מלחמת האזרחים הראשונה בלוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
{{דגל|שוודיה}} [[שוודיה]] {{ש}}
{{דגל|שוודיה}} [[שוודיה]] {{ש}}
{{דגל|תוניסיה}} [[תוניסיה]] {{ש}}
{{דגל|תוניסיה}} [[תוניסיה]] {{ש}}
{{דגל|ניז'ר}} [[ניז'ר]] {{ש}}
|צד שני=
|צד שני=
{{דגל|לוב (1977-2011)}} [[לוב]] של קדאפי {{ש}}
{{דגל|לוב (1977-2011)}} [[לוב]] של קדאפי {{ש}}
שורה 33: שורה 34:
|כוח ראשון=כ-17,000 לוחמים בהתנדבות; {{ש}} כוחות בינלאומיים: מספר מטוסי ומסוקי תקיפה וספינות מלחמה {{ש}}
|כוח ראשון=כ-17,000 לוחמים בהתנדבות; {{ש}} כוחות בינלאומיים: מספר מטוסי ומסוקי תקיפה וספינות מלחמה {{ש}}
|כוח שני=20,000-40,000 חיילים מ[[צבא לוב]] שנאמנים לקדאפי {{ש}}
|כוח שני=20,000-40,000 חיילים מ[[צבא לוב]] שנאמנים לקדאפי {{ש}}
|צד ראשון-אבדות=2,625-3,325 כוחות אופוזיציה נהרגו, 1,618-3,144 נעדרים; {{ש}}
|צד ראשון-אבדות=2,625-3,325 כוחות אופוזיציה נהרגו, 1,618-3,144 נעדרים; {{ש}} חייל בריטי הרוג בתאונת דרכים ב[[איטליה]] ו-2 חיילים הרוגים מצבא [[תוניסיה]] 8 ספינות ומטוסים שנתפסו או הושמדו ע''י כוחות קדאפי {{ש}} חייל מצבא [[ניז'ר]] הרוג {{ש}}
חייל בריטי הרוג בתאונת דרכים ב[[איטליה]] ו-2 חיילים הרוגים מצבא [[תוניסיה]] ו-8 ספינות ומטוסים שנתפסו או הושמדו ע''י כוחות קדאפי {{ש}}
|צד שני-אבדות=1508-1756 חיילים נהרגו, 792+ נלכדו ע"י כוחות האופוזיציה}}
|צד שני-אבדות=1508-1756 חיילים נהרגו, 792+ נלכדו ע"י כוחות האופוזיציה}}
[[קובץ:Muammar al-Gaddafi at the AU summit.jpg|שמאל|200px|ממוזער|[[מועמר קדאפי]], [[2009]]]]
[[קובץ:Muammar al-Gaddafi at the AU summit.jpg|שמאל|200px|ממוזער|[[מועמר קדאפי]], [[2009]]]]

גרסה מ־21:45, 23 בנובמבר 2011

תבנית:שכתוב

ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

תבנית:מלחמה

מועמר קדאפי, 2009
מורדים על טנק לאחר שחרור העיר בנגאזי, שהביא לתחילת מלחמת האזרחים בלוב
קובץ:Libya Brega rebel fighters 10 March 2011 - VOA Ittner.jpg
מורדים בשחרור העיר בורייקה
הפגנת תמיכה במורדים בביידא, 22 ביולי
ספינה אמריקאית משגרת טיל טומהוק במסגרת התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב

ההתקוממות בלוב, הידועה גם כמלחמת האזרחים בלוב או המהפכה בלוב, היא מלחמת אזרחים שהחלה כסדרת הפגנות ומחאות ב-15 בפברואר 2011 נגד שלטונו הדיקטטורי של מועמר קדאפי בלוב, שהחל ב-1969. ההפגנות והמחאות הפכו להתקוממות עממית, למרד של אזרחים וכוחות חמושים ולמלחמת אזרחים שנמשכה מספר חודשים. המורדים כבשו במהלך מלחמת האזרחים את רוב שטחה של לוב וב-21 באוגוסט גם את עיר הבירה טריפולי. ההתקוממות קשורה לגל המחאות בארצות ערב, והחלה זמן מה לאחר המהומות ושינויי השלטון שהתחוללו בתוניסיה ובמצרים. קדאפי הפעיל כוחות חמושים נגד המפגינים והמתקוממים אשר קיבלו סיוע צבאי נרחב במסגרת מתקפת כוחות צבא ואוויר משולבים של ארצות הברית, נאט"ו, ומדינות נוספות. במהלך העימותים והקרבות שבין הצדדים, נהרגו ונפצעו אלפי בני אדם ואזרחים משני הצדדים הלוחמים, ונגרם נזק רב למבנים ולתשתיות במדינה עד לניצחון המורדים והריגתו של קדאפי ב-20 באוקטובר 2011.

רקע

על אף שלוב העשירה בנפט מקיימת מדיניות רווחה ואיננה סובלת מעוני ברמת שכנתה מצרים[1], קיימת בקרב תושבי לוב חוסר שביעות רצון מהשחיתות, מהיקף האבטלה הגבוה (21%) ומחלוקת הכוח הפוליטי, הנתון בידי שבטים המקורבים לקדאפי בעוד שבני שבטים אחרים (בעיקר במזרח המדינה) מנודים מן השלטון, ממשרות בכירות בשירות הציבורי ובצבא וממוקדי הכוח הכלכליים.

ב-17 בדצמבר 2010 החל גל מחאות גדול בארצות ערב, והמונים קראו להחליף את השלטונות. המחאות התפרסו ברחבי צפון אפריקה והמזרח התיכון ובשיאן הופלו ראשי המשטרים הדיקטטורים בתוניסיה ומצרים, אך מבנה המשטר עצמו במדינות אלה, המתבסס על הצבא, עדיין נותר כשהיה. ימים ספורים לאחר שנשיא מצרים חוסני מובארכ נאלץ על ידי הצבא להתפטר בעקבות המחאות כנגדו ולמסור את השלטון במדינה ישירות לידי הצבא - החלו המחאות בלוב.

למרות ששלטונו של קדאפי נתפס בעולם המערבי כדיקטטורי ורצחני ואף הוטלו עליו לא פעם עיצומים, נהנית לוב מחוסן יחסי בזירה הבינלאומית. חוסן זה מבוסס על שני יסודות: א. היותה של לוב ספקית נפט מרכזית לעולם המערבי ו-ב. שליטת לוב במעבר פליטים מאפריקה דרכה אל האי האיטלקי למפדוזה הסמוך לחופיה. עובדה זו מניחה איום קבוע לפתחה של אירופה בכלל ואיטליה בפרט שאם רק ירצה קדאפי יש ביכולתו "להציף אותה בפליטים". הדבר מנע נקיטת צעדים חמורים ומיידיים מצד מדינות המערב כלפי השלטון.

מהלך האירועים

19-15 בפברואר

גל המחאות החל ב-15 בפברואר, תחילה בעיר בנגאזי שבמזרח המדינה, ולאחר מכן בערים נוספות. עימותים נרחבים התפתחו בין המפגינים לבין כוחות הממשלה אשר הובילו לקריאה להפגנות כלליות במסגרת "יום זעם" בכל רחבי המדינה ב-17 בפברואר. הפגנות יום הזעם התרכזו בערים הגדולות במדינה, בהן הבירה טריפולי ואל-ביידא, דרנה, אג'דאביה ואז-זינטאן. קדאפי ניסה להמעיט בערכן של ההפגנות ואף הציג עצמו בציבור ברחובות טריפולי בנסיון להראות כי לא נשקפת לו כל סכנה, אך בפועל כבר בעת זו נהרגו יותר מ-84 הרוגים בהפגנות.

22-20 בפברואר

ההפגנות בבוקר ה-20 בפברואר בבנגאזי החלו בנאומו של עו"ד פתחי טרביל, שמעצרו שבוע לפני כן הביא לפתיחת המהומות, בפני אלפי אנשים שהתאספו בכיכר שלמרגלות בניין בית המשפט. טרביל קרא להמשך ההתקוממות, גם לנוכח סכנת המוות העומדת בפני המפגינים. בסוף היום הודיע ארגון Human Rights Watch כי מניין ההרוגים הגיע ל-173 איש.

בשעות הערב קרא בנו של קדאפי סייף אל איסלאם קדאפי להפסקת ההפגנות ואיים להשתמש בצבא. סייף הצהיר כי "אנחנו בלוב לא נרפה ונילחם עד האיש האחרון, עד האישה האחרונה ועד הכדור האחרון". יחד עם זאת הבטיח לקדם רפורמות פוליטיות. ראש הממשלה בגדאדי מחמודי אמר כי "לוב רשאית לנקוט בכל הצעדים הדרושים" כדי לשמר את האחדות הקיימת במדינה.

ב-21 בפברואר השתלטו המפגינים על ערים בלוב, החשובה מביניהם העיר בנגאזי, ובטריפולי נערכו עימותים קטלניים, בהם נהרגו כ-60 אנשים. המפגינים שרפו בניינים ממשלתיים, כולל בניין הפרלמנט. ארגון Human Rights Watch דיווח על לפחות 233 הרוגים במדינה. באותו יום התפשטו שמועות על כך שקדאפי נמלט לונצואלה או לדרום המדינה. בתגובה שידרה הטלוויזיה הלובית קטע קצרצר בו נראה השליט בג'יפ ואוחז מטריה (כיוון שבאותו יום ירד גשם בטריפולי והוא ביקש להוכיח שהוא נמצא בעיר). שני טייסים בחיל האוויר של לוב, שקיבלו פקודה לירות על מפגינים מן האוויר, ערקו למלטה. כמו כן התגבר זרם הדיפלומטים הלובים שביקשו מקלט מדיני במדינות שירותם ואף שר הפנים, עבד אל-פתאח יונס, ערק.

ב-22 בפברואר, לראשונה מאז תחילת ההתקוממות נאם קדאפי לאומה. כנגד המפגינים טען קדאפי שמשום שאינו נושא בתואר שלטוני רשמי והוא "מנהיג המהפכה", הרי שהדרישה להתפטרותו היא אבסורדית וכי המפגינים אינם אלא מסוממים.

26-23 בפברואר

ב-24 בפברואר נפל איזור מזרח המדינה (קירנאיקה) לשליטת המורדים ובערים בנגזי, טוברוק ואגדבייה, בעוד במערב מתרחשים קרבות קשים בין שכירי החרב מן ההלגיון האיסלמי הפאן-אפריקאי ונאמניו של קדאפי לבין אזרחים נושאי נשק. שלטונו של קדאפי מחזיק מעמד במעוזיו, עיר הבירה טריפולי ועיר הולדתו סירת. אלפי אזרחים זרים, עובדים בתעשיית הנפט, פועלים ויועצים, חולצו על ידי ממשלותיהם מן המדינה או נמלטו דרך מעברי הגבול למצרים והחלו למסור עדויות לגבי מעשי טבח שמבצעים [שכירי חרב במפגינים אזרחיים, בעיקר בערים א-זאוויה, מיסראתה וזוורה.

האירועים בלוב מביאים להאמרת מחיר הנפט בעולם- מחיר חבית נפט חצה לראשונה זה 24 חודשים את רף 100 הדולרים לחבית. במקביל מתגברים גינויי מנהיגי העולם סילביו ברלוסקוני, ניקולא סרקוזי, רג'פ טאיפ ארדואן וברק אובמה כנגד קדאפי, הקוראים לו להפסיק את הטבח במפגינים לאלתר. גם ארגון הטרור אל-קאעידה גינה את ממשל קדאפי, וקרא לאזרחים ליצור במדינה מהפכה איסלאמית.

קדאפי התבצר במתחם השלטון והארמון בטריפולי עם בנו סייף אל-איסלאם קדאפי, משם נשא ב-26 בפברואר נאום אל הקהל שהועבר באמצעות הטלוויזיה הממלכתית ואמר שבכוונתו להישאר בלוב, להילחם בה ולמות בה. בבנגזי הכריז מוסטפא עבד אל-ג'ליל, שר המשפטים שהתפטר מממשלת קדאפי, על הקמת ממשלה חליפית ("מועצת המעבר הלאומית"); בתוך כך מסרו ראשי השבטים בבנגאזי, שבניגוד לדברי סייף אל-איסלאם קדאפי בתעמולתו, אין בכוונתם לפצל את המדינה.

במועצת הבטחון של האו"ם התקבלה פה אחד החלטה להטיל עיצומים על המדינה, בתמיכה חסרת תקדים של שגריר לוב לאו"ם. כמו כן הוקפאו נכסיו הכספיים של קדאפי ונאסרה יציאתו מן הארץ, אך לא ננקטו צעדים של ממש מעבר לכך.

עקב בריחתם של אלפי אזרחים מן המדינה, החלה להווצר בעיית פליטים. מחנות פליטים הוקמו בגבולות מצרים ותוניסיה, כמו כן נמלטו מאות פליטים לאי למפדוזה. ממשלת איטליה הכריזה על מצב חירום באי והקימה בו מחנות מעבר ותחנות מיון.

26 בפברואר - 5 במרץ

ארצות הברית שלחה שתי ספינות מלחמה מהצי החמישי שהתמקמו מול חופי לוב, כצעד של איום, עם זאת, עדיין לא התקבלה ההחלטה על ידי ממשלת ארצות הברית או נאט"ו בנוגע להתערבות צבאית פעילה בנעשה במדינה.

צבא לוב יצא במתקפת נגד, בעיקר על ערים ומתקנים הקשורים בהפקה ובייצוא נפט במזרח המדינה, שנמצאו בשליטת המורדים. המתקפה כללה, לפי דיווח עדי ראייה, הפצצות כבדות מן האויר, בכללן על ריכוזי אוכלוסייה אזרחית. כוחות "מועצת המדינה" החדשה בבנגזי לא הצליחו לארגן מתקפת נגד והערים טריפולי וסירת נותרו מעוז יציב של שלטון קדאפי.

צבא לוב ושכירי חרב פשטו על עיר המחוז החשובה א-זאוויה, שהייתה בידי המורדים ובמקום מתנהלים קרבות קשים בין הצבא והמורדים. כן מתנהלים קרבות שליטה על העיר מיסראתה.

קדאפי המשיך בהצהרות כביכול המצב במדינה בשליטה מלאה, עמו אוהב אותו ויש רק קומץ בוגדים הנתמך על ידי כוחות אסלמיים קיצוניים מארגון הטרור "אל-קעידה" ומעצמות זרות העויינות את לוב. בטריפולי נערכה הפגנת עשרות-אלפים בתמיכה בשלטון.

6 במרץ - 19 במרץ

ב-6 במרץ תפסו המורדים חיילי SAS (קומנדו) מצבא בריטניה. החיילים שוחררו לאחר מכן. לפי דיווחי עדי ראייה וסוכניות הומניטריות, במהלך 5 הימים מה-6 ועד ה-10 ירו נאמני קדאפי באזרחים. הערים זאוויה וראס לאנוף סבלו מהרס כבד. התגובות בעולם היו שונות, ארה"ב נמנעה מלהתערב ללא החלטת האו"ם ואילו ממשלת צרפת הכירה רשמית במועצה הלאומית של המורדים. עד ה-10 במרץ דווח על למעלה מ-6,000 הרוגים בקרבות רובם אזרחים מורדים. נציבות האו"ם לפליטים דווחה על למעלה ממיליון לובים שזקוקים לסיוע הומניטרי.

ב-14 במרץ דיווח יו"ר המועצה הזמנית, אל-ג'ליל, כי צבא לוב כבש חזרה מספר ערים במזרח המדינה. דוברי המורדים באו בטענות כלפי מדינות המערב על כך שהפקירו אותם ולא התערבו כאשר היה מומנטום להפיכה. תשומת הלב העולמית הוסטה מן האירועים בלוב עקב רעידת האדמה בסנדאי (2011), דבר שנתן לכוחות הצבא הלובי שקט תקשורתי עולמי לביצוע מעשי טבח והשלטה מחודשת אלימה של הסדר הישן.

ב-17 במרץ החליטה מועצת הביטחון של האו"ם להכריז על לוב כאזור אסור לטיסה ולאכוף זאת באמצעים צבאיים.[2] בעקבות ההחלטה הודיע שר החוץ הלובי, מוסא כוסא, על הפסקת אש ועצירת כל הפעולות הצבאיות במדינה.[3] כבר לאחר יומיים, ב-19 למרץ התקיפו כוחות הצבא הלובי את מעוזי המורדים אם כי ללא כוח אווירי, על מנת שלא יותקפו על ידי כוחות האו"ם. כוחות צרפתיים החלו כבר אותו יום לחדור לשמי לוב, לאכוף את הפסקת האש, ולמעשה החלה המתקפה של המערב על לוב.[4].

26 במרץ, כיבוש אג'דבייה

ב-26 במרץ, לראשונה מאז תחילת המתקפה הבינלאומית על לוב, הצליחו כוחות המורדים לכבוש מחדש את אג'דבייה, בעזרת חיפוי והתקפות אוויריות מצד הקואליציה הבינלאומית, שמורכבת בעיקר מהכוחות המזוינים של מדינות ברית נאט"ו. אג'דבייה היא עיר מרכזית בדרך הראשית שבין מחוז קירנאיקה, במזרח לוב, לבין עיר הבירה שבמערב. סגן שר החוץ בממשלת קדאפי הודיע, כי כוחות הצבא התומכים במשטר נסוגו מאג'דבייה בגלל שההתקפה האווירית של כוחות הקואליציה הבינלאומית, פגעה באזרחים לוביים. בהמשך היום, נכבשה גם העיר ברגה, ממערב לאג'דבייה, על ידי כוחות המורדים, באותה דרך של חיפוי ועזרה שקיבלו מהפצצות אוויריות שביצעו מטוסי הקואליציה.

ב-30 במרץ 2011 עזב שר החוץ הלובי, מוסא כוסא, את לוב וביקש מקלט מדיני בבריטניה [5].

23 באפריל, כיבוש מיסראתה

לאחר חודש שבו לא נרשמה התקדמות צבאית משמעותית מצד המורדים, הצליחו המתקוממים לכבוש את העיר מיסראתה, אשר הייתה נתונה במצור על ידי כוחות קדאפי במהלך כל התנהלות מלחמת האזרחים בלוב. המקורות שהודיעו על כיבוש העיר הנם הן מטעם מועצת המורדים והן מטעם גורמי שלטון קדאפי. מיסראתה היא העיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי טריפולי ובנגאזי). בעיר מתקיימת פעילות תעשייתית רבה ונמצא בה אחד מהנמלים הימיים הגדולים במדינה, המשמש בעיקר לייצוא נפט.

מאי-יוני

בחודש מאי פורסם, כי קדאפי מורה לתת כדורי ויאגרות לחייליו כדי שיאנסו את נשות המורדים. הדבר הגביר את הסיכויים להוציא צו לקדאפי על ביצוע פשעי מלחמה. ב-14 ביוני, 2011, הצטרפה גם קנדה למדינות שהודיעו על הכרתן במועצת המעבר הלאומית, כגוף הרשמי שמייצג את אזרחי המדינה. שר החוץ הקנדי, ג'ון ביירד, הכריז על כך בעת דיון בבית הנבחרים בנוגע להרחבת מעורבות ארצו בפעילות הצבאית שמנהלות מדינות ברית נאט"ו בלוב, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם[6].

באמצע החודש נשלחו כוחות פרו-קדאפיים למיסראתה כדי לנסות להחזיר את העיר לשליטתם. הניסיון נכשל והעיר נשארה בידי המורדים.

ב-27 ביוני הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר לקדאפי.

יולי, כיבוש ברגה

המורדים דיווחו כי כבשו שטחים נוספים מידי כוחות השלטון, הן במזרח לוב והן במערבה, והתקרבו עד למרחק של כמה עשרות קילומטרים מעיר הבירה טריפולי. במזרח המדינה, הצליחו המורדים לכבוש מחדש את עיר הנפט ברגה. 40 בני אדם נהרגו במהלך הקרבות. חלק משדות המוקשים סביב העיר טוהרו אך לא אלה שמקיפים את מסופי הנפט. משלחת של ארצות הברית נפגשה, לראשונה מתחילת ההתקוממות עם נציגי קדאפי (לפי הצהרת ארה"ב - באופן חד פעמי) והודיעו להם, כי פרישת קדאפי הכרחית כדי להגיע להפסקת אש. צרפת הודיעה גם היא כי פרישת קדאפי מהפוליטיקה הכרחית להשגת הפסקת אש בקרבות[7].

ב-28 ביולי התפרסמה הידיעה שעבד אל-פתאח יונס, מפקד כוחות המורדים שכיהן בעבר כמפקד צבא לוב ושר בממשלת קדאפי נורה למוות על ידי אחד משומרי ראשו. הסיבה להתנקשות, על פי ההערכות, היא ניסיון מצדו לנהל משא ומתן עם גורמים מטעם קדאפי.

אוגוסט, כיבוש א-זאוויה וטריפולי

באמצע אוגוסט הצליחו המורדים לכבוש את העיר א-זאוויה, עיר בעלת גבול משותף עם טריפולי. ב-21 באוגוסט, לאחר כ-6 חודשים מאז תחילת ההתקוממות, המורדים הגיעו לעיר הבירה ומעוז תומכי קדאפי טריפולי נלחמו על השליטה בעיר, לאחר שסגרו עליה כשהשתלטו על הערים המקיפות אותה. כמו כן, המונים יצאו להפגין בעיר נגד השליט מועמר קדאפי[8]. ב-22 באוגוסט המורדים השתלטו על העיר טריפולי ובכך בעצם סיימו את משטר קדאפי בפועל. המורדים השתלטו גם על מתחם מגוריו המבוצר של קדאפי (באב אל-עזיזיה), אך לא היה זכר לשליט המודח. המורדים חושדים כי קדאפי שוהה בסירת, עיר הולדתו, או בסבהא, אחדים ממעט מעוזיו האחרונים. ב-28 לאוגוסט דווח בכלי התקשורת העולמיים כי עיישה קדאפי, בתו של מועמר קדאפי, ברחה לאלג'יריה השכנה ושם ילדה בת[9].

ספטמבר - הקרבות על סירת, בני וואליד וסבחה

כוחות המורדים או למעשה, השלטון החדש בלוב המשיכו לנסות לכבוש את המעוזים הנותרים של נאמני השליט המודח מועמר קדאפי אך ללא הצלחה. הם הפגיזו באופן קשה את סירת, עיר הולדתו של קדאפי, בין היתר בטילים, ועשן סמיך אופף אותה. ב-24 בספטמבר נכנסו כוחות המורדים לעיר סירת, ממעוזי קדאפי האחרונים ועיר הולדתו של קדאפי[10]. כוח המורדים מנה כ-900 כלי רכב חמושים והצליח לכבוש את שדה התעופה אך ההתנגדות מצד לוחמי קדאפי נמשכת וחזקה. כך גם בשני היישובים האחרים שטרם נכבשו - העיירה בני וואליד מדרום לטריפולי, והעיר המדברית סבחה שבדרום המדינה, שנכבשה לבסוף על ידי המורדים ב-22 בספטמבר [11]. לפי הערכות המורדים, קדאפי עצמו מסתתר באחד משלושת המוקדים הללו.[12].

ב-22 בספטמבר הודיעה ממשלת תוניסיה כי ראש ממשלת לוב לשעבר בגדאדי מחמודי, נעצר[13], נשפט, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר.[14].

אוקטובר - כיבוש סירת והלינץ' בקדאפי

ב-20 באוקטובר 2011 כבשו המורדים את המעוז האחרון של נאמני קדאפי בעיר הולדתו סירת, לאחר שכבשו גם את העיירה באני וואליד ב-17 באוקטובר. קדאפי נלכד על ידי קבוצת מורדים שביצעו בו לינץ' ורצחו אותו. הלינץ' במהלכו נרצח קדאפי צולם וקטעים ממנו הוצגו באמצעי תקשורת רבים בעולם. גופתו הוצגה לראווה במקרר של אטליז בעיר מיסרטה במשך ארבעה ימים, ומאות תושבים המתינו בתורים ארוכים כדי לצפות בה. ב-25 באוקטובר נקבר קדאפי במקום סודי במדבר הלובי. ב-23 באוקטובר נערך טקס חגיגי בעיר בנגאזי שסימל את סוף המלחמה ושחרור לוב משלטונו של קדאפי.

נובמבר - לכידת סיף אל-אסלאם קדאפי

ב-19 בנובמבר הודיע שר המשפטים הלובי בממשלת המעבר הזמנית שסיף אל-אסלאם קדאפי, בנו המוכר ביותר של מועמר קדאפי שנחשב לממשיכו והיה פעיל עיקרי במלחמה נגד המורדים בלוב, נמצא ונלכד ע"י המורדים. בית הדין הבינלאומי בהאג, שהוציא נגד סיף קדאפי צו מעצר בגין פשעים נגד האנושות במהלך ההתקוממות, ביקש מהמורדים להסגירו אליו בכדי שיהיה ניתן להעמידו לדין על פשעיו.

הכרה רשמית של האו"ם בשלטון החדש בלוב והסרת הסנקציות

בסוף אוגוסט, הודיעו האיחוד האירופי וארה"ב על הסרת הסנקציות שהטילו על לוב בתחילת ההתקוממות ועל חידוש רכישת הנפט מהמדינה[15]. ב-17 בספטמבר החליטה העצרת הכללית של האו"ם, כי נציגות לוב בארגון תעבור לידי מועצת המעבר הלאומית. ההחלטה התקבלה ברוב של 114 מדינות לעומת 17 מתנגדות ו-15 נמנעות.[16].

אזכורים תרבותיים

זנגה זנגה

זנגה זנגה (מקור האיות בערבית: זנקה זנקה, אולם נהגה בצורות שונות בדיאלקטים שונים, ככל הנראה "ז" בדיאלקט בדואי-לובי[17]) הוא סרטון ויראלי שפורסם ב-YouTube[18] וזכה לתשומת לב בתקשורת הישראלית והעולמית[19]. הסרטון פורסם ב-22 בפברואר 2011, במהלך ההתקוממות בלוב, ומהווה פרודיה על שליט לוב מועמר קדאפי. הסרטון מבוסס על קטע מנאומו של קדאפי, שבו הוא נשבע לרדוף את המפגינים נגדו "סנטימטר [אחרי] סנטימטר, בית [אחרי] בית, סמטה [אחר] סמטה"[20]. משמעות המילה זנגה היא סמטה[21].

הסרטון, שנוצר על ידי העיתונאי, מוזיקאי ואמן הניו מדיה הישראלי נוי אלוש, מכיל עיבוד של השיר Hey Baby של הראפר פיטבול, המשלב קטעים מנאומו של קדאפי, שגם מופיע בסרטון לצד רקדנית. לאחר שקיבל בקשות ממוסלמים רבים, פרסם אלוש גרסה נוספת של הסרטון, שבה לא מופיעה הרקדנית. לטענת אלוש, השיר הפך לפופולרי בקרב האופוזיציה הלובית ואף הביא את קדאפי להורות לאנשיו "להכין שיר תגובה"[22], אך נעשה בו שימוש גם על ידי תומכי קדאפי[23]. ליצירה המקורית יש, נכון לחודש אפריל 2011, כ-3.7 מיליון צפיות, וביחד עם הגרסה ללא הרקדנית כ-5 מיליון צפיות.


ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים

פרמטרים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רון בן ישי, הכי קרוב לקדאפי: מסע בארץ שבה שולט הכאוס, באתר ynet, 11 במרץ 2011

הערות שוליים

  1. ^ פרופ' יהודית רונן, לא כמו מצרים, באתר ישראל היום, 21 בפברואר 2011
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5, 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יצחק בן-חורין והסוכנויות, מועצת הביטחון נתנה אור ירוק לתקיפה בלוב, באתר ynet
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    סוכניות הידיעות, ממשלת לוב הכריזה על הפסקת אש במדינה, באתר nrg‏, 18 במרץ 2010
  4. ^ המתקפה הבינלאומית נגד לוב: ארה"ב ירתה טילי שיוט, צרפת תקפה טנקים, באתר הארץ, 19 במרץ 2011
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שר החוץ הלובי מוסא קוסא ערק וברח לבריטניה, באתר ynet, 31 במרץ 2011
  6. ^ קנדה: "מכירים במועצת המורדים בלוב כנציגת העם הלובי", וואלה, 14 ביוני, 2011
  7. ^ לוב: המורדים מתקדמים, ארה"ב לוחצת על קדאפי, וואלה, 19.7.2011.
  8. ^ המונים יוצאו להפגין נגד קדאפי בטריפולי, וואלה, 21.8.11
  9. ^ עיישה קדאפי, בתו של מועמר, ברחה לאלג'יריה והולידה ילדה, וואלה, 28.8.11
  10. ^ המורדים נכנסו לסירת, אחד ממועזי קדאפי האחרונים, וואלה, 24 בספטמבר 2011
  11. ^ המורדים כבשו את סבחה, אחד ממעוזיו האחרונים של קדפי בלוב, וואלה, 22 בספטמבר 2011
  12. ^ מעוזי קדאפי לא נכנעים: "משתמשים במגן אנושי", וואלה, 18 בספטמבר 2011
  13. ^ תוניסיה: עצרנו את ראש ממשלת לוב לשעבר, וואלה, 22 בספטמבר 2011
  14. ^ בית המשפט בתוניסיה גזר על ראש ממשלת לוב לשעבר 6 חודשי מאסר, וואלה, 23 בספטמבר 2011
  15. ^ [1], וואלה, 30.8.11
  16. ^ [2], ynet, 17.9.11
  17. ^ כגון קדאפי שנהגה כקזאפי - ראו הגהה של אהוד יערי
  18. ^ "זנגה זנגה" ב-YouTube
  19. ^ אסף נבו, נוי אלוש: אני לא סוכן מוסד, מאקו, 1 במרץ 2011
  20. ^ הזיוף הישראלי של נאום קדאפי צובר תאוצה - כתבה בניו יורק טיימס
  21. ^ נועה פרג, ‏איך סרטון אחד מעז, באתר גלובס, 5 במרץ 2011
  22. ^ רוני לוין, היוצר של "זנגה זנגה" ו"שרה שרה שיר שמח": מיליון צפיות ביוטיוב זה אלף דולר, דה מרקר, ראיון עם נוי אלוש, 3 באפריל 2011
  23. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet

    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תומכי קדאפי יצרו מגן אנושי ורקדו "זנגה זנגה", באתר ynet, 20 במרץ 2011