ועדת חקירה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RedBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: fr:Enquête publique
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
'''ועדת חקירה''' היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. ב[[מדינת ישראל]] ישנם חוקים המורים את נהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.
'''ועדת חקירה''' היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. ב[[מדינת ישראל]] ישנם חוקים המורים את נהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.


== רקע היסטורי ==
==רקע היסטורי==
התפתחות מוסד החקירה החלה ב[[בריטניה]] בסוף [[המאה ה-17]]. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור ב[[הצי הבריטי|צי הבריטי]]. כמו כן,
התפתחות מוסד החקירה החלה ב[[בריטניה]] בסוף [[המאה ה-17]]. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת ב[[הפרלמנט הבריטי|פרלמנט הבריטי]] ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור ב[[הצי הבריטי|צי הבריטי]]. כמו כן, ב{{ה|מאה ה-19}} נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ול[[מלחמת קרים]]. בשנת [[1888]] ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות [[ועדה פרלמנטרית]], וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה ועדה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.<ref name="segal">[[זאב סגל]], '''ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה''', מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.</ref>
[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ול[[מלחמת קרים]]. בשנת [[1888]] ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות [[ועדה פרלמנטרית]], וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה ועדה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.<ref name="segal">[[זאב סגל]], '''ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה''', מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.</ref>


חודשיים לפני שחוקק ב[[בריטניה]] חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה ב[[ארץ ישראל]] המנדטורית [[פקודת ועדות החקירה]]. ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונהלי העבודה של הנמלים. [[הנציב העליון]] היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת [[חוק ועדות החקירה]], תשכ"ט [[1968]].<ref name="segal" />
=== ההיסטוריה החקיקתית בארץ ישראל המנדטורית ===
חודשיים לפני שחוקק ב[[בריטניה]] חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה ב[[ארץ ישראל]] המנדטורית [[פקודת ועדות החקירה]]. ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונהלי העבודה של הנמלים.
[[הנציב העליון]] היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת [[חוק ועדות החקירה]], תשכ"ט [[1968]].<ref name="segal" />


==סוגי ועדות חקירה בישראל==
==סוגי ועדות חקירה בישראל==
* '''[[ועדת חקירה ממלכתית]]''' - ועדת חקירה ציבורית המוקמת על פי החלטת ה[[ממשלה]] או [[הועדה לביקורת המדינה]] של [[הכנסת]]. את ועדת החקירה הממלכתית ממנה [[נשיא בית המשפט העליון]].
* '''[[ועדת חקירה ממלכתית]]''' - ועדת חקירה ציבורית המוקמת על פי החלטת ה[[ממשלה]] או [[הועדה לביקורת המדינה]] של [[הכנסת]]. את חברי ועדת החקירה הממלכתית ממנה [[נשיא בית המשפט העליון]].
* '''[[ועדת חקירה פרלמנטרית]]''' - ועדת חקירה המוקמת בידי הכנסת כדי לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.
* '''[[ועדת חקירה פרלמנטרית]]''' - ועדת חקירה המוקמת בידי הכנסת כדי לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.
* '''[[ועדת בדיקה ממשלתית]]''' - ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל לבדיקת נושא בתחום אחריותו.
* '''[[ועדת בדיקה ממשלתית]]''' - ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל לבדיקת נושא בתחום אחריותו.

גרסה מ־07:07, 17 באוגוסט 2011

המונח "ועדת חקירה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ועדת חקירה (פירושונים).

ועדת חקירה היא ועדה המוקמת כדי לבחון אירועים חריגים. במדינת ישראל ישנם חוקים המורים את נהלי הקמת ועדות חקירה ציבוריות.

רקע היסטורי

התפתחות מוסד החקירה החלה בבריטניה בסוף המאה ה-17. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת בפרלמנט הבריטי ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור בצי הבריטי. כמו כן, במאה ה-19 נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ולמלחמת קרים. בשנת 1888 ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות ועדה פרלמנטרית, וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה ועדה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.[1]

חודשיים לפני שחוקק בבריטניה חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה בארץ ישראל המנדטורית פקודת ועדות החקירה. ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונהלי העבודה של הנמלים. הנציב העליון היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת חוק ועדות החקירה, תשכ"ט 1968.[1]

סוגי ועדות חקירה בישראל

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 זאב סגל, ועדת חקירה מכוח חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, מעמדה הקונסטיטוציוני ומתחם הלגיטימיות לפעולתה, מחקרי משפט ג, 1984, עמ' 199-246.