מסלול קורטיקו-ספינלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 42: שורה 42:
[[קובץ:Illu cerebrum lobes-he.png|ימין|ממוזער|250px|המוח בחתך צידי; המסלול עובר מקליפת המוח דרך המוח המוארך (מדולה) אל חוט השדרה]]
[[קובץ:Illu cerebrum lobes-he.png|ימין|ממוזער|250px|המוח בחתך צידי; המסלול עובר מקליפת המוח דרך המוח המוארך (מדולה) אל חוט השדרה]]



{{קצרמר|פיזיולוגיה}}


[[קטגוריה:מערכת העצבים המרכזית]]
[[קטגוריה:מערכת העצבים המרכזית]]

גרסה מ־21:31, 14 בספטמבר 2011

המוח בחתך עומק; המסלול הקורטיקו-ספינלי באדום

המסלול הקורטיקו-ספינלי או המסלול הפירמידלי הוא קבוצת אקסונים היורדת מקליפת המוח (קורטקס) אל חוט השדרה.

המסלול כולל ברובו אקסונים תנועתיים (מוטוריים) ומחולק לשני מסלולים: צידי (לטרלי) וקדמי (אנטריורי). במסלול הצידי הסיבים חוצים לצד נגדי של הגוף ברמת המדולה אובלונגטהגזע המוח) ובמסלול הקדמי החצייה נעשית ברמת החוליה ממנה העצבים יוצאים מחוט השדרה. מקום החצייה משפיע על איזה צד של הגוף משותק במקרה של פגיעה במסלול.

אנטומיה של המערכת הקורטיקו-ספינאלית

המסלול הקורטיקו- ספינאלי בנוי משני נוירונים עם סינפסה אחת המקשרת ביניהם. המסלול מתחיל בקורטקס המוטורי הנמצא באונה הפרונטלית. משם יוצא הנוירון המוטורי הראשון. הסיבים המוטוריים של הנוירון הראשון יורדים במרכזים תת קורטיקליים כמו הקפסולה אינטרנה ועוברים באיזור הקרן האחורית שלה. לאחר מכן הסיבים עוברים דרך ה- cerebral peduncle ומגיעים לגזע המוח. במדולה אובלונגטה, הנמצאת בגזע המוח, הסיבים עוברים דקוסציה- כלומר הצטלבות, כך שהמוח השמאלי מפקח על גפיים ימניות ולהיפך. רמת הדקוסציה הינה באיזור הפירמידות של המדולה, ולכן המסלול נקרא גם מסלול פירמידלי. פגיעה סופרה-מדולרית (מעל איזור זה) תביא לתמונה של חוסר מוטורי בצד הנגדי בגוף לעומת הפגיעה, ופגיעה מתחת למדולה (אינפרה-מדולרית) תביא לתמונה של חוסר מוטורי באותו הצד. לאחר הדקוסציה, הסיבים יורדים בגזע המוח בעמודה הלטרלית של גזע המוח, מעט אחורית לסיבים של מערכת החישה אשר עולים בעמודה זו. הסינפסה עם הנוירון השני במסלול המוטורי נמצאת בקרן הקדמית בגובה המתאים בחוט השדרה.

לסיכום- הנוירון הראשון, או הנוירון המוטורי העליון (בראשי תיבות - UMN) מתחיל בקורטקס המוטורי במוח ונגמר בקרן הקדמית של חוט השדרה, ואילו הנוירון המוטורי התחתון או הנוירון השני (בראשי תיבות- LMN), מתחיל בקרן קדמית בחוט השדרה וממשיך לפריפריה אל השריר המשורטט אותו הוא מעצבב.

פתולוגיות במערכת הקורטיקו-ספינאלית

בכל פגיעה מוטורית יש לברר האם מדובר בפגיעת נוירון מוטורי עליון או תחתון כאמור לעיל. קיימים מאפיינים שונים לפגיעות אלו-

מאפייני פגיעת נוירון מוטורי עליון:

  • טונוס ער, או היפרטוניות, המוגדרת גם כספסטיות. מנסים לבדוק תנועות פסיביות של המטופל, ספסטיות תתבטא בכך שיש התנגדות לתנועה פסיבית המאופיינת כמו פתיחת אולר- Clasp knife: בתחילה יש טונוס מוגבר ולאחר מכן יש שחרור.
  • החזרים גידיים ערים (רפלקסים ערים או מוגברים) בגפיים החלשות לעומת הגפיים התקינות.
  • סימן בבינסקי חיובי.

פגיעות כגון שבץ הן פגיעות המאופיינות בפגיעה בנוירון מוטורי עליון. אצל אדם אשר חווה שבץ הקליניקה תכלול בין היתר רפלקסים ערים בגפיים הפגועות, סימן בבינסקי חיובי וספסטיות.

מאפייני פגיעת נוירון מוטורי תחתון:

  • אטרופיה של שרירים בגפיים החלשות- יחסית בולטת.
  • החזרים ירודים, כלומר רפלקסים חלשים בגפיים הפגועות.
  • טונוס ירוד, המאופיין בכך שהגפיים "נשפכות", floppy. נקרא גם פלסידיות.
  • בבינסקי תקין (בבינסקי שלילי).
  • קיומן של פסיקולציות- אלו קפיצות קטנות מתחת לעור, נובע מירי ספונטני של יחידות מוטוריות. מדובר בירי שאינו מספק כדי לייצר תנועה.

פגיעות כגון פריצת דיסק, גיליאם ברה ומצבים כגון נוירופתיה פריפרית מביאים לסימנים של פגיעות בנוירון מוטורי תחתון.

המוח בחתך צידי; המסלול עובר מקליפת המוח דרך המוח המוארך (מדולה) אל חוט השדרה