קולטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:27, 20 בנובמבר 2011

ערך זה עוסק בחלבון המגיב לגירוי כימי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קולטן (פירושונים).

קולטן (בלועזית: רצפטור; באנגלית: Receptor) הוא חלבון המצוי על קרום תא או בציטופלסמה, אליו נקשר הליגנד - מולקולה קטנה המבטאת אות כימי שהתא מתוכנן לקלוט. הקישור של הליגנד לקולטן גורם לשינוי במבנה המרחבי של האחרון, המאפשר לו ליצור את השלב הבא בשרשרת העברת האות.

ניתן לחלק את הקולטנים למספר קבוצות, ע-פי תפקידם: קולטנים עצביים - המגיבים למוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים), קולטנים אנדוקריניים - המגיבים להורמונים, קולטני מערכת החיסון - המגיבים לציטוקינים וכמוקינים, וקולטנים לגורמי גדילה.

את הקולטנים שעל קרום התא, שהם בהכרח גם טראנסממברנליים (חוצים את הממברנה לכל עוביה), ניתן לחלק על-פי תפקודם לשלושה קבוצות עיקריות: קולטנים המצומדים לחלבון G, חלבוני תעלה וקולטנים קטליטיים. הראשונים, מעבירים את המסר באמצעות חלבון G, אשר מעבירו בתורו לשליח שניוני שבתוך התא. הקולטנים הקטליטיים, פועלים בעצמם כקטליזטורים המזרחנים את השליח השניוני שבציטוזול, וגורמים לו לפעול בהתאם ל"צו" האות. מנגנון העברת האות של חלבוני התעלה, מתבסס על פתיחת או סגירת תעלה של יונים, כתוצאה מהאינטרקציה עם הליגנד. כאשר זו נפתחת, נעים היונים דרכה בהשפעת מפל הריכוזים והמפל האלקטרוכימי, והשינוי שנוצר בריכוזם בציטוזופלסמה גורם לשינויים פיזיולוגיים בתא, המבטאים את המשך מעבר האות.

חלק מהקולטנים התוך תאיים מתפקדים, כאשר הם קשורים לליגנד, כגורמי שעתוק.

הקולטן העצבי

הקולטן העצבי מתווך בין האות הכימי ובין תגובת התא. המוליך העצבי מופרש מקרום התא הקדם סינפטי, אל המרווח הסינפטי, ומשם מפעפע אל עבר הקולטן. הקישור בין המוליך העצבי לקולטן גורם לפתיחה או לסגירת של תעלות יונים בקרום התא הבתר-סינפטי. הקולטנים עצמם קובעים אלו תעלות יונים יפתחו, לצורך שינוי מוליכות הקרום לאותם היונים. פתיחת התעלות (או סגירתן) מביאה לשינוי מקומי בריכוזי היונים, המביא לשינוי הממתח החשמלי על פני קרום התא. הקטנת הממתח (דפולריזציה) מקרבת את מתח הקרום למתח הסף הדרוש לעירור דחף עצבי ולכן נקראת תגובה מעוררת (excitatory). הגדלת הממתח (היפרפולריזציה) מרחיקה את מתח הקרום ממתח הסף הדרוש, ולכן נקראת תגובה מעכבת (inhibitory). לאותו מוליך עצבי עשויים להיות קולטנים מעוררים וקולטנים מעכבים. למשל, חנקן חד-חמצני (NO) משמש כמוליך עצבי מעורר או מעכב, בהקשרים שונים.

קולטנים עצמיים

קולטן עצמי (autoreceptor) ממוקם בקצה סיב עצבי, בעבר הקדם-סינפטי של סינפסה כימית, ומשמש לקבלת משוב על פעילות הסינפסה. הקולטן רגיש לאותם מוליכים עצביים שמשחרר התא עליו הוא שוכן.

קולטנים עצמיים בדרך כלל לא קשורים לתעלות יונים ואינם משנים את מתח הקרום של התא, אלא מווסתים תהליכים תוך-תאיים הקשורים לייצור והפרשה של מוליכים עצביים.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=חלבון המגיב לגירוי כימי|אחר=|ראו=[[קולטן (פירושונים)]]}}
-'''קולטן''' (בלועזית: '''רצפטור'''; ב[[אנגלית]]: '''Receptor''') הוא [[חלבון]] המצוי על [[קרום תא]] או ב[[ציטופלסמה]], ומגיב ל[[ליגנד]] - מולקולה הנקשרת אליו ומעוררת אותו לפעולה. לקולטן יהיה לרוב חלק הנקשר לליגנד (בחלבון טראנס ממברנלי- בחלק החוץ תאי), וחלק או חלקים המשתנים בעקבות הקישור, וכך עובר "המסר" כי הליגנד הגיע.
+'''קולטן''' (בלועזית: '''רצפטור'''; ב[[אנגלית]]: '''Receptor''') הוא [[חלבון]] המצוי על [[קרום תא]] או ב[[ציטופלסמה]], אליו נקשר ה[[ליגנד]] - מולקולה קטנה המבטאת אות כימי שהתא מתוכנן לקלוט. הקישור של הליגנד לקולטן גורם לשינוי במבנה המרחבי של האחרון, המאפשר לו ליצור את השלב הבא בשרשרת העברת האות.
 ניתן לחלק את הקולטנים למספר קבוצות, ע-פי תפקידם: קולטנים עצביים - המגיבים ל[[מוליך עצבי|מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים)]], קולטנים [[אנדוקרינולוגיה|אנדוקריניים]] - המגיבים ל[[הורמון|הורמונים]], קולטני [[מערכת החיסון]] - המגיבים ל[[ציטוקינים]] ו[[כמוקינים]], וקולטנים ל[[גורמי גדילה]].
-הקולטנים ה[[חלבון טראנסממברנלי|טראנסממברנליים]] המעבירים אות מבעד לקרום התא, נחלקים על-פי תפקודם לשתי קבוצות עיקריות: [[קולטנים המצומדים לחלבון G]], ו[[קולטנים קטליטיים]]. הראשונים, מעבירים את המסר באמצעות [[חלבון G]], אשר מעבירו בתורו ל[[שליח שניוני]] שבתוך התא. הקולטנים הקטליטיים, פועלים בעצמם כ[[זרז|קטליזטורים]] ה[[זרחון|מזרחנים]] את השליח השניוני שב[[ציטופלזמה|ציטוזול]], וגורמים לו לפעול בהתאם ל"צו" האות.
+את הקולטנים שעל קרום התא, שהם בהכרח גם [[חלבון טראנסממברנלי|טראנסממברנליים]] (חוצים את הממברנה לכל עוביה), ניתן לחלק על-פי תפקודם לשלושה קבוצות עיקריות: [[קולטנים המצומדים לחלבון G]], [[תעלה יונית|חלבוני תעלה]] ו[[קולטנים קטליטיים]]. הראשונים, מעבירים את המסר באמצעות [[חלבון G]], אשר מעבירו בתורו ל[[שליח שניוני]] שבתוך התא. הקולטנים הקטליטיים, פועלים בעצמם כ[[זרז|קטליזטורים]] ה[[זרחון|מזרחנים]] את השליח השניוני שב[[ציטופלזמה|ציטוזול]], וגורמים לו לפעול בהתאם ל"צו" האות. מנגנון העברת האות של חלבוני התעלה, מתבסס על פתיחת או סגירת תעלה של יונים, כתוצאה מהאינטרקציה עם הליגנד. כאשר זו נפתחת, נעים היונים דרכה בהשפעת [[דיפוזיה|מפל הריכוזים]] ו[[מפל אלקטרוכימי|המפל האלקטרוכימי]], והשינוי שנוצר בריכוזם בציטוזופלסמה גורם לשינויים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] בתא, המבטאים את המשך מעבר האות.
 חלק מהקולטנים התוך תאיים מתפקדים, כאשר הם קשורים ל[[ליגנד]], כ[[גורמי שעתוק]].