נאום המלך – הבדלי גרסאות

נאום המלך
The King's Speech
בימוי	טום הופר
הופק בידי	איאן קאנינג, גארת' אנווין, אמיל שרמן
תסריט	דייוויד סיידלר
עריכה	טאריק אנוור
שחקנים ראשיים	קולין פירת' ; ג'פרי ראש ; הלנה בונהם קרטר
מוזיקה	אלכסנדר דספלה
צילום	דני כהן
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	UK Film Council, See-Saw Films, Bedlam Productions
חברה מפיצה	פרמאונט
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	26 בנובמבר 2010
משך הקרנה	118 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט חבר'ה, סרט ביוגרפי, סרט דרמה
תקציב	15 מיליון דולר
הכנסות	401,429,179 דולר (28 בפברואר 2011)
הכנסות באתר מוג'ו	kingsspeech
פרסים	פרס אוסקר ; פרס גילדת שחקני המסך ; פרס באפט"א
	kingsspeech.com
	דף הסרט ב־IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:08, 30 באוגוסט 2011

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים ריקים [ קישור, מפיץ, צלם, אולפן, עורך, מפיק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שם מקורי, שם הסרט, במאי, תסריטאי, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ הכנסות באתר מוג'ו ]

נאום המלך (באנגלית: The King's Speech) הוא סרט דרמה בריטי-אוסטרלי משנת 2010 בבימויו של טום הופר, אודות מלך בריטניה ג'ורג' השישי הסובל מגמגום, ויחסיו עם קלינאי התקשורת ליונל לוג שעזר לו להתגבר על כך. את התסריט לסרט כתב דיוויד סיידלר (שסבל בעצמו מגמגום) בהתבסס על התרחשויות אמיתיות.

בדרמה התקופתית מככבים השחקנים קולין פירת' המגלם את ג'ורג' השישי, וג'פרי ראש המגלם את לוג. צילומי הסרט החלו בחודש נובמבר 2009 בבריטניה. הסרט יצא בארצות הברית בתפוצה מוגבלת ב-26 בנובמבר 2010, ועלה לאקרנים ברחבי בריטניה ב-7 בינואר 2011.

עלילה

הנסיך אלברט, דוכס יורק, סובל מקשיי דיבור ומפחד במה. אשתו של אלברט (אליזבת, המלכה האם לעתיד), מביאה את בעלה לטיפול אצל מטפל אוסטרלי לא מוכר בשם ליונל לוג. לאחר התחלה קשה הנסיך הביישן והמטפל האקסצנטרי מקיימים סדרת טיפולים, ועם התקדמות הטיפול נרקם ביניהם קשר חזק. בינתיים, נפטר אביו של הנסיך אלברט, המלך ג'ורג' החמישי, ויורשו, המלך אדוארד השמיני (אחיו של הנסיך אלברט) מוותר על כס המלוכה, עקב אהבתו לווליס סימפסון ב-1936. אירועים אלה הופכים את הנסיך אלברט למלך, הנקרא ג'ורג' השישי. העולם עומד באותה עת על סף מלחמת העולם השנייה, ובריטניה נזקקת נואשות למנהיג בוטח. בתמיכת המטפל, משפחתו, ווינסטון צ'רצ'יל, מתגבר המלך על הגמגום ונושא נאום-רדיו רב השראה המאחד את בני עמו בתחילתה של המלחמה.

צוות שחקנים

קולין פירת' - המלך ג'ורג' השישי, בנו של ג'ורג' החמישי
ג'פרי ראש - ליונל לוג
הלנה בונהם קרטר - המלכה אליזבת, אשתו של ג'ורג' השישי
מייקל גמבון - המלך ג'ורג' החמישי
גאי פירס - המלך אדוארד השמיני, בנו הבכור של ג'ורג' החמישי
ג'ניפר אילי - מירטל לוג, אשתו של ליונל לוג
אנתוני אנדרוס - סטנלי בולדווין, ראש ממשלת בריטניה
טימותי ספול - וינסטון צ'רצ'יל, שר הימייה
דרק ג'קובי - קוזמו גורדון לאנג, הארכיבישוף מקנטרברי
איב בסט - ווליס סימפסון, אהובתו של אדוארד השמיני

דיוק היסטורי

פרטים

לדברי התסריטאי דייוויד סיידלר, הבמאי טום הופר עמד על כך שהסרט ידייק ככל האפשר בהיבט ההיסטורי. יחד עם זאת, בסרט נעשו מספר שינויים מטעמים אמנותיים כדי להציג דרמה אנושית. הפרופ' קאתי שולץ ציינה כי יוצרי הסרט הידקו את משך השתלשלות האירועים כך שיתרחשו לאורך שנים ספורות,^[1] כאשר למעשה, הדוכס מיורק החל לעבוד עם ליונל לוג באוקטובר 1926, עשר שנים לפני משבר הוויתור על הכתר, והשיפור בדיבורו ניכר תוך חודשים ולא שנים כפי שנטען בסרט. בראיון עיתונאי משנת 1952 אמר לוג על הדוכס כי "הוא פתח את אסיפת הפרלמנט האוסטרלי בקנברה בשנת 1927 באופן חלק וללא גמגום", כלומר רק שבעה חודשים לאחר שהחלו לעבוד יחד. היועץ המלכותי הוגו ויקרס הסכים שפרטים היסטוריים שונו לצורכי דרמה. כך, למשל, לא נכחו פקידים בכירים בעת נאום המלך, וגם צ'רצ'יל לא היה מעורב ברמה כזו או אחרת, "אך הצופה הממוצע יודע מיהו צ'רצ'יל: הוא אינו יודע מיהם לורד הליפקס ולורד הואר".

על פי ראיון שהעניק נכדו של ליונל לוג ל-BBC, צוות הסרט קיבל תשעה שבועות לפני הצילומים יומן עם הערות של ליונל אודות הטיפול בדוכס,^[2] ולא מעט מהמשפטים הזכורים במיוחד מהסרט היו ציטוטים ישירים מהיומן. נכדו של ליונל פיקפק בתיאור המטפל בסרט באומרו "אני לא חושב שהוא אי פעם קילל בפני המלך והוא בוודאי לא כינה אותו ברטי". ההיסטוריון אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם.

הגרדיאן תיקן את הצגתו של סטנלי בולדווין כמי שהתפטר עקב סירובו לחמש מחדש את בריטניה, כאשר למעשה, הוא סיים את תפקידו כגיבור לאומי, מותש לאחר עשור בראש הצמרת.^[3]

תדמית

כריסטופר היטצ'נס ואיזאק קוטינר ערערו על האופן בו מצטייר דיוקנו של צ'רצ'יל בסרט. אין עוררין על כך שצ'רצ'יל עודד את אדוארד השמיני לעמוד בפני הלחץ לוותר על כתר המלוכה, בעוד שבסרט הוא מצטייר כתומך נלהב של הנסיך אלברט, וככזה שאינו מתנגד לויתור. היטצ'נס ייחס זאת ל"יחס הפולחני" סביב מורשתו של צ'רצ'יל, ותהה האם בסרט חכם עשוי היטב, "הסיפור האמיתי לא היה מעט יותר מעניין עבור הקהל?"^[4] השניים גם מתחו ביקורת על כישלון הסרט להציג נכונה את מדיניות הפיוס כלפי גרמניה. הסרט אמנם אינו מזכיר את הנושא במישרין, אך לטענתם משתמע ממנו כי ג'ורג' השישי התנגד לפייסנות, במיוחד בסצנה האחרונה המציגה את "צ'רצ'יל והמלך בארמון בקינגהם, ואת הכנת נאום האחדות וההתנגדות", בעוד שג'ורג' השישי היה תומך נלהב בפיוס במכתבים ויומנים פרטיים של משפחת המלוכה. כמו כן, יחסו כלפי צ'רצ'יל במציאות היה פושר עד מאוחר במלחמה בגלל תמיכת האחרון באחיו.

ההיסטוריון אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם וכי "הדמויות של אדוארד השמיני, ווליס סימפסון וג'ורג' החמישי עוינות יותר ממה שהם באמת היו".

על פי מסמכים סודיים מבית המלוכה, שפורסמו בשנת 2002, המלך ביקש משר החוץ שלו לעודד את ממשלת גרמניה לבדוק את ההגירה הלא מורשית של יהודים ממדינותיהם, כאשר גילה שפליטים יהודים מסתננים לארץ ישראל. בהתאם למידע זה מתחו ארגונים יהודיים שונים ביקורת על מה שהגדירו כטיוח היסטורי.^[5]

פרופ' אלי שאלתיאל התייחס לאי-הדיוקים שבסרט בהקשר רחב יותר:

כשמטיחים באוזני יוצרים של דרמות היסטוריות פשטניות וקצת סלפניות שכאלה טענות על עיוותים והתעלמויות מוזרות, הם מסתתרים מאחורי רצונם להציג דרמה אנושית - במקרה שלנו אולי על כוח הרצון והידידות - ואת הסיפור ההיסטורי המסובך והמורכב, שאין בו סיפורים פשוטים, הם משאירים להיסטוריונים. עם זאת, אני מתקשה להאמין שהם אינם מודעים לכוחם המכריע והמדהים בתוצאותיו לעצב את הזיכרון ההיסטורי של האדם ברחוב. גם ההיסטוריונים הפופולרים והאהובים ביותר לא יצליחו להפיץ סיפור היסטורי כפי שעושה זאת הקולנוע.^[6]

ביקורות ופרסים

הסרט זכה לאהדת מבקרי הקולנוע. אתר Rotten Tomatoes המרכז ביקורות קולנוע העניק לסרט דירוג של 100%, וציין שישנה הסכמה ש"קולין פירת' נותן הופעה מיומנת בנאום המלך, דרמה תקופתית צפויה אך הפקה מסוגננת ומלהיבה".

הסרט זכה בפרס "בחירת הקהל" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, בפרס גילדת שחקני המסך, בפרס באפט"א, קיבל 12 מועמדויות לפרס אוסקר וזכה בארבע מהן, בראשן פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, ובנוסף פרס הבמאי, פרס התסריט המקורי ופרס השחקן הראשי לקולין פירת'.

ראו גם

ליונל לוג

קישורים חיצוניים

האתר הרשמי (באנגלית)
דבר המלך אל עמי האימפריה, דבר, 4 בספטמבר 1939 - הנוסח המקורי של הנאום, מתורגם לעברית
The King's Message to the Empire, פלסטיין פוסט, 4 בספטמבר 1939 (באנגלית)
תבנית:Imdb title
"נאום המלך", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
"נאום המלך", במסד הנתונים Box Office Mojo (באנגלית)
תום שגב, על אלו עובדות היסטוריות מבוסס הסרט החדש "נאום המלך"?, באתר הארץ, 4 בפברואר 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נועה רובין-סטרלינג, המלך עירום: "נאום המלך" זכה באוסקר אבל לא מרוויח בקופות, באתר nrg‏, 8 במרץ 2011

ביקורות

אבנר שביט, עבד כי ימלוך: על "נאום המלך", וואלה!, 28 בינואר 2011
מאיר שניצר, יחי המלך: על "נאום המלך", nrg מעריב, 27 בינואר 2011
אור סיגולי, נאום המלך: אחת האכזבות הגדולות של השנה, באתר עכבר העיר, 27 בינואר 2011
נועם סטולרמן, קולין ממזר מלך: ביקורת, רוזבאד, 27 בינואר 2011
ארז דבורה, טיפול שורש, בלי כתר, באתר ynet, 28 בינואר 2011
"נאום המלך", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"

הערות שוליים

^ באתר bendbulletin(באנגלית)
^ ראיון באתר הבי בי סי
^ באתר הגרדיאן(באנגלית)
^ באתר Slate
^ באתר דיילי מייל (באנגלית)
^ אלי שאלתיאל, סעודת מלכים: ספר חדש חושף את "הסיפור האמיתי" של בית המלוכה בריטי, באתר הארץ, 23 בפברואר 2011

תבנית:Link GA

[1] באתר bendbulletin(באנגלית)

[2] ראיון באתר הבי בי סי

[3] באתר הגרדיאן(באנגלית)

[4] באתר Slate

[5] באתר דיילי מייל (באנגלית)

[6] אלי שאלתיאל, סעודת מלכים: ספר חדש חושף את "הסיפור האמיתי" של בית המלוכה בריטי, באתר הארץ, 23 בפברואר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 ===פרטים===
 [[קובץ:Tom Hooper directing The King's Speech.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טום הופר מביים את נאום המלך]]
-לדברי התסריטאי [[דייוויד סיידלר]], הבמאי טום הופר עמד על כך שהסרט ידייק ככל האפשר בהיבט ההיסטורי. יחד עם זאת, בסרט נעשו מספר שינויים מטעמים [[אמנות|אמנותיים]] כדי להציג דרמה אנושית. ה[[פרופסור|פרופ']] קאתי שולץ ציינה כי יוצרי הסרט הידקו את משך השתלשלות האירועים כך שיתרחשו לאורך שנים ספורות,{{הערה|1=[http://www.bendbulletin.com/apps/pbcs.dll/article?AID=/20110104/NEWS0107/101040314/1020&nav_category= באתר bendbulletin]{{אנגלית}}}} כאשר למעשה, הדוכס מיורק החל לעבוד עם ליונל לוג באוקטובר 1926, עשר שנים לפני משבר הוויתור על הכתר, והשיפור בדיבורו ניכר תוך חודשים ולא שנים כפי שנטען בסרט. בראיון עיתונאי משנת 1952 אמר לוג על הדוכס כי "הוא פתח את אסיפת הפרלמנט האוסטרלי בקנברה בשנת 1927 באופן חלק וללא גמגום", כלומר רק שבעה חודשים לאחר שהחלו לעבוד יחד. היועץ המלכותי הוגו ויקרס הסכים שפרטים היסטוריים שונו לצרכי דרמה. כך, למשל, לא נכחו פקידים בכירים בעת נאום המלך, וגם צ'רצ'יל לא היה מעורב ברמה כזו או אחרת, "אך הצופה הממוצע יודע מיהו צ'רצ'יל: הוא אינו יודע מיהם [[אדוארד פרדריק לינדלי ווד, הרוזן הראשון מהליפקס|לורד הליפקס]] ולורד הואר".
+לדברי התסריטאי [[דייוויד סיידלר]], הבמאי טום הופר עמד על כך שהסרט ידייק ככל האפשר בהיבט ההיסטורי. יחד עם זאת, בסרט נעשו מספר שינויים מטעמים [[אמנות|אמנותיים]] כדי להציג דרמה אנושית. ה[[פרופסור|פרופ']] קאתי שולץ ציינה כי יוצרי הסרט הידקו את משך השתלשלות האירועים כך שיתרחשו לאורך שנים ספורות,{{הערה|1=[http://www.bendbulletin.com/apps/pbcs.dll/article?AID=/20110104/NEWS0107/101040314/1020&nav_category= באתר bendbulletin]{{אנגלית}}}} כאשר למעשה, הדוכס מיורק החל לעבוד עם ליונל לוג באוקטובר 1926, עשר שנים לפני משבר הוויתור על הכתר, והשיפור בדיבורו ניכר תוך חודשים ולא שנים כפי שנטען בסרט. בראיון עיתונאי משנת 1952 אמר לוג על הדוכס כי "הוא פתח את אסיפת הפרלמנט האוסטרלי בקנברה בשנת 1927 באופן חלק וללא גמגום", כלומר רק שבעה חודשים לאחר שהחלו לעבוד יחד. היועץ המלכותי הוגו ויקרס הסכים שפרטים היסטוריים שונו לצורכי דרמה. כך, למשל, לא נכחו פקידים בכירים בעת נאום המלך, וגם צ'רצ'יל לא היה מעורב ברמה כזו או אחרת, "אך הצופה הממוצע יודע מיהו צ'רצ'יל: הוא אינו יודע מיהם [[אדוארד פרדריק לינדלי ווד, הרוזן הראשון מהליפקס|לורד הליפקס]] ולורד הואר".
 על פי ראיון שהעניק נכדו של ליונל לוג ל-[[BBC]], צוות הסרט קיבל תשעה שבועות לפני הצילומים [[יומן]] עם הערות של ליונל אודות הטיפול בדוכס,{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/entertainment-arts-12116320 ראיון באתר הבי בי סי]}} ולא מעט מהמשפטים הזכורים במיוחד מהסרט היו ציטוטים ישירים מהיומן. נכדו של ליונל פיקפק בתיאור המטפל בסרט באומרו "אני לא חושב שהוא אי פעם קילל בפני המלך והוא בוודאי לא כינה אותו ברטי". ה[[היסטוריון]] אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם.
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ===תדמית===
-[[כריסטופר היטצ'נס]] ואיזאק קוטינר ערערו על האופן בו מצטייר דיוקנו של צ'רצ'יל בסרט. אין עוררין על כך שצ'רצ'יל עודד את אדוארד השמיני לעמוד בפני הלחץ לוותר על כתר המלוכה, בעוד שבסרט הוא מצטייר כתומך נלהב של הנסיך אלברט, וככזה שאינו מתנגד לויתור. היטצ'נס ייחס זאת ל"יחס הפולחני" סביב מורשתו של צ'רצ'יל, ותהה האם בסרט חכם עשוי היטב, "הסיפור האמיתי לא היה מעט יותר מעניין עבור הקהל?"{{הערה|[http://www.slate.com/id/2282194 באתר Slate]}} השניים גם מתחו ביקורת על כישלון הסרט להציג נכונה את [[מדיניות הפיוס כלפי גרמניה]]. הסרט אמנם אינו מזכיר את הנושא במישרין, אך לטענתם משתמע ממנו כי ג'ורג' השישי התנגד לפייסנות, במיוחד בסצינה האחרונה המציגה את "צ'רצ'יל והמלך בארמון בקינגהם, ואת הכנת נאום האחדות וההתנגדות", בעוד שג'ורג' השישי היה תומך נלהב בפיוס במכתבים ויומנים פרטיים של משפחת המלוכה. כמו כן, יחסו כלפי צ'רצ'יל במציאות היה פושר עד מאוחר במלחמה בגלל תמיכת האחרון באחיו.
+[[כריסטופר היטצ'נס]] ואיזאק קוטינר ערערו על האופן בו מצטייר דיוקנו של צ'רצ'יל בסרט. אין עוררין על כך שצ'רצ'יל עודד את אדוארד השמיני לעמוד בפני הלחץ לוותר על כתר המלוכה, בעוד שבסרט הוא מצטייר כתומך נלהב של הנסיך אלברט, וככזה שאינו מתנגד לויתור. היטצ'נס ייחס זאת ל"יחס הפולחני" סביב מורשתו של צ'רצ'יל, ותהה האם בסרט חכם עשוי היטב, "הסיפור האמיתי לא היה מעט יותר מעניין עבור הקהל?"{{הערה|[http://www.slate.com/id/2282194 באתר Slate]}} השניים גם מתחו ביקורת על כישלון הסרט להציג נכונה את [[מדיניות הפיוס כלפי גרמניה]]. הסרט אמנם אינו מזכיר את הנושא במישרין, אך לטענתם משתמע ממנו כי ג'ורג' השישי התנגד לפייסנות, במיוחד בסצנה האחרונה המציגה את "צ'רצ'יל והמלך בארמון בקינגהם, ואת הכנת נאום האחדות וההתנגדות", בעוד שג'ורג' השישי היה תומך נלהב בפיוס במכתבים ויומנים פרטיים של משפחת המלוכה. כמו כן, יחסו כלפי צ'רצ'יל במציאות היה פושר עד מאוחר במלחמה בגלל תמיכת האחרון באחיו.
 ה[[היסטוריון]] אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם וכי "הדמויות של אדוארד השמיני, ווליס סימפסון וג'ורג' החמישי עוינות יותר ממה שהם באמת היו".

פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
1928‏-1940	כנפיים (1928) • מנגינת ברודוויי (1929) • במערב אין כל חדש (1930) • סימרון (1931) • גרנד הוטל (1932) • תהלוכה (1933) • זה קרה לילה אחד (1934) • המרד על הבאונטי (1935) • זיגפלד הגדול (1936) • חייו של אמיל זולא (1937) • הן לא תקחהו עמך (1938) • חלף עם הרוח (1939) • רבקה (1940)
1941‏-1960	מה יפית עמק נוי (1941) • גברת מיניבר (1942) • קזבלנקה (1943) • הולך בדרכי (1944) • סוף השבוע האבוד (1945) • שנות חיינו היפות ביותר (1946) • הסכם ג'נטלמני (1947) • המלט (1948) • כל אנשי המלך (1949) • הכל אודות חוה (1950) • אמריקאי בפריז (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • מעתה ועד עולם (1953) • חופי הכרך (1954) • מרטי (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • ז'יז'י (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980	סיפור הפרברים (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אוליבר! (1968) • קאובוי של חצות (1969) • פטון (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • העוקץ (1973) • הסנדק חלק שני (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • צייד הצבאים (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • שתיקת הכבשים (1991) • בלתי נסלח (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • לב אמיץ (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001‏-2020	נפלאות התבונה (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • מיליון דולר בייבי (2004) • התרסקות (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • אור ירח (2016) • צורת המים (2017) • הספר הירוק (2018) • פרזיטים (2019) • ארץ נוודים (2020)
2021-היום	CODA ‏(2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023)

זוכי פרס באפט"א לסרט הטוב ביותר
1947‏-1960	שנות חיינו היפות ביותר (1947) • המלט (סרט, 1948) (1948) • גונבי האופניים (1949) • הכל אודות חוה (1950) • במעגל (1951) • פורץ השחקים (1952) • משחקים אסורים (1953) • שכר האימה (1954) • ריצ'רד השלישי (1955) • ז'רבז (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • מקום בצמרת (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980	אדי פלסון/בלדה לחייל (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • דוקטור סטריינג'לאב (1964) • גבירתי הנאווה (1965) • מי מפחד מווירג'יניה וולף? (1966) • אדם לכל עת (1967) • הבוגר (1968) • קאובוי של חצות (1969) • קיד וקסידי (1970) • יום ראשון הארור (1971) • קברט (1972) • לילה אמריקאי (1973) • לקומב לוסיין (1974) • אליס לא גרה כאן יותר (1975) • קן הקוקייה (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • ג'וליה (1978) • מנהטן (1979) • איש הפיל (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • לחנך את ריטה (1983) • דמעות של שתיקה (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • זיכרונות אהבה מפירנצה (1986) • ז'אן דה פלורט (1987) • הקיסר האחרון (1988) • ללכת שבי אחריו (1989) • החבר'ה הטובים (1990) • הקומיטמנטס (1991) • זיכרונות מאחוזת הווארד (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ארבע חתונות ולוויה אחת (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום	שר הטבעות: אחוות הטבעת (2001) • הפסנתרן (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • לה לה לנד (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • רומא (2018) • 1917 (2019) • ארץ נוודים (2020) • כוחו של הכלב (2021) • במערב אין כל חדש (2022) • אופנהיימר (2023)

פרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר בסרט קולנוע
1995‏-2009	אפולו 13 (1995) • כלוב הציפורים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000) • פארק גוספורד (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • דרכים צדדיות (2004) • התרסקות (2005) מיס סנשיין הקטנה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • ממזרים חסרי כבוד (2009)
2010-היום	נאום המלך (2010) • העזרה (2011) • ארגו (2012) • חלום אמריקאי (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • מאחורי המספרים (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • הפנתר השחור (2018) • פרזיטים (2019) • משפט השבעה משיקגו (2020) • CODA ‏(2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023)