ספר מלכים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: חשד למילים בעייתיות
Zuriel (שיחה | תרומות)
מ שחזור
שורה 126: שורה 126:
[[zh:列王紀 (聖經)]]
[[zh:列王紀 (聖經)]]
[[zh-min-nan:Lia̍t-ông-kí]]
[[zh-min-nan:Lia̍t-ông-kí]]

שוקו מלך
טבעול-כי למות זה הכל

גרסה מ־15:04, 16 בנובמבר 2011


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קובץ:Doré Solomon.jpg
שלמה המלך, מאת גוסטב דורה
פסל אליהו הנביא במוחרקה
תיאור הקרב שבו נפגע המלך אחאב, מאת גוסטב דורה

ספר מלכים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, ועוסק בקורותיו של ישראל למן ימיו האחרונים של דוד ועד גלות יהודה.

הסיפורים באים בסדר כרונולוגי, ומביאים את תקציר ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה, מעשיהם והאירועים בארץ בתקופתם. ספר מלכים אינו מתחיל בראשית ימי המלוכה אלא רק בשלהי ימיו של דוד המלך. הוא מסתיים בחורבן בית ראשון, כליאתו של המלך יהויכין, ולבסוף שחרורו בידי מלך בבל.

הסיפורים הם מגמתיים ובאים להוכיח שקיים קשר בין התנהגות העם לבין מתנת המלוכה, שקיבל העם לאחר שנים רבות של בקשות משמואל וקודמיו. תקופה המלוכה נחשבה בעיני העם לתקופה של שגשוג מדיני, ביטחון ושלום, וכן הכרה פוליטית בריבונות הלאומית של העם ובסמכותו של המלך כריבון שלו.

חלקי הספר

החלוקה הידועה למלכים א' ומלכים ב' אינה מקורית, והיא חלוקה טכנית שמקורה בתרגום השבעים (שם נחשב הספר לספר אחד עם ספר שמואל, וחולק לארבעה חלקים, עקב אורכו בתרגום ליוונית: מלכים א, ב, ג, ד). במסורת היהודית הספר נחשב תמיד כספר אחד.

הכתוב נחלק רעיונית לשלושה חלקים.

  • דברי ימי שלמה המלך (מלכים א', עד פרק יא).
  • חלוקת המלוכה ותיאור מקביל של דברי ימי מלכויות יהודה וישראל (מלכים א' יב - מלכים ב' יז).
  • חורבן הבית הראשון - גלות ישראל, ותולדות מלכות יהודה לאחר מסע שַלְמַנְאֶסֶר מלך אשור ועד כיבוש ירושלים בידי נְבוּכַדְנֶאצַּר (מלכים ב' יח - כה).

שיטה וסגנון

ניכרת אחידות בעריכת הספר לכל אורכו. מופיעה רשימה מפורטת של מלכי שתי המלכויות, כשלגבי כל מלך מצוין באיזו שנה למלכות המלך המקביל לו (בממלכה השנייה) הוא עלה למלוכה (סינכרוניזְם).

אצל מלכי יהודה מצוין שם אם המלך וברוב המקרים מצוין מקום קבורתו ותקציר מפעלותיו. ייתכן שמלכים מסוימים הקפידו לתעד את קורותיהם יותר מאחרים, ועל כן אלו נשמרו ומופיעים ביתר פירוט בספר מלכים. כאלו הם דברי ימי אחאב, חזקיהו ויאשיהו.

מרבית הנאמר כתוב בפרוזה בסגנון תיאורי-תיעודי אך הכתוב משלב קטעי שירה, פתגמי חכמה ודברי מוסר.

מקורות הספר ומקורות חיצוניים לנאמר בספר

כאמור, הספר מגמתי ומיועד להעביר מסרים חינוכיים ודתיים-מוסריים על מהות המלוכה, נחיצותה והתנאים לקיומה. הרוצה לדעת עוד על תולדות כל מלך מופנה על ידי הכתוב לספרי "דברי הימים למלכי יהודה" ו"דברי הימים למלכי ישראל". ספרים אלו לא שרדו עד ימינו, והם כנראה המקורות העיקריים לנאמר בספר מלכים. מקורות אחרים הם כנראה ספרים שתיעדו את תולדות הנביאים, כמו אליהו ואלישע.

ניתן ללמוד עוד על תולדות המלכים השונים מידיעות המופיעות בספר "דברי הימים" המקראי, וכן בספרים ירמיהו וישעיהו, שבהם מופיעים לעתים תעתיקים מילה במילה של הנאמר ב"ספר מלכים".

בתעודות אשוריות ובבליות, חלקן בעברית, אפשר ללמוד עוד על תולדות המלכים, בעיקר אלו האחרונים מבין מלכי יהודה, ידיעות שאינן חלק מתוכנו של ספר מלכים.

סדר ימי השלטון של המלכים איננו מדויק. מלכים שונים מלכו בתקופות חופפות. ייתכן שבן ואביו שלטו יחד בתקופות מעבר או שמספר שנות המלוכה עוגל ואיננו מדויק. כמו כן ייתכן שמידע ממספר מקורות השתבש ונוצרו סתירות.

מועד חיבור הספר

תקופת המאורעות המתוארים בספרי מלכים היא ממחצית המאה העשירית ועד שחרור המלך יהויכין מכלאו של מלך בבל בשנת 561 לפנה"ס. לפי מסורת חז"ל מחבר הספר הוא ירמיהו הנביא, שחי באותה תקופה.

נראה שכותב הספר השתדל לסיים אותו בנימה חיובית ולכן כתב בסופו את האירוע המעודד האחרון שהכיר, ולכן ברור שהספר נכתב לפני הצהרת כורש בשנת 538 לפנה"ס, אם כי ייתכן שהספר עבר עריכות נוספות גם לאחר התאריך הזה. חוקרי ביקורת המקרא סוברים כי הספר נכתב וחלקיו חוברו במחצית שנייה של תקופת גלות בבל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים