פלגיאניזם – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 87.69.168.95 (שיחה) לעריכה האחרונה של Rubinbot |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{התאולוגיה הנוצרית}} |
{{התאולוגיה הנוצרית}} |
||
'''המינות הפלאגיאנית''' היא אחת ההשקפות שה[[נצרות]] סימנה אותן כ[[המינים בנצרות|מינות]]. |
'''המינות הפלאגיאנית''' ('''פלאגיאניזם''') היא אחת ההשקפות שה[[נצרות]] סימנה אותן כ[[המינים בנצרות|מינות]]. |
||
מייסד הזרם זה היה [[פלגיוס (נזיר)|פלגיוס]], [[נזיר]] שהגיע מ[[רומא העתיקה|רומא]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[409]]. הוא יצא נגד תפיסתו של [[אוגוסטינוס]]. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם ב[[החטא הקדמון|חטא הקדמון]] של [[אדם הראשון]], חטא תאוותו עם [[אדם וחוה|חוה]]. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי [[ישו|בן האלוהים]] ואמו שילדתהו ללא חטא. פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל וה[[סקרמנט|סקרמנטים]] מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ל[[יחזקאל]] ה[[נביא]], כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי כשמטילים על ה[[אל]] את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם. |
מייסד הזרם זה היה [[פלגיוס (נזיר)|פלגיוס]], [[נזיר]] שהגיע מ[[רומא העתיקה|רומא]] ל[[ארץ ישראל]] ב-[[409]]. הוא יצא נגד תפיסתו של [[אוגוסטינוס]]. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם ב[[החטא הקדמון|חטא הקדמון]] של [[אדם הראשון]], חטא תאוותו עם [[אדם וחוה|חוה]]. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי [[ישו|בן האלוהים]] ואמו שילדתהו ללא חטא. פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל וה[[סקרמנט|סקרמנטים]] מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ל[[יחזקאל]] ה[[נביא]], כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי כשמטילים על ה[[אל]] את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם. |
||
גרסה מ־13:03, 25 בדצמבר 2011
| תאולוגיה נוצרית | ||
|---|---|---|
| האלוהות | השילוש הקדוש • האל האב • ישו • רוח הקודש • קרדו • ומן הבן • אריאניות • הסבליאניות • המקדוניות |  |
| כריסטולוגיה | לוגוס • אינקרנציה • דיופיזיטיות • מונופיזיטיזם/מיאפיזיטיות • דונאטיזם • מונותליטיזם • נסטוריאניזם • לידת הבתולין • עליית ישו • הביאה השנייה | |
| האדם והאל | החטא הקדמון • כפרה • פלגיאניזם • חטא • שבעת החטאים • חסד • גאולה • פרדסטינציה • יוסטיפיקציה • קדוש • הסקרמנטים • טרנסובסטנציאציה | |
| תאולוגים חשובים | טרטוליאנוס • אוריגנס • פוליקרפוס • אתנסיוס • בסיליוס הגדול • גרגוריוס מנזיאנזוס • הירונימוס • אמברוזיוס • אוגוסטינוס • יוחנן כריסוסטומוס • קירילוס האלכסנדרוני • ברנאר מקלרבו • תומאס אקווינס • אנסלם • לותר • צווינגלי • קלווין • וסלי | |
| פורטל נצרות • מושגים בנצרות | ||
המינות הפלאגיאנית (פלאגיאניזם) היא אחת ההשקפות שהנצרות סימנה אותן כמינות.
מייסד הזרם זה היה פלגיוס, נזיר שהגיע מרומא לארץ ישראל ב-409. הוא יצא נגד תפיסתו של אוגוסטינוס. אוגוסטינוס גרס כי מקורן של נטיותיו הרעות של האדם בחטא הקדמון של אדם הראשון, חטא תאוותו עם חוה. בני האדם, צאצאיהם של אדם וחווה, שותפים לאשמה ורק אחדים יינצלו בחסדי בן האלוהים ואמו שילדתהו ללא חטא. פלאגיוס ביקש להגן על הבחירה והגאולה באמצעות מעשים טובים. הוא כתב כי חוקי האל והסקרמנטים מטהרים את האדם. הוא כפר בחטא הקדמון וטען, בדומה ליחזקאל הנביא, כי "האוכל בוסר תקהינה שיניו, אך לא שיני בניו". בנוסף הוא טען כי כשמטילים על האל את חטאות האדם גורמים להתנוונות הטבע הפנימי של האדם.
ב-415 הזהיר אוגוסטינוס את הירונימוס מפני דעותיו של פלאגיוס. בעקבות הוויכוחים הרבים נערך סינוד מזרחי שבו זוכה פלאגיוס, אולם במועצה באפריקה שנערכה לאחר מכן בהשפעת אוגוסטינוס, הוכרזה דעתו של פלאגיוס ככפירה והאפיפיור אינוקנטיוס תמך בה.
עם מות האפיפיור ותפיסת מקומו על ידי זוסימוס, זוכה פלאגיוס מאשמת הכפירה, אולם הקיסר הונוריוס נזף באפיפיור החדש וזה חזר בו. בסופו של דבר בוועידת אפסוס, בשנת 431, הוקעה ההשקפה הפלאגיאנית, שהאדם יכול להיות טוב גם ללא עזרת האל, והוכרזה מינות.