יוליוס רוטשילד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
[[קטגוריה:ציירים ישראלים]]
[[קטגוריה:ציירים ישראלים]]
[[קטגוריה:ארכאולוגים ישראלים]]
[[קטגוריה:ארכאולוגים ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל בצלאל]]

גרסה מ־13:46, 25 באוגוסט 2011

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יוליוס רוטשילד (12 ביולי 1885 - אפריל 1954) היה צייר וארכיאולוג ישראלי יליד גרמניה.

יוליוס רוטשילד נולד בעיר פלקרסהאוזן (Völkershausen) שבתורינגיה, גרמניה. הוא גדל בעיר אייזנך. הוא למד בסמינר למורים בעיר ולאחר מכן למד אדריכלות ועיצוב פנים בברלין. בשנת 1905 סיים לימודים בית הספר הגבוהה לאמנות בויימאר. בין מוריו היה הצייר לודוויג פון הופמן, שהציע לו להתמודד על משרת מורה לאמנות בירושלים שפרסם הועד המקים של "בצלאל" בגרמניה.

בדצמבר 1906 הגיע רוטשילד בספינה לארץ-ישראל והצטרף אל בוריס שץ ואפרים משה ליליאן כצוות המורים הראשון של "בצלאל". ביולי התארש לפרידה קאמיניץ, ביתו של בעל "מלון קאמיניץ". בבצלאל שימש יוליוס כמורה לציור ורישום. לאחר עזיבתו של ליליאן את בית הספר התבקש רוטשילד ליצור מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. אולם, בעקבות מחאה של תלמידים אשר טענו כי רמתו המקצועים של רוטשילד נמוכה, פוטר רוטשילד ממשרתו. ייתכן כי הדבר היה קשור גם במאבקים של שץ כנגד הועד של בצלאל בגרמניה משום שגיסו של רוטשילד, אפרים כהן רייס, שימש כמפקח ההוצאות של "בצלאל" מטעם חברת "עזרה".

ב-1907 חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת 1913 חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכיאולוגית לחפירות "העופל" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", היגרה המשפחה לחיפה, שם רוטשילד סייע בבניית ה"טכניון".

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם השלטון העותמני. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"קברי הסנהדרין" וב"קבר הורדוס" בימין משה.

בשנת 1947 הציג תערוכה של ציורים ובהם ממראות האתרים הארכאולוגים בירושלים בבית אבן-עזר במושבה הגרמנית. חלקם פורסם בספר "הסאגה של עיר הקודש" (1954) מאת בנימין מזר.

לקריאה נוספת

  • עפרת, גדעון, "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך, וושינגטון חוצה את הירדן, הוצאת הספריה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630-637.