ארבע הווארנות

ארבע הווארנות מתארות חלוקה מעמדית קדומה בתקופה הוודית בהודו. חלוקה זו התפתחה באלף הראשון לפנה"ס בעת של נדידה והתפשטות שבטים הודים מזרחה מאזור אפגניסטן של היום. היווצרות המעמדות היא חלק מתהליך של התיישבות קבע - ומקור החלוקה בהתמסדות של הדת והחברה הוודית. המילה וארנה (Varna) משמעותה המקורית "צבע" (ללא קשר לצבע העור). הווארנות הונצחו ומוסדו על ידי ברהמינים בספרי המצוות וההלכות דהרמה-סוטרה (dharma sutra) ודהרמה-שסטרה (dharma shastra). ספרות זו אף חילקה את חיי האדם לארבע אשרמות (ashrama) - תקופות חיים - ותיארה את ההתנהגות ואורח החיים (Varnashrama dharma) המצופים מהאדם בכל מעמד בכל שלב בחיים.

ארבע הווארנות (לפי סדר חשיבות):

• ברהמין (Brahamin) – תפקידם של הברהמינים הוא לשמר את כתבי הוודות ולבצע טקסים. יש לחלוק להם כבוד ולתמוך בהם באמצעות מתנות ומענקים. הברהמינים מוגבלים באזורים בהם מותר להם להתגורר, בסוג הפרנסה המותרת להם וכן באופי הליכתם וישיבתם.

• קשטרייה (Ksatriya) – מעמד של לוחמים ושליטים. תפקידם להגן ובתמורה יש להם זכות לקבל חלק מהתוצר והשירותים של החברה.

• ויישיה (Vaisya) – המעמד ה"רגיל" - אנשי מקצוע וסוחרים - המהווה בסיס כלכלי

• שודרה (Sudra) – זהו מעמד של משרתים ועבדים. תפקידם לשרת את שלושת המעמדות הגבוהים. ההבדל המהותי בין השודרה לשלושת המעמדות הגבוהים הוא שאסור להם ללמוד את כתבי הקודש.

בני שלוש הווארנות ה"מיוחסות" נקראים גם "נולדים פעמיים" (Dvijas) - תחילת לימודי הדת מסמלת לידה מחדש של האדם. מאחר שלשודרה אסור לקרוא בכתבי הקודש הם נחשבים לנולדים רק פעם אחת (בלידה הביולוגית). המנודים הם קבוצות או שבטים "טמאים" שאסורים במגע. הסיבה המקורית לכך היא שקבוצות אלו לא קיבלו את הפולחן הוודי והנהיגו טקסים דתיים שזכו לבוז. בעקבות זאת נודו, הלכה למעשה, מהחברה ההינדואית המתפתחת.

במזמור 10.90 'המנון לאדם' בריג ודה מתוארת לידתן של הווארנות במהלך טקס קורבן אדם - פורושה (Purusha) - כשכל וארנה צומחת מחלק אחר בגופו של הקורבן. הברהמין נולד מפיו או ראשו של פורושה (סמל לשינונן של המנטרות), הקשטריה נולדו מידיו וכתפיו (סמל ללחימה), הויישיה נולדו מהבטן והירכיים (סמל לייצור מזון ופוריות) והשודרה (המשרתים) נולדו מהרגליים.

יש המנסים לקשור בין ארבע הווארנות להתפתחות מערכת הקאסטות בהודו הקולוניאליסטית אולם משימה זו הינה סבוכה ביותר וכלל לא ברור האם הקשר אכן קיים (השימוש במילה "קאסטה" בהקשר של המעמדות בהודו החל רק בתקופה הקולוניאליסטית ומקורו בשפה הפורטוגזית). מעבר לכך - הווארנות לא תיארו את המציאות אלא את תפיסתה האידאלית בעיני הברהמינים.