קולנוע אלהמברה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:16, 5 באוגוסט 2011

קולנוע אלהמברה (בערבית: "אלהמברה" מקורו ב־الحمراء, "אל-חמרא", "האדום") הוא מבנה בסגנון אר דקו הממוקם בשדרות ירושלים ביפו. הוא היה אחד מבתי הקולנוע החשובים והמרכזיים ביפו בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. המבנה קרוי על שם ארמון אלהמברה בספרד.

במשך השנים שימש המבנה במגוון רחב של שימושים שונים, וכיום הוא בשיפוץ לקראת שימוש כמרכז למרכז הסיינטולוגיה.

היסטוריה

ההתקדמות ביצירת סרט הקולנוע בשנות ה-30 סחפה המונים לבתי הקולנוע מדי ערב, שהפכו להיות מקום בילוי מרכזי. הביקוש הוביל לבניית אולמות בקנה מידה חדש ובסגנון מודרני, בדומה למבנים דומים שנבנו באותה תקופה ברחבי העולם.

מבנה קולנוע אלהמברה הוקם בשנת 1936 על ידי פאיק שוקרי כנא'אן בשדרות קינג ג'ורג' ביפו (בית מספר 39), לימים שדרות ירושלים, ותוכנן על ידי האדריכל הלבנוני איליאס אל מור. המבנה הוחכר בשנת 1937 לממדוח חאפז נאבלוסי (יושב ראש חברת הקולנוע "סינמה פלסטין") שניהלה את קולנוע אלהמברה ואת "קולנוע פארוק" שהיה צמוד אל קולנוע אלהמברה (הוקם בשנת 1940 ונהרס בחלקו לאחר קום המדינה). הקולנוע היה אחד המפוארים והגדולים בארץ, ומוקד משיכה לתושבי ארץ ישראל הערבים, וכן היה בעל שם בינלאומי כהיכל לאירוח המופעים הגדולים ביותר של אותן שנים^[^{דרוש מקור]}.

הקולנוע שימש גם כאולם תיאטרון וארח את מיטב המופעים בעולם^[^{דרוש מקור]}.

אמנים אורחים מהתקופה:

לאחר מלחמת העצמאות

הבניין עבר בשנת 1948 לידיים ישראליות^{[דרושה הבהרה]} ונפתח מחדש כ"קולנוע יפאור". על אף שינוי שם המבנה המשיך להתנוסס על חזיתו שלט הניאון ALHAMBRA.

בשנת 1963 עבר^{[דרושה הבהרה]} המבנה לגיורא גודיק שפתח בו את תיאטרון ג"ג (ראשי תיבות של שמו). המבנה זכה לתקופת זוהר חדשה בה הועלו בו מחזות הזמר המצליחים של התקופה שמשכו קהל רב והביאו לפריחה כלכלית בכל האזור^[^{דרוש מקור]}. סדרה של הפקות כושלות הביאה להפסדים לגודיק, ובהמשך לסגירת התיאטרון בשנת 1973.

הפקות גיורא גודיק בתיאטרון:

בסוף שנות ה-70 נרכש המבנה על ידי דוד זהביאן בעל חברת הנדל"ן מרכז השדרה במטרה להפכו לפסאז' מסחרי ומרכז אירועים. המיזם נקטע והותיר את המבנה נטוש וחרב בחלקו. ב-1982 עבר המבנה לידי חברת "נדבך לנדל"ן" שהשכירה ב-1984 את חלקו המערבי לסניף של בנק דיסקונט. ב-1995 עבר המבנה לידי חברת "אלמוג יפו" וחלקו המזרחי ניתן (ללא תשלום) לתאטראות "נוצר" ו"קליפה" שהעלו בו מופעים באולם מאולתר עבור 180 צופים בקומה העליונה.

מרכז לכת הסיינטולוגית

בראשית 2008 נרכש המבנה על ידי ארגון הסיינטולוגיה, ובאפריל 2010 החל פרוייקט שיפוץ ושימור מקיף של המבנה, במסגרתו סוייד ונצבע חלקו החיצוני של המבנה, שוחזר השלט בשפה האנגלית, ופנים המבנה הוסב לייעוד מחודש עבור מרכז לכת הסיינטולוגיה. במהלך השיפוץ הוציאה עיריית תל אביב צו הפסקת עבודה וכן צו הריסה בעקבות תוספת בנייה בלתי חוקית של כ־1,000 מ"ר במבנה.

במהלך העבודות סבל המבנה מנסיונות חבלה. במקרה אחד נעשה נסיון לפוצץ את המבנה באמצעות ריכוז גבוה של גז בישול, ובמקרה שני הוצת המבנה, ככל הנראה בזדון^[1]. בנסיונות אלו נגרם למבנה נזק בהיקף של כמליון דולר.

אדריכלות

המבנה תוכנן על ידי האדריכל הלבנוני איליאס אל מור (Ilyas Al-Murr) שתכנן גם את קולנוע רוקסי הידוע בביירות. מור בוגר MIT בארצות הברית, בחר בקווי העיטור המופשטים של האר דקו המשתלבים בקנה המידה המונומנטלי של הבניין כסגנון הבנייה המתאים ביותר לבית קולנוע חדש ביפו, עיר שצברה ופיתחה סגנונות ומסורות אדריכליות לאורך ההיסטוריה. התוצאה היא מבנה חריג וייחודי בהשוואה לסביבתו המיידית בשדרה.

החזיתות המערבית (הפונה לשדרה) והצפונית חופו בשיש לבן ושחור שיובא מאיטליה (לימים אריחי השיש פורקו ונמכרו). החזית העשירה מזוהה עם סגנון האר דקו הנבחן באמצעות מסות פשוטות, דרוגים, שלט ניאון בולט, מגדל גבוה, סימטריה ופרטים כגון חלונות עץ ודלתות מתכת המעוצבים בצורות השאובות מהעולם הצורני של הסגנון.

אותיות הניאון הגדולות הרכיבו את המילה "ALHAMBRA" באנגלית ופנו צפונה, השלט המקורי הוחלף עד שנות ה-70 בשני שלטים צנועים יותר שנתלו על מגדל החזית המערבית. אחד פונה דרומה בשפה האנגלית, ואחר צפונה בשפה העברית. במסגרת עבודות שיפוץ המבנה השלט בשפה העברית פורק והשלט בשפה האנגלית חודש.

האולם הגדול הכיל 1,095 מושבים מהם 337 ביציע עליון, המושבים רופדו בבד קטיפה אדום כך גם הווילונות שסבבו את קירות האולם והיציע, שליטת הצבע האדום שזורה בשמו של המבנה ("אלהמברה" מקורו בערבית: "האדום"). את הבימה מסגר קרניז מפוסל שטיפס מעלה אל התקרה והמשיך על קירות המבנה עד אחורי היציע. לתקרת האולם צורה אליפטית מדורגת ומעוטרת.

בשנות ה-70, בשלב הפיכת המבנה לפסאז' נהרס האולם המקורי לגמרי, ובמקומו נוצקו קומות בטון שחילקו אותו באופן גס לשלושה מפלסים. כל שנותר מהאולם הם התקרה המקורית וחלק מהקרניז שעל התקרה וסביב הבימה.

קישורים חיצוניים

קולנוע אלהמברה בשדרות ירושלים ביפו באתר "השדרה הראשונה"
כלת הים - כתבה על קולנוע אלהמברה באתר "המוח"
תמונות של בניין קולנוע אלהמברה באתר "אדריכלות נעלמת"
כל בתי הקולנוע של יפו תל אביב קולנוע אלהמברה באתר "נטוש"
תמונות של קולנוע אלהמברה באתר הספרייה של אוניברסיטת חיפה

הערות שוליים

^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יניב קובוביץ, חשד: הוצת מבנה של כת הסיינטולוגיה בתל אביב, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2010

[1] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יניב קובוביץ, חשד: הוצת מבנה של כת הסיינטולוגיה בתל אביב, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2010

[1]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ב-[[1982]] עבר המבנה לידי חברת "נדבך לנדל"ן" שהשכירה ב-[[1984]] את חלקו המערבי לסניף של [[בנק דיסקונט]]. ב-[[1995]] עבר המבנה לידי חברת "אלמוג יפו" וחלקו המזרחי ניתן (ללא תשלום) לתאטראות "'''נוצר'''" ו"'''קליפה'''" שהעלו בו מופעים באולם מאולתר עבור 180 צופים בקומה העליונה.
-===מרכז הסיינטולוגיה ישראל===
+===מרכז לכת הסיינטולוגית===
-בראשית [[2008]] נרכש המבנה על ידי ארגון ה[[סיינטולוגיה]], ובאפריל [[2010]] החל פרוייקט [[שיפוץ]] ו[[שימור מבנים|שימור]] מקיף של המבנה, במסגרתו [[סיוד|סוייד]] ו[[צביעה|נצבע]] חלקו החיצוני של המבנה, שוחזר השלט בשפה האנגלית, ופנים המבנה הוסב לייעוד מחודש עבור מרכז הסיינטולוגיה.
+בראשית [[2008]] נרכש המבנה על ידי ארגון ה[[סיינטולוגיה]], ובאפריל [[2010]] החל פרוייקט [[שיפוץ]] ו[[שימור מבנים|שימור]] מקיף של המבנה, במסגרתו [[סיוד|סוייד]] ו[[צביעה|נצבע]] חלקו החיצוני של המבנה, שוחזר השלט בשפה האנגלית, ופנים המבנה הוסב לייעוד מחודש עבור מרכז לכת הסיינטולוגיה. במהלך השיפוץ הוציאה [[עיריית תל אביב]] [[צו הפסקת עבודה]] וכן [[צו הריסה]] בעקבות תוספת [[בנייה בלתי חוקית]] של כ־1,000 מ"ר במבנה.
-במהלך העבודות סבל המבנה מנסיונות חבלה. במקרה אחד נעשה נסיון ל[[פיצוץ|פוצץ]] את המבנה באמצעות ריכוז גבוה של [[גז בישול]], ובמקרה שני הוצת המבנה, ככל הנראה בזדון. בנסיונות אלו נגרם למבנה נזק בהיקף של כמליון דולר.
+במהלך העבודות סבל המבנה מנסיונות חבלה. במקרה אחד נעשה נסיון ל[[פיצוץ|פוצץ]] את המבנה באמצעות ריכוז גבוה של [[גז בישול]], ובמקרה שני הוצת המבנה, ככל הנראה בזדון<ref>{{הארץ|יניב קובוביץ|חשד: הוצת מבנה של כת הסיינטולוגיה בתל אביב|1193139|[[12 באוקטובר]] [[2010]]|}}</ref>. בנסיונות אלו נגרם למבנה נזק בהיקף של כמליון דולר.
 ==אדריכלות ==