ברירה קבוצתית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא הוסרה הכפילות הנכונה :)
מאין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר ל[[זולתנות]]. גישה זו זכתה לביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ה[[הכחדה]] גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.‏‏<ref>‏Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.‏</ref> תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון [[ברירת שארים]] וברירה בין [[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית|אסטרטגיות יציבות אבולוציונית]].
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר ל[[זולתנות]]. גישה זו זכתה לביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ה[[הכחדה]] גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.‏‏<ref>‏Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.‏</ref> תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון [[ברירת שארים]] וברירה בין [[אסטרטגיה יציבה אבולוציונית|אסטרטגיות יציבות אבולוציונית]].


באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]] שנכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי [[ברירת שארים]]), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה.
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]] שנכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי [[ברירת שארים]]), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה ל[[התנהגות]] אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.


הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.

גרסה מ־18:18, 13 באוקטובר 2011

ברירה קבוצתית היא תהליך באבולוציה, שקיומו שנוי במחלוקת‏‏[1], בו הישות עליה פועלת הברירה הטבעית היא קבוצה של פרטים ולא כל פרט בודד בנפרד. הקבוצה יכולה להיות אוכלוסייה, מין או כל יחידה טקסונומית אחרת. בברירה קבוצתית אללים המעניקים יתרון לקבוצה נפוצים באבולוציה גם אם הפרט אדיש להם או ניזוק מהם.

רעיון קיומו של תהליך אבולוציוני המעדיף ברירה של קבוצות על פני ברירה של בודדים זכה לפרסום בעקבות עבודתו של ויין-אדוארדס ב-1962.[2] כבר בשנות ה-60, זמן קצר אחרי פרסומו של הרעיון, הוא זכה לביקורת חריפה. ויליאמס התייחס לטענותיו של ויין-אדוארדס באופן ספציפי בשנת 1966.[3] מאז אפילו המצדדים בקיום התהליך טוענים שהוא ממעט להתרחש ומתרחש בקצב נמוך מאוד, הרבה יותר נמוך מהקצב של ברירה טבעית, כך שבפועל ניתן להתעלם ממנה‏‏.[4] בנוסף לכך לא נמצאו לברירה קבוצתית תימוכין אמפיריים, הווה אומר לא נמצאו תופעות שברירה קבוצתית מסבירה ואילו ברירה טבעית לא מצליחה להסביר.

חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר לזולתנות. גישה זו זכתה לביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ההכחדה גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.‏‏[5] תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון ברירת שארים וברירה בין אסטרטגיות יציבות אבולוציונית.

באוגוסט 2010 התפרסם מאמר בכתב העת Nature שנכתב על ידי אדוארד וילסון, מאבות הסוציוביולוגיה ושני מתמטיקאים מאוניברסיטת הארוורד, מרטין נוואק וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי ברירת שארים), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה להתנהגות אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.

הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.

הערות שוליים

  1. ^ ‏מספרו של דוקינס, יש אלוהים?, עמודים 169-170,‏
    *George C. Williams|Williams, G.C. (1972) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown UP.ISBN 0-691-02357-3
    * Williams, G.C. (1986) Evolution Through Group Selection. Blackwell. ISBN 0-632-01541-1
    *John Maynard Smith|Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection Nature (journal)|Nature 201:1145–1147
    * C.M. Perrins (1964)
  2. ^ ‏Wynne-Edwards, V.C. (1962). Animal Dispersion in Relation to Social Behaviour. Edinburgh: Oliver & Boyd‏
  3. ^ ‏Williams, G.C. (1966) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown‏
  4. ^ ‏Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection Nature 201:1145–1147 ‏
  5. ^ ‏Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.‏

מקורות

  • Mark Ridley, Evolution, 1993, pp. 310-313

קישורים חיצוניים

תבנית:Link GA