המלחמה האנגלו-פרסית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: pt:Guerra Anglo-Persa
שורה 52: שורה 52:
[[id:Perang Inggris-Persia]]
[[id:Perang Inggris-Persia]]
[[pl:Wojna brytyjsko-perska]]
[[pl:Wojna brytyjsko-perska]]
[[pt:Guerra Anglo-Persa]]
[[ru:Англо-персидская война]]
[[ru:Англо-персидская война]]
[[tr:İngiltere-İran Savaşı]]
[[tr:İngiltere-İran Savaşı]]

גרסה מ־21:51, 10 בדצמבר 2011

תבנית:מלחמה

המלחמה האנגלו-פרסיתאנגלית: Anglo-Persian War) התרחשה בין ה-1 בנובמבר 1856 עד ל-4 באפריל 1857, כאשר כוח של הצבא הבריטי הגיב לנסיון הפרסי לכבוש את העיר הראט בפקיסטן. המלחמה הייתה נקודת שיא במתח שבין האימפריה הבריטית ופרס עם התמיכה של האימפריה הרוסית בהם. האימפריה הבריטית באותה התקופה רצתה לשמר את המצב בו אפגניסטן נותרת מדינה חופשית וחברותית כלפי בריטניה, זאת כחוצץ כנגד ההתרחבות וההשפעה של האימפריה הרוסית מכיוון צפון מערב ופרס.

מהלך המלחמה

לאחר הכישלון הקשה במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה כ-14 שנים קודם לכן, הוחלט בפיקוד בהודו הבריטית לצאת להתקפה לשחרור העיר הראט, דרך המפרץ הפרסי ולא במסע יבשתי מסוכן דרך אפגניסטן. בנובמבר, לאחר החרזת המלחמה, יצאה הדיוויזיה הראשונה במשט ספינות בריטיות מהנמל בבומביי לעבר המפרץ הפרסי. ב-4 בדצמבר הכוח כבש את האי ח'ארג ונחת ב-9 בדצמבר בחוף הפרסי מספר קילומטרים דרומה לעיר הנמל בושאר. מיד לאחר הנחיתה, הדיוויזיה הראשונה התקדמה אל עבר העיר וכבשה אותה ביום למחרת הנחיתה, זאת לאחר כיבוש מצודת 'ראשיר' והפגזת העיר על ידי הספינות הבריטיות.
סיורים בריטים גילו כוח פרסי בגודל של כ-4,000 חיילים באיזור שיראז, לכן הוחלט לבקש תגבורת ולחכות להגעתה.

בינואר 1857, נחתה הדיוויזיה השנייה באיזור בושאר בפיקודו של ג'יימס אוטראם והכוח האנגלו-הודי כולו יצא שוב לכיוון בושאר בתנאי דרך קשים לאחר גשמי החורף. הכוח שאורגן לכדי שלושה חטיבות בפיקודו של אוטראם, החל לנוע לכיוון שיראז. ב-5 בפברואר הכוח עצר בקרבת הכפר קושאב היכן שהיו בארות מים נוחים, בהתקדמות של היומיים הבאים הבין אוטראם שהכוח הפרסי נסוג להרים מסביב והחליט להמנע מרדיפה מסוכנת להרים, במקום זאת הוא נסוג לאיזור קושאב.
הכוח הפרסי תפס עמדת שליטה בקרבת הכוח האנגלו-הודי עם כ-8,000 חיילים פרסים. כתגובה, תקף אוטראם את העמדה הפרסית בין ה-7 ל-8 בפברואר במה שהפך להיות "קרב קושאב", בו ניצחו הבריטים עם כ-700 חיילים פרסים הרוגים. הכוח הפרסי נסוג שוב להרים לאחר תבוסתו בקושאב ואוטראם חזר עם כוחו לאיזור העיר בושאר.

לאחר שהושאר כוח קטן להגן על בושאר, יצא הכוח האנגלו-הודי בכיוון צפון-מערב, לאורך השט אל-ערב אל עבר בעיר קורמשאהר. הספינות הבריטיות שטו במעלה הנהר כדי להפגיז את ביצורי העיר, הפרסים נסוגו לבסוף מהעיר והיא נכבשה ב-27 במרץ. כוח של כ-13,000 פרסים נסוג אל העיר אהואז, כתגובה התארגן כוח אנגלו-הודי לנוע לכיוון העיר ולכבוש גם אותה. כוח זה הורכב נהצי המלכותי וכוח מרגימנט ההילנדס ה-78 ומרגימנט הרגלים ה-64 אשר תקף את הכוח הפרסי וכבש לבסוף את העיר אהואז ב-1 באפריל.

ב-4 באפריל, נחתם הסכם שלום בפאריז והכוחות האנגלו-הודים החלו לסגת, אך היעדים הושגו והפרסים ספגו מהלומה קשה. מספר חודשים מאוחר יותר, כל הכוחות שנלחמו בקרבות בפרס ילחמו במרד ההודי הגדול, כולל מפקדם במערכה ג'יימס אוטראם. על הלחימה במלחמה, עוטרו שלושה חיילים בריטים בצלב ויקטוריה, העיטור הגבוהה ביותר בדרגתו בכוחות הבריטים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.