכב, כשהוא יכול לקבל אנרגיה מהציר שמסובב אותו, שמקבל את האנרגיה בסופו של דבר מהמנוע).
בהחלט המקור של האנרגיה הוא כן פנימי! אני אתן לך דוגמה פשוטה: קח בלוק שנמצא על שולחן חלק ושמחובר אליו קפיץ. מצמידים את הקפיץ לקיר תוך דחיסתו, ומשחררים. תתחיל תנועה, שבבירור האנרגיה אליה הגיעה מהקפיץ, למרות שהוא חלק פנימי מהמערכת.
בשביל שעוד יותר תשתכנע בוא נשים את הקפיץ בין שני בלוקים, ואת הקיצוני השמאלי נצמיד לקיר (שיהיה מצד שמאל), ואז נדחוס את הקפיץ. שוב כשהקפיץ ישתחרר כל התמערכת תזוז ימינה. האנרגיה באה מהקפיץ, שהוא בבירור חלק פנימי במערכת.
עכשיו, אם לא היה קיר, אז מה שהיה קורה זה שהאנרגיה היתה הופכת רק לתנודות של שני הבלוקים שיתרחקו ויתקרבו לחילופין, תוך שמרכז המסה נשאר במקום. בזכות המגע בין הבלוק לקיר, יש כוח חיצוני, שאומנם לא עושה עבודה, אבל כן עושה מתקף, ולכן מוסיף תנע ימינה למערכת, שגורם לתזוזה של מרכז המסה.
לכן באמת בלי החיכוך של הצמיג עם הכביש המכונית לא היתה נעה (אלא היתה רק תנועה פנימית). החיכוף של הצמיג עם הקפיץ הוא זה שמאפשר לאנרגיה לגרום לתזוזה של מרכז המסה כולו, ולא רק לתזוזות פנימיות. emanשיחה 22:04, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

האם גידול באוכלסייה מדלל את הסחף הגנטי?

אם ניקח לדוגמא 2 קבוצות של 20 אנשים, בעלי מספר זהה של נשים וגברים; ונכריח את הקבוצה הראשונה לגדול בקצב 50% בדור, בעוד שמהקבוצה השנייה נדרוש שלא לגדול או לזנק בגודל אוכלוסייתם, באיזו מן הקבוצות הסחף הגנטי יהיה גבוה יותר? בקבוצה השנייה?

סחף גנטי קיים רק באוכלוסיות קטנות. זאת בשל אי קיום חוק המספרים הגדולים באוכלוסיות קטנות. עִדּוֹ - שיחה 09:26, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

חומצות ובסיסים בביולוגיה\אוכל

שלום

מדוע יש הרבה יותר מאכלים חומציים מבסיסיים? והאם יש סיבה אבולוציונית לכך שמיצי הקיבה הם חומציים ולא בסיסיים? תודה למשיבים!

אני לא חושב שיש הרבה יותר מאכלים חומציים ממאכלים בסיסיים, אך מיצי הקיבה הם חומציים גם כדי לשבור קשרים כימיים בין מולקולות וגם כדי להרוג חיידקים. ריכוז HCL בקיבה מגיע ל1M שזה לא מעט למערכת ביולוגית. יכול להיות שאין שימוש דומה בבסיס כי החומצה המצומדת של הבסיס היא בעצם יון מתכתי וזה יכול לשבש את מאזן האלקטרוליטים בגוף, אם כי השאלה באמת מעניינת. גילגמש שיחה 22:12, 31 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]
יש בעלי חיים בעלי קיבה בסיסית (למשל דורסי לילה), כך שהדבר אפשרי.
יתכן והחומציות יותר נפוצה בגלל הכמיה האורגנית הבסיסית - חומצה חלשה (למשל חומץ) נוצרת בקלות מפחמימנים, גם כחלק ממטבוליזם רגיל. יואלפ - שיחה 09:29, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
בקיבת האדם יש HCL ולא חומצת חומץ. אני משאר שגם בסיס חזק יכול לעשות פעולה דומה. גילגמש שיחה 09:35, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
תודה על התשובות (גם אם הן חלקיות). לגלגמש: אילו מאכלים בסיסיים קיימים? אני לא מכיר מאכלים בעלי pH 9-10, לעומת מאכלים רבים בעלי pH 4-5.
אני מודה שאני לא נזכר כרגע במאכל בסיסי כלשהו. גילגמש שיחה 14:39, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
חלב הוא מאכל בסיסי- נדמה לי 8 או 9 בלנק - שיחה 18:02, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לפי מקורות מקורות רבים באינטרנט, ה-pH של חלב טרי נע בין 6.7 ל-7.
אתה צודק. טעיתי. אצלנו כתוב 6.5. אבל ביצים וקרקרים הם כן, ע"פ האתר הזה. האתר אכן מראה שרוב המאכלים שאנו אוכלים הם חומציים. לא יודע למה. בלנק - שיחה 19:56, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לגילגמש: לא התיחסתי לחומציות בקיבה דוקא, אלא בכלל. החומציות בקיבה נוצרת מהכנסת יוני H+ לקיבה, לאו דוקא מ HCl. יואלפ - שיחה 11:37, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני לא מכיר חומצות חזקות בקיבה מלבד HCL. בסביבה שבה פועלת חומצה חזקה אחת, חומצה חלשה יכולה לשמש גג בופר. כמובן שאם חומצת המלח יוצאת מהקיבה, תיהיה תחושת צריבה. חומצות אחרות מצויות בשפע במקומות אחרים בגוף ואין להם קשר לתהליך העיכול. גילגמש שיחה 15:02, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

איפה ניתן לשמוע/לקרוא את השיחה? --MT0 - שיחה 09:49, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

בפסקת קישורים חיצוניים: ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 14:04, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
הממ כן..ראיתי שניה אחרי שכתבתי את הבקשה. תודה. חבל שלא מצאתי את האודיו --MT0 - שיחה 07:00, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

למה כשיושבים בכיתה מרעידים את הרגל?

למה יש את הקטע הזה שאנשים שיושבים בכיתה רועדים עם רגל אחת (ולפעמים מעצבנים את אלו שלידם)? 79.183.206.244 12:38, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

יש כמה אפשרויות:
  1. בא להם פיפי
  2. בא להם צומי
  3. הם חולי נפש
  4. הם היפראקטיבים

Fade to Black - שיחה 12:52, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

Fade to Black, גם אני נוטה להרעיד את הרגל מידי פעם כשאני יושב. אף אחת מהאפשרויות שציינת לא משקפת אותי. מה גם שהפעולה הזאת היא רצונית. --MT0 - שיחה 13:04, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לגבי מחלות נפש אני לא מומחה, אבל אני בטוח לגמרי שכל הסיבות האחרות לא רלוונטיות לגבי. ועדיין אני לפעמים תופס את עצמי מרעיד את הרגל. 79.183.206.244 14:34, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
MT0, אז למה אתה עושה את זה? Fade to Black - שיחה 15:48, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
תשובות נוספות כאן. תומר - שיחה 15:53, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אולי מתוך הרגל...אבל בטוח לא כי אני חולה נפש שיש לו פיפי --MT0 - שיחה 22:29, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
חשוב להדגיש שאם זו לא בעיה עצבית, אז לא מדובר בסיבוך מסוכן. לפעמים זה נקרא Restles legs syndrome ("תסמונת רגל ללא מנוחה") --MT0 - שיחה 23:35, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

תיאוריות על יציאה מחור שחור

לאן מגיע מי שנכנס לחור שחור?.

ראה הערך חור שחור. עִדּוֹ - שיחה 09:24, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

כנימות שורש

מה פירוש המושג "כנימות שורש"? בלנק - שיחה 18:01, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

כנראה הכוונה היא ל-)phylloxera ,(phylloxera feed on the roots

האם גרוזינים הם קווקזים?

לפי גאורגים כתוב שמקורם בקווקז. אבל האם אפשר לקרוא לגרוזיני "קווקזי"? 79.181.205.167 18:53, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

טכנית אפשר. . . תנסה ותראה מה יקרה בלנק - שיחה 19:39, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אין לי גרוזיני בסביבה. 79.181.205.167 23:26, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
The Caucasus Institute for Peace, Democracy and Development (CIPDD) is a Tbilisi-based think-tank, headed by prominent Georgian political scientist Ghia ...בגרוזיה אפשר לציין את גרוזיה כחלק חשוב של הקווקז. בישראל זה לא רצוי. Nachum - שיחה 10:39, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אפשר תשובה חד משמעית? למה שזה לא יהיה בסדר בישראל? מה הבעיה? 79.181.205.167 10:49, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
מבחינה גיאוגרפית התשובה היא חיובית - גיאורגיה היא חלק מהקווקז. לגבי שאלתך השניה - על סטריאוטיפים שמעת ? לקווקזי יש קונוטציה שלילית. אם זה נכון או שלא, אין זה משנה לעצם התופעה החברתית. זה כל הסיפור. בנצי - שיחה 15:10, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אנסה להסביר יותר טוב - כשבישראל אומרים "קווקזים", בהקשר העדתי בחברה הישראלית, הכוונה היא ליהודי ההרים (או ג'והור) שהיא קבוצה אתנית (עדה) יהודית שמוצאהּ בצפון-מזרח הרי הקווקז, שטח שהיום הוא חלק מרוסיה ואזרבייג'ן. לעומת זאת לבני יהדות גאורגיה בישראל נדבק השם "גרוזינים", על-פי השם הרוסי של ארץ מוצאם - גרוזיה (גאורגיה). אף על פי שגאורגיה ממוקמת אף היא בהרי הקווקז, בישראל לא מקובל לקרוא להם בשם "קווקזים", ככל הנראה בגלל הכינוי הזה נדבק דווקא ליהודי ההרים. מדובר בשתי עדות יהודית נפרדות, כל אחת עם היסטוריה, תרבות, שפה ושמות משפחה משלהם. בנוסף לשתי קבוצות אלה ישנם גם יהודים אשכנזים שהתיישבו באזור הקווקז בתקופה מאוחרת יותר (המאה ה-20) ומשם עלו לישראל. אלה (כמו שאר היהודים האשכנזים שעלו מברית המועצות לשעבר ב-20 השנים האחרונות) מתוייגים בישראל כ"רוסים". עכשיו הכל ברור? Fade to Black - שיחה 12:28, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
כן. הסבר טוב.

האם העם הגרוזיני (לא יהודי גרוזיה) הוא אחד מעמי קווקז? האם ארמנים הם קווקזים? אני יודע שיש הרבה עמים שונים שמאגדים מחת ואותו השם ( כמו "ערבים")- האם זה אותו הסיפור עם קווקזים? לדוגמה צ'צ'נים מול גרוזינים? 79.180.200.133 14:06, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

יש גם הבדל מבחינה גיאוגרפית (אם נאמין למה שכתוב אצלנו בוויקיפדיה) בין שני חלקים של הקווקז: צפון קווקז ועבר הקווקז. גאורגיה ארמניה וכו' נמצאים בעבר הקווקז. בצפון הקווקז יש כל מיני איזורים אוטונומים במסגרת רוסיה, עם צ'צ'נים, אוסטים, וכו'. הכינוי "קווקזים" מיוחד (לפחות אצלנו) למי שבא מצפון הקווקז. למה? ככה. emanשיחה 14:26, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
כל העמים המקוריים של האיזור הגאוגרפי שמוגדר כקווקז הם עמי קווקז, גם גרוזינים. אבל אין בין כולם מכנה משותף לא מבחינה אתנית, לא מבחינה לשונית ולא מבחינה דתית. אם נחלק אותם על פי השפות, אזי הגרוזינים מדברים שפה מקבוצת השפות הכרתוולתיות, שכוללת עוד כמה שפות בודדות שמדוברות בגרוזיה ובטורקיה. האוסטים מדברים שפה מקבוצת השפות האיראניות ממשפחת השפות ההודו-אירופיות, הארמנים גם הם מדברים שפה ששייכת למשפחת השפות ההודו-אירופיות, האזרים מדברים שפה שקרובה ביותר לטורקית, ואילו רוב ילידי צפון קווקז השייך כולו לרוסיה (למעט אבחזיה שמעמדה שנוי במחלוקת) מדברים שפות שלא קשורות גנטית לאף אחת מהשפות המוזכרות לעיל. קבוצת השפות האלה ידועה בין היתר בשם "השפות הקווקזיות" והיא מתחלקת לתת קבוצות רבות שמידת הקשר בינהן היא עדיין בוויכוח בקרב הבלשנים. עכשיו נחזור שוב לסטראוטיפים: למשל ברוסיה מחוץ לקווקז נהוג לכנות בשם "קווקזים" את כל העמים הילידים של קווקז ועבר הקווקז: צ'צ'נים, אינגושים, אוסטים, גרוזינים, אזרים, ארמנים וכו', למרות כל ההבדלים ואף העויינות בין עמים אלה. ישנם מהגרים רבים מאיזורים אלה בערים רוסיות כמו מוסקבה, סנקט פטרבורג ואחרות וכולם מקוטלגים בראש ובראשונה כקווקזים, מה שמבדיל אותם מהרוסים המקומיים. Fade to Black - שיחה 16:15, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

ציור

הבוקר קיים נגיד בנק ישראל מסיבת העיתונאים, מאחוריו בעת שישב היה תלוי ציור, הידע המומחה מי היא האישיות המופיעה בציור זה?94.230.83.151 19:18, 1 באוגוסט 2011 (IDT)

לא ראיתי מאחוריו כל ציור של אישיות. אתה מוזמן להביא מקור שבו נוכל להציץ באישיות... --MT0 - שיחה 23:44, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

האם מישהו\י יודע\ת:

מי צייר ומה שם הציור המופיע על עמוד השער של "הקומדיה האלוהית - התופת" בהוצאה העברית? 192.114.23.210 20:48, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

יש כמה תרגומים ליצירה, לאיזה מהם אתה מתכוון?

בתרגום אריה סתיו בהוצאת הקיבוץ המאוחד הדפסה שלישית 2008 הציור הוא "דנטה ווירגליוס בתופת" מאת ויליאם אדולף בוג'רו (Bouguereau, 1850) . שנילי - שיחה 22:24, 1 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

חכמי צ'למסטור

למיטב זיכרוני זוהי שמה של תכנית טלוויזיה ישנה , בריטית למהדרין , ששודרה במסגרת רצועת הלילה של ערוץ 6 בשנות ה-90 המוקדמות,ועסקה בחלמאות של דיירי כפר עתיק בבריטניה.אין שום זכר לסדרה הזו בשום מקום . אשמח אם מישהו יוכל להכווין אותי לטעות שלי , או למאגר רלוונטי . תודה :)

כי זכרת קצת לא נכון. קרוא לזה "חכמי צ'למספורד", ובאנגלית Chelmsford 123. ‏ emanשיחה 02:12, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מה ההבדל בין ביבליוגרפיה ל References ?

תודה.

נראה לי שזה בעיקר עניין של מוסכמה במחלקה שבה אתה מגיש את העבודה/סמינריון/תיזה שלך...
רפרנס(ים) בעברית הם "מראי מקום".
היינו רפרנסים הן הפניות פרטניות (ספציפיות) לסימוכין במקורות חיצוניים. זאת אומרת נניח ואתה כותב כי "ברעב הגדול באירלנד נספרו מעל למליון וחצי מהגרים", אז סביר שבסוף השורה יהיה איזה מספור שמפנה לציטוט המדוייק של הנתון הזה (נניח "מפקד האוכלוסין הבריטי, 1850, עמוד 3").
לעומת זאת, ביבליוגרפיה, כוללת גם מראי מקום כלליים.
משהו כמו "לרקע כללי על הרעב הגדול באירלנד, היעזרו בספרו פלוני אלמוני [ללא ציון עמוד, או ציטטה מדוייקת]".
שוב, זה בעיקר עניין של מוסכמה בחוג ואולי אפילו ספציפית אצל המרצה שיקבל את המסמך.
דוד הירושלמי - שיחה 11:35, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

סרטים שנעשו על הריקונקיסטה?

חוץ מהסרט El-Cid, האם נעשה משהו נוסף?. תודה.

אם נקח 2 שערות מילד בגיל 10...

ונשים אחת בשמש ואחת בתוך חדר אטום, ונחכה 60 שנה.,

האם השערות יאפירו?.

לא. שיערות אינן מאפירות. מה שקורה זה ששערות נושרות, והשיער החדש שגדל הוא לבן, כי הגוף כבר לא מייצר פיגמנטים. השיערות עצמן נשארות באותו צבע. בלנק - שיחה 16:46, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
שערות שכבר נגזזו אמנם אינן מאפירות, אך הן דוהות, ואני מנחש שזו שהייתה בשמש תדהה יותר. הצבע המתקבל אינו בדיוק "אפור", אך גם אינו הצבע שהיה לשיער לפני ששים שנה. מה שבטוח, בתום הניסוי הילד יהיה בן שבעים, ומצינו כתוב: "בן שבעים לשיבה". ( משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"א ) קיפודנחש - שיחה 02:33, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

כללית, יש בעיה לערוך ניסויים שמשכם הוא שישים שנה. עִדּוֹ - שיחה 09:22, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

האם המונחים דטרמיניזם גאוגרפי וריאליזם גאוגרפי חד הם?

דרום סודאן

אחרי שלא קיבלתי תשובה בדף השיחה של הערך ובייעוץ הלשוני שאלתי היא: בערך האנגלי של אקווטוריה התיכונה מופיעה השורה הזו "Central Equatoria, like other states in South Sudan, is sub-divided into counties. These are further divided into Payams, then Bomas." אם נלך לפי המצב הקיים בויקיפדיה העברית אזי, STATE מתורגם למחוז, COUNTIES מצאתי לנכון לתרגם לנפה. המשפט הבא כולל את המושגים PAYAMS ו-BOMAS. איך לתרגם את המושגים האלו כי זה ישפיע על כל הקטגוריה של דרום סודאן לכן אני רוצה ליצור תרגום אחיד. בברכה, Avishay - שיחה 16:58, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

אני חושב שתירגום ישיר (פיימות ובומות), עם השם המקורי בסוגריים. בלנק - שיחה 17:01, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
אני הייתי מתרגם state כ"מדינה" (הן גם מספיק גדולות), ו county כ"מחוז".--גמדקנאי - שיחה 20:58, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

האם אלוהים של מוסלמים הוא טוב?

אני שואל שאלה בתאולוגיה ולא על דעתכם האישית.

האלוהים של הנוצרים הוא כולו טוב. הוא הקריב את עצמו למען האנושות, הפנה את הלחי השניה אחרי כל מכה וריחם על כל עבריין. המטרה שלו היא להושיע את האנשים מחטאיהם. ככה שאדם שחטא בעבר ורוצה לפתוח דף חדש יכול לצאת נקי מכל אשמה מול אלוהיו.

האלוהים של היהודים הוא ממש לא מה"גוד- גייז". הוא אלוהי זעם חסר רחמים שמעניש בחומרה ומאיים ברצח על חוטאים(חרב תאכלו). אפשר לדמות אותו לפשוט אכזר אבל צודק( חוץ מאולי ספר איוב ששם קצת קשה לראות צדק). וכל אדם חייב בדין וחשבון מול השפוט שרואה את כל מעשיו ואין מעשה שיעבור בשתיקה.

ואיך האלוהים של המוסלמים? האם אללה הוא טוב? האם רחמן? האם הוא בוחן כל מעשה אדם? 79.183.210.125 19:39, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

אין הגדרה אובייקטיבית ל"טוב", ואין אפשרות לקבוע בצורה "מדעית" האם הפניית הלחי השניה טובה מ"הקם להורגך השכם להורגו" (אגב, הפניית הלחי השניה הוזכרה לראשונה באיכה הרבה לפני ישו). האל היהודי מתואר במקרא באופנים שונים. לדוגמה, ב"13 המידות" נאמר "אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת. ז נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים" אך בניגוד למה שכתבת, גם הוא מתואר כסולח לחוטאים שחזרו בתשובה, בעיקר בספרי הנביאים: " יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו; וְיָשֹׁב אֶל-ה' וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל-אֱלֹהֵינוּ כִּי-יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ"; ,-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ". בקשר לאל המוסלמי, גם מתואר מתואר כרחמן - כל הסורות מתחילות ב"בשם אללה הרחמן והרחום". 94.159.196.17
אני חושב שטוב ורע זה דבר די ברור מבחינה דתית. לקיים מצוות זה טוב, לא לקיים מצוות זה רע. די חידשתי לי לגבי איכה וגם הציטוט לגבי "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ" די מעניין (מאיפה זה?). אני מדבר יותר לגבי תפיסת האלוהות. בנוצרות ממש בולט האל הטהור וחסר כל כעס שלא רק סולח אלא גם מרחם על החוטאים. והתפיסה ביהדות, היא של מידה כנגד מידה וגם כל הכיפור והתשובה הם לא באמת פתרון סופי, ככה שהחטאים לא נמחקים. זה סוג של הקלה בעונש ולא חנינה.
חוץ מפניה בסורות- מה מידת הרחמנות של אללה? האם מוסלמי חוטא יכול לחזור לחיק הטוב וימחקו פשעיו? או שזה כמו ביהדות שלכל אחד יש "תיק אישי" בבית משפט עליון שאליו מגיעים כל התלונות במשך כל חייו? בוא נגיד גם ביהדות יש "אל מלא רחמים", בזמן שרוב הדת מתבססת על עקרון החט ועונשו. 79.183.210.125 20:12, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
למיטב הבנתי, ולא שאני מבין הרבה, כל דת חושבת שהאלוהים שלה טוב. כך, שלהציג את האלוהים של הנוצרים כטוב בעוד זה של היהודים כרע או להיפך, אינה טענה לוגית או מדעית, אלא טענה מזווית מבטו של הטוען. לפי זה האלוהים של המוסלמים הוא מבחינת המוסלמים טוב, בדיוק כמו שהאלוהים של היוהדים ושל הנוצרים הוא טוב, מבחינת היוהדים והנוצרים בהתאמה. מיסטר דבֶּליו ~ הגיע הזמן שערכי הסרטים ייראו אחרת! 20:16, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
הציטוט הוא מישעיהו נה ז, פרק שקוראים בתעניות ציבור. רעיון התשובה מופיע גם ביחזקאל יח, כא-כג: "וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת. כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ, בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה – יִחְיֶה. הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע? נְאֻם אֲדֹנָי ה', הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה וגם בהמשך אותו פרק: "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה. וַיִּרְאֶה וַיָּשָׁוב [וַיָּשָׁב] מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת. וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי, הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל?! הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן".
אני לא יודע על סמך מה אתה מתבסס כשאתה אומר "וגם כל הכיפור והתשובה הם לא באמת פתרון סופי, ככה שהחטאים לא נמחקים", הרי הפסוקים שציטטתי מישעיהו ויחזקאל אומרים בדיוק הפוך, ואם אתה מתעניין גם במקורות מאוחרים לתנ"ך, הרמב"ם כתב במשנה תורה "ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם". לגבי אללה - מצטער, אני לא בקיא בקוראן, אבל אני מניח שהוא זמין ברשת. 94.159.196.17
תשובה יותר לעניין - נדמה לי שאללה המוסלמי הוא נוקם ונוטר, כמו אלוהים היהודי. בכלל, האיסלאם והיהדות מאוד דומים אחד לשני, במיוחד כשמשווים אותם לנצרות. שתי הדתות הן דתות שעיקרן קיום מצוות, ולשתיהן מסורת ארוכה של פלפולים ודיונים על משמעותם המעשיים והעכשויים של חוקים עתיקים. כמו פוסקי הלכה בני ימינו, גם למוסלמים יש פוסקי "פתוות" שצריכים להחליט באילו נסיבות מותר לשבור את צום הרמאדן וכן הלאה. יוסאריאןשיחה 20:35, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
התגובה שלי די חוזרת על תגובה קודמת, רק בניסוח מעט שונה. שאלה של טוב ורע היא שאלה של מוסר. אפשר לנסות למצוא ערכי מוסר אוניברסלים ואז לבחון התנהגות של אל באותם ערכים ולקבוע אם הוא טוב או רע. למיטב ידיעתי ערכי מוסר אוניברסלים הם קצת בלתי מושגים, מה שמשאיר אותנו עם מערכות מוסר אחרות, למשל מוסר דתי. ופה הטאוטולוגיה, לפי המוסר של דת X, המוסר של דת X הוא נכון\טוב. כל אל שתבחן לפי עצמו, ימצא טוב וצודק. אם תנסה לבחון מוסר אחד לפי מוסר אחר, תקבל מן הסתם אי התאמות שמצביעות על רוע\שגוי. אבל בהעדר קביעה תקפה שמוסר אחד נעלה על מוסר אחר, הרוע הזה חסר משמעות. יוסישיחה 20:49, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
התשובה הכי עניינית הייתה של יוסאריאן כאן, למרות די הרחבתי את הידע שלי לגבי מחיקת חטאים ביהדות. האם אלוהים באילסם יכול לסלוח לחוטא ש"חוזר בתשובה"(או אילך שקוראים לזה מוסלמים)? לפי הערך כתוב שיש באילסם את הרעיון של השגחה אישית- האם התשלום על מעשיו של מוסלמי צריך לבוא בעולם הזה או בעולם הבא? ביהדות זה לא חד משמעי-יש המאשימים את ה' בצרות של הכופרים ( או "טיב הארץ תאכלו" הכוונה כמובן בחיים) ויש האומרים ש"צדיק ורע לו" זה רק זמני ובעולם הבא יבוא הצדק. 79.183.210.125 22:58, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
בלת"ק, כל שלושת הדתות המונותאיסטיות משתמשות בנוסף לספרי הדת שלהם גם בתנ"ך היהודי והוא משותף לכולם. אמונתם הבסיסית זהה אבל עם הזמן קמו פרשנויות. איש השלג - שיחה 09:19, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לפי סורת אל-פאתחה: اللّهِ الرَّحْمـَنِ الرَّحِيم (האל הרחמן והרחום) ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:37, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

זה מטמטם אותי - וורד

כל פעם שאני מסיים לכתוב בשורה מסויימת, זה אמנם מוריד אותי שורה באופן אוטוטמטי כמו שהספר אומר לתוכנה לעשות, אבל הבעייה שזה גם מקפיץ אותי מבחינת מצג כמה שורות למעלה (המון שורות) אני מגיע למצב שאני פשוט עולה למעלה במסמך בלי רצוני (פעולה אוטומטית שהתוכנה מבצעת), זה ממש אבסורד, למה זה קורה? תודה.

לא יודע מה הבעיה, אבל נסה לאפס את ההגדרות של WORD (עזרה ← זיהוי ותיקון; לחץ וסמן את שתי האפשרויות שיציע לך ולחץ הפעל) --MT0 - שיחה 23:42, 2 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
גש לפורום אופיס בפורטל תפוז. עִדּוֹ - שיחה 09:21, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מה פירוש המילה אפאזיה (א-פאסיה) ?

תודה וברכה.

אובדן יכולת ההגייה וההבנה של שפה קולית מדוברת. עִדּוֹ - שיחה 09:20, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

אוקיי, אז מה זה "פאזיה" (פאזיה בלבד). ? תודה.

קרא כאן על אפאזיה, ואם אתה רוצה יותר הרחבה, לך לויקי האנגלית. אין שם ובגוגל מושג בשם "פאזיה", שקשור לאפאזיה. אגסי - שיחה 13:19, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

שלום, אני שואל מה פירוש המילה פאזיה, לווא דווקא בהקשר רפואי?. תודה.

נשמע לי כמו "עברות" של phase, שזה שלב- למשל "אתה עכשיו בפאזיה בחיים שלך שבו כותבים ב"הכה את המומחה" ". אבל זה סתם ניחוש שלי.בלנק - שיחה 17:35, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לא. "יה" זו סיומת של שמות מחלות. "א" זה בלי. "פאס" - בא מהשורש היווני שמשמעותו דיבור. לא נראה לי שיש דבר כזה פאזיה.--גמדקנאי - שיחה 21:43, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

ציון קבר של אחד מהרבנים למשפחת אבוחצירא בחיפה

שלום. אם אינני טועה ישנו ציון של רב ממשפחת אבוחצירא בבית הקברות בחיפה האם מישהו יודע על כך פרטים נוספים? מי-נהר - שיחה 02:05, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

שדה מגנטי בין חוטים- חוק יד ימין

השדה המגנטי סביב תיל נושא זרם הוא בכיוון תטה.

1) האם הכוונה היא שאם אני שם מטען ליד התיל, אז הוא יתחיל לעשות מעגלים סביב התיל?

2) לפי חוק ידי ימין- איך אני יודע שחוטים עם זרם באותו הכיוון מושכים וכיוונים שונים דוחים זה את זה? נגיד אני מצייר חוטים מקבילים במישור הדף נושאים זרם ימינה. הכוח שהחוט א'(תחתון) מפעיל על חוט ב' בכיוון "החוצה מהדף". הכוח שחוט ב' מפעיל על חוט א' הוא "לתוך הדף". אני לא רואה רכיב שיגרום להם להתקרב(רכיב למטעה-למטה).

3) אולי אני לא עושה נכון? אני שם את האגודל בכיוון הזרם ומסובב את היד. כיוון האצבעות הוא כיוון השדה. 79.179.217.253 16:14, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

לא! אם תשים מטען בשדה מגנטי במנוחה לא יקרה כלום. גם אם הוא ינעו בכיוון השדה המגנטי לא ייקרה כלום (כלומר הוא ימשיך לנוע). רק אם לתנועה שלו יהיה רכיב שניצב לשדה המגנטי, יפעל כוח שנצב לשניהם, לפי כלל יד ימין. emanשיחה 16:27, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

אבל לפי כלל יד ימין הכוח הוא מסביב לחוט( שאלה 3 שלי). אז מטען שנע במקביל לחוט אמור לעשות סיבוב סביב החוט בספירלה? 79.179.217.253 17:02, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

ראה כוח לורנץ, בקיצור אתה צריך לעשות פעמיים חוק יד ימין: אחת כדי לחשב את השדה והשניה בשביל הכוח. ירון ק. - שיחה 18:41, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

פילמים ישנים

הועבר מהדף וק:די
מצאתי אצלי במגרה כמה פילמים שלא פותחו כבר כמה שנים לאחר הצילום בהם (הראשון משנת 2006 לערך). יש טעם לשלוח אותם לפיתוח? או שפשוט אפשר לזרוק אותם לפח... • עודד (Damzow)שיחה12:21, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

אני ממליץ לנסות. מה יש להפסיד?. עִדּוֹ - שיחה 15:23, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מי הדמות בציור שמאחורי סטנלי פישר?

מי הדמות בציור שמאחורי סטנלי פישר? מופיע ב4 השניות הראשונות של השידור - http://www.youtube.com/watch?v=2yhu9YzcdXI

דוד הורוביץ. עוזי ו. - שיחה 17:34, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מה פירוש המילה אנאפילקסיס?

בויקיפדיה ישנו ערך שנקרא אנפילקסיס, ואני רוצה לדעת מה היא משמעות המילה בלטינית? 109.253.245.108 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

הוספתי את האטימולוגיה מיוונית לערך. בברכה, חי ◣ 3.08.2011, 19:30 (שיחה)

אין לי מילים להודות לך, תודה. 109.253.245.108 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

מדוע יש אנשים שמנים במדינות כמו מצרים?

מצרים או תימן, אלו מדינות שבהן מאד חם, תמיד, רוב הזמן מזיעים, במיוחד כשנוסעים ברכב ללא מזגן. במקומות כאלה חמים לא אמורים להיות רוב מכריע של אנשים רזים? (והמומחה יודע למה אני מתכוון אז אל תבקש ממני סתם להגדיר).

תודה.