חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
==אדמו"רי החסידות==
==אדמו"רי החסידות==


* '''[[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]]''' - בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב העיר מונקאטש רבי שלמה שפירא, נכדו של רבי [[צבי אלימך שפירא]] שכיהן חמישים שנה לפני כן כרב העיר. רבי שלמה פשירא כיהן כרב ואדמו"ר בעיר עד לפטירתו בשנת [[תרנ"ג]].
* '''[[שלמה שפירא (רב)|שלמה שפירא]]''' - בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב העיר מונקאטש רבי שלמה שפירא, נכדו של רבי [[צבי אלימלך שפירא]] שכיהן חמישים שנה לפני כן כרב העיר. רבי שלמה שפירא כיהן כרב ואדמו"ר בעיר עד לפטירתו בשנת [[תרנ"ג]].


* '''[[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה שפירא, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. ייסד את כולל חסידי מונקאטש בירושלים. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. רבי צבי הירש נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]].
* '''[[צבי הירש שפירא]]''' - בנו של רבי שלמה שפירא, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. ייסד את כולל חסידי מונקאטש בירושלים. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. רבי צבי הירש נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תרע"ד]].

גרסה מ־07:20, 7 בדצמבר 2011

מרכז חסידות מונקאטש העולמי בשדרה ה-14. בורו פארק

חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה כיום באוקראינה) בסוף המאה ה-19 על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). כיום נמצא מרכז החסידות בבורו פארק בברוקלין בראשות האדמו"ר משה יהודה לייב רבינוביץ.

תחילת החסידות

עד שנת ה'תקפ"ד (1824) הקהילה החסידית בעיר הייתה קטנה. בשנת תקפ"ד נפטר הרב צבי אביגדור אשכנזי שהיה תלמידו של החתם סופר ובמקומו מונה רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב לרב הקהילה על אף שהיה היה מגדולי החסידות אך בשל גאונותו האדירה בכל חלקי התורה הסכימו ראשי הקהילה למנותו לרב. אמנם לאחר ארבע שנים עזב רבי צבי אלימלך את מונקאץ' וחזר לכהן כרב ואדמו"ר בדינוב, עקב מחלוקת בינו לבין ראשי הקהילה. אחרי הרב שפירא מונה הרב עזריאל גרין, שכקודמו השתייך לחוגי החסידים והיה מתלמידיו של החוזה מלובלין. הרב גרין נפטר בשנת תר"א (1841) ובמקומו ישב על כס הרבנות הרב אפרים פישל הורוביץ. הרב הורוביץ התעסק בעיקר בארגון הקהילה ומיסודה. הרב הורוביץ כיהן כרב שמונה עשרה שנה, לאחר פטירתו לא הצליחה הקהילה להגיע להסכמה על רב חדש ושבע שנים נשארה הקהילה ללא רב. לאחר שבע שנים הוחלט למנות רב מתלמידי החתם סופר. בהתחלה פנו לבנו של החתם סופר, הרב אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה'כתב סופר' אך הוא סירב, אחריו פנו לרב חיים סופר שהסכים לקבל את התפקיד. באותה התקופה החלו הניאולוגים וההשכלה להתפשט ברחבי הונגריה ותלמידי החתם סופר נלחמו בהם וניסו לרחקם מהנהגת הקהילות. הרב סופר היה מראשי הלוחמים בהם, ומלחמתו בהשכלה יצאה אף מחוץ לעירו. לאחר כחמש עשרה שנים שכיהן כרב, בשנת תר"מ (1880), עזב הרב סופר את הקהילה. סיבת עזיבתו הייתה התנגדות החסידים אליו, מאחר שנהג במנהגי אשכנז ולא אהד את תנועת החסידות.

אדמו"רי החסידות

  • צבי הירש שפירא - בנו של רבי שלמה שפירא, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. ייסד את כולל חסידי מונקאטש בירושלים. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. רבי צבי הירש נפטר ביום שני של חול המועד סוכות תרע"ד.
  • חיים אלעזר שפירא - בנו של רבי צבי הירש שפירא, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל תפארת צבי על שם אביו וייסד את שכונת בתי מונקאטש בירושלים. לאחר מלחמת העולם הראשונה ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה ממתנגדיה של הציונות לכל זרמיה.

החסידות והציונות

ערך מורחב – מונקאץ'

עם השנים הלכה וגברה פעילותה של התנועה הציונית והוציאה מקרבה עסקנים חשובים. למרות איסורים רבים מפי רבני מונקאטש שלא לקחת חלק בפעילות התנועה הזאת. העסקנים הציוניים, הוציאו כתבי עת - שרבים מהם היו לצורך ויכוחים בין מפלגתיים. אף התארגנו לבחינות עירוניות וממשלתיות. באמצע שנות העשרים הוקמה בעיר מונקאץ' הגימנסיה העברית, ובנוסף לכך שני רחובות במונקאטש נקראו בשמות עבריים; רחוב יהודה הלוי ורחוב חיים נחמן ביאליק. בהשפעתו של הרב חיים אלעזר שפירא וחסידיו שונה שם רחוב יהודה הלוי לרחוב דרכי תשובה.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה. בהתפתחות המדינית קמה מדינת צ'כוסלובקיה, שברבות הימים הפכה לסמל הדמוקרטיה האירופית ועם זאת נערכו בחירות למוסדות המרכזיים במדינה ואורגנה מפלגה יהודית עצמאית. חסידי מונקאץ' בהנהגת רבם התנגדו לקיומה של מפלגה יהודית. בנוסף להתנגדות למפלגה היהודית, היתה ההתבוללות רבה בשל העובדה כי יהודים רבים לא חפצו להבליט יהדותם.

לאחר עריכת הבחירות נכשלה המפלגה היהודית. היא הצליחה להעביר מועמדיה, אך בבחירות משנה. בין הנבחרים היה גם הד"ר חיים קוגל - מנהל הגימנסיה העברית במונקאץ', שלאחר מכן עלה ארצה והיה מראשי העיר חולון.

בסוף שנת ה'תרפ"ט מצויים היו במונקאטש עיתונים יהודיים, ביידיש. ה'יידישע שטימע' היה העיתון הציוני היחידי שפעל במונקאץ' בצדו גם הופיעו שני שבועונים ועיתונים פריודיים ביידיש, ששירתו מפלגות ופלגים בארגונים שונים שפעלו במונקאטש.

בתי מונקאטש

ערך מורחב – בתי מונקאטש
כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג
שלט השכונה על הבניין הראשון

בתי מונקאטש (בתי מונקאץ') הינה השכונה היחידה של חסידות מונקאטש, בתי מונקאטש היא שכונה חסידית זעירה בירושלים הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות. את שכונת בתי מונקאטש ייסד הרב חיים אלעזר שפירא

האדמו"ר השני של חסידות מונקאטש, הרב צבי הירש שפירא ייסד את 'כולל מונקאטש ועשרה הגלילות' ובזמן תקופתו עלו חסידים מהעיר מונקאץ' לארץ ישראל. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם כולל מונקאטש ונשיאו - הרב צבי הירש שפירא.

עם מותו של הרב צבי הירש שפירא הוכתר הרב חיים אלעזר שפירא לאדמו"ר חסידות מונקאטש (1871 - 1937). הרב החריף את המחלוקת עם חסידות בעלז והחריף את התנגדותו לציונות. בזמן כהונתו כאדמו"ר יסד הרב שפירא שכונה בירושלים עבור אנשי הכולל, הידועה בשם בתי מונקאטש.