תקנות הגאונים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:


==תוקף הלכתי==
==תוקף הלכתי==
[[צבי גרץ]] ואחרים מתייחסים לתקנות הגאונים כאל תקנות שתוקנו על ידי גוף סטטוטורי בן 70 חברים, כמו ה[[סנהדרין]], ושבעקבות כך חלו באופן הלכתי-פורמלי על כל תפוצות ישראל.{{הערה|צבי גרץ, [[דברי ימי ישראל]], חלק ג, עמ' 137.}} למולם, הדעה הקיצונית השנייה, של הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], מכחישה את עצם קיום תופעה זו של תקנות הגאונים; לדבריו היו בסך הכול 2 תקנות, ורוב מוחלט של פעילות הגאונים התמקדה בפרשנות התלמוד ומתן [[שו"ת|תשובות]] הלכתיות [[קזואיסטיקה|קזואיסטיות]].{{הערה|שם=דורות ראשונים}} לעומת שתי גישות קיצוניות אלו, הגישה הרווחת גורסת כי הגאונים תיקנו כמה עשרות תקנות שפשטו במידה זו או אחרת בתפוצות ישראל, על אף שסמכותם הייתה פחותה מזו של התלמוד וודאי שפחוה גם מזו של הסנהדרין.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.}}

{{ציטוטון|הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.}}{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רשב"א]], חלק ג, נ ע"א.}}
{{ציטוטון|הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.}}{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רשב"א]], חלק ג, נ ע"א.}}



גרסה מ־22:07, 1 בספטמבר 2011

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


תקנות הגאונים הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר תקופת התלמוד - במהלך תקופת הסבוראים והגאונים. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן תקנות חז"ל שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן בוזרו הסמכויות לכל קהילות ישראל, כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.

קיים חוסר בהירות באשר להגדרת תקנה של הגאונים. אין קודקס הלכתי אחיד מתקופת הגאונים ונותרה בידינו רק ספרות שו"ת מתקופה זו, שגם היא חסרה ומקוטעת. פעמים שתקנות אלה נודעות רק מפי השמועה או באמצעות ספרות הלכתית מאוחרת יותר מתקופת הראשונים, אך בשום אופן אין לה מעמד הלכתי-משפטי מסודר ומוגדר. בהתאם לכך נעשו ניסיונות שונים לכמת את תקנות הגאונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר; החל מהטענה כי הגאונים תקנו 2 תקנות בלבד,[1] 19 תקנות,[2] והאומדן המרחיב יותר של 97 תקנות.[3]

מקרה פרטי של תקנות בעלות מעמד מיוחד הוא חרם דרבנו גרשום. תקנות אלה תוקנו בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופה בה תוקנו תקנות הקהילה, אך למרות זאת הן זכו למעמד שפשט בכל תפוצות ישראל, ובמידה מסוימת אף יותר מזה שזכו לו תקנות הגאונים.[4]

רקע היסטורי

לאחר תקופת התלמוד, בסוף המאה ה-5 לערך, הפך התלמוד הבבלי למקור סמכות הלכתי בלעדי כלפיו היו מחויבים כל תפוצות ישראל, כפי שכתב הרמב"ם: ”כופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל.”[5] לאור מעמד זה קיבלו תקנות חכמים מעמד מחייב ובלעדי.

תקופת הגאונים סמלה פתחה של תקופה בה לא היה מקור סמכות אחיד ובלעדי ובמהלך תקופה זו לא נוצר קודקס הלכתי מחייב. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כך לדוגמה, כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.[6]

עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל שכלל את הישיבות השונות. זאת בשונה מתקנות הקהילה שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה בוזרה ליחידות קהילתיות בתפוצות.[7]

זהות המתקנים

תוקף הלכתי

צבי גרץ ואחרים מתייחסים לתקנות הגאונים כאל תקנות שתוקנו על ידי גוף סטטוטורי בן 70 חברים, כמו הסנהדרין, ושבעקבות כך חלו באופן הלכתי-פורמלי על כל תפוצות ישראל.[8] למולם, הדעה הקיצונית השנייה, של הרב יצחק אייזיק הלוי, מכחישה את עצם קיום תופעה זו של תקנות הגאונים; לדבריו היו בסך הכול 2 תקנות, ורוב מוחלט של פעילות הגאונים התמקדה בפרשנות התלמוד ומתן תשובות הלכתיות קזואיסטיות.[9] לעומת שתי גישות קיצוניות אלו, הגישה הרווחת גורסת כי הגאונים תיקנו כמה עשרות תקנות שפשטו במידה זו או אחרת בתפוצות ישראל, על אף שסמכותם הייתה פחותה מזו של התלמוד וודאי שפחוה גם מזו של הסנהדרין.[10]

”הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.”[11]

כללי פסיקה

חרם דרבנו גרשום

לקריאה נוספת

  • שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים, תשט"ו
  • הרב ישראל שציפנסקי, התקנות בישראל (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת מוסד הרב קוק, 1992

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.
  2. ^ ח. טיקוצ'ינסקי, תקנות הגאוניםגרמנית), תורגם לעברית בידי מ. חבצלת, ירושלים, תש"כ.
  3. ^ שציפנסקי, עמ' סא.
  4. ^ שו"ת הרא"ש, כלל מג, ח.
  5. ^ בהקדמה למשנה תורה.
  6. ^ שציפנסקי, עמ' ב-ג.
  7. ^ שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.
  8. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, חלק ג, עמ' 137.
  9. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם דורות ראשונים
  10. ^ שמחה אסף, עמ' סא; שציפנסקי, עמ' ב; טיקוצ'ינסקי, עמ' 10.
  11. ^ שו"ת הרשב"א, חלק ג, נ ע"א.