מאלו קינגי

מדוזת אירוקנג'י בתוך מיכל פלסטיק שקוף

מדוזת אירוקנג'י (באנגלית Irukandji) היא סוג זעיר של מדוזה השייכת לסדרת המדוזות הקובייתיות, שחייה באזור הימי של אוסטרליה.

גודלה אינו עולה על סנטימטר מעוקב אחד בקירוב. ישנם שני מינים מוכרים של מדוזה זו- (malo king)(barnesi Carukia). מדוזה זו עלולה לגרום לתסמינים הנודעים בשם תסמונת אירוקנג'י כשהיא במגע עם עור האדם. סימפטומים של תסמונת אירוקנג'י תועדו לראשונה על ידי הוגו פלקר בשנת 1952, ונודעו טרם שיוכם למדוזות אלו. התסמינים קרויים על-שם אנשי אירוקנג'י, שארצם משתרעת לאורך החוף הצפוני של רצועת קרנס, קווינסלנד. הסוג הראשון שזוהה של מדוזות אלה, (Carukia barnesi), זוהה בשנת 1964 על ידי ד"ר ג 'ק ברנס. על-מנת להוכיח כי היא הגורם לתסמונת אירוקנג'י, תפס ברנס את המדוזה הזעירה ואיפשר לה לעקוץ את עצמו, את בנו, ואת המציל של החוף.

מבנה

מדוזת האירוקנג'י היא זעירה, גודלה כגודל ציפורן אדם.היא בנוייה מפעמון בגודל סנטימטר וארבע זרועות שאורכן יכול להגיע למטר. לכל אורך זרועותיה ישנם עוקצים המכילים ארס. העוקצים על הזרועות מגובשים, ונראים כמעין טבעות קטנות הנמתחות לאורכן של הזרועות. העוקצים לאורך הזרועות הארוכות מכילים ארס קטלני המשמש למדוזה להלם את טרפה במהירות,אשר מורכב מדגים קטנים ומהירים.

עקיצה

זרועות המדוזה

למדוזות הממוצעות יש עוקצים רק על-גבי זרועותיהן, אך לאירוקנג'י יש עוקצים גם על הפעמון (כיפה) שלה. החוקרים עדיין לא הסיקו מהי מטרתו של מאפיין ייחודי זה. ההשערה הרווחת היא שתכונה זו מאפשרת למדוזה לתפוס ביותר יעילות את טרפה, דגים קטנים. על הזרועות מיליונים של עוקצים דמויי מחטים מיקרוסקופיות מלאות בארס רב עוצמה. עוקץ המדוזה עובד כמו מחט ארוכה הנכנסת פנימה ודרוכה כקפיץ. כאשר העוקצים מופעלים, הם נמשכים כלפי חוץ בשבריר שנייה, וננעצים בבשר הנפגע שבא במגע עם המדוזה. עוקצים אלה ממשיכים להפריש רק את קצהו הרעיל, אשר גורם לתגובת הכאב להתעכב. כאשר האויב מתרחק, עוקצים אלה קורעים את הזרועות של המדוזה, והם נשארים בגוף של התוקף מה שגורם לצריבה. אירוקנג'י שונה מן מינים אחרים כי יש לו את היכולת "לירות" את זרועותיו ובכך להזריק ארס ללא מגע ישיר. נכון לעכשיו, לא ידוע אם תופעה זו מתרחשת עבור מטרה אחרת מלבד לכידת טרף. מעט מאוד ידוע על אורך חייהם והארס של מדוזות האירוקנג'י, וזאת משום שהו קטנות ושבריריות מכדי להחזיקן בתנאי מעבדה. הארס שלהן חזק מאוד, פי 10 חזק מזה מזה של נחש הקוברה,פי 100 מזו של עכביש הטרנטולה ורק פי 10 פחות מצרעת הים. השערת החוקרים היא שארס בעוצמה כזו נחוץ כדי לאפשר לה להלם במהירות את טרפה, אשר מורכב מדגים קטנים ומהירים.

תסמונת אירוקנג'י

תסמונת אירוקנג'י נגרמת כתוצאה של מגע זרועות המדוזה בעור והחדרת הארס לגוף. מספיקה כמות קטנה מאד של ארס (0.0002 מ"ג) כדי לגרום לתסמונת אירוקנג'י הכוללת כאבים עזים בכל חלקי הגוף (בדרך כלל כאבי שרירים עזים, עוויתות של הידיים והרגליים, כאבים עזים בגב התחתון, תחושת צריבה בעור הפנים), כאבי ראש, בחילות, חוסר מנוחה, הזעה, הקאות, עלייה בקצב הלב ולחץ הדם ותופעות פסיכולוגיות כגון תחושת המוות הקרב. התסמונת היא חלק מתגובה של שחרור קסלמנולאין, ארס רב עוצמה המורכב מנתרן הידרוקסידי זרחני.

הצריבה עצמה לא שונה מצריבת מדוזה רגילה. התסמונת החמורה מתפתחת בין 5 ל-120 דקות (30 דקות בממוצע). כאשר הנפגע לא מקבל נסיוב נגדי סיכוייו להירפא אפסיים. התסמינים מתרחשים בין שעות לשבועות, והנפגעים בדרך כלל נשלחים לאשפוז במהירות. כמו צריבה של מדוזת התיבה רגילה, חומץ עוזר לנטרל את תאי הארס על העור, אך אין כל השפעה על הארס שחדר לגוף. הטיפול לתסמינים, כולל אנטיהיסטמינים ומאזני לחץ דם, ותרופות משככות כאבים כמו מורפיום ופנטיניל, כדי לדכא את הכאב. נעשה שימוש במגנזיום גופרתי כדי להפחית כאבים ליתר לחץ דם אף כי לא הייתה כל השפעה במקרים אחדים.

מדוזות אירוקנג'י נמצאות בדרך כלל ליד החוף, ונמשכות למים חמים, אך תפרחות נצפו עד חמישה ק"מ מהחוף. עקיצה אחת, כאשר מטופלים בה כראוי, לרוב אינה קטלנית, אולם רבים באוסטרליה סבורים שעקיצות אירוקנג'י גרמו למותם של אנשים, דבר שתרם להגדלת המודעות הציבורית לתסמונת אירוקנג'י. לא ידוע כמה מקרי מוות מתסמונת אירוקנג'י יוחסו בטעות לסיבות אחרות. לא ידוע על מיני מדוזה נוספים היכולים לגרום לתסמונת אירוקנג'י מלבד Carukia barnesiו-Malo kingi.