צינור הנפט כירכוכ–חיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:21, 15 באוקטובר 2011

תבנית:צינורות צינור הנפט כירכוכ-חיפה (נקרא גם: צינור הנפט מוסול-חיפה ; באנגלית: Mosul-Haifa oil pipeline) הינו צינור באורך 942 קילומטר שהוביל נפט גולמי משדות הנפט שבכירכוכ בעיראק דרך ירדן לחיפה. הנפט עבר בצינור במשך 10 ימים מתחילתו ועד סופו, וכשהגיע לחיפה זוקק בבתי הזיקוק בחיפה, נאגר במכלים, ומהם הוזרם למכליות שהובילו אותו לאירופה. הצינור החל לפעול בשנת 1935, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, והפסיק לפעול בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל.

היסטוריה

הצינור הוקם בשנת 1935, בתקופה שרוב המזרח התיכון ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות בריטית. הצינור הוקם במקביל להקמתו של צינור נפט מקביל מכירכוכ לטריפולי שבלבנון. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי פלדה, ולמניעת קורוזיה נעטף בביטומן ומעליו נייר אזבסט. 85% מהצינור היו בקוטר 12 אינץ' והנפט זרם בהם בלחץ של 50 אטמוספירות, ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בהם בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מרמת הגולן לעמק הירדן היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 תחנות שאיבה.

הצינור ובתי הזיקוק בחיפה הוקמו על ידי הבריטים כחלק מההערכות לקראת מלחמה צפויה, ואכן סיפקו את צורכי הדלק של הצבא הבריטי והאמריקאי באגן הים התיכון במלחמת העולם השנייה.

הצינור היה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות בתקופת המרד הערבי הגדול, ואחד מתפקידיהן של פלוגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט היה להגן על הצינור מפני פגיעה. בתקופה מאוחרת יותר, היה הצינור יעד לפגיעה של האצ"ל‏‏^[1].

בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת העצמאות, נפסקה פעולת הצינור.

בשנת 2003, לאחר כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית, דיבר שר התשתיות, יוסף פריצקי, על אפשרות הפעלתו מחדש של הצינור.‏‏^[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

Bob Weintraub, Royal Dutch/Shell Group and Sir Robert Waley Cohen (1877-1952)

הערות שוליים

^ ‏פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה, באתר האצ"ל‏
^ ‏
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד חיון, האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?, באתר ynet, 8.6.2003‏

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ‏פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה, באתר האצ"ל‏

[2] ‏
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד חיון, האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?, באתר ynet, 8.6.2003‏

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{צינורות|
 |שם=צינור הנפט כירכוכ-חיפה
+|תמונה=מפות צינור מוסול-חיפה [http://nspcanada.nfshost.com/graphics/US-Bases2.jpg] [http://www.nogw.com/images/oil.jpg]
-|תמונה=
 |כתובית=
 |סוג=[[צינור נפט]]
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 |שנת הפעלה=[[1935]] עד [[1948]]
 }}
-'''[[צינור נפט|צינור הנפט]] כירכוכ-חיפה''' (נקרא גם '''צינור הנפט [[מוסול]]-חיפה''') הוביל [[נפט גולמי]] מ[[שדה נפט|שדות הנפט]] שב[[כירכוכ]] ב[[עיראק]] דרך [[ירדן]] ל[[חיפה]], ופעל בשנים [[1935]] - [[1948]]. אורך הצינור היה כ-942 ק"מ, ונדרשו כ-10 ימים למעבר הנפט מתחילתו ועד סופו. הנפט שהגיע לחיפה [[זיקוק נפט|זוקק]] ב[[בתי הזיקוק בחיפה]], נאגר במכלים, ומהם הוזרם ל[[מכלית|מכליות]] שהובילו אותו ל[[אירופה]].
+'''[[צינור נפט|צינור הנפט]] כירכוכ-חיפה''' (נקרא גם: '''צינור הנפט [[מוסול]]-חיפה''' ; ב[[אנגלית]]: '''Mosul-Haifa oil pipeline''') הינו צינור באורך 942 [[קילומטר]] שהוביל [[נפט גולמי]] מ[[שדה נפט|שדות הנפט]] שב[[כירכוכ]] ב[[עיראק]] דרך [[ירדן]] ל[[חיפה]]. הנפט עבר בצינור במשך 10 ימים מתחילתו ועד סופו, וכשהגיע לחיפה [[זיקוק נפט|זוקק]] ב[[בתי הזיקוק בחיפה]], נאגר במכלים, ומהם הוזרם ל[[מכלית|מכליות]] שהובילו אותו ל[[אירופה]]. הצינור החל לפעול בשנת [[1935]], בתקופת [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], והפסיק לפעול בשנת [[1948]], עם הקמת מדינת ישראל.
+==היסטוריה==
 הצינור הוקם בשנת [[1935]], בתקופה שרוב [[המזרח התיכון]] ותוואי הצינור היה תחת שליטה או חסות [[בריטניה|בריטית]]. הצינור הוקם במקביל להקמתו של צינור נפט מקביל מכירכוכ ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שב[[לבנון]]. הצינור הוטמן באדמה בעומק של 75 ס"מ. הצינור היה עשוי [[פלדה]], ולמניעת [[קורוזיה]] נעטף ב[[ביטומן]] ומעליו נייר [[אזבסט]]. 85% מהצינור היו בקוטר 12 [[אינץ']] והנפט זרם בהם ב[[לחץ]] של 50 [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]], ו-15% מהצינור היו בקוטר של 10 אינץ' והנפט זרם בהם בלחץ של 62 אטמוספירות. בקטע של 7.5 ק"מ שבו ירד הצינור מ[[רמת הגולן]] ל[[עמק הירדן]] היה קוטרו 8 אינץ' בלבד, כדי להאט את הזרימה בירידה התלולה. לאורך הצינור היו 8 [[תחנת שאיבה|תחנות שאיבה]].