ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות
שורה 246: | שורה 246: | ||
:שמו המלא: [[חוק ועדות הדיור הלאומיות]]. עד לכתיבת הערך, ראו [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/223858 כמה מילים על החוק]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 23:15, 6 באוגוסט 2011 (IDT) |
:שמו המלא: [[חוק ועדות הדיור הלאומיות]]. עד לכתיבת הערך, ראו [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/223858 כמה מילים על החוק]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 23:15, 6 באוגוסט 2011 (IDT) |
||
''' |
::'''שלום, שאלה;''' מדוע החוק אושר דווקא עם תחילת המחאה?... זה חוק שחיכו למחאה בשביל להעביר אותו???, מאד לא ברור, תודה. |
||
== מה צורת הציווי של שורש הד"ר בארמית? == |
== מה צורת הציווי של שורש הד"ר בארמית? == |
גרסה מ־01:56, 7 באוגוסט 2011
אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:
- נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
- השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
- חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
- שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
- בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
- שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
- שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים
שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים
|
עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
תיעוד תבנית מצב הטיפול | ||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אופן השימוש
{{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.
ראו גם
דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית |
↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף
פילמים ישנים
― הועבר מהדף וק:די
מצאתי אצלי במגרה כמה פילמים שלא פותחו כבר כמה שנים לאחר הצילום בהם (הראשון משנת 2006 לערך). יש טעם לשלוח אותם לפיתוח? או שפשוט אפשר לזרוק אותם לפח... • עודד (Damzow) • שיחה • 12:21, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- אני ממליץ לנסות. מה יש להפסיד?. עִדּוֹ - שיחה 15:23, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- אפשר לפתח אותם גם בעוד 100 שנה, לא יקרה להם כלום. Fade to Black - שיחה 00:38, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לא מדוייק. כמו כל תרכובת כימית, התרכובות הרגישות לאור המרכיבות את השכבה המצפה את הסרט, מתפרקות בהדרגה. בנצי - שיחה 18:14, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אפשר לפתח אותם גם בעוד 100 שנה, לא יקרה להם כלום. Fade to Black - שיחה 00:38, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
מי הדמות בציור שמאחורי סטנלי פישר?
מי הדמות בציור שמאחורי סטנלי פישר? מופיע ב4 השניות הראשונות של השידור - http://www.youtube.com/watch?v=2yhu9YzcdXI
- דוד הורוביץ. עוזי ו. - שיחה 17:34, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- תוכל לראות תמונה לא רעה של הדיוקן בכתבה כאן.רונאלדיניו המלך - שיחה 21:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
מה פירוש המילה אנאפילקסיס?
בויקיפדיה ישנו ערך שנקרא אנפילקסיס, ואני רוצה לדעת מה היא משמעות המילה בלטינית? 109.253.245.108 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
אין לי מילים להודות לך, תודה. 109.253.245.108 20:38, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
מדוע יש אנשים שמנים במדינות כמו מצרים?
מצרים או תימן, אלו מדינות שבהן מאד חם, תמיד, רוב הזמן מזיעים, במיוחד כשנוסעים ברכב ללא מזגן. במקומות כאלה חמים לא אמורים להיות רוב מכריע של אנשים רזים? (והמומחה יודע למה אני מתכוון אז אל תבקש ממני סתם להגדיר).
תודה.
- Like על הסוגריים. סברא ישרה ביותר. מעט מן האור • שיחה • ג' באב ה'תשע"א • 23:37, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- מניין לך שבמצרים ובתימן נוסעים במכוניות ללא מזגן?
- איפה זה כתוב שאנשים מזיעים חייבים להיות רזים? --וידנפלד - שיחה 22:41, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
השאלה אכן מעניינת. השמנה היא תופעה המוכרת בעיקר בעולם המערבי, בעיקר בגלל תזונה לא טובה וצורת חיים ישבנית. כיום, יש חלחול של התופעה המדאיגה גם לעולם השלישי. הסיבות הן לא נסיעה עם מזגן או בלעדיו או דברים אחרים, אלא פשוט שפע מזון עתיר קלוריות. גילגמש • שיחה 22:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- אמת ויציב. ד"ר --וידנפלד - שיחה 12:43, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
איזה ספר אנטומיה טוב בעברית?
איזה ספר אנטומיה [ופיזיולוגיה] מקצועי - יש בשפה העברית? אני מעוניין לדעת איזה ספר אנטומיה עדכני יסודי ומקצועי יש בשפה העברית. (ואיזה ספר אנטומיה הכי טוב בעולם בשפה האנגלית?) תודה 95.35.69.44 23:00, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- אין ספרות מקצועית רצינית בעברית. יש אולי משהו של האונ' הפתוחה, אך לא הרבה מעבר לזה. יש ספר ששמו נראה לי "פיזיולוגיה", אבל הוא בסיסי מאוד. באנגלית יש ספרים רבים. אני לא חושב שיש משהו "הכי טוב". כמו כן, יש הבדל משמעותי בין פיזיולוגיה לאנטומיה. מדובר בשני מדעים שונים. גילגמש • שיחה 23:04, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
אוקי, אני מקבל את הערותיך ואשוב לשאול מחדש.
איזה ספרי אנטומיה ופיזיולוגיה יש בשפה העברית אבל עדכניים ומקצועיים.
ואיזה ספרי אנטומיה ופיזיולוגיה באנגלית נחשבים לטובים ושימושיים. 95.35.69.44 23:41, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- אין הכי טוב. יש ספרי אנטומיה שימושים יותר לצורך אחד ולעומתם אחרים ששימושים יותר לצורך אחר. זכור לי למשל ספר אנטומיה (לא בשמו) שכלל פירוט יוצא דופן בהציגו עצמות על כל פרט ופרט (כל בליטה וכל שריטה) בעצמות. ספר אחר שהוא בעצם ספר צילומים של ניתוחים אנטומים יכול להתאים יותר לסטודנט שלומד ונבחן בחדר דיסקציה. לחלק מהספרים מצורף טקסט וגם הוא יכול להיות רלוונטי במיוחד לשימוש מסויים (למשל פירוט מקיף של פעולות וחיבורי שרירים). אני חושב שאם אדם מחפש ספר אנטומיה טוב שישב על מדף הספרים שלו, בלי צורך ספציפי כזה או אחר, הוא ימצא את האטלס של נטר (w:Frank H. Netter) כמתאים למדי על איוריו הברורים והנעימים למראה. אגב, מדובר באטלס ללא טקסט, אלא איורים ותוויות המציינות את החלקים השונים בכל איור. יוסי • שיחה 12:27, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- כמו שיוסי אמר. אני באופן אישי לא אוהב את האטלס של נטר ומעדיף את יאקוצ'י עם הצילומים. גם סובוטה שנראה לי התחילו לשווק אותו בארץ הוא לא רע. גריי הוא כנראה המקיף מכולם, אבל באמת השאלה היא לאיזה צורך נועד הספר. גילגמש • שיחה 22:55, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
תודה. אענה על השאלה לאיזו מטרה: כעיקרון המטרה שלי להיות בקי היטב באנטומיה ולעשות קורס אנטומיה+דיסקציה ולשלוט בחומר כמו שצריך..., כמו כן אני ממש רוצה לדעת את הפיזיולוגיה בגוף האדם, איזה ספר יתאים לכך?. 95.35.251.111 00:21, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
יש את "אטלס גוף האדם" בהוצאת מפה, הוא די מפורט ומציג את שמות החלקים בעברית ובאנגלית, הוא משדר רצינות במידת מה, אבל לדעתי הוא בסיסי (סך עמודי הספר הם כ-150). כמו כן זה ספר שעוסק בעיקר באנטומיה ופחות בפיסיולוגיה. כנראה שהאנטומיה של גריי (התנ"ך של האנטומיה) שיצא כבר במהדורות רבות (באנגלית) הוא המענה לשאלתי. היה טוב אילו היו מתרגמים אותו לעברית ג"כ אע"פ שאני יכול להתמודד עם השפה האנגלית, אני אוהב עברית.95.35.251.111 00:21, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- להיות בקיא היטב באנטומיה כללית? בקיא היטב בנוירואנטומיה? בקיא היטב באמבריולוגיה? אני מרשה לעצמי לנחש שכוונתך לאנטומיה כללית. ספר הצביעה באנטומיה (אנטומי קולורינג בוק) עושה עבודה טובה בלימוד עצמי של אנטומיה כללית. ובבקשה להסביר את רצונך בקורס אנטומיה+דיסקציה, אני חושב שרק סטודנטים לרפואה ו(בסדרי גודל קטנים הרבה יותר) סטודנטים למקצועות פארארפואיים מגיעים לדיסקציות. אין קורס בחירה כזה בלימודים שאינם רלוונטים לנושא. יוסי • שיחה 01:21, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
ריבוי מילים ערביות בעברית מדוברת
למה בעצם יש כל כך הרבה מילים, ביטויים ואף משפטים שלמים בערבית בדיבור היומיומי בקרב דוברי עברית בישראל? למשל רוב הקללות והגסויות הן בערבית, שלא לדבר על כל ה"יעני", "יא אללה", ו"בחייאת ראבאק" למינהם... מתי ואיך זה הגיע לעברית? האם זאת השפעה של ערביי ישראל או של יהודים מעדות המזרח (ארצות ערב)? כי דווקא בקרב המזרחים השימוש בסלנג הערבי הוא הרבה יותר נפוץ (נדיר לפגוש אשכנזי שאומר "בחייאת עיוני"). Fade to Black - שיחה 23:59, 3 באוגוסט 2011 (IDT)
- התשובה היא כנראה גם וגם. ולזה יש להוסיף את זה שבראשית הציונות היתה מגמה מכוונת ללמוד מהערבים ואפילו להדמות אליהם, כדי להשתרש במקום. במיוחד היו בולטים בכך אנשי השומר והפלמ"ח. eman • שיחה • ♥ 16:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- באופן כללי מעניין אותי לדעת איך נשמעה עברית מדוברת בארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30. האם זה היה נפוץ אז להשתמש בסלנג ערבי? אולי מישהו יכול להפנות אותי לחומר מוקלט או כתוב שימחיש איך נהגו לדבר אנשי היישוב העברי באותה תקופה? Fade to Black - שיחה 21:31, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- צריך לזכור שבאותה עת כמעט שלא היו דוברי עברית כשפת אם. אפילו אצל מי שנולד בארץ.
- גם הקלטות לדעתי אל היו עד שנות ה 30, וגם כשהיו הןם לא היו הקלטות "ספונטניות".
- אם זה מעניין אותך, יש מאמר על אחת מההקלטות הראשונות, שהיו בקורס ללימוד עברית (וגם בהן מקריאים מהכתב). eman • שיחה • ♥ 15:14, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
בעיה עם הדף אופק והשפעת עקמומיות
שניסיתי להציב את הנתונים מהנוסחאות מעמוד האופק ועמוד השפעת העקמומיות של כדור הארץ,
אני לא יודע אם בגלל השעה, אבל קיבלתי תוצאות סותרות.
השוואתי בין המשתנים והגעתי ששתיהן מתארות אותו מצב רק שהגובה אפסי, ועל כן הן אינן מתלכדות כמצופה...
Exx8 - שיחה
- בראשונה מודדים את h במטרים, ובשניה בקילומטרים. עוזי ו. - שיחה 00:29, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
גם אז זה לא משקף :\ Exx8 - שיחה
- תצטרך להדגים ולפרט קצת יותר אם אתה מצפה לעזרה. עוזי ו. - שיחה 02:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
ויכוח קטן
התווכחתי עם אשתי לעתיד היא אומרת שהיא לא עושה פן מכיוון שזה יהרוס לה את השיער לטווח הארוך, היא טוענת שאם היא תעשה פן, כאשר היא תזדקן השיער יהרס ולעולם לא יחזור להיות כמו שהיה. לדעתי זה לא הגיוני כי השיער מתחלף כל הזמן ולכן לא יכול להיווצר נזק בלתי הפיך מפן. תודה רבה לעונים 89.138.237.198 00:59, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- השיער צומח כ-1 סמ' בחודש. ברור שהוא מתחדש. מי שצובע שיער חייב לצבוע את השורשים מדי 3-4 שבועות כדי לתחזק את הצבע (רואים את השיער הצומח בסמוך לקרקפת). האמנם לוויכוח ביניכם אין סיבה אחרת? Rebecca - שיחה 16:40, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
חיכוך ביציאה מכדור הארץ
האם חלליות ולווינים צריכים מגינים נגד חיכוך ביציאה מכדור הארץ כמו שהם צריכים בכניסה אליו. אם לא, למה?
- זה לא מגינים נגד חיכוך, זה נגד החום שנפלט בעת החיכוך.
- אני אל יודע אם צריך גם ביציאה, אבל סביר להניח שגם אם כן זה פחות קריטי.
- הסיבה היא שבחזרה לארץ החיכוך הוא לא מיטרד שצריך לנסות לסבול ממנו כמה שפחות, אלא להפך - החיכוך הוא אחת הדרכים בהן החללית מאיטה את מהירותה. האנרגיה הקינטית מתבזבזת על חום, וכך פוחתת. הבעיה כאמור היא שהחום עצמו בעייתי אם הוא נכנס לגוף החללית, ולכן יש להגן מפניו. eman • שיחה • ♥ 11:49, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- במבט ראשון אכן נראה שיש סימטריה בין הכניסה והיציאה, ולכן אם נחוצה הגנה בזמן הכניסה, ההגיון מחייב שהגנה דומה תהיה נחוצה גם ביציאה. בחינה מעמיקה יותר מראה שהדבר אינו כך. החללית מאיצה גם ביציאה וגם בכניסה (לפחות עד שלב די מאוחר בכניסה), בעוד שסימטריה הייתה מחייבת שאם החללית מאיצה ביציאה, עליה להאט בכניסה. ההאצה בזמן היציאה עולה בדלק רב, ולעומת זאת בזמן הכניסה ההאצה נובעת מהפיכת אנרגיה פוטנציאלית לאנרגיה קינטית. פועל יוצא מכך הוא שמהירות החללית בכניסה (לפחות בשלבים הראשונים) היא גבוהה יותר ממהירותה בשלב כלשהו של המסע - הן בהמראה והן במסלול. אפשר להסתכל על זה כך: ביציאה מתמירים אנרגיה כימית (של הדלק) לאנרגיה קינטית+פוטנציאלית. בכניסה יש להשיל את האנרגיה העודפת: גם הקינטית (כי רוצים להגיע למצב "מנוחה"), וגם הפוטנציאלית (כי רוצים להגיע לגובה נמוך יותר). הדרך היחידה בה יודעים היום "להיפטר" מעודף האנרגיה הזה הוא על ידי חיכוך באוויר, דבר שגורר טמפרטורות גבוהות בהרבה (כי המהירות יותר גבוהה) מאשר בשלב היציאה. במדע הבדיוני יודעים כבר לאגור את האנרגיה שמשילים בכניסה, ולנצל אותה לשיגור הבא. כשנדע לעשות זאת גם במציאות, אפשר יהיה לוותר על הרבה ממגיני החום. קיפודנחש - שיחה 01:39, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
האם ויקיפדיה מקדמת אתאיזם?
בערך "אתאיזם"; רואים מערך עצום של טיעונים מקדמי חשיבה על אתאיזם. בערכים "נגדיים" בראשיתם הערך אלוהים יש מספר טענות "שורה" שטחיות ורדודות, שיש מי שמזהה בהן "איש קש", המגוננות על ההבנה התאיסטית.
בתור צופה מן הצד חשוב לי לברר את העניין.
- המדיניות המוצהרת של ויקיפדיה היא נקודת מבט נייטרלית. עם זאת היא נכתבת על ידי אנשים בשר ודם - כל אחד עם הדעה שלו, לכן תמיד יש כאלה שינסו להטות את הכתוב לכיוון שיותר תואם את השקפת עולמם ותמיד יש כאלה שיבחינו בהטיות כאלה. אם תשווה למשל ערכים שקשורים לישראל ולציונות בוויקיפדיה העברית והערבית ההבדל יהיה מובהק ביותר - בוויקיפדיה העברית מקדמים את הגישה הישראלית ובוויקיפדיה הערבית מקדמים את הגישה הפלסטינית. כמו כן, לדעתי, ישנה קבוצה של ויקיפדים שמקדמת את התרבות ההומו-לסבית מעבר לפרופורציות הרצויות במיזם כמו ויקיפדיה. אתה כמובן מוזמן לערוך את הערך אתאיזם ו/או לפנות לדף שיחתו. Fade to Black - שיחה 11:27, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- בנוסף למה שאמר Fade to Black, שים לב גם שרבים מהטיעונים (לפחות חצי) חוזרים על עצמם בצורות דומות מאוד, רבים מהם זוכים להתנגדות מרוב האתאיסטים עצמם, ולדעתי הטיעונים מבולגנים לחלוטין, כאשר אחדים לא זוכים להדגשה מספיקה, לעומת טיעונים שמודגשים יתר על המידה (טיעון תער אוקהם, למשל, הוא טיעון מרכזי מאוד עבור מרבית האתאיסטים, בעוד שבעיית הרוע לא ממש מנסה לסתור את קיומו של אלוהים אלא רק להצביע על בעיה לכאורה בהנחה לפיה אלוהים הוא מוסרי לחלוטין (לכאורה כי אם אלוהים הוא כל-יכול, הוא יכול להיות מוסרי לחלוטין ולעשות דברים לא מוסריים, כיוון שהוא מעל חוקי הלוגיקה)). נו, טוב - שיחה 19:23, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- אתאיזם וחילוניות הן השקפת עולם ששורשיה בתרבות הרנסנס ובתנועת ההשכלה. על כן, היא בנויה על בסיס רציונלי המאפשר דיון ודיאלוג לוגיים בנושא. מאידך, אמונה דתית שייכת לתחום האי-רציונלי ועל כן אינה מאפשרת הבאת טיעונים לוגיים ודיון לוגי. מכאן נובע שאין שום אפשרות של דיאלוג בנושא אמונה או אי אמונה (אתאיזם) בין מאמין ואתאיסט. טיעוני המאמין יראו אוויליים, שטחיים או רדודים בעיני האתאיסט וטיעוני האתאיסט יראו ככפירה בעיקר או כקונספירציה של שמאלנים והומואים נגד הדת המוסרית, בעיני המאמין. הצעתי: אדם באמונתו יחיה, יבחר לו את הערכים המתאימים לאמונתו בויקיפדיה, ולא יפסול ערכים של בעלי אמונה שונה. --וידנפלד - שיחה 22:31, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
מכון וויצמן
סתם סקרנות: מה הם תנאי הקבלה למכון וויצמן למדע? 79.179.217.253 11:45, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- Applicants must have a Bachelor of Science (B.Sc.), or a Medical Degree (M.D.), from an accredited local or foreign institution of higher learning, or other certificate deemed equivalent by the specific Board of Studies. from w.i site. ―אנונימי לא חתם
- במילים אחרות, מכון וייצמן איננו אוניברסיטה, אלא מכון מחקר המקיים גם מסגרת ללימודים מתקדמים (תואר שני ומעלה), תחת מדרשת פיינברג שבמכון. שתי הערות חשובות: הלימודים במכון הם במדעי הטבע, מתימטיקה, מדעי המחשב, והוראת המדעים, בלבד. דבר נוסף, מטבע הדברים, מתקבלים סטודנטים שהוכיחו את עצמם בלימודי התואר הראשון שלהם, כלומר, בעלי ציונים גבוהים + ראיון קבלה. בנצי - שיחה 19:05, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
צום הרמדאן
נניח כי חודש הרמדאן מתרחש בחודש יוני, ואדם מוסלמי נמצא מצפון לחוג הקוטב הצפוני. אז, השמש לא שוקעת אף פעם, ולכאורה צריך האדם לצום באופן רצוף במשך חודש, דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. מה הפתרון ההלכתי שנתנו לכך באיסלם?
- אסרו על מוסלמים לגור מצפון לחוג הקוטב הצפוני. איתן - שיחה 19:40, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- בדיוק מה שיהודים עושים עם שבתות וימי צום. Shannen - שיחה 20:21, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- שאלה מגניבה, ומה היהודים עושים עם שבתות וימי צום מצפון לחוג הקוטב הצפוני? Fade to Black - שיחה 21:37, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- בדיוק מה שהמוסלמים עושים. איתן - שיחה 23:05, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- מה שניהם עושים? Fade to Black - שיחה 23:54, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- ראו יהדות נורבגיה ובמיוחד את ההערה האחרונה. Shannen - שיחה 07:30, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לפחות דבר אחד טוב יצא מהשאלה המוזרה הזו. "לפני ששלושת הכוכבים מואילים בטובם לצאת" ? . מחקתי את המשפט הבלוגי הזה איתן - שיחה 08:48, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- הפסקה מועתקת כולה בהעתק-הדבק מכאן. 109.64.216.156 11:32, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לפני המוסלמי שלוש דרכים-לנהוג לפי המסגד הקרוב לו. לנהוג לפי הנהוג במולדתו הקודמת או לפי הזמן של מכה בערב הסעודית. Nachum - שיחה 10:56, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- בקיצור אין תשובה חד משמעית. הרי כשכתבו את הקוראן ואת התלמוד לא ידעו על הקוטב הצפוני (ובטח שלא על הדרומי) וגם לא ידעו שכדור הארץ הוא כדור. אגב, מה יעשה אסטרונאוט יהודי שומר מצוות על ספינת חלל? Fade to Black - שיחה 11:11, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- כשכתבו את הקוראן והתלמוד ידעו שהארץ היא כדור וייתכן מאוד שידעו על הקוטב הצפוני. היותה של הארץ כדור היתה ידועה כבר ליוונים. 94.159.196.17
- היוונים לא כתבו את הקוראן ואת התלמוד. Fade to Black - שיחה 12:36, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- כשכתבו את הקוראן והתלמוד ידעו שהארץ היא כדור וייתכן מאוד שידעו על הקוטב הצפוני. היותה של הארץ כדור היתה ידועה כבר ליוונים. 94.159.196.17
- בקיצור אין תשובה חד משמעית. הרי כשכתבו את הקוראן ואת התלמוד לא ידעו על הקוטב הצפוני (ובטח שלא על הדרומי) וגם לא ידעו שכדור הארץ הוא כדור. אגב, מה יעשה אסטרונאוט יהודי שומר מצוות על ספינת חלל? Fade to Black - שיחה 11:11, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לפחות דבר אחד טוב יצא מהשאלה המוזרה הזו. "לפני ששלושת הכוכבים מואילים בטובם לצאת" ? . מחקתי את המשפט הבלוגי הזה איתן - שיחה 08:48, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- ראו יהדות נורבגיה ובמיוחד את ההערה האחרונה. Shannen - שיחה 07:30, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- מה שניהם עושים? Fade to Black - שיחה 23:54, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- בדיוק מה שהמוסלמים עושים. איתן - שיחה 23:05, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
- שאלה מגניבה, ומה היהודים עושים עם שבתות וימי צום מצפון לחוג הקוטב הצפוני? Fade to Black - שיחה 21:37, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
בהיריון עם או בהיריון על
איך נכון להגיד
- הכי נכון בהריון של Samuels - שיחה 21:07, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
מטוטלת ותנועה מעגלית
האם התנועה שמבצעת מטוטלת מתמטית פשוטה בזווית קטנות, היא תנועה מעגלית? אם לא, למה לא? תודה מראש. ―אנונימי לא חתם
- כן. קראת את מטוטלת מתמטית? במציאות היא כמובן עושה קשת (חלק ממעגל, כי הרדיוס קבוע). אבל בגלל שהזווית מאוד קטנה אז לצורך החישוב קצת מזניחים פה ושם ומחליטים ש (ראה קירוב זוויות קטנות).
- אל תשכח שמדובר רק במודל מתמטי והוא מתאר את התנועה במציאות רק בקירוב לא רע. בניסוי אם הזווית גדולה מ15 מעלות, המודל כבר לא מספיק טוב. Corvus,(שיחה) 09:54, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- תודה על התשובה. קראתי, אבל אני לא מבין למה כשמפתחים את הנוסחה לזווית α כתלות בזמן לא משתמשים בשקול הכוחות של תנועה מעגלית, אלא משתמשים בשקול כוחות רגיל של תנועה ישרה. כמו כן אני לא מבין האם שורש g/l שבתוך הסינוס היא מהירות זוויתית, ואם כן כיצד מגיעים לכך. ―אנונימי לא חתם
- ברור שזו תנועה מעגלית, אבל מה שחשוב לעיניין שלנו זה דווקא הרכיב המשיקי שלה.
- כמו כן בערך עשו את החלק הזה בעזרת מומנטים, ולא כוחות, שזה אולי יותר נכון פיזיקלית (וגם אפשר להכליל את זה בקלות למקרה שהמטוטלת לא נקודתית), אבל קצת עלול להקשות על הקוראים. נראה לי אולי כדאי בכל זאת לשנות את זה. אנ אפתח דיון בדף השיחה של הערך. eman • שיחה • ♥ 11:15, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אם אפשר אני רוצה לשאול שאלה קצת כללית יותר: במשוואה של תנועה הרמונית מופיע בתוך הסינוס שורש של הקבוע k חלקי m. בוויקיפדיה כתוב שהביטוי הזה שווה ל-w - האם הביטוי הזה שווה בהכרח למהירות זוויתית? איך מגיעים לכך? הרי אם מדובר לדוגמה בתנועה הרמונית של קפיץ, ברור שזו לא תנועה מעגלית ואין זווית שמשתנה במהלך התנועה. ―אנונימי לא חתם
- לא, זה לא בהכרח תנועה זוויתית, אבל מסמנים את זה באות אומגה ω, או ω0 כי יש לזה אותן יחידות של מהירות זוויתית (1 חלקי שניה), וגם כי ניתן באיזשהו מובן לראות את זה כתנועה זויתית. אפשר לראות את התנועה הקווית של הגוף שצמוד לקפיץ כהיטל של תנועה מעגלית במהירות זוויתית קבועה. eman • שיחה • ♥ 11:50, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- תשובתך אינה מדוייקת. השואל שואל בעצם, שני דברים, כפי שאלה באו לידי ביטוי במופע השני של שאלתו, שלא כל כך קיבלו מענה. בנוגע לשאלה הראשונה: בתחום של זוויות קטנות, הקירוב המתקבל עבור תחום זה נותן יחס ישר בין הכוח המחזיר לבין העתק הגוף המתנודד. גיאומטרית, קשת התנועה שלו, קרובה, במצב זה, להיות קו ישר. זהו הקירוב. אין זה רק תוצאה אלגברית המאפשרת מעבר מפונקציה טריגונומטרית (סינוס) לתלות לינארית, אלא ניתן לראות זא גם פיזיקלית - המסלול הופך להיות, בקירוב, קו ישר. לגבי השאלה השניה: ω אכן מציינת מהירות זוויתית. כדי לקבל את הקשר בינה לבין פרמטרים אחרים, נתחיל מהחוק השני של ניוטון, עבור הכוח המחזיר, כלומר, . נציב עתה, , עבור המקרה בו העתק הגוף הוא מירבי ביחס לנקודת שיווי-המשקל שלו (משרעת), וגם בהתאם, מהביטוי המחזורי לתאוצת הגוף בתלות בזמן. מביטוי זה תקבל, מיידית, את הקשר המבוקש, . זהו הקשר הכללי, המבוסס על תנועתו המחזורית של גוף הקשור לקפיץ. עבור המקרה הפרטי של מטוטלת פשוטה, בתחום זוויות קטנות, מקבלים, בקירוב, , ולכן, . באשר ל'שייכותה' של מהירות זוויתית לתנועה הרמונית של גוף בתנועה בקו ישר, כמו במקרה של גוף הנתון בקפיץ, הרי שהקשר נובע מהיותה של התנועה תנועה מחזורית, וככל תנועה כזו, היא מתוארת באמצעות זמן מחזור, וכן הלאה (תדירות, מהירות זוויתית), בדומה, אכן, לתנועה מעגלית, שגם היא מחזורית. מקווה שהסוגיה מובנת עתה יותר. בנצי - שיחה 15:28, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- בהחלט מובן יותר. כדי לוודא האם הבנתי נכון: האם המהירות הזוויתית הזו מציינת ממש את מהירות התנועה של המטוטלת או המסה המחוברת לקפיץ בתנועה ההרמונית (כך וכך מעלות בשנייה או כך וכך מטרים בשנייה, או שזה רק ביטוי מתמטי שמהווה חלק ממשוואת התנועה? תודה רבה! 94.159.196.17
- בודאי, גם וגם. אבל שים לב לכך שהמהירות הזוויתית מוגדרת ביחידות של רדיאנים לשניה, ולא במעלות לשניה. המהירות הקווית הרגעית ניתנת ע"י , שהיא אחת ממשוואות התנועה (כלומר, משוואת דינמיקה) של התנועה ההרמונית הפשוטה, ובה נתון הקשר בין שתי המהירויות, כאשר φ היא המופע התחילי. שבת שלום, בנצי - שיחה 17:04, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אבל אם המהירות, כפי שציינת, משתנה בזמן, איך ייתכן שאומגה מציינת מהירות כלשהי (אפילו זוויתית) אם היא אינה משתנה בזמן אלא תלויה רק בתנאי התחלה? ואיזו משמעות יש למהירות זוויתית של קפיץ שנע על משטח ישר? שבת שלום, 94.159.196.17
- לא. אני חושש שבנתי לא הבין את השאלה הראשונית שלך, וכל מה שהוא כתב רק בילבל אותך יותר. eman • שיחה • ♥ 17:36, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- בתנועה הרמונית המהירות הזוויתית קבועה. חשוב על נקודות שונות הנמצאות על רדיוס דמיוני כלשהו, המסתובב סביב ציר קבוע. לכל הנקודות הללו, יש אותה מהירות זוויתית, אבל מהירויות קוויות שונות (הן נעות לאורך היקפים שונים בזמנים שווים). ביחס לשאלתך השניה, כבר הישבתי לך על עניין 'שייכותה' של המהירות הזוויתית לתנועת הגוף שאתה מתאר. התנועה שלו הינה, אמנם, על קו ישר, אבל היא מחזורית, כלומר, הוא חוזר לאותם מצבים ברווחי זמן קבועים (בהנחה שמהירותו הזוויתית לא משתנה). סדרת מצבים זו אנלוגית לסדרת ההיטלים (האופקיים, לדוגמא, כלומר המוטלים על ציר x) של סדרת המצבים של גוף נקודתי הנע במסלול מעגלי במהירות זוויתית קבועה. מחזוריות מצביו של הגוף האמיתי לאורך קו ישר, תואמת את מחזוריות מצביו של הגוף הדמיוני הנע במסלול מעגלי. מאחר ומחזוריות זו תלויה במהירות הזוויתית של הגוף המסתובב, כך גם מחזוריות הגוף המתנודד שלך, תלויה באותה מהירות זוויתית (אמנם דמיונית במקרה שלנו, אבל צמודה, וזה מה שחשוב). אגב, הנקודה שאתה מעלה היא שאלה קלאסית בכיתות פיזיקה, והיא מעידה על עירנות, שכן, הבנת הקשר חורגת מתמונה מוחשית, ומצריכה מעט חשיבה מופשטת. בנצי - שיחה 18:05, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- טוב, תודה רבה, אחשוב על זה. 94.159.196.17
- בתנועה הרמונית המהירות הזוויתית קבועה. חשוב על נקודות שונות הנמצאות על רדיוס דמיוני כלשהו, המסתובב סביב ציר קבוע. לכל הנקודות הללו, יש אותה מהירות זוויתית, אבל מהירויות קוויות שונות (הן נעות לאורך היקפים שונים בזמנים שווים). ביחס לשאלתך השניה, כבר הישבתי לך על עניין 'שייכותה' של המהירות הזוויתית לתנועת הגוף שאתה מתאר. התנועה שלו הינה, אמנם, על קו ישר, אבל היא מחזורית, כלומר, הוא חוזר לאותם מצבים ברווחי זמן קבועים (בהנחה שמהירותו הזוויתית לא משתנה). סדרת מצבים זו אנלוגית לסדרת ההיטלים (האופקיים, לדוגמא, כלומר המוטלים על ציר x) של סדרת המצבים של גוף נקודתי הנע במסלול מעגלי במהירות זוויתית קבועה. מחזוריות מצביו של הגוף האמיתי לאורך קו ישר, תואמת את מחזוריות מצביו של הגוף הדמיוני הנע במסלול מעגלי. מאחר ומחזוריות זו תלויה במהירות הזוויתית של הגוף המסתובב, כך גם מחזוריות הגוף המתנודד שלך, תלויה באותה מהירות זוויתית (אמנם דמיונית במקרה שלנו, אבל צמודה, וזה מה שחשוב). אגב, הנקודה שאתה מעלה היא שאלה קלאסית בכיתות פיזיקה, והיא מעידה על עירנות, שכן, הבנת הקשר חורגת מתמונה מוחשית, ומצריכה מעט חשיבה מופשטת. בנצי - שיחה 18:05, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- בודאי, גם וגם. אבל שים לב לכך שהמהירות הזוויתית מוגדרת ביחידות של רדיאנים לשניה, ולא במעלות לשניה. המהירות הקווית הרגעית ניתנת ע"י , שהיא אחת ממשוואות התנועה (כלומר, משוואת דינמיקה) של התנועה ההרמונית הפשוטה, ובה נתון הקשר בין שתי המהירויות, כאשר φ היא המופע התחילי. שבת שלום, בנצי - שיחה 17:04, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- בהחלט מובן יותר. כדי לוודא האם הבנתי נכון: האם המהירות הזוויתית הזו מציינת ממש את מהירות התנועה של המטוטלת או המסה המחוברת לקפיץ בתנועה ההרמונית (כך וכך מעלות בשנייה או כך וכך מטרים בשנייה, או שזה רק ביטוי מתמטי שמהווה חלק ממשוואת התנועה? תודה רבה! 94.159.196.17
- תשובתך אינה מדוייקת. השואל שואל בעצם, שני דברים, כפי שאלה באו לידי ביטוי במופע השני של שאלתו, שלא כל כך קיבלו מענה. בנוגע לשאלה הראשונה: בתחום של זוויות קטנות, הקירוב המתקבל עבור תחום זה נותן יחס ישר בין הכוח המחזיר לבין העתק הגוף המתנודד. גיאומטרית, קשת התנועה שלו, קרובה, במצב זה, להיות קו ישר. זהו הקירוב. אין זה רק תוצאה אלגברית המאפשרת מעבר מפונקציה טריגונומטרית (סינוס) לתלות לינארית, אלא ניתן לראות זא גם פיזיקלית - המסלול הופך להיות, בקירוב, קו ישר. לגבי השאלה השניה: ω אכן מציינת מהירות זוויתית. כדי לקבל את הקשר בינה לבין פרמטרים אחרים, נתחיל מהחוק השני של ניוטון, עבור הכוח המחזיר, כלומר, . נציב עתה, , עבור המקרה בו העתק הגוף הוא מירבי ביחס לנקודת שיווי-המשקל שלו (משרעת), וגם בהתאם, מהביטוי המחזורי לתאוצת הגוף בתלות בזמן. מביטוי זה תקבל, מיידית, את הקשר המבוקש, . זהו הקשר הכללי, המבוסס על תנועתו המחזורית של גוף הקשור לקפיץ. עבור המקרה הפרטי של מטוטלת פשוטה, בתחום זוויות קטנות, מקבלים, בקירוב, , ולכן, . באשר ל'שייכותה' של מהירות זוויתית לתנועה הרמונית של גוף בתנועה בקו ישר, כמו במקרה של גוף הנתון בקפיץ, הרי שהקשר נובע מהיותה של התנועה תנועה מחזורית, וככל תנועה כזו, היא מתוארת באמצעות זמן מחזור, וכן הלאה (תדירות, מהירות זוויתית), בדומה, אכן, לתנועה מעגלית, שגם היא מחזורית. מקווה שהסוגיה מובנת עתה יותר. בנצי - שיחה 15:28, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לא, זה לא בהכרח תנועה זוויתית, אבל מסמנים את זה באות אומגה ω, או ω0 כי יש לזה אותן יחידות של מהירות זוויתית (1 חלקי שניה), וגם כי ניתן באיזשהו מובן לראות את זה כתנועה זויתית. אפשר לראות את התנועה הקווית של הגוף שצמוד לקפיץ כהיטל של תנועה מעגלית במהירות זוויתית קבועה. eman • שיחה • ♥ 11:50, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אם אפשר אני רוצה לשאול שאלה קצת כללית יותר: במשוואה של תנועה הרמונית מופיע בתוך הסינוס שורש של הקבוע k חלקי m. בוויקיפדיה כתוב שהביטוי הזה שווה ל-w - האם הביטוי הזה שווה בהכרח למהירות זוויתית? איך מגיעים לכך? הרי אם מדובר לדוגמה בתנועה הרמונית של קפיץ, ברור שזו לא תנועה מעגלית ואין זווית שמשתנה במהלך התנועה. ―אנונימי לא חתם
- תודה על התשובה. קראתי, אבל אני לא מבין למה כשמפתחים את הנוסחה לזווית α כתלות בזמן לא משתמשים בשקול הכוחות של תנועה מעגלית, אלא משתמשים בשקול כוחות רגיל של תנועה ישרה. כמו כן אני לא מבין האם שורש g/l שבתוך הסינוס היא מהירות זוויתית, ואם כן כיצד מגיעים לכך. ―אנונימי לא חתם
מדוע מי אגמים לא שוקעים באדמה?
כשמשקים אדמה המים מחלחלים לתוכה. למה בכינרת לדוגמה, אינם מחלחלים לאדמה גם כן? ―אנונימי לא חתם
- המים מחלחלים עד לעומק מסויים, ואז נעצרים בשכבות סלע וכד', באגמים יש מספיק מים, או ששכבת הסלע נמצאת מספיק גבוה, כך שהמים נעצרים. בלנק - שיחה 12:04, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לא מדוייק. המים נעצרים בשכבות סלע שמבנן והרכבן לא מאפשר למים לחלחל דרכן, דוגמת שכבות חרסיתיות. בנצי - שיחה 14:03, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
בנו של ישראלי שנולד בחו"ל
נגיד ישראלי( עם אזרחות) מהגר לחו"ל, מתחתן שם ונולד לו בן. האם הילד הוא אזרח ישראל? או שהוא צריך לעשות כל מיני פעולות על מנת לקבל אזרחות?
האם יש במקרה הזה הפליות גזע? כלומר האם התהליך יהיה שונה בין בנו יהודי שמהגר לחו"ל לבין בנו שלו לא יהודי? האם גזע האם (שהיא לא אזרחית ישראל) משנה פה?
אם הילד עולה ארצה, האם הוא יהיה מוגדר כעולה חדש( עם סל קליטה)? 109.64.216.156 11:53, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אין לי מושג לגבי כל אלה, אך גזע הוא דבר אחד - ודת היא דבר אחר. אתה מתייחס לדת.
- זה לא משנה אם הוא יהודי או לא, אם אזרח ישראל שנולד בישראל מוליד ילד בחו"ל, הילד הוא ישראלי (כמובן צריך להוציא אזרחות בשגרירות). אם הילד יגדל ויוליד ילדים משלו בחו"ל, הם כבר לא יהיו ישראלים. כלומר- האזרחות ממשיכה רק דור אחד קדימה. אפשר לראות פירוט בספר "להיות אזרחים בישראל-מדינה יהודית דמוקרטית". (יש אותו באינטרנט. חפש בגוגל) בלנק - שיחה 15:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- זה כן משנה אם הוא יהודי כי אז הוא זכאי לאזרחות גם מכוח חוק השבות. בנושא גזע ודת אפשר רק להגיד שזכאות לחוק השבות לא נקבעת בדיוק לפי הדת. מבחינה יותר טכנית, אם האב הוא ישראלי התהליך הוא לא טריוויאלי אפשר לראות לדוגמה כאן או לשאול בקונסוליה. ירון ק. - שיחה 16:29, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- זה לא משנה אם הוא יהודי או לא, אם אזרח ישראל שנולד בישראל מוליד ילד בחו"ל, הילד הוא ישראלי (כמובן צריך להוציא אזרחות בשגרירות). אם הילד יגדל ויוליד ילדים משלו בחו"ל, הם כבר לא יהיו ישראלים. כלומר- האזרחות ממשיכה רק דור אחד קדימה. אפשר לראות פירוט בספר "להיות אזרחים בישראל-מדינה יהודית דמוקרטית". (יש אותו באינטרנט. חפש בגוגל) בלנק - שיחה 15:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
שאלה בנוגע לחייה האישיים של גולדה מאיר
לצערי, טרם קראתי את הביוגרפיה שכתב מירון מדזיני ועל כן שאלתי היא: מה עם חייה האישיים? לא מצויין בערך דבר על כך. אני מבין שהיא לא היתה נשואה ולא היו לה ילדים. האם היה לה בן זוג, פרטנר לחיים? דברים ארציים שכאלה? 82.81.217.64 16:12, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אתה מבין לא נכון, והדברים כתובים בערך. eman • שיחה • ♥ 16:17, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אתה מודע לזה שבקושי אפשר לשים לב לכך בערך שהיה לה בעל וילדים. זה כתוב בצורה ממש לא ברורה וכאילו כדי לצאת לידי חובה. 82.81.217.64 16:27, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- אתה צודק. צריך לכתוב פרק נפרד על חייה האישיים, כמקובל. גילגמש • שיחה 11:10, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- אתה מודע לזה שבקושי אפשר לשים לב לכך בערך שהיה לה בעל וילדים. זה כתוב בצורה ממש לא ברורה וכאילו כדי לצאת לידי חובה. 82.81.217.64 16:27, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
לילית הנגב
האם לילית הנגב היא מין נפרד בסוג לילית (עוף), הנבדל מהמין לילית מדבר ? ככל שאני יודע, מדובר במין נדיר ביותר, הנצפה לעיתים רחוקות מאוד. בנצי - שיחה 17:14, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- באנציקלופדיה בריטניקה לנוער לא מונים אותה כמין נפרד. כתוב שם שבארץ שני מיני ליליות, לילית המדבר שנפוצה בנגב ובמדבר יהודה ולילית מצויה שנפוצה בגליל ובגולן. ―אנונימי לא חתם
- הם מזכירים אותה שם בכלל ? בכל אופן, יש, כנראה, 'חיה' כזו, אם כי נדירה ביותר. כך לפי בלבן, מאחת מרשויות הטבע (לא זוכר איזו), שדיבר על כך, אתמול או שלשום לפנות ערב, במסגרת תוכנית הטלביזיה של ערוץ 2, בשעה 17:00. בנצי - שיחה 18:09, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- לא, היא לא הוזכרה. אבל אתה יכול לנסות ב"לקסיקון הציפורים" של מפה, אני בטוח שהם מתייחסים שם אליה בין אם מדובר במין ובין אם מדובר בתת-מין. 94.159.196.17
- הם מזכירים אותה שם בכלל ? בכל אופן, יש, כנראה, 'חיה' כזו, אם כי נדירה ביותר. כך לפי בלבן, מאחת מרשויות הטבע (לא זוכר איזו), שדיבר על כך, אתמול או שלשום לפנות ערב, במסגרת תוכנית הטלביזיה של ערוץ 2, בשעה 17:00. בנצי - שיחה 18:09, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
והפעם, לברר את הסוגיה סופית!
ההבדל בין אתנולוגיה, לאתולוגיה, לסוציולוגיה, לאקולוגיה, ולאנתרופולוגיה. נמאס לי, זה כמעט תמיד מצטייר כאותו דבר, ובאמת שמסתכל שהאקדמיה שוברת תחום מחקר אחיד; תרבויות, למספר כה רב של שברים, שאין בהם באמת הבדל.
אבל האוויליות חוגגת, ונכון לעכשיו צריך להשלים איתה, על כן אבקש מהמומחה שיסביר ויפרט בתמצות מירבי את ההבדלים, או שפשוט יפנה אותי לטבלת השוואה. בברכה חמה.
- אני מציע שתיקח ערך אחד מכל תחום, ותקרא. אולי זה יוכל להסביר את ההבדל: דיפוזיוניזם (אנתרופולוגיה), מנהיגות (סוציולוגיה), גומחה אקולוגית (אקולוגיה). לגבי השניים האחרים: אתולוגיה לא קשורה בכלל, היא קשורה לביולוגיה ולא כל כך לבני אדם. אתנולוגיה היא חלק מאנתרופולוגיה. משהו כמו "אנתרופולוגיה השוואתית". מקווה שעזרתי. בלנק - שיחה 11:32, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
ברור שאפשר לעשות כך. אמנם, אני מאד הייתי שמח אם מישהו מהויקיפדים היה כותב ערך צנוע, אפילו קצרמר, שיכלול טבלה המסבירה את הסוגיה לבורים כמוני. ערך זה יוכל להיקרא למשל; "תורות שונות בחקר ההתנהגות". תודות!
- יש ערך כזה, והוא אכן צנוע: מדעי החברה. (אין בו טבלה, כי אין כל כך פרמטרים שאפשר לשים בטבלה על מנת להשוות). אם אתה רוצה, אתה מוזמן להרחיב אותו, באמצעות תרגום מויקיפדיה האנגלית. בצורה כזו גם תוכל ללמוד עוד על ההבדלים, ולא "על רגל אחת". בלנק - שיחה 18:00, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- אנתרופולוגיה - תחום רחב העוסק בסוגיות רבות בחקר האדם. אתנולוגיה - תחום באנתרופולוגיה שעוסק בחקר אמונות ומנהגים בחברות שונות. סוציולוגיה - חקר חברת האדם, כלומר איך מתהגת קבוצה של יותר מאדם אחד. אתולוגיה - חקר התנהגות של בעלי חיים, ללא כולל את האדם. אקולוגיה - חקר סביבות טבעיות תוך התמקדות בעולם החי. יש כמובן חפיפות והפריה הדדית בין התחומים אך הם משתמשים בכלים שונים ובוחנים נושאים דומים מזוויות שונות. דניאל ב. • תרמו ערך 23:18, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
מונופולים מגנטיים בתנועה
אם קיימים מונופולים מגנטיים- האם תנועתם תרגום לשדה חשמלי? אני יודע שזה קצת "מדע בדיוני", אבל אין סיבה לקבוע חד משמעית שהם לא יתכנו תאורתית וזאת שאלה בתאוריה. 109.64.204.239 23:53, 5 באוגוסט 2011 (IDT)
- היא תגרום לשדה חשמלי מושרה, כמו שקורה בכל מקרה שבו יש שדה מגנטי שמשתנה בזמן, גם אם הוא לא נגרם ממונופלים. eman • שיחה • ♥ 00:24, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- ואם יש זרם קבוע של "מטענים מגנטיים" במוליך במהירות יחסותית, האם ייווצר סוג של "כוח לורץ"? 109.64.204.239 10:36, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- לפי מה שכתוב בen:Magnetic monopole, עושה רושם שכן:
- הכוח יהיה
- כלומר נוסף איבר של "המטען המגנטי" כפול סכום של השדה המגנטי ומכפלה וקטורית של המהירות בשדה החשמלי. eman • שיחה • ♥ 12:12, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- ואם יש זרם קבוע של "מטענים מגנטיים" במוליך במהירות יחסותית, האם ייווצר סוג של "כוח לורץ"? 109.64.204.239 10:36, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
האם 60% מהמוח הוא שומני?
תודה.
ניתוח לשינוי מין- גיל הפרישה
שאלה קצת מפגרת אולי. נגיד מישהו עובר ניתוח לשנוי מין. האם הוא יחיה לפי חוקי נשים או לפי חוקי גברים? כי בארץ, בדומה לכל העולם יש מערכת חוקים שונה בין המינים.
האם יש אפשרות לשנות את המין בתעודת זהות ללא ניתוח בפועל( רק לצורך שינוי קידום גיל הפרישה)? 109.64.204.239 10:48, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- תשובה מפגרת קצת אולי: הכוונה לשינוי מין מזכר לנקבה או מנקבה לזכר? איתן - שיחה 11:01, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- נגיד זכר לנקבה. 79.182.203.9 11:25, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
לשואלת היקרה, אני מציע לך לא להתרגש כשאת כותבת את הדברים האלה. את אישה בנפשך וכך את. במדינתינו ניתן לשנות את המין בתעודת זהות רק אחרי ניתוח לשינוי מין, אמנם, אולי יש דרך לעקוף את זה באופן חוקי וכשר לחלוטין. שנית, אף אחד כאן לא יעקוב אחרי האיי-פי שלך, ישיג את כתובתך, וינסה להסיט אותך מהשינוי, באמת, אז אין צורך לכתוב בשפה של "כאילו" או "נגיד".
בהצלחה רבה. 109.67.6.184 23:05, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
חייל ערבי
בשירותי הצבאי היה לנו חייל ערבי מוסלמי בבסיס בתפקיד נהג משא. לא בדואי, לא צ'רקסי- ערבי. לא יכולתי לבוא עליו בשאלה "תגיד אחויה, מה אתה עושה פה?". אז אני שואל- מה יכולה להיות הסיבה שבחור ערבי יתנדב לשרת בצה"ל? אני מבין שיש קטע של פוזות של "אני לוחם, אפילו יש לי M16 עם פנס מודבק באיזוליר" ( ובאמת היה לו), אבל זה 3 שנים- לא צחוק.
- חבל שלא שאלת אותו. ככה היית מקבל תשובה אמיתית ולא אוסף של ספקולציות. גילגמש • שיחה 11:09, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- יש גם ערבים שמרגישים חלק מהמדינה ורוצים לתרום לה. לשאלה "למה שמישהו שמרגיש חלק מהמדינה ורוצה לתרום לה ירצה לשרוף שלוש שנים בצבא" קשה יותר לענות, אבל שים לב שהיא לא ייחודית לערבים. יש גם יהודים ששוחררו על פרופיל 21 והלכו להתנדב לצבא, למרות ששלוש שנים זה לא צחוק. בלנק - שיחה 11:35, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
כנראה בורות באסלאם זו המוטיבציה שלו לשרת בצה"ל.
- בדיוק, הוא לא מבין איך ערבי צריך להתנהג. יוסי • שיחה 19:46, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
שיבה במשרד שבו מספר עציצים
האם אדם היושב לפחות 5 שעות ביום במשרד שבו מספר עציצים "אקזוטיים" תגביר את אספקת החמצן למוחו?.
- בהחלט לא! ד"ר --וידנפלד - שיחה 00:26, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
תואר כולל
איזה תואר כולל בתוכו הרבה דיסצפלינות? אני מוכרח להודות על האמת ולומר שיש לי תאווה למדעים הבאים (לפי א"ב...): אסטרונומיה, אנטומיה, ביולוגיה, גאולוגיה פיזית, כימיה, מדעי הרפואה, פיזיקה, פיזיולוגיה, פרקמולוגיה. איזה תואר והיכן יתן לי יותר דברים מהרשימה? [המטרה שלי להשכיל בתחומי מדע רבים - במרוכז, ואחר כך לעבור ללימודי רפואה בארץ או בחו"ל - לפרנסתי]. תרומות/109.253.252.84 21:44, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- כימיה היא הבסיס לביולוגיה, וממילא גם לפיזיולוגיה, מדעי הרפואה, פרקמולוגיה וכדומה. מצד שני, פיזיקה היא מדע בסיסי הרבה יותר שמהווה תשתית לכל שאר המדעים המדויקים. תרומות/94.159.196.17
אז יש אפשרות ללמוד לתואר דו-חוגי, לביוכימיה + פיזיקה? תרומות/109.253.252.84
- 12 שנות לימוד , בכבוד
- לא יודע לגבי ביוכימיה, אבל אני יודע שיש אפשרות ללמוד לתואר דו-חוגי בפיזיקה ובכימיה, ושזה מאוד לא קל...94.159.196.17
תבנית וויקי
מאיפה אפשר להשיג את התבנית של וויקיפדיה כדי לבנות אתר בתבנית של וויקי?
חוק הודלים-מה הוא?
כל הזמן מדברים בחדשות על חוק הודלים הבעיה שאיני מבין מה הוא. שאלתי חברים אך גם הם לא יודעים, האם משהו יכול לענות על השאלה. תודה :)
- שמו המלא: חוק ועדות הדיור הלאומיות. עד לכתיבת הערך, ראו כמה מילים על החוק. דוד שי - שיחה 23:15, 6 באוגוסט 2011 (IDT)
- שלום, שאלה; מדוע החוק אושר דווקא עם תחילת המחאה?... זה חוק שחיכו למחאה בשביל להעביר אותו???, מאד לא ברור, תודה.
מה צורת הציווי של שורש הד"ר בארמית?
מה היא צורת הציווי ביחיד לשרש הד"ר בארמית? הדוּר או הדוֹר?