תלת דפורענותא – הבדלי גרסאות
הרחבה, שמות נוספים |
מ הגהה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בשם '''תלת דפורענותא''' (או תלתא דפורענותא, ב[[ארמית]]: שלוש של פורענות) מכנים את שלוש |
בשם '''תלת דפורענותא''' (או תלתא דפורענותא, ב[[ארמית]]: שלוש של פורענות) מכנים את שלוש [[שבת|שבתות]] האבל, שבין צום [[שבעה עשר בתמוז]] לבין [[תשעה באב]], בהן קוראים [[הפטרה|הפטרות]] העוסקות בעניין חורבן ירושלים ו[[בית המקדש]]. המנהג מופיע ב[[משנה תורה|משנה תורה לרמב"ם]] וב[[שולחן ערוך]] ומקורו ב[[פסיקתא דרב כהנא]]. בלשון העממית שבתות אלו נקראת 'שלושת השבועות'. בכמה ספרים הן מכונות 'תלתא דטיבותא' - שלושת שבועות הטובה -, ובספרי המנהגים, 'שבתות דש"ח', כראשי התיבות של ההפטרות הנקראות בהן במרבית קהילות ישראל: דברי ירמיהו [ירמיהו א], שמעו [ירמיהו ב] וחזון ישעיהו [ישעיהו א]<ref>בהתאמה כל אחת משבתות דש"ח מקבלת את שם ההפטרה הנקראית בה: 'שבת דברי', 'שבת שמעו' ו'שבת חזון' הנקראית גם 'שבת איכה' (בשל קריאת מגילת איכה) ו'שבת שחורה' (בשל היגון שבה).</ref>. |
||
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע ב[[נביאים]] מעניין [[פרשת השבוע]], בשבתות אלה, החלות ב[[ימי בין המצרים]], קוראים נבואות [[תוכחה]] של [[ירמיהו]] ו[[ישעיהו]] שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש. |
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע ב[[נביאים]] מעניין [[פרשת השבוע]], בשבתות אלה, החלות ב[[ימי בין המצרים]], קוראים נבואות [[תוכחה]] של [[ירמיהו]] ו[[ישעיהו]] שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש. |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשבת הראשונה, שבה קוראים את פרשת [[פינחס (פרשה)|פינחס]] או את פרשת [[מטות]], מפטירים ב[[נבואת הקדשה|נבואת ההקדשה]] שבפרק א' של [[ספר ירמיהו]], "דברי ירמיהו". בשבת השנייה, שבה קוראים את פרשת [[מסעי]] (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים [[יהדות אשכנז|האשכנזים]] ו[[יהדות ספרד|הספרדים]] בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), ואילו [[יהדות תימן|התימנים]] מפטירים בפרק הראשון של [[ספר ישעיהו]]. |
בשבת הראשונה, שבה קוראים את פרשת [[פינחס (פרשה)|פינחס]] או את פרשת [[מטות]], מפטירים ב[[נבואת הקדשה|נבואת ההקדשה]] שבפרק א' של [[ספר ירמיהו]], "דברי ירמיהו". בשבת השנייה, שבה קוראים את פרשת [[מסעי]] (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים [[יהדות אשכנז|האשכנזים]] ו[[יהדות ספרד|הספרדים]] בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), ואילו [[יהדות תימן|התימנים]] מפטירים בפרק הראשון של [[ספר ישעיהו]]. |
||
בשבת השלישית, שהיא השבת שלפני תשעה באב ( |
בשבת השלישית, שהיא השבת שלפני תשעה באב (בה קוראים את פרשת [[דברים (פרשה)|דברים]]), קוראים האשכנזים והספרדים את הפרק הראשון של ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה". על שם פתיחת הפרק נקראת השבת "[[שבת חזון]]", ויש נוהגים בה מנהגי [[אבלות (יהדות)|אבלות]] מיוחדים. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת [[טעמי המקרא]] של [[מגילת איכה]]. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא. |
||
בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "[[שבע דנחמתא]]". |
בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "[[שבע דנחמתא]]". |
||
גרסה מ־20:06, 17 באוגוסט 2011
בשם תלת דפורענותא (או תלתא דפורענותא, בארמית: שלוש של פורענות) מכנים את שלוש שבתות האבל, שבין צום שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, בהן קוראים הפטרות העוסקות בעניין חורבן ירושלים ובית המקדש. המנהג מופיע במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך ומקורו בפסיקתא דרב כהנא. בלשון העממית שבתות אלו נקראת 'שלושת השבועות'. בכמה ספרים הן מכונות 'תלתא דטיבותא' - שלושת שבועות הטובה -, ובספרי המנהגים, 'שבתות דש"ח', כראשי התיבות של ההפטרות הנקראות בהן במרבית קהילות ישראל: דברי ירמיהו [ירמיהו א], שמעו [ירמיהו ב] וחזון ישעיהו [ישעיהו א][1].
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע בנביאים מעניין פרשת השבוע, בשבתות אלה, החלות בימי בין המצרים, קוראים נבואות תוכחה של ירמיהו וישעיהו שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.
בשבת הראשונה, שבה קוראים את פרשת פינחס או את פרשת מטות, מפטירים בנבואת ההקדשה שבפרק א' של ספר ירמיהו, "דברי ירמיהו". בשבת השנייה, שבה קוראים את פרשת מסעי (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים האשכנזים והספרדים בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), ואילו התימנים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו.
בשבת השלישית, שהיא השבת שלפני תשעה באב (בה קוראים את פרשת דברים), קוראים האשכנזים והספרדים את הפרק הראשון של ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה". על שם פתיחת הפרק נקראת השבת "שבת חזון", ויש נוהגים בה מנהגי אבלות מיוחדים. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה. בכמה מקהילות הספרדים (בעיקר צפון אפריקה ומערב אירופה) יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.
בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "שבע דנחמתא".
מנהגים נוספים
אצל יהודי איטליה מנהג תלתא דפורענותא נהוג רק באופן חלקי. בשבתות הראשונה והשנייה הם נוהגים לקרוא הפטרות רגילות מעניין פרשיות השבוע, ורק בשבת חזון הם קוראים את ההפטרת "חזון" הנהוגה אצל האשכנזים והספרדים.
יהודי ג'רבא ויהודי לוב נוהגים בשבת חזון להפטיר "משא גיא חזיון" (ישעיהו פרק כב פסוקים א-יד).
ילדים ששבת בר המצווה שלהם חל בשבתות אלו יכולים לעלות לתורה כרגיל ולחגוג את בר המצווה [2].
אצל יהדות ספרד בתקופת הראשונים נהגו לומר קינות בשבתות של תלת דפורענותא. בתקופות מאוחרות יותר בוטל המנהג בשל היותו מנוגד להלכה האוסרת על אבלות בשבת. ברם קינות אלו המשיכו להיות מודפסות בסדרי הקינות הספרדיים ובקהילות מסוימות נהוג לאומרן לפני תפילת ערבית של תשעה באב או כחלק מהקינות של תפילת שחרית.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בהתאמה כל אחת משבתות דש"ח מקבלת את שם ההפטרה הנקראית בה: 'שבת דברי', 'שבת שמעו' ו'שבת חזון' הנקראית גם 'שבת איכה' (בשל קריאת מגילת איכה) ו'שבת שחורה' (בשל היגון שבה).
- ^ שבת בר-מצוה בשבת חזון, הרב יעקב אריאל, אתר ישיבה; פרשת בר המצווה, הרב משה רודרמן, אתר מסורת; מנהגי שלושת השבועות, אתר ישיבות בני עקיבא
| ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | עשרה בטבת • שבעה עשר בתמוז • תשעה באב • צום גדליה | 
|
| ימי בין המצרים | תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא | |
| סיפורים וקינות | אגדות החורבן • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |