וסט אנד (רובע) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RedBot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט משנה: vi:West End của Luân Đôn
שורה 10: שורה 10:


==התיאטרון באזור==
==התיאטרון באזור==
התיאטרון הראשון בווסט אנד היה ה"רויאל" (Theatre Royal), הוא נפתח ב-[[7 במאי]] [[1663]] ונשרף ב{{ה|שריפה הגדולה של לונדון}}. גם כיום ניצב באותו מיקום (Drury Lane) תיאטרון בשם "רויאל"‏‏<ref>‏[http://www.theatrehistory.com/british/londons_vibrant_west_end.html אתר היסטוריית התיאטרון]‏</ref>. תיאטראות ותיקים חשובים נוספים באזור הם [[תיאטרון היימארקט]], שנפתח ב-[[1720]] ו-[[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]] שנפתח ב-[[1732]].
התיאטרון הראשון בווסט אנד היה ה"רויאל" (Theatre Royal), הוא נפתח ב-[[7 במאי]] [[1663]] ונשרף ב{{ה|שריפה הגדולה של לונדון}}. גם כיום ניצב באותו מיקום (Drury Lane) תיאטרון בשם "רויאל"‏‏<ref>‏[http://www.theatrehistory.com/british/londons_vibrant_west_end.html אתר היסטוריית התיאטרון]‏</ref>. תיאטראות ותיקים חשובים נוספים באזור הם [[תיאטרון היימארקט]], שנפתח ב-[[1720]] ו[[בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן]] שנפתח ב-[[1732]].


[[תיאטרון אדלפי]] (Adelphi) בסטרנד, שנפתח ב-[[1806]] ו[[תיאטרון אולד ויק]] (Old Vic), שנפתח ב[[סאות' בנק|גדה הדרומית של התמזה]] ב-[[1818]] הרחיבו את הפעילות התיאטרונית של ה"וסט אנד" אל מעבר לגבולות הגאוגרפיים הצרים של הרובע. ב-[[1881]] נפתח בסטרנד תיאטרונם של [[גילברט וסאליבן]], [[תיאטרון סבוי]].
[[תיאטרון אדלפי]] (Adelphi) בסטרנד, שנפתח ב-[[1806]] ו[[תיאטרון אולד ויק]] (Old Vic), שנפתח ב[[סאות' בנק|גדה הדרומית של התמזה]] ב-[[1818]] הרחיבו את הפעילות התיאטרונית של ה"וסט אנד" אל מעבר לגבולות הגאוגרפיים הצרים של הרובע. ב-[[1881]] נפתח בסטרנד תיאטרונם של [[גילברט וסאליבן]], [[תיאטרון סבוי]].

גרסה מ־22:21, 20 באוקטובר 2011

תיאטרון ליסאום
כיכר לסטר, מרכז הרובע, סביבות 1880
תיאטרון אדלפי מציג את המחזמר יוסף וכתונת הפסים המשגעת, מהלהיטים הגדולים של התיאטרון

וסט אנד (אנגלית: West End) הוא כינוי לרובע בלונדון המהווה את מעוז התיאטרון הממסדי, המקצועי, של הזרם המרכזי באנגליה בפרט ובעולם דובר האנגלית בכלל. החל מאמצע המאה ה-19 נקרא כך האזור האופנתי שממערב לצ'רינג קרוס‏‏[1], אשר כיום נמצא במרכז העיר אולם אז היה בקצה המערבי של העיר. כמרכז האזור נחשבת כיכר לסטר.

יחד עם ברודוויי בניו יורק נחשבים תיאטראות "וסט אנד" כרמה הגבוהה ביותר של תיאטרון מסחרי בעולם הדובר אנגלית‏‏. ביקור בהצגת תיאטרון וסט אנד היא אחת מצורות הבידור החביבות על תיירים בלונדון[2]. בשנת 2007 צפו למעלה מ-13 מיליון בני-אדם בהצגות בוסט אנד. ‏‏[3]

הרובע הלונדוני

רוב האזור נכלל במסגרת רובע הסיטי של וסטמינסטר, ונכללות בו שכונות כגון מייפייר, וסוהו. גבולות הרובע הם רחוב הסטרנד מדרום, רחוב אוקספורד מצפון, רחוב ריג'נט ממערב ורחוב קינגסוויי ממזרח. כיוון שהגדרת האזור היא יותר תרבותית מאשר גאוגרפית, גם החלק הצפוני של הגדה הדרומית של התמזה נכלל כיום בתחומי ה"וסט אנד", בשל מכלול התרבות ותיאטרון שבו. במפגש רחוב אוקספורד ורחוב ריג'נט נמצאת כיכר אוקספורד ובמרכזו של רחוב ריג'נט נמצאת כיכר פיקדילי הידועה. בשולי הווסט אנד נמצאת הכיכר המרכזית של לונדון - כיכר טרפלגר וסביבה הגלריה הלאומית הבריטית ומבני ציבור רבים.

התיאטרון באזור

התיאטרון הראשון בווסט אנד היה ה"רויאל" (Theatre Royal), הוא נפתח ב-7 במאי 1663 ונשרף בשריפה הגדולה של לונדון. גם כיום ניצב באותו מיקום (Drury Lane) תיאטרון בשם "רויאל"‏‏[4]. תיאטראות ותיקים חשובים נוספים באזור הם תיאטרון היימארקט, שנפתח ב-1720 ובית האופרה המלכותית, קובנט גארדן שנפתח ב-1732.

תיאטרון אדלפי (Adelphi) בסטרנד, שנפתח ב-1806 ותיאטרון אולד ויק (Old Vic), שנפתח בגדה הדרומית של התמזה ב-1818 הרחיבו את הפעילות התיאטרונית של ה"וסט אנד" אל מעבר לגבולות הגאוגרפיים הצרים של הרובע. ב-1881 נפתח בסטרנד תיאטרונם של גילברט וסאליבן, תיאטרון סבוי.

המופעים המרכזיים בתיאטרונים הם מופעי קומדיה, אופרה ואופרטות, מחזות זמר ותיאטרון קלאסי (מחזות שייקספיר וקלאסיקות של המאה ה-19 כגון צ'כוב, איבסן , אגתה כריסטי וכדומה) בבימוי שמרני ועשיר מבחינת תפאורה ותלבושות ועם שחקנים וזמרים מהשורה הראשונה.

אחת מהתופעות המאפיינות את התיאטרון של וסט אנד הוא הפקות הנמשכות לאורך שנים רבות. למשל The Mousetrap ("מלכודת העכברים") מאת אגתה כריסטי שמוצג מאז 1952 ללא הפסקה, Les Misérables ("עלובי החיים") על פי ויקטור הוגו) שמוצג מאז 1985, Cats מאת אנדרו לויד ובר לפי שיריו של טי. אס. אליוט שהוצג במשך 21 עונות מ-1981, סטארלייט אקספרס, גם הוא מחזמר מאת אנדרו לויד ובר, שרץ מאז 1984 ועוד.

קישורים חיצוניים

  • London West End Theatres תיאטראות וסט אנד (באנגלית)
  • London town כתב עת וירטואלי המוקדש לווסט אנד (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ ‏Mills, A., Oxford Dictionary of London Place Names, (2001)‏
  2. ^ ‏Christopher Innes, "West End" in The Cambridge Guide to Theatre (Cambridge: Cambridge University Press, 1998), p.1194-1195. ISBN 0521434378
  3. ^ http://www.telegraph.co.uk/news/uknews/2268735/TV-talent-shows-help-West-End-shows-to-record-audience.html קהל שיא בהצגות וסט אנד‏
  4. ^ אתר היסטוריית התיאטרון