פראקסיס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: tr:Praksis (felsefe)
Praxis1 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
*'''התפיסה של האדם ([[קוגניציה]]):''' היכולת של האדם לקלוט, לנתח, ולהבין את המציאות שסביבו, הן ברמה המודעת והן בבלתי מודעת.
*'''התפיסה של האדם ([[קוגניציה]]):''' היכולת של האדם לקלוט, לנתח, ולהבין את המציאות שסביבו, הן ברמה המודעת והן בבלתי מודעת.


<br />
הפרקסיס הינו המציאות הסובבת את האדם, כפי שהיא נתפסת על ידו, כלומר: המפגש בין ה[[אובייקטיבי]] ל[[סובייקטיבי]].
הפרקסיס הינו המציאות הסובבת את האדם, כפי שהיא נתפסת על ידו, כלומר: המפגש בין ה[[אובייקטיבי]] ל[[סובייקטיבי]].


<br />
לכל חברה (או תת-חברה) אנושית פרקסיס משלה, שכן היא מובחנת על ידי מציאות משותפת לכל הפרטים בה. ניתן לדבר על פרקסיס מערבי, פרקסיס של ימי-ביניים, וכדומה. כמו כן, לכל עיסוק אנושי פרקסיס משלו אותו הוא מעצב: פרקסיס [[דת|דתי]], פרקסיס של פועל-פס-ייצור וכך הלאה.
לכל חברה (או תת-חברה) אנושית פרקסיס משלה, שכן היא מובחנת על ידי מציאות משותפת לכל הפרטים בה. ניתן לדבר על פרקסיס מערבי, פרקסיס של ימי-ביניים, וכדומה. כמו כן, לכל עיסוק אנושי פרקסיס משלו אותו הוא מעצב: פרקסיס [[דת|דתי]], פרקסיס של פועל-פס-ייצור וכך הלאה.


<br />
פרקסיס הוא תהליך שבו ידע תאורטי מותמר לכדי התנסות מעשית ולקחי ההתנסות בפעולה שוב מותמרים לכדי ידע תאורטי. על פי גישה זו במקום תאוריות המתפתחות ברמה המופשטת, תובנות ורעיונות נבחנים ומתפתחים בצורה מעגלית על ידי התנסות ביישום הרעיונות בעולם וההתמרה של מה שנלמד מנסיון זה להערכה ולהבנה חדשה של התאוריה ומשמעויותיה. בדרך זו רעיונות תאורטיים מקדמים את הבנתנו ופעולתנו בעולם וההתנסות בהם מסייעת לבקר, לשנות ולהעשיר את התאוריות שלנו.
פרקסיס הוא התהליך באמצעותו החשיבה האנושית והתיאוריה או מה שנלמד באמצעותה הופך לחלק בלתי נפרד מההתנסות דרך מעגל של פעולה-רפלקציה-פעולה.
<br />
במקום רעיונות המתפתחים לכדי תיאוריות ברמה האינטלקטואלית ובשיח בין אינטלקטואלים, הרעיונות נבחנים ומתנסים בהם בעולם הממשי כשהם מלווים בתהליך של התעמקות רפלקטיבית והערכה מחדש של משמעותם. בדרך זו מושגים מופשטים מקושרים למציאות המשתנה, משפיעים עליה ומושפעים ממנה.

<br />
במושג פרקסיס נעשה שימוש בהקשרים שונים מעבר להיותו מושג בפילוסופיה ובתורת ההכרה. כך למשל, בתחום ה[[פוליטיקה|פוליטי]], הפרקסיס הוא מושג מרכזי ב[[מרקסיזם]]. על פי גישתו של [[קרל מרקס|מרקס]], את ערכה של הפילוסופיה צריך לבחון על פי מידת היותה מנחה לפעולה. <br />

<br />
שימוש עכשוי של מושג זה בהקשר האסטרטגי והארגוני מדגיש את משמעותו כמייצג את הצורך והיכולת לבצע את תהליכי החשיבה הנדרשים ללימוד מתוך ההתנסות את הנדרש על מנת לבחון את מידת הרלוונטיות של האסטרטגיה ומודל הפעולה הארגוני למציאות שמתרחשים בה '''שינויים בסיסים''' מהירים ולהמשיג את משמעויות '''פערי הרלוונטיות''' הנחשפים על מנת לשנות, להעשיר ובעת הצורך גם לעצב אותם מחדש.

<br />
על פי גישה זו אין להתייחס אל אסטרטגיה, אופרציה וטקטיקה כיישויות נפרדות שמתקיימים ביניהם יחסים לינאריים אלא כמערכת יחסים מעגלית שבה כל רמה מעשירה את ההבנות של הרמות האחרות.

<br />
דרך הפרקסיס גדלה הסבירות שהארגון לא יקלע ל[[הפתעה בסיסית]] וישיג רמה גבוהה יותר של אפקטיביות לסביבת הפעולה שלו.


במושג פרקסיס נעשה שימוש בהקשרים שונים מעבר להיותו מושג בפילוסופיה ובתורת ההכרה. כך למשל, בתחום ה[[פוליטיקה|פוליטי]], הפרקסיס הוא מושג מרכזי ב[[מרקסיזם]]. על פי גישתו של [[קרל מרקס|מרקס]], את ערכה של הפילוסופיה צריך לבחון על פי מידת היותה מנחה לפעולה. שימוש עכשוי של מושג זה בהקשר האסטרטגי והארגוני מדגיש את משמעותו כמייצג את הצורך והיכולת לבצע את תהליכי החשיבה הנדרשים ללימוד מתוך ההתנסות את הנדרש על מנת לבחון את מידת הרלוונטיות של האסטרטגיה ומודל הפעולה הארגוני למציאות שמתרחשים בה שינויים בסיסים מהירים ולהמשיג את משמעויות פערי הרלוונטיות הנחשפים על מנת לשנות, להעשיר ובעת הצורך גם לעצב אותם מחדש. על פי גישה זו אין להתייחס אל אסטרטגיה, אופרציה וטקטיקה כיישויות נפרדות שמתקיימים ביניהם יחסים לינאריים אלא כמערכת יחסים מעגלית שבה כל רמה מעשירה את ההבנות של הרמות האחרות. דרך הפרקסיס גדלה הסבירות שהארגון לא יקלע ל[[הפתעה בסיסית]] וישיג רמה גבוהה יותר של אפקטיביות לסביבת הפעולה שלו.


[[קטגוריה:מונחים בפילוסופיה]]
[[קטגוריה:מונחים בפילוסופיה]]

גרסה מ־15:26, 1 בינואר 2012

פרקסיסיוונית Πράξις) הוא מונח פילוסופי מתחום תורת ההכרה, שמשמעותו מתבססת על הכרה בשני מושגים:

  • המציאות הסובבת את האדם: מכלול החוויות הקורות את האדם, והחוקיות על פיה הן מתרחשות. לדוגמה: בכל פעם ששותלים זרעים של חיטה, צומחת חיטה. מציאות זו מכילה את הטבע, את בני האדם, המכשירים העומדים לרשותם, האומנות, המנהגים, הנורמות, החוקים והמוסדות הקיימים.
  • התפיסה של האדם (קוגניציה): היכולת של האדם לקלוט, לנתח, ולהבין את המציאות שסביבו, הן ברמה המודעת והן בבלתי מודעת.


הפרקסיס הינו המציאות הסובבת את האדם, כפי שהיא נתפסת על ידו, כלומר: המפגש בין האובייקטיבי לסובייקטיבי.


לכל חברה (או תת-חברה) אנושית פרקסיס משלה, שכן היא מובחנת על ידי מציאות משותפת לכל הפרטים בה. ניתן לדבר על פרקסיס מערבי, פרקסיס של ימי-ביניים, וכדומה. כמו כן, לכל עיסוק אנושי פרקסיס משלו אותו הוא מעצב: פרקסיס דתי, פרקסיס של פועל-פס-ייצור וכך הלאה.


פרקסיס הוא התהליך באמצעותו החשיבה האנושית והתיאוריה או מה שנלמד באמצעותה הופך לחלק בלתי נפרד מההתנסות דרך מעגל של פעולה-רפלקציה-פעולה.
במקום רעיונות המתפתחים לכדי תיאוריות ברמה האינטלקטואלית ובשיח בין אינטלקטואלים, הרעיונות נבחנים ומתנסים בהם בעולם הממשי כשהם מלווים בתהליך של התעמקות רפלקטיבית והערכה מחדש של משמעותם. בדרך זו מושגים מופשטים מקושרים למציאות המשתנה, משפיעים עליה ומושפעים ממנה.


במושג פרקסיס נעשה שימוש בהקשרים שונים מעבר להיותו מושג בפילוסופיה ובתורת ההכרה. כך למשל, בתחום הפוליטי, הפרקסיס הוא מושג מרכזי במרקסיזם. על פי גישתו של מרקס, את ערכה של הפילוסופיה צריך לבחון על פי מידת היותה מנחה לפעולה.


שימוש עכשוי של מושג זה בהקשר האסטרטגי והארגוני מדגיש את משמעותו כמייצג את הצורך והיכולת לבצע את תהליכי החשיבה הנדרשים ללימוד מתוך ההתנסות את הנדרש על מנת לבחון את מידת הרלוונטיות של האסטרטגיה ומודל הפעולה הארגוני למציאות שמתרחשים בה שינויים בסיסים מהירים ולהמשיג את משמעויות פערי הרלוונטיות הנחשפים על מנת לשנות, להעשיר ובעת הצורך גם לעצב אותם מחדש.


על פי גישה זו אין להתייחס אל אסטרטגיה, אופרציה וטקטיקה כיישויות נפרדות שמתקיימים ביניהם יחסים לינאריים אלא כמערכת יחסים מעגלית שבה כל רמה מעשירה את ההבנות של הרמות האחרות.


דרך הפרקסיס גדלה הסבירות שהארגון לא יקלע להפתעה בסיסית וישיג רמה גבוהה יותר של אפקטיביות לסביבת הפעולה שלו. תבנית:נ