משק המים והשפכים בישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לקריאה נוספת, ביקורת; ק' חיצוניים - תבנית
דובב (שיחה | תרומות)
←‏התפלה: העתקת טבלת מתקני התפלה ותיקון
שורה 78: שורה 78:
====התפלה====
====התפלה====
מקור מים אפשרי נוסף הוא [[מים מליחים]], לרבות מי-ים (המצויים בכמות בלתי מוגבלת למעשה). בתהליכים (פיזיקליים בעיקרם) מסוגים שנים, תחת הכינוי הכולל "[[התפלה]]", ניתן להפריד את המים מהמלחים המומסים בהם (או מרובם) ולקבל מים בעלי תכולת מלחים נמוכה המתאימים לשימושים חקלאיים, ובתהליכים מסוימים ניתן לקבל מים באיכות מספקת לשתייה. הבעיה היא שהתפלת מים היא יקרה מאוד כי התהליך צורך [[אנרגיה]] רבה. בעבר, עלות מטר מעוקב של מי ים מותפלים הייתה גבוהה פי כמה מעלות הפקת מים שפירים ממקורות "טבעיים". ורוב המים בתהליך ההתפלה מתאדים אולם, בשנים האחרונות, ירדה עלות ההפקה של מים מותפלים באופן משמעותי, אם כי היא עדיין גבוהה מעלות הפקת מים מקידוחים ובאמצעות שאיבה. התפלה גם דורשת שימוש בחומרי גלם שאף הם במחסור ויש לרוכשם. מתקני התפלה פועלים בקנה מידה קטן כבר שנים רבות ב[[אילת]] ומתפילים מים מליחים לרמת [[מי שתייה]]. מתקן המים הגדול הראשון שנכנס לפעולה הוא [[מתקן התפלה אשקלון]] שהחל לפעול ב-[[2005]] ומספק כ-100 מיליון מטר מעוקב של מי ים מותפלים בשנה. מתקן זה פועל בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] והוא הגדול מסוגו בעולם ומפיק מים באיכות טובה בעבור מחיר חסר תקדים של פחות מ-0.53 דולר לקוב, מחיר שאינו גבוה משמעותית ממחיר מים שאובים ממקור חדש. [[מתקן התפלה פלמחים]] שהחל לפעול בשנת [[2007]] מספק כ-30 מליון מטר מעוקב מים בשנה. בדצמבר [[2009]] החל לפעול [[מתקן התפלה חדרה]] שמספק עד 127 מליון מטר מעוקב של מים בשנה.<ref>[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/ נתוני מכרזי בניית אתרי ההתפלה בישראל],אתר [[החשב הכללי]] של [[משרד האוצר]]</ref>
מקור מים אפשרי נוסף הוא [[מים מליחים]], לרבות מי-ים (המצויים בכמות בלתי מוגבלת למעשה). בתהליכים (פיזיקליים בעיקרם) מסוגים שנים, תחת הכינוי הכולל "[[התפלה]]", ניתן להפריד את המים מהמלחים המומסים בהם (או מרובם) ולקבל מים בעלי תכולת מלחים נמוכה המתאימים לשימושים חקלאיים, ובתהליכים מסוימים ניתן לקבל מים באיכות מספקת לשתייה. הבעיה היא שהתפלת מים היא יקרה מאוד כי התהליך צורך [[אנרגיה]] רבה. בעבר, עלות מטר מעוקב של מי ים מותפלים הייתה גבוהה פי כמה מעלות הפקת מים שפירים ממקורות "טבעיים". ורוב המים בתהליך ההתפלה מתאדים אולם, בשנים האחרונות, ירדה עלות ההפקה של מים מותפלים באופן משמעותי, אם כי היא עדיין גבוהה מעלות הפקת מים מקידוחים ובאמצעות שאיבה. התפלה גם דורשת שימוש בחומרי גלם שאף הם במחסור ויש לרוכשם. מתקני התפלה פועלים בקנה מידה קטן כבר שנים רבות ב[[אילת]] ומתפילים מים מליחים לרמת [[מי שתייה]]. מתקן המים הגדול הראשון שנכנס לפעולה הוא [[מתקן התפלה אשקלון]] שהחל לפעול ב-[[2005]] ומספק כ-100 מיליון מטר מעוקב של מי ים מותפלים בשנה. מתקן זה פועל בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] והוא הגדול מסוגו בעולם ומפיק מים באיכות טובה בעבור מחיר חסר תקדים של פחות מ-0.53 דולר לקוב, מחיר שאינו גבוה משמעותית ממחיר מים שאובים ממקור חדש. [[מתקן התפלה פלמחים]] שהחל לפעול בשנת [[2007]] מספק כ-30 מליון מטר מעוקב מים בשנה. בדצמבר [[2009]] החל לפעול [[מתקן התפלה חדרה]] שמספק עד 127 מליון מטר מעוקב של מים בשנה.<ref>[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/ נתוני מכרזי בניית אתרי ההתפלה בישראל],אתר [[החשב הכללי]] של [[משרד האוצר]]</ref>
<ref>[http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה]</ref>
<ref>[http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה]</ref><br>
בתחילת [[2009]] הכריז יו"ר רשות המים, על השקעה של 300 מיליון דולר לטובת הקמה של שישה מתקני התפלה זמניים. ההחלטה באה כפתרון זמני להתמודדות עם המשבר במשק המים, והמתקנים צפויים להתחיל לספק מים מותפלים בתחילת [[2010]]. בהשוואה למתקנים קבועים, שזמן ההקמה שלהם הוא כ-2 שנים שאורך חייהם הוא 20-30 שנה וכ-3 שנים למתקנים תמידיים שאורך חייהם הוא כ-70-100 שנים, מתקני ההתפלה הזמניים מוקמים בזמן קצר יותר (כמה חודשים), אך [[עלות]] הפקת המים מהם גבוהה פי 2. המתקנים הזמניים צפויים להיות מורכבים בתוך [[מכולה|מכולות]] שימוקמו בסמוך למתקני ההתפלה הקיימים ב[[אשקלון]], [[חדרה]], ו[[מעגן מיכאל]].
בתחילת [[2009]] הכריז יו"ר רשות המים, על השקעה של 300 מיליון דולר לטובת הקמה של שישה מתקני התפלה זמניים. ההחלטה באה כפתרון זמני להתמודדות עם המשבר במשק המים. בהשוואה למתקנים קבועים, שזמן ההקמה שלהם הוא כ-2 שנים שאורך חייהם הוא 20-30 שנה וכ-3 שנים למתקנים תמידיים שאורך חייהם הוא כ-70-100 שנים, מתקני ההתפלה הזמניים מוקמים בזמן קצר יותר (כמה חודשים), אך [[עלות]] הפקת המים מהם גבוהה פי 2. המתקנים הזמניים צפויים להיות מורכבים בתוך [[מכולה|מכולות]] שימוקמו בסמוך למתקני ההתפלה הקיימים ב[[אשקלון]], [[חדרה]], ו[[מעגן מיכאל]].

מפעלי ההתפלה גדולים הפועלים בישראל, נכון ל-2011:

{| class="wikitable"
! מיקום‏‏ !! היקף התפלה שנתי (מליון מ"ק) !! מחיר ריאלי (שקל לקוב) !! שנת הפעלה !! זכיין !! הערה
|-
| '''[[מתקן התפלה אשקלון|אשקלון]]''' || 119 || 2.9 || 2005 ||[[(VID (IDE+Veolia]] || עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו,{{הערה|1=[http://www.ide-tech.com/news/IDE%20wins%20'Desalination%20Plant%20of%20the%20Year%202006'%20award IDE wins 'Desalination Plant of the Year 2006' award], באתר IDE Technologies}} וזכה בתואר 'מתקן ההתפלה המצטיין בעולם לשנת [[2006]]'.
|-
| '''[[מתקן התפלה פלמחים|פלמחים]]''' || 45 || 3.2 || 2007 || [[Via Maris]] || עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.<ref>יואב כהן, [http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 05/09/2007</ref>
|-
| '''[[מתקן התפלה חדרה|חדרה]]''' || 127 || 2.65 || 2010 || [[H2ID]] (IDE + [[שיכון ובינוי]]) || באתר חברת החשמל. זהו המתקן הגדול מסוגו בעולם. <ref>‏[http://ppp.mof.gov.il/Mof/PPP/MofPPPTopNav/MofPPPProjects/PPPProjectsList/hatpala/HatpalaHadera/zmanim.htm מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים], באתר החשב הכללי‏{{ש}} [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3824048,00.html זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול], 23.12.09, אתר ynet {{ש}} [http://www.tashtiot.co.il/index.php/2010/05/16/%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A8%D7%94/ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה], 16.5.10, tashtiot.co.il
</ref>
|-
| '''[[מתקן התפלה שורק|שורק]]''' || 150 || 2.01 || 2013 || SDL ([[IDE Technologies ltd.|IDE]] + Hutichison Water)|| בבניה
|-
| '''[[מתקן התפלה אשדוד|אשדוד]]''' || 100 || ? || 2013 || [[מקורות]] || בסגירה פיננסית לאחר חתימת הסכם
|-
| '''[[מתקן התפלה גליל מערבי|גליל מערבי]]''' || 50 || ? || ? || בבדיקה סטטוטורית || בבדיקה סטטוטורית
|}


====אגירת מי גשמים====
====אגירת מי גשמים====

גרסה מ־23:55, 2 בספטמבר 2011

הכנרת, מאגר המים המרכזי של מדינת ישראל.

משק המים בישראל הוא שם כולל למערכות ההפקה, ההובלה והאגירה של מים בישראל.

ישראל נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת המדבריות העולמית. חלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה ומספקת רק בקושי את צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים. לפיכך המים בישראל הם משאב יקר שהמדינה מגנה עליו ומפתחת אותו.

המדינות השכנות סובלות מבעיות דומות וישראל התחלקה במים עם ירדן, לבנון, סוריה והרשות הפלסטינית. חלק ממים אלו באים מנהרות שמקורותיהם במדינות השכנות. הגידול באוכלוסיית המזרח התיכון הופך את בעיית המים לבעיה מרכזית בעלת השלכות פוליטיות.

הביקוש למים בישראל

"אי" בדרום הכנרת, מול קיבוץ מעגן, מרץ 2009

צריכת המים נחלקת לפי מגזרים כדלקמן: (הנתונים במיליוני מטרים מעוקבים בשנה):

צריכת מים ב-2003
שימושים חקלאיים 920 48%
צריכה עירונית וביתית 780 40%
צריכה תעשייתית 180 9%
צריכה כוללת - אזור יו"ש 50 3%
סה"כ 1,930 100%

התחזית לצריכת המים הכוללת בשנת 2015 היא 2,500 מיליון מטר מעוקב בשנה.

צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:

שימוש אחוז צריכה
הדחת אסלות 38%
רחצה 32%
הדחת כלים 12%
כביסה 10%
שתייה 5%
כיורי אמבטיה 3%

מקורות המים

מאגרי המים העיקריים של ישראל הם אגם הכנרת, הניזון בעיקר מן הירדן ויובליו, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מי תהום בנקבוביותיהם ומהוות כעין אגמי היקוות טבעיים תת-קרקעיים. האקוויפרים עשויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. אקוויפר החוף עשוי בעיקר מחול וכורכר. האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש. לפיכך ממלאים את האקוויפרים באופן יזום - מי שיטפונות וכן מים עודפים שנצברים בכנרת, בשנים ברוכות, מוזרמים אל האקוויפרים. ירידה במפלס הכנרת היא על כן לעתים מתוכננת ונובעת מויסות כזה.

עין חמד בהרי ירושלים

חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום מאקוויפר ההר. חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שיטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.

מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית, המשמשת להובלת המים [דרוש מקור].

המלחמה על המים

ערך מורחב – המלחמה על המים

אגם הכנרת עצמו ניזון מנחלים קטנים המתנקזים אליו, מהמטרה ישירה של מי גשמים, אך בעיקר ממספר נחלים עיקריים הזורמים אליו:חצבני, בניאס ודן (ראו גם מקורות הירדן)וכן נהר הירדן. רוב המים הזורמים בנחלים אלו מקורם בהפשרת שלגים בחרמון ובהרי לבנון וסוריה. שליטתן של מדינות זרות אלה, על מקורות המים היא בעייתית ביותר, עקב היותן מדינות אויב. בעבר, בעת מגעים מדיניים ברמות שונות בין ישראל לסוריה, עלתה דרישתה לשליטה על חלקים מחוף הכנרת. העברת השליטה בשטחים אלה מישראל לסוריה תעביר גם את השליטה על חלקים ניכרים ממי הכנרת לידי סוריה.

בשנת 1964 החלה סוריה בפרויקט נרחב של הסטת מסלולו של הבניאס אל עבר שטחה. ישראל הגיבה בהפגזה כבדה של אזור הפרויקט. תקופה זו כונתה "המלחמה על המים".

פיתוח מקורות מים חדשים

מאגר בית זית שהוקם כדי לגרום למי הגשמים לחלחל אל אקוויפר החוף, אך נכשל

בעיית המים של ישראל עולה ויורדת מסדר היום הציבורי בהתאם למפלס הכנרת ולהופעתן של שנים שחונות או שנים ברוכות גשמים.

הובלה

במחצית הראשונה של העשור הראשון של המאה ה-21 התנהלו דיונים מתקדמים עם טורקיה לגבי רכישה של מים מתוקים, שיועברו באמצעות מכליות, ואף נידונה אפשרות של הנחת צינור מים בין המדינות, כדי לפתור מחסור אפשרי במים בשנים שחונות.

טיהור שפכים

מדינת ישראל היא המדינה המתקדמת ביותר בעולם בהשבת שפכים לצורכי חקלאות. במפעל הגדול ביותר למטרה זו הוא השפד"ן. כ-70% ממי הביוב בישראל עוברים טיהור ומושבים לצורכי השקיה, וכ-60% משדות הנגב מושקים במי קולחין שעברו השבה. צינור המים המוביל אותם לנגב מכונה "הקו השלישי".

התפלה

מקור מים אפשרי נוסף הוא מים מליחים, לרבות מי-ים (המצויים בכמות בלתי מוגבלת למעשה). בתהליכים (פיזיקליים בעיקרם) מסוגים שנים, תחת הכינוי הכולל "התפלה", ניתן להפריד את המים מהמלחים המומסים בהם (או מרובם) ולקבל מים בעלי תכולת מלחים נמוכה המתאימים לשימושים חקלאיים, ובתהליכים מסוימים ניתן לקבל מים באיכות מספקת לשתייה. הבעיה היא שהתפלת מים היא יקרה מאוד כי התהליך צורך אנרגיה רבה. בעבר, עלות מטר מעוקב של מי ים מותפלים הייתה גבוהה פי כמה מעלות הפקת מים שפירים ממקורות "טבעיים". ורוב המים בתהליך ההתפלה מתאדים אולם, בשנים האחרונות, ירדה עלות ההפקה של מים מותפלים באופן משמעותי, אם כי היא עדיין גבוהה מעלות הפקת מים מקידוחים ובאמצעות שאיבה. התפלה גם דורשת שימוש בחומרי גלם שאף הם במחסור ויש לרוכשם. מתקני התפלה פועלים בקנה מידה קטן כבר שנים רבות באילת ומתפילים מים מליחים לרמת מי שתייה. מתקן המים הגדול הראשון שנכנס לפעולה הוא מתקן התפלה אשקלון שהחל לפעול ב-2005 ומספק כ-100 מיליון מטר מעוקב של מי ים מותפלים בשנה. מתקן זה פועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה והוא הגדול מסוגו בעולם ומפיק מים באיכות טובה בעבור מחיר חסר תקדים של פחות מ-0.53 דולר לקוב, מחיר שאינו גבוה משמעותית ממחיר מים שאובים ממקור חדש. מתקן התפלה פלמחים שהחל לפעול בשנת 2007 מספק כ-30 מליון מטר מעוקב מים בשנה. בדצמבר 2009 החל לפעול מתקן התפלה חדרה שמספק עד 127 מליון מטר מעוקב של מים בשנה.[1] [2]
בתחילת 2009 הכריז יו"ר רשות המים, על השקעה של 300 מיליון דולר לטובת הקמה של שישה מתקני התפלה זמניים. ההחלטה באה כפתרון זמני להתמודדות עם המשבר במשק המים. בהשוואה למתקנים קבועים, שזמן ההקמה שלהם הוא כ-2 שנים שאורך חייהם הוא 20-30 שנה וכ-3 שנים למתקנים תמידיים שאורך חייהם הוא כ-70-100 שנים, מתקני ההתפלה הזמניים מוקמים בזמן קצר יותר (כמה חודשים), אך עלות הפקת המים מהם גבוהה פי 2. המתקנים הזמניים צפויים להיות מורכבים בתוך מכולות שימוקמו בסמוך למתקני ההתפלה הקיימים באשקלון, חדרה, ומעגן מיכאל.

מפעלי ההתפלה גדולים הפועלים בישראל, נכון ל-2011:

מיקום‏‏ היקף התפלה שנתי (מליון מ"ק) מחיר ריאלי (שקל לקוב) שנת הפעלה זכיין הערה
אשקלון 119 2.9 2005 (VID (IDE+Veolia עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו,[3] וזכה בתואר 'מתקן ההתפלה המצטיין בעולם לשנת 2006'.
פלמחים 45 3.2 2007 Via Maris עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.[4]
חדרה 127 2.65 2010 H2ID (IDE + שיכון ובינוי) באתר חברת החשמל. זהו המתקן הגדול מסוגו בעולם. [5]
שורק 150 2.01 2013 SDL (IDE + Hutichison Water) בבניה
אשדוד 100 ? 2013 מקורות בסגירה פיננסית לאחר חתימת הסכם
גליל מערבי 50 ? ? בבדיקה סטטוטורית בבדיקה סטטוטורית

אגירת מי גשמים

בשנת 2007 החלה לפעול בעיר ראשון לציון מערכת לאגירת מי גשמים (נגר עילי). בשלב הראשון, מי הגשמים שימשו להשקיה של פארקים וגינות ציבוריות במערב עיר. ובשלב הבא המים יעברו השבחה עד לרמה של מי שתייה רגילים.

פיקוח, בקרה ומנהלה

הרשות הממשלתית למים ולביוב (בשנים 2006-1957 - נציבות המים) הכפופה למשרד התשתיות הלאומיות היא הגוף האחראי על הפיקוח על מקורות המים והקצאתם. הרשות מופקדת על כל הגופים המפיקים מים בישראל, לרבות חברת מקורות המפיקה כ-65% מן המים בישראל ועוסקת בהולכתם ברמה הארצית (בעיקר מוביל המים הארצי). חברת "תה"ל" (תכנון המים לישראל) הייתה אחראית על התכנון ההנדסי של מפעל המים הארצי.

מדיניות משק המים בישראל נקבעת על ידי הרשות ומספר גופים ממשלתיים כמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. בראשית פעולתה הייתה נציבות המים (שהרשות היא יורשתה) כפופה למשרד החקלאות, אולם מאז עברה הכפיפות דרך מספר משרדים ממשלתיים.

ביקורת

אין ספק כי ארץ ישראל אינה עשירה במים, והיא סובלת מתנודות בכמויות המשקעים משנה לשנה. הביקורת על משק המים בישראל מתמקדת בנושאים הבאים [6] ‏‏[7]:

  • סבסוד עלויות המים בצורה לא כלכלית
  • הקצאת משאבי המים בצורה שמעודדת בזבוז
  • אופן הצריכה של המים מהווה בזבוז דה-פקטו
  • ליקויים בניהול ובניצול של מאגרים קיימים בעתות שפע ובעתות משבר
  • ליקויים בתכנון וההקמה של עתודות מים חדשות (לדוג' על ידי התפלה או יבוא מים)

ביולי 2001 הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא משק המים בישראל. הוועדה קבעה כי עיקר הבעיות במשק המים בישראל נובעות מכשלים ניהוליים ומריבוי רשויות העוסקות בתחום המים בישראל. [8] [9] ביולי 2008 הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת משבר המים בישראל. [10]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נתוני מכרזי בניית אתרי ההתפלה בישראל,אתר החשב הכללי של משרד האוצר
  2. ^ מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה
  3. ^ IDE wins 'Desalination Plant of the Year 2006' award, באתר IDE Technologies
  4. ^ יואב כהן, מתקן התפלה נחנך בפלמחים, אתר גלי צה"ל און ליין, 05/09/2007
  5. ^ מתקן התפלה חדרה, לוחות זמנים, באתר החשב הכללי‏
    זה קורה: מתקן ההתפלה בחדרה התחיל לפעול, 23.12.09, אתר ynet
    מתקן התפלת מי-הים הגדול מסוגו בעולם נחנך היום בחדרה, 16.5.10, tashtiot.co.il
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רמי היפש, ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ, באתר הארץ, מרץ 2008
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    פרופ' הלל שובל, החקלאות מייבשת אותנו, באתר ynet, 06.01.09
  8. ^ פרוטוקול מס' ‎25 מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית למשבר במשק המים, באתר הכנסת
  9. ^ עמירם כהן, ח"כ דוד מגן: "לא חיפשנו דם – חיפשנו מים", באתר וואלה!
  10. ^ הודעה לעיתונות, מניעת המלחה וזיהום האקוויפרים, באתר הוועדה לענייני ביקורת המדינה
  11. ^ ביקורת: שילה הטיס רולף, ‏כמעט הכול על אודות משק המים בישראל, קתדרה 109, ספטמבר 2003, עמ' 174-171