בית הקברות נחלת יצחק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־23:37, 30 בנובמבר 2011

האנדרטה לזכר קורבנות מחנה ההשמדה טרבלינקה

בית הקברות נחלת יצחק הוא אחד מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן, הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת נחלת יצחק.

השטח נקנה על ידי חברא קדישא במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 דונם ולאחר מכן נקנו באפריל 1930 עוד 22 דונם^[1]. המקום נפתח לקבורה בשנת 1932, עת גברה הצפיפות בבית העלמין טרומפלדור, שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית גבעתיים וחלקו בתחום השיפוט של תל אביב-יפו.

בית העלמין נחלת יצחק משתרע על פני שטח בן 86 דונם ויש בו כ-30 אלף קברים, מתוכם כ-7,500 קברים של ילדים. בית העלמין הוכרז על ידי המוסד לביטוח לאומי כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. האגף המרכזי של בית העלמין בנוי לאורך שדרה ראשית באורך של 700 מטר ובה עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.

בגלל הצפות נחל איילון (הוא ואדי מוסררה) רכשה החברה קדישא בשנות ה-30 של המאה ה-20 שטח אדמה ברוחב 8 מטר מהטמפלרים בשרונה שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות גשר ולסלול כביש למעבר. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.

רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם התורה והחסידות, צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון אדמו"רי חסידות רוז'ין, רבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, סופרים ואנשים מן היישוב.

בית העלמין כולל גם חלקה צבאית לחללי מלחמת השחרור וחלקה לחללי תנועת המרי העברי והמחתרות, ובהם חללי האלטלנה וכן מפקד הלח"י, אברהם שטרן (יאיר). במקום מספר קברי אחים של חללי הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב במלחמת העולם השנייה, חללי המאורעות וההעפלה.

בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות נחלת יצחק הוקמו אנדרטאות לזכר קורבנות השואה. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו ממחנות ההשמדה. באנדרטאות: אנדרטאות לזכר הנספים בטרבלינקה, במיידנק ובבאבי יאר, ואנדרטאות ליהודי ליטא, לבוב ורדומסק.

הסופר א.ז. בן ישי שנתן את שמם של רחובות רבים באזור תל אביב, הבליע בחן רב מעין "הכנה" לבאי בית הקברות מכיוון מערב. ההולך ברחוב נחלת יצחק מזרחה, רואה את רחוב חפץ חיים, לאחר מכן את רחוב חיי אדם, ולבסוף, לפני הפניה לבית הקברות, את רחוב מעבר יבוק. משחק שמות זה הוא דו-רבדי: שמות הרחובות הללו הם שמות ספרי אחרונים, כאשר ה"סיפור" מתחיל מאדם החפץ חיים, לאחר מכן הוא חי (חיי אדם), ולבסוף הוא מת (מעבר יבוק הוא ספר מנהגי אבלות שכתב ר' אהרן ממודינא).

לקריאה נוספת

זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1978. עמוד 5,129.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות נחלת יצחק בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ שטח קרקע לבית קברות, דבר, 4 במאי 1930

[1] שטח קרקע לבית קברות, דבר, 4 במאי 1930

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 [[קובץ:Mass grave of victims of Bombing of Tel Aviv in World War II.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברי נפגעי ההפצצה על תל אביב במלחמת העולם השנייה]]
 [[קובץ:NaxalatJicxak017.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה לזכר קורבנות מחנה ההשמדה [[טרבלינקה]]]]
-'''בית הקברות נחלת יצחק''' הוא אחד [[בית קברות|מבתי הקברות]] הוותיקים ב[[גוש דן]], הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת [[נחלת יצחק]].
+'''בית הקברות נחלת יצחק''' הוא אחד מ[[בית קברות|בתי הקברות]] הוותיקים ב[[גוש דן]], הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת [[נחלת יצחק]].
-השטח נקנה על ידי [[חברא קדישא]] במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 דונם ולאחר מכן נקנו באפריל 1930 עוד 22 דונם {{הערה|{{דבר||שטח קרקע לבית קברות|1930/05/04|00403}}}}. המקום נפתח לקבורה בשנת [[1932]], עת גברה הצפיפות ב[[בית העלמין טרומפלדור]], שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית [[גבעתיים]] וחלקו בתחום השיפוט של [[תל אביב]].
+השטח נקנה על ידי [[חברא קדישא]] במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 [[דונם]] ולאחר מכן נקנו באפריל [[1930]] עוד 22 דונם{{הערה|{{דבר||שטח קרקע לבית קברות|1930/05/04|00403}}}}. המקום נפתח לקבורה בשנת [[1932]], עת גברה הצפיפות ב[[בית העלמין טרומפלדור]], שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית [[גבעתיים]] וחלקו בתחום השיפוט של [[תל אביב-יפו]].
-בית העלמין נחלת יצחק משתרע על פני שטח בן 86 [[דונם]] ויש בו כ-30 אלף [[קבר]]ים, מתוכם כ-7,500 קברים של [[ילד]]ים. בית העלמין הוכרז על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]] כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. האגף המרכזי של בית העלמין בנוי לאורך שדרה ראשית באורך של 700 [[מטר]] ובה עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.
+בית העלמין נחלת יצחק משתרע על פני שטח בן 86 דונם ויש בו כ-30 אלף [[קבר]]ים, מתוכם כ-7,500 קברים של [[ילדות|ילדים]]. בית העלמין הוכרז על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]] כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. האגף המרכזי של בית העלמין בנוי לאורך שדרה ראשית באורך של 700 [[מטר]] ובה עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.
-בגלל הצפות [[נחל איילון]] (הוא ואדי מוסררה) רכשה ה[[חברה קדישא]] ב[[שנות השלושים]] שטח אדמה ברוחב 8 מטר מה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]] שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות [[גשר]] ולסלול [[כביש]] למעבר. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.
+בגלל הצפות [[נחל איילון]] (הוא ואדי מוסררה) רכשה ה[[חברה קדישא]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] שטח אדמה ברוחב 8 מטר מה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] ב[[שרונה (מושבה)|שרונה]] שהיו בעלי הקרקע כדי לבנות [[גשר]] ולסלול [[כביש]] למעבר. עיריית תל אביב סללה את כביש הגישה ותמכה כספית בבניית הגשר.
 רבים מהקבורים בנחלת יצחק הם אישים ידועים בעולם ה[[תורה]] וה[[חסידות]], צאצאים של שושלות חסידיות גדולות, כגון [[אדמו"ר]]י [[חסידות רוז'ין]], רבנים ראשיים של העיר תל אביב וכן עסקנים, [[סופר]]ים ואנשים מן היישוב.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 == לקריאה נוספת ==
-* [[זאב וילנאי]], '''[[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה]] לידיעת ארץ ישראל''', הוצאת [[עם עובד]] [[1978]]. עמוד 5129.
+* [[זאב וילנאי]], '''[[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה]] לידיעת ארץ ישראל''', הוצאת [[עם עובד]] [[1978]]. עמוד 5,129.
 == קישורים חיצוניים ==
-{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Nachlat Yitschak Cemetery|תצוגה=בית הקברות נחלת יצחק}}
+{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Nachlat Yitschak Cemetery}}
 * [http://www.kadisha-tlv.co.il/showitem.aspx?itemId=11&levelId=59576&itemType=0 בית הקברות באתר חברה קדישא]
 * יעקב מרקל, [http://ymarkel.com/nyzhak.htm בית-הקברות נחלת יצחק]